תגית: תקציב

נואמים במליאה נגד התקציב

חברות וחברי הכנסת של מרצ עלו אתמול לנאום במליאה נגד התקציב המוצע של לפיד לפני ההצבעה בקריאה ראשונה. אחרי שהגיש את ספר התקציב (7.5 קילו, אלפי עמודים) כמה שעות לפני ההצבעה עליו ומנע דיון ציבורי מעמיק על לאן הולכים כספי המדינה, שר האוצר אפילו לא הואיל בטובו לשבת בכנסת ברוב הישיבה בה נידון התקציב שהוא בעצמו ביקש להעביר.

אולי אם היינו חושבים שחברות וחברי הכנסת הם היחידים ששר האוצר מזלזל בהם היינו נעלבים, אבל אנחנו לא לוקחים אישית את הזלזול של שר האוצר, כי מהתקציב שהוא הגיש בסופו של דבר לכנסת ברור שאנחנו לא לבד. איך אפשר להסביר את העובדה שלפיד קורא לתקציב המקורבים השמרני והאנטי חברתי הזה "תקציב חברתי" מלבד זלזול באינטליגנציה של אזרחי ישראל?

יו"ר מרצ, זהבה גלאון אמרה: "אמרת שבאת לעבוד בשביל האזרח ושהתקציב חברתי, אך אין שום דבר חברתי בתקציב הזה. הכל דיבורים וזריית חול בעיני הציבור. מאז שנבחרת הוכחת שאין לך שום בעיה לעבוד על הציבור בעיניים. אם היה לנו שקל על כל הבטחה ריקה שלך אפשר היה לסגור את הגירעון"

ח"כ אילן גילאון אמר: "אני לפחות מתנחם בעובדה שאני לא הספקתי לקרוא אותו, אבל אני בטוח שגם שר האוצר לא קרא אותו. אנחנו יודעים שהתקציב הזה בנוי על אותם עקרונות שמרניים ובונקריסטיים שיותר אנשים יקבלו פחות ופחות אנשים יקבלו יותר ושיש את תקציב הביטחון ואף פעם אי אפשר לערער עליו".

ח"כ ניצן הורוביץ: "מי שחושב שביטחון זה אך ורק תוספות בלתי אפשריות לתקציב הביטחון טועה ומטעה. ביטחון זה קודם כל חברה חזקה; חינוך, בריאות דיור ורווחה ואת החוזק הזה אין בתקציב הזה. צריך להשקיע בחברה חזקה ובהסדרה מדינית ואלה שני הדברים שנתניהו לא עושה".

ח"כ מיכל רוזין אמרה: "הביזיון האמיתי הוא היעדרות מרבית שרי הממשלה, כולל שר האוצר, מהמליאה. האמת? לא מאשימה אותם; עם תקציב אנטי חברתי, דל וחסר מעוף כמו זה שהגישו, אין פלא שהם העדיפו לברוח".

חבר הכנסת עיסאוי פריג': "ספר התקציב הוא ההצגה הטובה בעיר ולהצגה הזו קוראים 'מסחרה', עבודה בעיניים. התקציב הזה הוא שכפול של אותו תקציב, שנים על גבי שנים. עושים כותרות וסיפור גדול כאילו יש כאן עניינים עקרוניים, אבל הכל כאן הצגה שמטרתה לשרת אינטרסים פוליטיים".

חברת הכנסת תמר זנדברג: "בתחום הדיור באמת היה לשר האוצר הישג מרשים: שני קוטג'ים בשכונה שלו נמכרו לאחרונה ב-7.7 מליון שקל כל אחד. בתחילת הקדנציה, על פי העיתונות הכלכלית, שווי הבית של לפיד היה 6-6.5 מיליון שקל. ברכות! יותר ממיליון שקל נוספים לחשבון הבנק בלי לעשות כלום. הייתי מרימה אתך כוסית ערק אבל הוא כבר עולה 80 שקל לבקבוק. איזה מזל שהורדת את מחירי הוויסקי, זה הרי המשקה החביב עליך, לא?".

התקציב החברתי של מרצ

לצפייה במסמך בגודל מלא

התקציב החברתי של מרצ

2014-10-24_1214
לצפיה בגודל מלא לחצו על התמונה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מרצ מציגה: תכנית כלכלית חלופית להצעת הממשלה לשנת 2015 לטיפול בבעיית הפערים החברתיים, יוקר המחייה, מצוקת הדיור וירידה בהיקף שירותי הבריאות והחינוך.  

ההכנסות הנוספות הצפויות לקופת המדינה 28.5 מיליארד שקל

 "תקציב 2015 של ממשלת נתניהו מעיד על חוסר אחריות ועל חוסר מנהיגות והוא כולו תקציב פוליטי לצרכי בחירות."

בין הצעדים המוצעים: ביטול כלל ההוצאה ושמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת; "הרחבה רוחבית" להשבת הסכומים שקוצצו ב-2014 בעקבות "צוק איתן"; ביטול התוספת לתקציב הבטחון; פתיחת 800 מעונות יום; יום לימודים ארוך; תחבורה ציבורית בשבת; הרחבת סל הבריאות.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון: "התכנית של מרצ מהווה אלטרנטיבה לתוכנית הממשלתית, שתאפשר לעמוד ביעדי הגירעון מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות. מרצ מציעה להתייצב באומץ מול הממסדים שמולם נתניהו ולפיד חוששים להתעמת: מערכת הביטחון, בעלי ההון וחברות הענק, וההתנחלויות".

סיעת מרצ הציגה היום, 22.10.2014, תכנית כלכלית אלטרנטיבית להצעת הממשלה לשנת 2015. התכנית כוללת צעדים שנועדו להתמודד עם בעיית הפערים החברתיים ומימדי העוני, שחיקת מעמד הביניים, יוקר המחיה, מצוקת הדיור, והצורך בשירותי בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה משופרים ורחבים יותר.

התוכנית הכלכלית של מרצ מבוססת על יצירת מקורות תקציביים הנשענים על צעדי מיסוי המופנים אל בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, בעלי הון וחברות ענק וצמצום ההוצאה על ביטחון והתנחלויות. צעדים אלו מאפשרים לייצר בסיס תקציבי רחב ללא פגיעה נוספת במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.

ההכנסות הנוספות לקופת המדינה במסגרת תכנית זו עומדות בגובה של 28.5 מיליארד שקל, וההוצאות עומדות על סכום זהה (ר' טבלה מסכמת בעמ' 3-4) בנוסף, כולל התקציב ביטול כלל ההוצאה ושמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון: "התכנית של מרצ מהווה אלטרנטיבה לתוכנית הממשלתית, שתאפשר לעמוד ביעדי הגירעון מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות. מרצ מציעה להתייצב באומץ מול הממסדים שמולם נתניהו ולפיד חוששים להתעמת: מערכת הביטחון, בעלי ההון וחברות הענק, וההתנחלויות. זו תכנית המשקפת סולידאריות חברתית ושינוי סדרי העדיפויות המעוותים שיצרו לפיד ונתניהו  במדיניותם הברורה של העדפת אינטרסים חברתיים וכלכליים צרים של מקורבים ובעלי הון, על חשבון כלל החברה בישראל, בזמן שהנטל על משקי הבית הולך וגדל ומאות אלפי משפחות קורסות תחת נטל של הלוואות מצטברות רק כדי לגמור את החודש".

גלאון מוסיפה: "ברור לכל שהתקציב של נתניהו ולפיד הוא מצג שווא אשר ישאיר את הממשלה הבאה בגירעון. זהו תקציב שמבוסס על מערך הוצאות והכנסות שאינו ריאלי, עם מספרים שאינם מסתדרים. אין ספק שלמרות הגדלת מסגרת הגירעון, העלייה בהוצאות בפועל לא תהיה מאוזנת ולכן תחייב העמקה נוספת של הגירעון במהלך השנה או העלאת מיסים על מנת לממן את הוצאות הביטחון המופרזות. התכנית שמרצ מציעה היא תוכנית מאוזנת וראויה ואני קוראת לממשלה לאמץ אותה".

יו"ר סיעת מרצ, אילן גילאון: "אנחנו כופרים בתקציב הנוכחי, הקודם והקודם של הקודם, ומציעים אמנה אחרת לציבור בישראל. התקציב הוא המאני טיים, הקובע את כל סדר העדיפויות. במסווה של פוליטיקה חדשה, לפיד ממחזר את התקציב הממוחזר של נתניהו בעשור וחצי האחרונים. זהו אותו תקציב שדירדר אותנו למקום הראשון בשיעורי העוני ולסוף הרשימה במתן שירותים לציבור".

ח"כ גילאון הוסיף: "לא המילקי הוא הבעיה – על ממשלת ישראל להעניק לציבור די סיבות לחיות כאן. בתקציב המוצע החזרנו למדינה את אחריותה לאזרחיה, ופירקנו סוף סוף את הפרות הקדושות – בולעני הביטחון, ההתנחלויות והמתנות לחברות הגדולות – שקבלן הביצוע של נתניהו חשש לגעת בהן".

 

עיקרי התכנית:

ביטול כלל ההוצאה:  פרק ההוצאות בתקציב האלטרנטיבי של מרצ כולל ביטול כלל ההוצאה הציבורית תוך שמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת. צעד זה יאפשר למנוע שחיקה של השירותים הציבוריים ביחס לגודל האוכלוסייה, ולשמר את איכותם. במקביל, שמירה על תקרת הגירעון תאפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית ללא פגיעה ביחס החוב-תוצר.

הוספת יעדים כמותיים: מדד ג'יני ומדד העוני: התכנית האלטרנטיבית מציעה להוסיף ליעדי המדיניות הכלכלית ולתקציב המדינה מדדים כמותיים נוספים המתייחסים לפערים כלכליים (מדד ג'יני) ולמצב העשירונים התחתונים (מדד תחולת העוני ובחינת עומק העוני(. מדדים אלה יחייבו את מתכנני המדיניות הכלכלית לקחת בחשבון את השפעת המדיניות על מצבה של האוכלוסייה.

הוצאות:

"הרחבה רוחבית" בתקציבי משרדי הממשלה הכוללת החזרת הסכומים שקוצצו ב-2014 לאחר מבצע "צוק איתן" : סעיף זה נועד לחזק את משרדי הממשלה והשירות הציבורי ויכולתיהם לספק שירותים איכותיים לאזרח (הוצאה צפוייה: 1.9 מיליארד ש"ח).

בריאות:

סעיף זה כולל מספר צעדים שנועדו לשמור על יציבותן ותפקודן של קופות החולים, להרחיב את המגוון ולשפר את האיכות של שירותי הבריאות ולהקטין את גובה ההוצאה של משקי הבית על שירותי הבריאות.: הרחבת סל התרופות בשיעור של 2% (0.5 מיליארד שקל) שנועדה להגדיל את היצע הטכנולוגיות ותרופות המצילות חיים או משפרות את איכות החיים;  כיסוי גירעונות קופות החולים תוך עדכון קבוע של המימון הממשלתי לפי הגידול באוכלוסיה והגידול בעלות אישפוז (1.6 מיליארד שקל) במטרה לשמור על יציבותן ותפקודן של קופות החולים; הלאמת שירותי הבריאות לתלמיד והרחבת המימון של טיפולי שיניים מונעים לילדים בשנתונים נוספים במטרה להקל על משפחות צעירות (240 מיליון שקל, כולל סבסוד טיפולים למבוגרים מעל גיל 65).

רווחה

במטרה להתמודד עם היקפי העוני בישראל, מהחמורים במדינות המפותחות, מוצעים הצעדים הבאים ליצירת רשת ביטחון כלכלי לאוכלוסיות מוחלשות ולמגזר העצמאים: יישום מקיף של המלצות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני (כ-6 מיליארד שקל); הנהגת דמי אבטלה לעובדים עצמאיים באמצעות קרן ייעודית (0.5 מיליארד שקל); הפעלת תכניות סיוע והגנה לנפגעות עבירות מין (כ-38 מיליון שקל); שירותי בריאות ורווחה לאוכלוסיית הזרים שאינם בני הרחקה באמצעות היטלים על המעסיקים בשיעור זהה להיטל בגין עובד ישראלי (ללא הוצאה).  חידוש והרחבת פרוייקט "שיקום שכונות" ובניית תכנית ארצית רב-שנתית ליישומו (כ-1 מיליארד ש"ח).

 חינוך

במטרה להקל על משפחות עובדות מוצע להעביר את הטיפול במעונות היום לפעוטות תחת סמכותו של משרד החינוך, בהתאם להמלצות טרכטנברג, באופן שיאפשר מדיניות פדגוגית רציפה; מימון הקמה ופתיחה של כ-800 מעונות יום נוספים לכ-60 אלף פעוטות (כ-2.2 מיליארד שקל); הפעלת יום לימודים ארוך (כ-2 מיליארד שקל); ביטול הקיצוץ בתקציב (0.5 מיליארד שקל).

 דיור

סעיף הדיור מתייחס להשקעת המדינה בפתרונות להרחבת היצע הדיור הזמין והורדת מחירי הדיור למשפחות צעירות ולרוכשי דירה ראשונה באמצעות הגדלת ההיצע של הדיור הציבורי ודיור בר-השגה. הסעיף כולל יישום חוק הדיור הציבורי עד תומו, לרבות העברת הכספים ממכירת דירות הדיור הציבורי שישמשו ליצירת מקורות נוספים לבניית דירות בדיור ציבורי והרחבת היצע הדירות; בניית דירות נוספות בדיור הציבורי (כ-6 מיליארד שקל); הרחבת הזכאות וסכומי הסיוע לזכאים לשכר דירה (1.3 מיליארד שקל). הקפדה על שילוב של  דיור בר-השגה איכותי בפרוייקטי בנייה חדשים. מוצע לחייב, דרך חקיקה ממשלתית, להקצות בכל בנייה חדשה אחוז קבוע מהדירות בפרוייקט לדיור בר-השגה, לפי קריטריונים שייקבעו. הפניית בנייה חדשה למרקמים עירוניים קיימים ופיתוח תכנית לאומית להתחדשות עירונית, שתהיה משותפת למשרדי הפנים, השיכון, האוצר והגנת הסביבה.

פיתוח המגזר הערבי

הגדלת תקציבה השנתי של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, והקצאת תקציבים ייחודיים לתכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות ותכניות הסבה והכשרה מקצועית לאקדמאי/ות ערבי/ות (הוצאה צפוייה: 0.5 מיליארד ש"ח). פיתוח איזורי תעשייה במגזר הערבי כאמצעי לפיתוח כלכלי, הגדלת שיעור המועסקים ביישובים הערביים ושיפור מאזן ההכנסות של יישובים ערביים (הוצאה צפוייה: 0.5 מיליארד ש"ח); ביטול האפלייה בהקצאת משאבי חינוך ויישום חלוקה שיוויונית, הוגנת ושקופה של סל שעות הלימוד בהתאם לצרכים הייחודיים של האוכלוסיה (הוצאה צפויה: 0 ש"ח(; הפניית תקציבים לחינוך בלתי פורמאלי במגזר הערבי, לרבות פתיחת מתנ"סים ומועדוני נוער והפעלת תוכניות לטיפוח מנהיגות צעירה (1 מיליארד שקל).

 סביבה ותחבורה

סעיף זה כולל צעדים לשיפור התחבורה הציבורית לטובת אוכלוסייות אשר ידן אינה משגת רכב פרטי ולהגברת הניידות. צעדים אלה יסייעו להשתלבות של קבוצות שונות בשוק העבודה, למניעת בזבוז זמן בפקקים והפחתת זיהום האוויר בערים: תחילת יישום תכנית האם לתחבורה ציבורית של משרדי התחבורה והאוצר משנת 2002 (2.2 מיליארד שקל); הפעלת תחבורה ציבורית בשבת; יישום הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, שיפור התשתיות והשירות במגזר הערביביטול הקיצוץ בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והפנייתו לפרויקטים לקידום בטיחות בדרכים בחברה הערבית בה שיעור הנפגעים התאונות דרכים גבוהים משמעותית ביחס לאוכלוסיה הכללית (כ-25 מיליון שקל);

קידום אנרגיות מתחדשות:

במטרה להקטין ולמנוע  את נזקי הפליטה של אנרגיה מבוססת דלק מומלץ לפעול לקידום אנרגיות מתחדשות לפי המלצות ועדת שני, לרבות ביטול הקפאת פרויקט הפחתת פליטת גזי החממה (כ-0.2 מיליארד שקל), הגדלת תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה (כ-0.25 מיליארד שקל) וקידום פרויקטים סולאריים (כ-100 מיליון שקל).

 הכנסות

תקציב הביטחון: על רקע מצב החירום החברתי והכלכלי בישראל והצורך בהפניית תקציבים לשירותים חברתיים ולהקלת יוקר המחייה, התוספת העצומה לתקציב הביטחון אינה משקפת צורך אמיתי של המערכת, אלא חוסר אחריות כלכלי וחברתי של ממשלת ישראל. מוצעלבטל את התוספת לתקציב הביטחון (כ-6 מיליארד ש"ח) ולהנחות את משרדי הביטחון והאוצר לחזור למתווה וועדת ברודט. בנוסף, מומלץ לבטל את המנגנון המאפשר לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להעביר כספים לתקציב זה במהלך השנה. באופן זה תקציב הבטחון ייקבע בתחילת שנה ותוספת בטחונית במהלך השנה תאושר אך ורק במקרי צורך בטחוני חריג (כ-5 מיליארד שקל). כמו כן, מוצעליישם את הצעת החוק של מרצ לתיקון חוק יסודות התקציב, המבקשת לקבוע שהשינויים אותם ניתן יהיה לבצע בסעיפי התקציב יוגבלו ל-50% לכל סעיף מהתקציב המקורי שאושר בתחילת השנה ולחייב אישור מליאה על שינויים בשיעור גבוה מזה.

העברות להתנחלויות

סעיף זה נועד לתקן את המצב בו היישובים מעבר לקו הירוק זוכים למימון יתר, בכל התחומים, לעומת יישובים מקבילים בתוך הקו הירוק, ובמיוחד ביחס ליישובים באיזורי פריפרייה. הצעדים המוצעים: ביטול תיקצוב היתר והפחתת המענקים ליישובים שמעבר לקו הירוק וביטול המנגנון המאפשר העברת הכספים במהלך השנה ל"חטיבה להתיישבות", הזרוע הביצועית לבנייה בהתנחלויות, מעבר לתקציב הרגיל (הכנסה/חסכון צפויים: כ-1.5 מיליארד ש"ח).  

דיור

עצירת חוק "מע"מ אפס" המטפל במרכיב המחיר בלבד מבלי להבטיח שינוי ממשי בהיצע הדירות בשוק תוך הפליית חלקים נרחבים באוכלוסייה (כ-2.5 מיליארד שקל על פי הערכות משרד האוצר); השתת מס שנתי, בשיעור 1% מערך הדירה, על דירות "רפאים" שעומדות ריקות מעל חצי שנה (הכנסה צפויה: כ- 800 מיליון ש"ח לפי כמות הדירות המוערכת).

מיסוי

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים וב"הון השחור" של החברות הגדולות.

הקמת ועדה ברשות המסים שתפקידה לבחון את דרכי ההתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות; יצירת תמריץ שלילי לתכנוני מס באמצעות התניית קבלת הטבות מס, התקשרות במכרז או קבלת רישיון מהמדינה, בהתנהלות ראויה של תשלום מסים; מיגור תופעת "חברות הארנק" באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן, לרבות רווחים שחולקו כדיווידנד ורווחים שנותרו בקופת החברה(הכנסה צפויה: 3 מיליארד ש"ח).

הנהגת מס חברות דיפרנציאלי

קביעת מס חברות דיפרנציאלי לפיו שיעור המס לחברות שהכנסותיהן החייבות קטנות מ 1.2 מיליון ש"ח בשנה יעמוד על 25% , כקבוע היום, ושיעור המס על הכנסות בסכומים גבוהים יותר יעלה ל– 30%.  על סמך נתוני מנהל הכנסות המדינה, העלאת המס תחול על העשירון העליוןשל החברות בלבד (הכנסה צפויה: 3.5 מילארד ש"ח).

מס הכנסה – הוספת מדרגת מס

קביעת מס דיפרנציאלי על רווחי הון בהתאם למדרגות מס הכנסה. המס הדיפרנציאלי לא יחול על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור המושקעים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה; שינוי שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס: שיעור המס השולי על הכנסה חודשית שבין 60,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח יעמוד על 55% ושיעור המס השולי על הכנסה חודשית גבוהה מ-100,000 ש"ח יעמוד על 60% (הכנסה צפוייה: כ-2.25 מיליארד ש"ח).

מס עזבון

הטלת מס בשיעור של 10% על ערך עיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל העולה על 2 מיליון שקלים, כפי שקבעה ועדת בן-בסט בשנת 2000; חיוב יחידים בדיווח על מתנות שנתנו שסכומן בשנת המס עולה על 50,000 שקלים (הכנסה צפויה: 3.5 מיליארד שקלים).

החוק לעידוד השקעות הון

קביעת תקרה של כחצי מיליארד שקלים לסך ההטבות השנתי שמקבלת חברה בודדת והקצאת חלק מן הסכומים שייחסכו לטובת מתן אשראי לעסקים קטנים; הגברת השקיפות בנוגע לגובה ההטבות הניתנות ברמת החברה הבודדת (הכנסה צפויה: כ-2 מיליארד ש"ח).

סגירת מתקן "חולות"

סגירה מיידית של מתקן "חולות" בהתאם לפסיקת בג"צ והעברת הסכומים שהוקצו ליישום והרחבה של פרוייקטי רווחה בשכונות המוחלשות בערים הגדולות.

 (הכנסה צפוייה: כ- 0.5 מיליארד ש"ח).

 

 

 

עבודה מועדפת והשקר של לפיד

 

הנה סיפור מבפנים על איך שר האוצר בונה שקר גס. במקרה הזה – השקר לגבי עבודה מועדפת בתחנות דלק שקצת עבר לנו מתחת לרדאר.

1. קודם הספין: לפיד החליט להוציא את העבודה בתחנות הדלק מרשימת העבודות המועדפות. ההסבר? "לא מפני שאנחנו רוצים לחסוך עליהם. להיפך, אנחנו מוכנים להוציא על החיילים שלנו הרבה יותר כסף" וכשמדובר בצעירים משוחררים "רק 185 צעירים מתוכם עבדו עם ניצולי שואה, או עזרו לבעלי צרכים מיוחדים, לעומת 2651 שעבדו בתחנות דלק. את זה אנחנו משנים עכשיו. יותר צעירים שיעבדו בסיעוד, חקלאות ובניין".

מה מבין מזה הקורא התמים? שלפיד לוקח כסף שהושקע במענקים למי שעובד בתחנות דלק, ומעביר אותו לטובת מענקים לצעירים שיעבדו בסיעוד, חקלאות ובניין.

המציאות היא שזה שקר.

2. עכשיו העובדות: לפני שנתיים הוקמה ועדה בינמשרדית מיוחדת לבחון את מענקי העבודה המועדפת. הוועדה הגישה את מסקנותיה בינואר האחרון (לינק בתגובות) והמליצה על שני צעדים מרכזיים: האחד, הוצאת העבודה בתחנות דלק מרשימת העבודות המועדפות, והשניה – עידוד חיילים משוחררים לעבוד בסיעוד, חקלאות ובניין באמצעות *הכפלה של מענקי העבודה המועדפת* למי שעובד במקצועות האלה במשך שנה. כלומר, לקחת את הכסף שהשתחרר מתחנות הדלק – ולהשתמש בו כדי לעודד עבודה במקצועות האחרים. הוועדה אפילו קבעה לגבי ההמלצות האלה שהן "שלובות ותלויות זו בזו, ומהוות חלק בלתי נפרד" מהטיפול בתחום העבודה המועדפת. לחברים בוועדה היה חשוב מאוד להדגיש לשר האוצר שאי אפשר רק ללכת על הצד של הקיצוץ אם באמת רוצים לעודד עבודה בענפים חשובים.

3. והנה המספרים: הוצאת העבודה בתחנות הדלק מהרשימה, על פי דו"ח הוועדה, אמורה לחסוך למשק 24.5 מיליון ש"ח בשנה. העלות של הכפלת המענקים לעבודות בסיעוד, חקלאות ובניין, בתרחיש הכי יקר היא 24.7 מיליון ש"ח בשנה. כלומר, יישום הצעדים האלה מקזז את עצמו ולא יוצר תוספת לתקציב המדינה. נשמע כמו צעד מתבקש, לא? לא אם אתה שר אוצר לחוץ שיושב על תקציב גרעוני.

4. אז מה קרה במציאות? בפועל, לפיד פשוט זרק מהחלון את החלק של ההמלצות שבו מוסיפים כסף למקצועות החקלאות, הסיעוד והבניין כדי לעודד צעירים משוחררים לעבוד בהם. במקום זאת הוא אימץ אך ורק את הוצאת העבודה בתחנות הדלק מהרשימה, צעד שכאמור מפנה לו 24.5 מיליון ש"ח בתקציב. למה? כי הדבר היחיד שאכפת לשר האוצר בתקציב הנוכחי זה להיראות כאילו שהוא מצליח לסגור את הגירעון שהוא פתח, ולכן הוא מגרד עוד כסף מכל מקום אפשרי בתקציב שבו הוא מרגיש שהוא יכול לבנות איזשהו סיפור שנשמע חצי-אמין. מה עם ההבטחה המפורשת שלו ל"יותר צעירים שיעבדו בסיעוד, חקלאות ובניין"? עכשיו אתם מבינים שמדובר בשקר גס, כי שום תקציב לא הוקצה לזה.

5. ואם אתם חושבים שזה השקר היחיד שלפיד מחביא בתקציב אתם אופטימיים. למעשה, זה אפילו לא השקר היחיד בסיפור הזה! כי למרות שהוועדה מדברת על חיסכון של 24.5 מיליון ש"ח בשנה, בהצעת התקציב שלפיד הגיש האומדן לחיסכון הוא 36 מיליון ש"ח – 50% יותר. למה? ככה. כי הם חושבים שאין מי שקורא את הדברים האלה, וכי הם מאמינים שהם יעבדו על כולם וינפחו מספרים כדי שבסוף יראה שהתקציב איכשהו מאוזן – עד שבסוף השנה יתברר שהגירעון הרבה הרבה יותר גבוה ושוב בלב כבד הוא יפיל עלינו קיצוץ רוחבי ומסים עקיפים. ככה השקרים האלה נגמרים תמיד.

הבעיה של לפיד היא שהפעם אף אחד לא קונה את זה. אל תאמינו רק לי ולצוות הכלכלי של מרצ, שעובר על הצעת התקציב ההזויה הזאת ורואה שוב ושוב שהמספרים פשוט לא מסתדרים. תאמינו לנגידת בנק ישראל שהתריעה בפני השרים רק לפני יומיים שהתחזיות שמופיעות בהצעת התקציב של לפיד מופרכות ושכבר עכשיו ברור שהגירעון בסוף השנה יהיה גדול בלפחות 1.15 מיליארד ש"ח ממה שהוא טוען – והשנה אפילו לא התחילה.

ככה נראית הפקרות כלכלית. ככה נראים ראש ממשלה ושר אוצר שאין להם יכולת לנהל מדיניות תקציבית אחראית ושלא מסוגלים לקבוע סדרי עדיפויות. ככה נראה מחדל בהתהוות. הגיע הזמן להחליף אותם באנשים שיודעים לקרוא מספרים ושמבינים שמאחורי המספרים יש אנשים.

יו"ר צעירי מרצ תומר רזניק בערוץ הכנסת על תקציב ממשלת נתניהו ל2015

"מימדי האי-שיווין בישראל הם מחרידים. הם מפוררים את החברה שלנו מפבנים. הם מביאים לגלי אלימות וזגענות ופשיעה. כל הדברים האלה הם תוצאה של חוסר בטחון קיומי. עם הדברים האלה התקציב הזה לא מתמודד, והממשלה הזו לא מתמודדות." צפו ביו"ר צעירי מרצ תומר רזניק בערוץ הכנסת במשדר מיוחד לקראת אישור תקציב המדינה

 

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, לשר האוצר, יאיר לפיד:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה הבוקר, 21.9.2014, לשר האוצר, לפיד, בדרישה כי יתחייב שהתקציב אשר יוגש לאישור הממשלה והכנסת, יהיה גם התקציב שייושם בפועל במהלך השנה. זאת, בניגוד לשנים האחרונות בהן הקשר בין התקציב שמאשרת הכנסת לבין התקציב בפועל הוא קלוש ביותר.

גלאון ביקשה כי לפיד יתחייב מראש כי סך השינויים בתקציב לא יעלה על 5%, ובנוסף שלא יבוצעו שינויים בתקנות ובתתי-סעיפים, העולים על 20% מהסכום המקורי שהוקצה להם ללא אישור של מליאת הכנסת. בנוסף, ביקשה מלפיד להתחייב כי כל תוספת לתקציב הביטחון מעבר לסכום שיאושר במסגרת דיוני התקציב תידרש לאישור מליאת הכנסת.

גלאון כתבה בפנייתה: "נתוני השנים האחרונות מראים, כי חרף הצהרות חגיגיות בתחילת השנה הנוגעות ליעד הגירעון, לגודל תקציב הביטחון, ולשימושים השונים בתקציב, הממשלה אינה מחויבת לאותן הצהרות והתקציב בפועל שונה לחלוטין. במיוחד נכון הדבר לתקציב הביטחון, שעל אף סכומי העתק שמוקצים לו מדי שנה, הוא חורג במיליארדי שקלים נוספים".

"על פי מחקר שנכתב לבקשתי על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכל שנה מגיע היקף השינויים שנעשים בתקציב לעשרות מיליארדי שקלים חדשים, ובשנים מסוימות הגיע עד לכ-10% מסך התקציב שאושר בתחילת השנה. מהנתונים עולה כי בכל שנה נעשים שינויים רבים בתקציב המדינה, המשפיעים על רוב תכניות התקציב ומביאים לשינוי בהקצאת התקציב בין אשכולותיו".

"החריגות הגדולות ביותר נעשות בתקציב משרד הביטחון, אשר בשנים האחרונות חרג בממוצע במעל 10 מיליארד ₪ מהתקציב שאושר לו, המהווים כ-20% מהתקציב המקורי. כך למשל, בשנת 2013 תקציב המשרד גדל מסכום של כ-52 מיליארד ₪ שאושרו לו במסגרת דיוני התקציב, לכ-64 מיליארד ₪ בסוף השנה".

"דוגמא נוספת היא תקציב "החטיבה להתיישבות", הזרוע המבצעת של הממשלה אשר אחראית על הבנייה בהתנחלויות. תקציב החטיבה גדל כל שנה במאות אחוזים, ורק בשנה האחרונה הוא גדל מסכום התחלתי של כ-58 מיליון ₪ לסכום של מעל 400 מיליון ₪, פער של כ-600%".

גלאון הוסיפה: "העובדה כי שינויים מרחיקי לכת בתקציב המדינה אינם תופעה חד פעמית, אלא נשנים מדי שנה, מוכיחה כי מדובר בשיטה שבאמצעותה מסתירים הממשלה ומשרד האוצר את סדרי העדיפויות האמיתיים שלהם. השינויים בתקציב נועדו להעביר בסתר סכומים מופקעים, ולהימנע ביודעין מתהליך של ביקורת ציבורית במסגרת אישורם על-ידי מליאת הכנסת, בהליך המוסדר של אישור התקציב השנתי.

"לפיכך, אבקשך, שיחד עם פרסום התקציב השנתי, תפרסם התחייבות פומבית לעמידה ביעדי התקציב, לרבות יעד הגירעון ותקציבי המשרדים השונים. אבקשך להתחייב כי סך השינויים שיבוצעו בתקציב לא יעלו על 5%, ובנוסף שלא יבוצעו שינויים בתקנות ובתתי-סעיפים, העולים על 20% מהסכום המקורי שהוקצה להם ללא אישור של מליאת הכנסת. בנוסף, אבקשך להתחייב כי כל תוספת נוספת לתקציב משרד הביטחון תובא בפני מליאת הכנסת".

מניפולציות של משרד הבטחון

הפוליטיקה הכי נלוזה היא זו של המספרים. זוהי הפוליטיקה הכי נלוזה, כי מספרים נתפשים כאמינים, במיוחד כשהם יוצאים מפיותיהם של אנשים בחליפות וגנרלים במדים. למעשה, בישראל של 2014 המספרים משמשים כלי שבעזרתו משקרים את הציבור פעם אחר פעם.

הדבר נכון שבעתיים כשהדיון הוא על תקציב הביטחון. "משרד הביטחון מבקש תוספת של 16–18 מיליארד שקל לתקציבו הנוכחי, שמסתכם ב–52 מיליארד שקל". נשמע הגיוני. הייתה מלחמה, יש עלויות לא פשוטות שנופלות על מערכת הביטחון. צריך תוספת תקציב. יאללה, איפה חותמים?

הכוונה היא לא לזלזל בכך שמבצע צוק איתן עלה לצה"ל הרבה כסף. זה ברור. השאלה היא אם הכסף צריך להגיע שוב מחשבון האוכלוסיות המוחלשות, או שאולי מתוך תקציב משרד הביטחון עצמו. כמה מניפולציות יעשו עלינו הביטחוניסטים לפני שייקחו לעצמם עוד נתח מעוגת התקציב?

שר האוצר ושר הבטחון

כל מי שמכיר את תקציב הביטחון יודע שהבעיה בסיפור שמציג לנו משרד הביטחון – עם סיוע לא קטן ממשרד האוצר – היא שתקציב הביטחון הוא לא באמת 52 מיליארד שקל. הוא אף פעם לא היה 52 מיליארד שקל בשנים האחרונות. אולי איפשהו, מתישהו, פקיד אוצר ונציג משרד הביטחון, שרצו להשתיק את הביקורת, אמרו שתקציב הביטחון הוא 52 מיליארד שקל, אבל בעולם האמיתי, מערכת הביטחון לוקחת כל שנה הביתה כ–70 מיליארד שקל.

הטריק ידוע ופשוט: התקציב מתחיל ב–52 מיליארד שקל. ועדת הכספים מעבירה עוד 12 מיליארד שקל,ומשרד הביטחון חורג מהתקציב בעוד 4 מיליארד שקל. ב–2012 הגענו בדרך זו לתקציב של כ–67 מיליארד שקל. ב–2013 הגענו בדיוק כך לתקציב של כ–68 מיליארד שקל. 30% יותר מה–52 מיליארד שאתם התחלנו. תגידו לי איזו חברה, גוף ציבורי או עמותה היו שורדים אם היו דורשים תקציב של 30% יותר? התשובה ברורה: הדרישה הזאת אינה טעות או הפתעה, כי משרד הביטחון יודע שיהיו לו כל שנה 70 מיליארד שקל. ככה זה הולך מדי שנה.

משרד הביטחון רוצה עוד 18 מיליארד שקל ב–2015. כלומר, המשרד מבקש שהתקציב האמיתי שלו יהיה 85 מיליארד שקל. במלים אחרות: שכל שקל חמישי שהמדינה מוציאה ילך לביטחון.

משרד הביטחון חייב להבין שהכסף לא גדל על העצים. הוא חייב להשתמש ברזרבות שהוא אוגר, יותר מ–6 מיליארד שקל ב–2013. הוא גם חייב להתייעל ולהיות שקוף יותר. הגישה שבה תקציב הביטחון הוא קופסה שחורה היא אסון לדמוקרטיה הישראלית. היא מונעת מהממשלה לפתח מדיניות חברתית אמיתית, להשקיע בחינוך, בבריאות וברווחה. מערכת הביטחון צריכה להיות מודעת למגבלות הכוח לא רק בשדה הקרב, אלא גם בקרב על התקציב.

מאמר דעה של יו"ר מרצ שפורסם בדה מרקר

 

אין צדק חברתי בלי אופק מדיני

בידיעות אחרונות התפרסמה הבוקר מפת סדרי העדיפויות החדשה של ממשלת נתניהו – אשדוד ואשקלון בחוץ, היישובים שמעבר לקו הירוק בפנים. כשהמדינה משקיעה בהתנחלויות לא נשאר כסף לדיור ציבורי, חינוך או צדק חברתי. גם אתם מאמינים שאין צדק חברתי בלי הסדר מדיני?