תגית: יאיר לפיד

2.5 מיליון עניים, מהם כמעט מיליון ילדים

דו"ח העוני של עמותת "לתת" שפורסם היום מציג נתונים בלתי נתפסים על העוני בישראל: 2.5 מיליון עניים, מהם כמעט מיליון ילדים, כל ילד רביעי בישראל הולך לישון רעב, 41 אחוז מהציבור מרגישים שהם במצוקה כלכלית. לצערנו, הנתונים האלה לא מפתיעים ולא מקריים. הם תוצאה של מדיניות ברורה של הזנחה והתעלמות של ממשלת נתניהו מהאנשים "השקופים", שנמצאים מתחת לקו העוני.

ב-"יש עתיד" הזדעזעו במיוחד. "תעודת עניות לנתניהו", אמרו במפלגתו של מי שהיה שר האוצר עד לפני שלושה שבועות, אותו שר אוצר שמיד עם כניסתו לתפקיד העלה את המע"מ וקיצץ בקצבאות הילדים, שבתקציב "החברתי" של 2015 שהתכוון להגיש התעלם כמעט לחלוטין ממסקנות וועדת אלאלוף למאבק בעוני. אבל עומקם של הציניות והזלזול בבוחרים מתגלה דווקא כשרואים מה כתב יאיר לפיד לפני פחות משבוע בעמוד הפייסבוק שלו, עת "חגג" על הירידה המינורית בנתוני העוני בדו"ח אחר וייחס אותה לשר הרווחה מטעם יש עתיד, מאיר כהן.

כן, אנחנו בעיצומו של קמפיין בחירות, אבל אי אפשר להתעלם מהעוני במשך שנתיים, להיזכר בו כשנוח ואז להאשים רק את נתניהו ולברוח מאחריות. מאז החלה הכנסת ה-19 אנחנו מתריעים שמצב העוני בישראל על סף פיצוץ, שהפערים החברתיים הם לא משהו שאפשר להמשיך לחיות איתו, שהמדיניות הכלכלית האנטי חברתית של הממשלה שוחקת את מעמד הביניים ומתעלמת מהעניים. בחקיקה, במאבקים, בעצומות ובהפגנות קראנו לשר האוצר ולראש הממשלה לשנות את הדרך, הגשנו תקציב חברתי שמראה איך אפשר להשיג את הכסף כדי ליישם את מסקנות וועדת אלאלוף ואיך הכל עניין של סדר עדיפויות.

במשך שנתיים זה בכלל לא עניין אתכם, למה שמישהו יאמין לכם עכשיו?

יאיר לפיד משקר לגביי נתוני העוני

 

דו"ח וועדת ששינסקי 2 אינו מאוזן

שר האוצר יאיר לפיד אומר שהדו"ח של וועדת ששינסקי 2 "מאוזן" ומתגאה ש-"כל כסף שנכניס יילך להורדת יוקר המחייה" אבל האמת שלמרות הזקן והלוק החדש לפיד נשאר לפיד: שר אוצר פחדן, משרתם של הטייקונים, שיודע להגיד במסיבות עיתונאים את מה שאנחנו רוצים לשמוע, ואל תבלבלו אותו עם דברים כמו עובדות או אמת.

והאמת היא שהיחידים שמרוויחים ממה שקרה להמלצות וועדת ששינסקי 2 מאז שהתפרסם דו"ח הביניים ועד המסקנות הסופיות היום הם משפחת עופר, הבעלים של חברת כי"ל . בחודשים האחרונים הם הפעילו מכבש לחצים על הוועדה, שנכנעה והפחיתה משמעותית את התמלוגים שאנחנו הציבור נקבל ממשאבי הטבע שלנו, רק כדי לרפד את כיסיהם של משפחת עופר בעוד כמה מאות מיליוני שקלים (לפחות).

Nitzan Horowitz – ניצן הורוביץ קרא לשר האוצר שלא להיכנע ללחץ הטייקונים: "אחרי הטייקון תשובה ששולט בגז, הגיע התור של משפחת עופר ששולטת בים המלח. היא הפעילה שרירים ועכשיו רוצים להפחית את התמלוגים שהיא תצטרך לשלם על ״הזהב הלבן״, הפוספטים שהיא מוציאה מים המלח, ועל הדרך גם מייבשת והורסת את פלא הטבע העולמי הזה".

ח"כ Tamar Zandberg תמר זנדברג הגדירה את המלצות הוועדה ככניעה מבישה: "הצטרפותם של פוליטיקאים לקמפיין של כי״ל, בטענה שהעברת כמה אחוזים בודדים מתמלוגים על משאבי הטבע – השייכים לכולנו – לטובתנו – תגרום ל'פיטורי עובדים'. זו קלישאה חבוטה וחצופה שנשלפת כל פעם כדי להסביר למה הציבור צריך לשלם בשביל שחברה פרטית תוכל לקחת את הרווחים לכיסי הבעלים במקום לשלם לעובדים שכר ראוי, ואז לאיים בפיטורים כשמשהו לא מסתדר בתכנית לקחת עוד ועוד מהרווחים על המשאב הציבורי."

(צילום: אמיל סלמן, דהמרקר)

מתוך דף הפייסבוק של מרצ

יו"ר צעירי מרצ תומר רזניק בערוץ הכנסת על תקציב ממשלת נתניהו ל2015

"מימדי האי-שיווין בישראל הם מחרידים. הם מפוררים את החברה שלנו מפבנים. הם מביאים לגלי אלימות וזגענות ופשיעה. כל הדברים האלה הם תוצאה של חוסר בטחון קיומי. עם הדברים האלה התקציב הזה לא מתמודד, והממשלה הזו לא מתמודדות." צפו ביו"ר צעירי מרצ תומר רזניק בערוץ הכנסת במשדר מיוחד לקראת אישור תקציב המדינה

 

ירום אריאב, מנכל משרד האוצר לשעבר, מציע ללפיד סולם לרדת מהעץ

המלחמה האיומה על המעמאפס – אגדת ילדים

לפני שנים רבות, בממלכה קטנה באסיה התיכונה, אי שם בין הודו וטיבט, ממלכה שנקרא לה "לה לה לנד", היה וזיר יפה מראה ושוחר טוב שהיה מופקד על אוצר הממלכה. הווזיר היה בתחילה אהוד מאוד על תושבי הממלכה בעיקר בגלל יפי מראהו, צחות לשונו והאגרות שנהג לשלוח באופן אישי לתושביו. אלא שלאחר זמן מה, התחיל להקדיח את תבשילו ולכן סר חינו בעיני התושבים.
ישבו יועציו ואחשדרפניו על המדוכה לטכס עצה, עד שאחד מהם פנה לווזיר ואמר: בוא נחלק להם את המעמפס! מה זה? שאל הווזיר. מעמפס הוא ממתק, ענה היועץ. זהו ממתק יקר מאוד, שנדרש כסף רב לייצר אותו, אבל הוא מתוק מתוק וכולם יאהבו אותך.
התלהב הווזיר, ומיד שלח איגרת לתושביו: בקרוב אחלק לכם מעמפס ואתם תאהבו אותי. חובה על כל אזרח ואזרח יום עבודה בשבוע לייצור מעמפס ואני אדאג לחלק אותו למי שאני אוהב.
מיד יצאו רופאי השיניים באזהרה: המעמפס הוא ממתק מסוכן! הוא הורס את השיניים! הוא משמין! הוא ממכר! ברגע שיתחילו לחלק אותו אי אפשר יהיה להפסיק.
רופאת השיניים הראשית, ד"ר גולף, הייתה הנחרצת מכולם: "אתה מסכן את יציבות השיניים של כל הממלכה!" היא טענה בעוז.
עם כל הכבוד, המעמפס לא מיועד לרופאי השיניים! אמר הווזיר. הוא מיועד למי שיודע להעריך ממתקים והוא מיועד למי שאני אוהב!
אבל כשהתחילו לייצר את המעמפס, הסתבר בכלל שכל האוכלוסיה אלרגית למעמפס ואף אחד לא אוהב את הממתק.
"לא מעניין אותי כלום!" שאג הווזיר. "החלטתי על המעמפס ואתם תקבלו מעמפס. ושאף אחד לא ישתמט מלייצר אותו יום בשבוע!"
אבל אנחנו לא אוהבים מעמפס, התחננו התושבים. ואנחנו מעדיפים במקום לייצר מעמפס ביום הזה בשבוע שאתה מעביד אותנו, לחנך את הילדים שלנו.
הווזיר לא ויתר. יש לו הרי אופי נחוש ורצון ברזל. מלחמה איומה פרצה, מגפות ובצורת היכו בממלכה, אבל הווזיר בשלו – נמשיך לחלק מעמפס. הוא לא עסק בשום דבר אחר. כל עולמו הצטמצם למעמפס. הוא איים ולחץ, שידל וניסה לרצות את מתנגדיו. ההפגנות ליד ביתו לא שכנעו אותו. אתם תקבלו מעמפס וגם תאכלו אותו (אותה). וכך התעקש והתעקש, ורק בלילה, בעומדו מול המראה, שאל את עצמו בלחש: איך הגעתי לכאן? מה זה בכלל מעמפס? מי צריך את זה? אבל מיד התעשת והיה נחוש מתמיד: אני לא מוותר על המעמפס. הבטחתי מעמפס ולכן אקיים מעמפס.
ולאחר שנים רבות רבות, כשמישהו בממלכה היה מזכיר את הווזיר היפה, היה מתפרץ צחוק כללי: זה האיש שנתן לנו את המעמפס. וזאת הייתה המורשת היחידה של הווזיר היפה.

סיום אלטרנטיבי לילדים שאוהבים סוף טוב:

בלילה, בעומדו מול המראה, שאל הווזיר את עצמו בלחש: איך הגעתי לכאן? עשיתי טעות נוראה. אבל עדיין לא מאוחר לשנות! אמר לעצמו.
למחרת בבוקר הוציא הווזיר איגרת לכל תושבי הממלכה בזו הלשון: אזרחים יקרים! אני רוצה לומר לכם בכנות: טעיתי. רציתי להיטיב עמכם אבל הגעתי למסקנה שלא נכון להשקיע את משאבי ממלכתנו האהובה במעמפס. ולכן אני חוזר בי מתכניתי ומבטל אותה כליל. במקביל, אני יוצא בתכנית כלכלית שלמה ונועזת שמתמודדת עם בעיות השעה. אנחנו יוצאים בתכנית להפשרה מסיבית של קרקעות, הסרת חסמים ביורוקרטיים, רפורמות מקיפות להכנסת תחרות בבנקים, בחברות הביטוח, בחשמל ובנמלים, פיתוח תשתיות תחבורה ואנרגיה, שיפור מערכת החינוך, ייעול מערכת הביטחון, והעלאת שכר המינימום של האזרחים. כל זה יתבצע במסגרת מדיניות תקציבית אחראית עם גרעון נתון בכדי לא להטיל עומס על הדורות הבאים.
הצהרת הווזיר התקבלה בהתלהבות עצומה מצד האזרחים. בבת אחת חזר האמון בווזיר ובמדיניותו. גל של אופטימיות שטף את הממלכה, התושבים ייצרו יותר והוציאו את כספם על צריכה וכלכלת הממלכה זינקה קדימה. המלחמה הנחושה בהון השחור התחילה להניב פרות וגם הגרעון בתקציב ירד. נישא על גלי האהדה, הווזיר החכם בחר לצאת בתכנית מדינית אמיצה להסדר אזורי. ווזירנו צבר ביטחון והתמיכה בו גאתה, בעיקר בקרב מעמד הביניים.
ולאחר שנים רבות, כאשר הוזכר שמו של הווזיר, אמרו כולם: זה המנהיג החכם שהיה לו את האומץ להודות בטעותו ולפעול באומץ לטובת הממלכה ותושביה.

מתוך הפייסבוק של ירום אריאב

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, לשר האוצר, יאיר לפיד:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה הבוקר, 21.9.2014, לשר האוצר, לפיד, בדרישה כי יתחייב שהתקציב אשר יוגש לאישור הממשלה והכנסת, יהיה גם התקציב שייושם בפועל במהלך השנה. זאת, בניגוד לשנים האחרונות בהן הקשר בין התקציב שמאשרת הכנסת לבין התקציב בפועל הוא קלוש ביותר.

גלאון ביקשה כי לפיד יתחייב מראש כי סך השינויים בתקציב לא יעלה על 5%, ובנוסף שלא יבוצעו שינויים בתקנות ובתתי-סעיפים, העולים על 20% מהסכום המקורי שהוקצה להם ללא אישור של מליאת הכנסת. בנוסף, ביקשה מלפיד להתחייב כי כל תוספת לתקציב הביטחון מעבר לסכום שיאושר במסגרת דיוני התקציב תידרש לאישור מליאת הכנסת.

גלאון כתבה בפנייתה: "נתוני השנים האחרונות מראים, כי חרף הצהרות חגיגיות בתחילת השנה הנוגעות ליעד הגירעון, לגודל תקציב הביטחון, ולשימושים השונים בתקציב, הממשלה אינה מחויבת לאותן הצהרות והתקציב בפועל שונה לחלוטין. במיוחד נכון הדבר לתקציב הביטחון, שעל אף סכומי העתק שמוקצים לו מדי שנה, הוא חורג במיליארדי שקלים נוספים".

"על פי מחקר שנכתב לבקשתי על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכל שנה מגיע היקף השינויים שנעשים בתקציב לעשרות מיליארדי שקלים חדשים, ובשנים מסוימות הגיע עד לכ-10% מסך התקציב שאושר בתחילת השנה. מהנתונים עולה כי בכל שנה נעשים שינויים רבים בתקציב המדינה, המשפיעים על רוב תכניות התקציב ומביאים לשינוי בהקצאת התקציב בין אשכולותיו".

"החריגות הגדולות ביותר נעשות בתקציב משרד הביטחון, אשר בשנים האחרונות חרג בממוצע במעל 10 מיליארד ₪ מהתקציב שאושר לו, המהווים כ-20% מהתקציב המקורי. כך למשל, בשנת 2013 תקציב המשרד גדל מסכום של כ-52 מיליארד ₪ שאושרו לו במסגרת דיוני התקציב, לכ-64 מיליארד ₪ בסוף השנה".

"דוגמא נוספת היא תקציב "החטיבה להתיישבות", הזרוע המבצעת של הממשלה אשר אחראית על הבנייה בהתנחלויות. תקציב החטיבה גדל כל שנה במאות אחוזים, ורק בשנה האחרונה הוא גדל מסכום התחלתי של כ-58 מיליון ₪ לסכום של מעל 400 מיליון ₪, פער של כ-600%".

גלאון הוסיפה: "העובדה כי שינויים מרחיקי לכת בתקציב המדינה אינם תופעה חד פעמית, אלא נשנים מדי שנה, מוכיחה כי מדובר בשיטה שבאמצעותה מסתירים הממשלה ומשרד האוצר את סדרי העדיפויות האמיתיים שלהם. השינויים בתקציב נועדו להעביר בסתר סכומים מופקעים, ולהימנע ביודעין מתהליך של ביקורת ציבורית במסגרת אישורם על-ידי מליאת הכנסת, בהליך המוסדר של אישור התקציב השנתי.

"לפיכך, אבקשך, שיחד עם פרסום התקציב השנתי, תפרסם התחייבות פומבית לעמידה ביעדי התקציב, לרבות יעד הגירעון ותקציבי המשרדים השונים. אבקשך להתחייב כי סך השינויים שיבוצעו בתקציב לא יעלו על 5%, ובנוסף שלא יבוצעו שינויים בתקנות ובתתי-סעיפים, העולים על 20% מהסכום המקורי שהוקצה להם ללא אישור של מליאת הכנסת. בנוסף, אבקשך להתחייב כי כל תוספת נוספת לתקציב משרד הביטחון תובא בפני מליאת הכנסת".

דורשים החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות!

109 ימים חלפו מאז הודיע יו"ר וועדת חוקה, דוד רותם כי ייקבע מועד לדיון בוועדה בנוגע לדרישה של יו"ר מרצ, זהבה גלאון, להחלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות (ראו בתגובות לינק לשעון העצר באתר שלנו). בעקבות הנתונים השערורייתיים שחשף התחקיר של מכון מולד ופורסמו בסוף השבוע בידיעות האחרונות על תקציב החטיבה להתיישבות, פנתה גלאון שוב לרותם, כדי שייקבע בדחיפות מועד בו יתקיים הדיון בוועדת חוקה.

הצטרפו אלינו וחיתמו על העצומה: לא מעבירים כסף לחטיבה להתיישבות בלי שקיפות.

הנתונים שחשף התחקיר נותנים את התשובה הטובה ביותר לשאלה מדוע מסרבים בחטיבה להחיל את חוק חופש המידע על תקציביה ומעדיפים להסתיר מאיתנו לאן הולך הכסף.

כי כשמעבירים לתושב במועצה איזורית הר חברון פי 119 (!) מלתושב במועצה איזורית חוף אשקלון, כשההתנחלות בית אל מקבלת יותר תקציב מכלל 115 יישובי הדרום והצפון שמקבלים תמיכות, כשכמות גדולה מהכסף בכלל הולכת לחיזוק השליטה הפוליטית של הבית היהודי ברחבי הארץ, כולל ביישובים חזקים שכלל לא אמורים להיתמך על ידי החטיבה, אין פלא שהגנבים בחטיבה להתיישבות מתביישים ומנסים להסתיר.

מי שאחראית על החגיגה הגדולה מעבר לקו הירוק, היא מפלגת "הבית היהודי" כמובן אבל בכדי לשדוד את קופת המדינה בלי לתת דין וחשבון לאף אחד צריך היה למצוא את הפראייר המושלם. למזלם של המתנחלים, שר האוצר יאיר לפיד היה שם.

לפיד הצהיר לפני כמה חודשים ש-"רוב תקציב החטיבה להתיישבות עובר לגליל ולנגב" וכעת מסתבר ששלושת רבעי ממנו עוברים דווקא להתנחלויות ביהודה ושומרון, אבל יאללה, חפיף, זו לא הפעם הראשונה ששר האוצר טועה בנתונים.

הבעיה היא שמאז נכנס לפיד לתפקיד הוא עשה הכל כדי לחזק את מעמדה של מדינת הרווחה שמתקיימת מעבר לקו הירוק על חשבון כולנו:

זה התחיל בלהעניק לבנט וחבריו במסגרת המו"מ הקואליציוני את כל התקפידים השולטים בברז התקציב: משרד הכלכלה, משרד השיכון, יו"ר וועדת כספים בכנסת ונמשך בהעברות תקציביות מפוקפקות היישר ממשרד האוצר, מחוץ לתקציב המדינה, עד שנופח תקציב החטיבה למעל מיליארד שקלים.

כבר למעלה משנה שיו"ר מרצ, זהבה גלאון נלחמת כדי להחיל את חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות כדי לחשוף את תקציבה לשקיפות. גלאון כותבת הבוקר לדוד רותם, יו"ר וועדת חוקה:

"במקום לנהל דיון אמתי ומהותי בנושא, אתה עוסק בהתחמקויות ומשחקים פרלמנטאריים שמטרתם למוסס את הדרישה לקיום הדיון. ייתכן כי העברת חלק מהתקציבים השערורייתיים לחטיבה להתיישבות היתה נמנעת אם היית ממלא את חובתך כיו"ר הוועדה ומקיים את הדיון כנדרש".

לצורך הפסקת הביזיון הזה אנחנו זקוקים לכם/ן: אל תסכימו להיות פראיירים כדי לממן את הרפתקאות המתנחלים מעבר לקו הירוק. חתמו על העצומה – לא מעבירים כסף לחטיבה להתיישבות בלי שקיפות.

הקיצוץ הרוחבי והמדיניות החברתית כלכלית של ממשלת נתניהו-לפיד

לפיד מגיש את החשבון על מבצע "צוק איתן" לילדים ולנכדים של כולנו

הממשלה הצביעה השבוע על קיצוץ רוחבי של 2 מיליארד ש"ח בתקציב כל המשרדים.

חוץ מכמובן בתקציב משרד הביטחון, שכבר קיבל תוספת של 1.5 מיליארד כדי לממן את "מבצע צוק איתן". מתוך הקיצוץ, 690 מיליון ש"ח נלקחו מתקציב משרד החינוך.

בקיצוץ תמכו כמובן שר האוצר וכל יתר השרים מ"יש עתיד" שמתיימרים להיקרא "שרים חברתיים".

עם או בלי מלחמה, תקציב הביטחון עולה לנו כל שנה סכום בלתי נתפס של כ-70 מיליארד ש"ח. לא רק בשנת מלחמה, אלא ממש כל שנה, משרד הביטחון מבקש ומקבל תוספות של מיליארדים לתקציבו. והוא לא מסתפק בזה, אלא אוגר בנוסף רזרבות עתק בתקציבו. כך, למשל, בשנת 2013 אגר המשרד 6 מיליארד ש"ח בסעיפים לא מנוצלים, אחרי שביקש וקיבל במהלך השנה תוספות תקציביות של 12 מיליארד ש"ח.

כבר שנים שתקציב הביטחון שואב בשיטתיות את תקציבי המשרדים החברתיים. כבר שנים שבחסות הפחדות ודיבורי "אין-ברירה" ו"ביטחון לפני הכל", תקציב הביטחון המפלצתי מחסל את הביטחון האישי, הכלכלי והתזונתי של אזרחי ישראל, כשהוא גוזל מהם תרופות, מורים, כבישים בטוחים ותחבורה ציבורית סבירה.

 והאבסורד הכי גדול הוא שהראשונים להיפגע מהקיצוץ יהיו תושבי הדרום. אותם תושבים שסופגים כבר שנים את תוצאות מדיניות הקיפאון המדיני יהיו הראשונים לסבול ממדיניות הייבוש הכלכלי. תושבי הדרום, והפריפריה בכלל, מקבלים באופן שיטתי פחות שירותים ופחות תשתיות מתושבי המרכז, אותם שירותים ותשתיות שיצומצמו עוד במסגרת הקיצוץ הרוחבי.

ברור שמלחמה באה עם תג מחיר עצום, זו מציאות שחייבים להתמודד איתה. אבל השאלה היא איך, והדרך שהממשלה בחרה – קיצוץ גורף וחסר אבחנה בכל שירותי המדינה, היא התשובה הלא נכונה.

צריך להבין: קיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות, אלא בריחה מאחריות. צעד כזה פוטר את הממשלה מהצורך לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות קשות. הקיצוץ גם מוכיח שוב את חוסר היכולת של שר-האוצר, לפיד, לנהל מדיניות תקציבית רצינית, כאשר כהרגלו בקודש, הוא שם את האינטרסים הפוליטיים שלו לפני האינטרס של הציבור.

באמצעות קיצוץ רוחבי לפיד פוגע בכל השירותים שאין להם בעל בית בממשלה – בשירותי הרווחה, שחטפו קיצוץ עמוק של 62 מיליון ש"ח, בתקציב הרפואה הציבורית שאיבד 43 מיליון ש"ח, בתקציבי השיטור והכבאות שקוצצו ב – 51 מיליון ש"ח, ואפילו בהשקעות בסיסיות מעודדות צמיחה, כמו תקציבי פיתוח התחבורה הציבורית והתשתיות, שקוצצו בקרוב לרבע מיליארד ש"ח.

הדברים האלה נעשים על הגב של כלל הציבור בישראל, אבל בעיקר על חשבון השכבות המוחלשות, שתלויות יותר מכולם בשאריות מדיניות הרווחה שהיתה פה פעם; ברופאים ובאחיות שקורסים מתת-תיקצוב, ובמערכת החינוך הציבורית המתייבשת, שהמדיניות המרכזית שלה תחת הממשלה הזאת היא הרמת ידיים והתפרקות מאחריות.

הקיצוץ הרוחבי הוא החלטה שגויה לא רק בגלל המקומות שמהם הוא לוקח, אלא בגלל שהוא מאפשר לנתניהו וללפיד לא להסתבך עם המגזרים שמהם כן אפשר וצריך לקחת.

אנחנו מציעים אלטרנטיבה ברורה להחלטה הרעה הזאת.

זו לא גזירת גורל, וזו לא צריכה להיות ברירת המחדל .

יש מקורות תקציביים ברורים שאנחנו מצביעים עליהם כבר תקופה ארוכה, ושר האוצר שלנו מסרב לגעת בהם:

הם לא יעזו לשקול מאבק אמיתי בפטורים ממס. ב-2014 הממשלה חילקה, דרך החוק לעידוד השקעות הון, 7.4 מיליארד ש"ח, מתוכן מעל 5 מיליארד ש"ח למספר קטן של חברות ענק, כמו טבע, אינטל וצ'ק פוינט. הפטורים הולכים למי שיש לו פרוטקציות בממשלה.

הם לא מוכנים לבטל את ההטבות האדירות והתקצוב המיוחד שניתן למתנחלים, וגם לא מוכנים לגעת בקרוב ל-מיליארד ש"ח שהועברו השנה לחטיבה להתיישבות שמפתחת את הבנייה והתשתיות בשטחים, סכום שלבדו יכול היה לכסות מחצית מהקיצוץ הרוחבי.

הם לא מוכנים לרדת מהעץ שטיפסו עליו, ולבטל את תוכנית מע"מ אפס, לדיור לצעירים של שר האוצר.

הם לא מוכנים לאמץ מס חברות דיפרנציאלי שיכניס למשק 3 מיליארד ש"ח נוספים בשנה – צעד שלא דורש מאמץ, הצעת החוק שלי בנושא יושבת על שולחן הממשלה כבר הרבה זמן.

נתניהו ולפיד לא יעזו לקחת למשל 14 מיליון ש"ח ממנהלת הזהות היהודית המיותרת, כסף שהועבר אליה חוץ-תקציבית לפני פחות משנה כדי לשרת את פרויקט ההחזרה בתשובה הזה. או לגעת ב-47 מיליון ש"ח שאושרו רק לפני חודש ל"קירוב התנ"ך לציבור". יש דרכים אחרות לקרב את הציבור לרוח היהדות – למשל, ביטול התוכנית וסגירת מנהלת הזהות היהודית, והעברת הכספים לשירותי הרווחה. גם "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה.

הקיצוץ הרוחבי הוא לא מדיניות שקולה, אלא התחמקות מלקיחת אחריות, שמשרתת בעלי הון ואינטרסים צרים של שותפים קואליציוניים.

גם העלאת המסים בשלב זה תהיה צעד לא נכון. המשק נמצא היום על סף מיתון ואם רוצים לאושש אותו זאת תהיה טעות להקטין את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. במקום זה צריך להקטין את היקף הפטורים ממס, ולהגדיל את הגירעון בצורה אחראית.

בתקציב 2015 הממשלה תחנוק אותו בהוצאה האזרחית.

לכן קיצוץ רוחבי בבסיס התקציב, שיופעל אוטומטית גם בשנים הבאות, ויפגע במדינת הרווחה זה לא קיצוץ חד פעמי למימון "צוק איתן".

המשמעות של קיצוץ רוחבי הוא צמצום נוסף של ההוצאה האזרחית הקטנה ממילא. ואפילו לא מדובר בקיצוץ חד פעמי למימון "צוק איתן" – מטבעו, קיצוץ בבסיס התקציב מופעל אוטומטית כל שנה, והפגיעה בשירותים צפויה להיות בלתי הפיכה.

ההאטה של ההוצאה הציבורית תהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי, שבה העשירים חוגגים והציבור סובל, תוביל לריסוק המגזר הציבורי, לסיכון חייהם של מי שתלויים במערכת הבריאות הציבורית ולהעמקת העוני.

יש אלטרנטיבה – מדינת רווחה בישראל עדיין אפשרית, והיא צריכה להיות בנויה על ארבעה מרכיבים:

* מדיניות מקרו כלכלית חדשה – צריך להציב לצד יעדי צמיחה ואינפלציה גם יעדים לצמצום פערים, מיגור העוני והקטנת אי-השוויון בחברה הישראלית, שגדל לגבהים מדאיגים ומזעזעים בשנים האחרונות. ישראל היא שיאנית במדדי העוני ב- OECD.

* הורדת יוקר המחייה – הדרך לצמצום יוקר המחייה היא צמצום הריכוזיות ופתיחת השווקים בישראל לתחרות, וחיסול מועדון "השולחן העגול" שבו "יד רוחצת יד".

* מימוש אחריות המדינה לספק שירותים לאזרחים ולדאוג לקיומם בכבוד – חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות והקצאת תקציבים למימוש החוק.

* ודאגה לאדם העובד – הפסקת שיטת ההעסקה הפוגענית של עובדי קבלן. חיזוק ארגוני העובדים, והטלת סנקציות קשות על מעסיקים שפוגעים בזכות העובדים להתארגן.

המדיניות שנתניהו ולפיד מקדמים היום הופכת את החברה הישראלית מחברה סולידרית לחברה קניבליסטית.

הם מרסקים ומדכאים בשיטתיות את כל מנגנוני הערבות החברתית בישראל: העבודה הסוציאלית, בתי הספר הממלכתיים, מערכת הבריאות הציבורית, השיטור ושירותי החירום.

הם מעדיפים לשסות את אזרחי ישראל אחד בשני במאבק על מה שנשאר ממדינת הרווחה המתפוררת. בישראל 2014 של ממשלת הליכוד-יש עתיד שאדם לאדם זאב, והזאבים רעבים.

מה שמאפיין את ממשלת נתניהו הוא היעדר חזון, חוש צדק ומנהיגות כלכלית – זה מתכון לאסון. הקיצוץ הרוחבי הוא לא רק הפקרות, הוא גם תקדים מסוכן ונזק תקציבי לשנים קדימה.

קיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות אלא בריחה מאחריות

הממשלה הצביעה אתמול (31.8.2014) על קיצוץ רוחבי של 2 מיליארד ש"ח בתקציב כל המשרדים (חוץ ממשרד הבטחון, שקיבל תוספת של 1.5 מיליארד) כדי לממן את מבצע צוק איתן. 690 מיליון ש"ח מתוכם הם קיצוץ בתקציב משרד החינוך. זה ברור שהמלחמה הזאת באה עם תג מחיר עצום וזו מציאות שצריך להתמודד איתה, אבל השאלה היא איך, והדרך שהממשלה בחרה – קיצוץ גורף וחסר אבחנה בכל שירותי המדינה – היא התשובה הלא נכונה.

צריך להבין: קיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות אלא בריחה מאחריות. הוא בריחה מאחריות כי הוא פוטר את הממשלה מהצורך לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות קשות. הוא מאפשר לנתניהו וללפיד לפגוע בשירותים שאין להם בעל בית בממשלה – בשירותי הרווחה שחטפו עכשיו קיצוץ עמוק של 62 מיליון ש"ח, מתקציב הרפואה הציבורית שאיבד 43 מיליון ש"ח, מתקציבי השיטור והכבאות שקוצצו היום ב – 51 מיליון ש"ח, ואפילו בהשקעות בסיסיות מעודדות צמיחה, כמו תקציבי פיתוח התחבורה הציבורית והתשתיות, שקוצצו היום בקרוב לרבע מיליארד ש"ח. כל הדברים האלה נעשים על הגב של כלל הציבור בישראל, אבל בעיקר על חשבון השכבות החלשות, שתלויות בשאריות מדיניות הרווחה שעוד נשארו, ברופאים ובאחיות הקורסים, ובמערכת החינוך הציבורית המתייבשת, שהמדיניות המרכזית שלה תחת הממשלה הזאת היא הרמת ידיים והתפרקות מאחריות.

הקיצוץ הרוחבי הוא החלטה שגויה לא רק בגלל המקומות שמהם הוא לוקח אלא בגלל שזה הפתרון שמאפשר לנתניהו ללפיד לא להסתבך עם המגזרים שמהם כן אפשר וצריך לקחת. יש מקורות תקציביים ברורים שאנחנו מצביעים עליהם כבר תקופה ארוכה, ושר האוצר שלנו מסרב לגעת בהם: הם לא יעזו לשקול מאבק אמיתי בפטורים ממס לחברות הגדולות במשק שעולים לנו במיליארדי שקלים רבים כל שנה. הם לא מוכנים לאמץ מס חברות דיפרנציאלי שיכניס למשק 3 מיליארד ש"ח נוספים בשנה – צעד שלא דורש מאמץ, הצעת החוק שלי הרי יושבת על שולחן הממשלה כבר הרבה זמן. נתניהו ולפיד לא יעזו לקחת למשל 14 מיליון ש"ח ממינהלת הזהות היהודית המיותרת, כסף שהועבר אליה חוץ-תקציבית לפני פחות משנה כדי לשרת את פרוייקט ההחזרה בתשובה הזה. הם לא מוכנים לגעת בקרוב ל – 900 מיליון ש"ח שהועברו השנה לבניה מיותרת בהתנחלויות ויכולים לבדם לכסות מחצית מהקיצוץ הרוחבי. ועוד לא דיברנו על 47 מיליון ש"ח על פני חמש שנים שאושרו רק לפני חודש ל"קירוב התנ"ך לציבור". הנה דרך לקרב את הציבור לרוח היהדות: בטלו את התוכנית והעבירו את הכסף שיועד לה לשירותי הרווחה. בכל זאת, "ואהבת לרעך כמוך" הוא גם כן כלל גדול בתורה.

הקיצוץ הרוחבי הוא לא מדיניות שקולה אלא התחמקות מלקיחת אחריות שמשרתת בעלי הון ואינטרסים צרים של שותפים קואליציוניים. אנחנו מציעים אלטרנטיבה ברורה להחלטה הרעה הזאת. זו לא גזירת גורל, וזו לא צריכה להיות ברירת המחדל.

זהבה גלאון

 

לפיד מחליש את החלשים ומחזק את החזקים

יו"ר מרצ, זהבה גלאון: "דו"ח הרבעון השני של בנק הפועלים מוכיח שהמדיניות הכלכלית של לפיד מחלישה את החלשים ומחזקת את החזקים".

 יו"ר מרצ, זהבה גלאון, חברה בועדת הכספים, התייחסה היום, 19.8.2014, לתוצאות דו"ח רבעון 2 של בנק הפועלים, שפורסם בשבוע שעבר, ואמרה: "במשך השנה האחרונה מקפיד שר האוצר, לפיד, להוציא שפנים מהכובע כדי להוריד את מחירי הדיור. לטענתו, הציבור מעריך את היוזמות שלו ומצפה להן, ולכן הפסיק לקנות דירות.

"אולם, הדו"ח של בנק הפועלים חושף את לפיד במערומיו. לא נכון לומר שהציבור הפסיק לקנות דירות, אלא, שרוב האזרחים בישראל, מקרב משקי הבית, שמרוויחים משכורת ממוצעת וצריכים דירה למגורים, הם אלה שהפסיקו לקנות דירות. מנגד, דווקא העשירים, או בשפה הבנקאית, אנשי הבנקאות הפרטית, הגדילו את היקף המשכנתאות שלהם באחוזים ניכרים.

"במילים אחרות: העשירים מבינים שהעניים פינו להם את השטח והקטינו את הביקוש בגלל המהלכים של לפיד, ולכן, הם מסתערים על דירות זולות יותר".

לדברי גלאון, בהשוואה לרבעון השני אשתקד, הנתונים מצביעים על  עלייה בהיקף המשכנתאות של מגזר משקי הבית בשיעור של 2.4%  בלבד (36,579 מלש"ח אשתקד לעומת 37,444 מלש"ח ברבעון השני של 2014), בעוד היקף המשכנתאות של מגזר הבנקאות הפרטית עלה ב- 17.9% (14,434 מלש"ח ל עומת 17,011 מלש"ח).

זאת ועוד, גם בהתייחס לנתונים שפורסמו בסוף שנת 2013, ניתן לראות אותה מגמה. היקף המשכנתאות של מגזר משקי הבית עלה ב-0.5% בלבד (מ-37,273 מלש"ח ל-37,444 מלש"ח), בעוד שהיקף המשכנתאות של מגזר הבנקאות הפרטית עלה ב- 6.7% (מ-15,940 מלש"ח ל-17,011 מילוני שקלים). 

גלאון: "פעם אחר פעם, לפיד מוכיח שהוא הבין איפה הכסף ועכשיו הוא בא לחלק אותו לחברים שלו: האנשים השבעים, שקונים עוד דירות להשקעה, ולא למעמד הביניים או השכבות המוחלשות. אין ספק שאחרי שכל הברווזים של לפיד ייקברו בועדת הכספים, נגלה את גודל השערורייה, כשהמרוויחים היחידים של היוזמות הכושלות האלה יהיו, שוב, בעלי ההון החזקים".       

זהבה גלאון: תוכנית המע"מ 0 הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הבוקר בדיון בנושא תכנית מע"מ 0% בועדת הכספים:

"תוכנית המע"מ 0 הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר. לפיד שבוי בקונספציה שהולכת לעלות לאזרחי ישראל 3 מיליארד ₪ בשנה, למרות ההתנגדות של כל הדרג המקצועי במשרדו".

גלאון: "אסור לוועדת הכספים לדון בחוק מע"מ 0 מבלי שהדרג המקצועי במשרד האוצר יביע את דעתו העצמאית בפני הועדה. כשאזרחי ישראל צריכים לשלם על הטעויות של לפיד – אין מקום יותר למשחקי כבוד".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה היום, 14.7.2014, בדיון בוועדת הכספים בנושא הצעת חוק מע"מ 0% של שר האוצר: "תכנית המע"מ 0 הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר.לפיד שבוי בקונספציה שהולכת לעלות לאזרחי ישראל 3 מיליארד ₪ בשנה, למרות ההתנגדות של כל הדרג המקצועי במשרדו. ללכת נגד כל הדרג המקצועי זו לא גבורה-זו איוולת".

גלאון הוסיפה: "הצעת החוק זוכה להתנגדות במשרד האוצר, רשות המיסים, משרד השיכון, ומשרד המשפטים, אפילו היועץ המשפטי של הכנסת קבע שהיא לא חוקתית. אי אפשר לדון בהצעה לפני שהדרג המקצועי יביע את התנגדויותיו בפני הועדה".

"שר האוצר לפיד רוצה שהמדינה "תכניס כסף לכיס שלה", אבל הוא מתעלם מהעובדה למדינה אין כיס. הכיס של המדינה הוא הכיס של האזרחים. ובמקרה הזה, לפיד נכנס לכיס של כולנו, מוציא 3 מיליארד ₪ וזורק אותם לפח."

גלאון סיכמה: "הצעת חוק שהיא גם מפלה כנגד אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ולא חוקתית, וגם לא יעילה, היא תוצאה עצובה של מדיניות כלכלית שהלכה לאיבוד, ושכל המטרה שלה היא להביא ללפיד עוד כמה מנדטים. לשמחתי, הציבור הישראלי מתחיל להתעורר מהבלוף שנקרא יש עתיד".

"לאחר ה'זועביז' של לפיד מגיע ה'אבוז' של בנט"

"לאחר ה'זועביז' של לפיד מגיע ה'אבוז' של בנט".
בעקבות דבריו של בנט "לא מעניין אותי אבו מאזן ואבו לא יודע מה", אומרת גלאון "הלך הזרזיר אצל העורב. ציר בנט- לפיד נחשף כציר של דמגוגיה גזענית. דור הפוליטיקאים החדשים והמתוחכמים, כביכול, מתגלים כמי שפונים לרגשות הירודים ביותר".