Category Archives: כלכלה וחברה

זהבה גלאון: תוכנית המע»מ 0 הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר

יו»ר מרצ, זהבה גלאון, הבוקר בדיון בנושא תכנית מע»מ 0% בועדת הכספים:

«תוכנית המע»מ 0 הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר. לפיד שבוי בקונספציה שהולכת לעלות לאזרחי ישראל 3 מיליארד ₪ בשנה, למרות ההתנגדות של כל הדרג המקצועי במשרדו».

גלאון: «אסור לוועדת הכספים לדון בחוק מע»מ 0 מבלי שהדרג המקצועי במשרד האוצר יביע את דעתו העצמאית בפני הועדה. כשאזרחי ישראל צריכים לשלם על הטעויות של לפיד – אין מקום יותר למשחקי כבוד».

יו»ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה היום, 14.7.2014, בדיון בוועדת הכספים בנושא הצעת חוק מע»מ 0% של שר האוצר: «תכנית המע»מ 0 הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר.לפיד שבוי בקונספציה שהולכת לעלות לאזרחי ישראל 3 מיליארד ₪ בשנה, למרות ההתנגדות של כל הדרג המקצועי במשרדו. ללכת נגד כל הדרג המקצועי זו לא גבורה-זו איוולת».

גלאון הוסיפה: «הצעת החוק זוכה להתנגדות במשרד האוצר, רשות המיסים, משרד השיכון, ומשרד המשפטים, אפילו היועץ המשפטי של הכנסת קבע שהיא לא חוקתית. אי אפשר לדון בהצעה לפני שהדרג המקצועי יביע את התנגדויותיו בפני הועדה».

«שר האוצר לפיד רוצה שהמדינה «תכניס כסף לכיס שלה», אבל הוא מתעלם מהעובדה למדינה אין כיס. הכיס של המדינה הוא הכיס של האזרחים. ובמקרה הזה, לפיד נכנס לכיס של כולנו, מוציא 3 מיליארד ₪ וזורק אותם לפח.»

גלאון סיכמה: «הצעת חוק שהיא גם מפלה כנגד אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ולא חוקתית, וגם לא יעילה, היא תוצאה עצובה של מדיניות כלכלית שהלכה לאיבוד, ושכל המטרה שלה היא להביא ללפיד עוד כמה מנדטים. לשמחתי, הציבור הישראלי מתחיל להתעורר מהבלוף שנקרא יש עתיד».

אנשי מרצ בכנס השמאל הישראלי

ליקטנו עבורכם, באדיבות ערוץ היוטיוב של «שלום עכשיו» את דבריהם של אנשי מרצ משלל הדיונים בכנס השמאל הישראלי. 

ראשת מרצ, זהבה גלאון:

ח»כ ניצן הורוביץ:

ח»כ מיכל רוזין:

ח»כ עיסאווי פריג’:

ח»כ תמר זנדברג:

יו»ר מרצ לשעבר, חיים אורון (ג’ומס):

מוסי רז:

יו»ר צעירי מרצ, תומר רזניק:

אורי זכי:

מיטל להבי:

מיקי גיצין:

קטי פיאסצקי:

ח»כ אילן גילאון ערך כנס חירום למאבק בכוונה לבטל את חוק הדיור הציבורי

יוזם חוק הדיור הציבורי, חבר הכנסת לשעבר, רן כהן, ראשת מרצ, זהבה גלאון, חברי כנסת מסיעת מרצ ומסיעות נוספות, פעילים חברתיים ודיירים בדיור הציבורי השתתפו בכנס חירום שארגן ח»כ אילן גילאון למאבק בכוונת שר האוצר, יאיר לפיד, לבטל את חוק הדיור הציבורי.

ח»כ גילאון אמר בכנס, כי הוא קורא לשר האוצר לחזור בו מהכוונה לבטל את חוק הדיור הציבורי, «לבל יירשם בדפי ההיסטוריה כמי שקבר את אחד החוקים הצודקים בישראל» עוד הוסיף גילאון: «הדיור הציבורי הוא השריד האחרון לאחריות המדינה כלפי אזרחיה, ושר האוצר מבקש לגזול את כבשת הרש של המוחלשים ביותר בחברה. אנו, חברי הפורום למען הדיור הציבורי, מבקשים מכאן ממשרד השיכון להקפיא את כל הפינויים, כל זמן שלא תהיה מדיניות מסודרת ושקופה. עוד אנו קוראים לדיירי הדיור הציבורי לפעול לממש את זכותם לרכוש את הדירות מול החברות המשכנות, מאחר והחוק שריר וקיים. הפורום קורא לממשלה למצוא פתרון כולל ולהחזיר את כספי הדיור הציבורי שנחמסו».

 

מחוקק חוק הדיור הציבורי, השר וח»כ לשעבר מטעם מרצ, רן כהן, אמר: «השר לפיד הוא עבריין אם הוא מתעלם מחוק שריר וקיים. אם היו לוקחים את הכספים שנגנבו מהדיור הציבורי, היו נוספות כיום עוד 27 אלף דירות למאגר. כל אדם שיש לו לב חייב להתנגד למחיקת חוק הדיור הציבורי».

 

יו»ר מרצ, ח»כ זהבה גלאון, מסרה: «מקומם שבכל פעם אנו נדרשים למפגש חירום שכזה. השר לפיד מפריח בלון ניסוי ומחכה לראות את הריקושטים שהוא מקבל. מאחר ויש קבוצה במשרד האוצר המבקשת לבטל את החוק, רוע הגזירה טרם בוטל ונחוץ מאבק נחוש».

 

 

עוד השתתפו בכנס חברי-הכנסת איתן כבל, מיקי רוזנטל, ניצן הורוביץ, עיסאוי פריג’, תמר זנדברג ואיציק שמולי. לקחו חלק ברברה אפשטיין מנכ»לית סנגור קהילתי, ראובן אברג’יל מהפנתרים השחורים,  הרב אריק אשרמן מהפורום לדיור ציבורי, יואב הס מהמעברה, הפעיל דוד קשאני, יו»ר צעירי מרצ תומר רזניק  ודיירי הדיור הציבורי.

גלאון וגפני מציגים תוכנית כלכלית חלופית, שתכניס לקופת המדינה 43 מיליארד ש»ח, מבלי לפגוע במעמד הביניים

יושבת ראש מרצ, זהבה גלאון ויו»ר ועדת הכספים לשעבר, משה גפני (יהדות התורה), קיימו היום מסיבת עיתונאים משותפת, במהלכה הציגו תוכנית כלכלית- חברתית חלופית להצעת התקציב של הממשלה, שתכניס לקופת המדינה 43 מיליארד ש»ח, מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.

התוכנית, שישומה יביא לסגירת הגרעון התקציבי ואף ישאיר עודף בקופת המדינה, היא הוכחה לכך ש»יש ברירה» ואפשר «למצוא את הכסף», מבלי להוריד עשרות אלפי משפחות מתחת לקו העוני ומבלי לרסק את מעמד הביניים הישראלי.

לתוכנית המלאה לחצו.

עיקרי התוכנית: 

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים
3 מיליארד ₪
החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור והעלאת שיעור התמלוגים
12 מיליארד ₪
צמצום ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון
5 מיליארד ₪
גביית מס על "הרווחים הכלואים", ועל רווחים שנעשה בהם שימוש בניגוד לקבוע בחוק
13.5 מיליארד ₪
תוכנית הדיור
120 מיליון ₪
מיסוי דירות ריקות
1 מיליארד ₪ 
מס חברות דיפרנציאלי
3.5 מיליארד ₪
העלאת המס על רווחי הון
1.35 מיליארד ₪
הוספת מדרגות מס הכנסה
900 מיליון ₪
קיצוץ בתקציב הביטחון
3 מיליארד ₪
סה"כ
43.37 מיליארד ₪ 

 

גלאון: «אנחנו מציעים תוכנית שמוצאת את הכסף במקומות שאינם כיסיהם של מעמד הביניים ושל משקי הבית העניים». 

«התוכנית הכלכלית של לפיד היא תוכנית איומה, שפוגעת במעמד הביניים, ממסה באכזריות את העניים ומרסקת את שאריות מדינת הרווחה. שר האוצר לפיד טוען שוב ושוב ש»אין ברירה», ומדקלם את מנטרות ההפחדה הקבועות של ספרד ויוון. לטענות האלו אין קשר למציאות. המציאות היא שלפיד בצעדים הכי קלים והכי פוגעניים, שאפשר להעביר בלי להתעמת עם טייקונים ומקורבים, ובלי להסתבך עם רפורמות אמיתיות».

גלאון הוסיפה כי «שיתוף הפעולה עם ח»כ גפני הוא מודל של קידום אג’נדות משותפות מבלי להתפשר על ערכי יסוד».

 

גפני: «אנו מציגים את אחת האלטרנטיבות הראויות לטיפול בגירעון מבלי לפגוע בחלשים. ראוי שהציבור יידע שיש דרך אחרת ויאיר לפיד בחר במודע לפגוע במעמד הביניים ובשכבות החלשות. אנחנו דורשים מהממשלה לאמץ את התוכנית הכלכלית חברתית שתמנע את המשך קריסתם של העובדים והחלשים בישראל».

גפני הוסיף כי «מעבר לעובדה שהתוכנית שאנו מציגים תכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים ולא מכיסם של אזרחי ישראל שמתקשים לסגור את החודש, מדובר בתיקון עיוותים כלכליים וחברתיים שעל הממשלה לבצע. במקום לפגוע ולחתוך, לקצץ ולגרום נזק לחלשים בחברה הישראלית, על הממשלה לחפש אלטרנטיבות והנה רק אחת מהן».

 

 

התכנית החברתית — התכנית הכלכלית חברתית החלופית של זהבה גלאון ומשה גפני

הקדמה

התוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014, אותה מגישה הממשלה לכנסת, מהווה פיגוע חברתי וצפויה לגרום לפגיעה קשה במיליוני אזרחים ישראלים.

התוכנית מכבידה את הנטל הכלכלי על משקי הבית, ומעמיקה את אי השוויון באמצעות צעדים רגרסיביים והיפרקפיטליסטים שייטיבו עם השכבות העשירות על חשבון מעמד הביניים ובעיקר על חשבונן של השכבות המוחלשות.

על פי דו«ח ה-OECD שהתפרסם לפני מספר ימים, מדינת ישראל היא הענייה מבין מדינות הארגון, ומדורגת במקום החמישי במדד אי השוויון. התוכנית הכלכלית המוצעת על ידי משרד האוצר צפויה להגדיל את הפערים, להעמיק את העוני, ולהוסיף עשרות אלפי ילדים למעגל, שכבר היום מונה קרוב למיליון ילדים.

טענתו החוזרת ונשנית של שר האוצר, לפיה מדובר בתוכנית «אין ברירה» מחויבת המציאות, היא טענה שקרית ומטעה. מטרתה לזרות חול בעיני הציבור ולהעביר באישור מזורז שורת גזרות בלתי נסבלות.

נציין, כי הכוונה לסגור בפרק זמן כה מצומצם, גירעון תקציבי כה גדול, היא מסוכנת ומועדת מראש לכישלון. יחד עם זאת, כיוון שאף אנו מכירים בחשיבות השמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית ועל מתווה הורדת יחס החובתוצר של המשק בטווח הארוך, ברור כי ישנו צורך של ממש בהגדלת הכנסות המדינה.

שר האוצר בחר בצעדים קלים, שניתן להעביר מבלי להתעמת עם טייקונים ועם מקורבים. אנו מציעים בזאת תוכנית חלופית, ל«מציאת הכסף» במקומות שאינם כיסיהם של מעמד הביניים ושל משקי הבית העניים.

יו«ר מרצ                                             יו«ר ועדת הכספים לשעבר

ח«כ זהבה גלאון                                ח«כ משה גפני

ההערכות הכספיות במסמך זה, בוצעו על ידי צוות כלכלי בלשכותיהם של יו«ר מרצ, ח«כ זהבה גלאון ויו«ר ועדת כספים לשעבר, ח«כ משה גפני, בהתבסס על נתוני משרד האוצר, נתונים שפורסמו בעיתונות הכלכלית, ומחקרים כלכליים שפורסמו, בעיקר על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת.

עיקרי התוכנית

הטייקונים וחברות הענק

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים

  • הקמת ועדה להתמודדות עם תופעת תכנוני המס

  • התניית הטבות והתקשרות עסקית עם המדינה בהתנהלות מסים ראויה

  • מיסוי חברות הארנק

החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור

  • העלאת התמלוגים על משאבי הטבע

  • דחיית מסקנות ועדת צמח, ובחינה מחודשת של סוגיית ייצוא הגז

רפורמה בחוק עידוד השקעות הון וגביית מס על «הרווחים הכלואים«

  • צמצום הטבות המס ליצואנים מטעם חוק עידוד השקעות הון

  • העלאת שיעור המס של החברות במסלול «האסטרטגי»

  • ביטול הטבות הניתנות לחברות שמנצלות משאבי טבע מקומיים

  • גביית מס מלא על הרווחים הכלואים, וקביעת שומות על רווחים שהוצאו ולא נגבה עליהם מס כחוק

דיור ובינוי

  • הקמת תוכנית דיור ממשלתית

  • מיסוי דירות ריקות

חיזוק מעמד העובד ואמות מידה בעבודה המאורגנת — «תוכנית חבילה» חלופית לתוכנית עינילפיד

  • חיוב גופים המתוקצבים על ידי המדינה בהקמת ועד עובדים

  • איסור על העסקה קבלנית בשירות המדינה

  • איסור על מעסיק להתערב במהלך התאגדות מצד עובדיו

  • הקמת ועדה מיוחדת לקביעת אמות מידה עבור ארגוני העובדים בגופים אשר חולשים על משאבי טבע ותשתיות חיוניות

מסים

  • קביעת מס חברות דיפרנציאלי

  • קביעת מס רווחי הון דיפרנציאלי

  • הוספת שתי מדרגות מס על הכנסות גבוהות

  • הקמת ועדה לבחינת סוגיית המע«מ הדיפרנציאלי

תקציב הביטחון

  • קיצוץ 3 מיליארד ₪ מתקציב הביטחון ושינוי המנגנון המאפשר להעביר כספים נוספים במהלך השנה, פרט למקרים ברורים של צורך בטחוני חריג

הטייקונים וחברות הענק

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים

מציעים:

  1. להקים ועדה ברשות המסים, שתפקידה לבחון את דרכי ההתמודדות של הרשות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות.

  2. להתנות קבלת הטבות מהמדינה, ואף התקשרות עם המדינה באמצעות מכרזים וקבלת רישיונות, בדיווח מלא ושקוף של תשלומי המס על ידי החברות, ובהוכחת תשלום מס בשיעורים ראויים.

  3. למגר את תופעת «חברות הארנק«, באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן, גם על רווחים שחולקו כדיווידנד, וגם על אלה שנותרו בקופת החברה.

דברי הסבר

בישראל רווחת תופעת תכנוני המס האגרסיביים על ידי החברות הגדולות במשק, ועל פי אחת ההערכות הפער בין שיעור המס שאותו חייבות 25 החברות הציבוריות הגדולות במשק לבין המס אותו הן משלמות בפועל הוא כשלושה מיליארד ש«ח בשנה (דו«ח המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן).

לסעיף 1:מוצע להקים ועדה ברשות המסים, שתבחן את התנהלות רשות המסים, בכל הקשור למניעת התחמקות מתשלומי מסים באמצעות תכנוני מס אגרסיביים. על הוועדה לבחון ולגבש המלצות, בנוגע לכלי האכיפה שניתנים לרשות אל מול תופעת תכנוני המס האגרסיביים ולבחון דרכים להגברת השקיפות בדיווחיהן של החברות הציבוריות במשק בכל הקשור לפעולות שהן נוקטות כדי להפחית את שיעורי המס שהן חייבות. הוועדה תגיש המלצותיה תוך ארבעה חודשים, והממשלה תפעל לעיגונן בחקיקה עד ינואר 2014.

לסעיף 2: מוצע ליצור תמריץ שלילי לתכנוני מס, באמצעות התניית קבלת הטבות מס והתקשרות במכרז או קבלת רישיון מהמדינה, בהתנהלות ראויה של תשלום מסים.

לסעיף 3:אחת הדרכים להתחמקות מתשלום מס מלא, היא על ידי הקמת «חברת ארנק«. שיטה זו מקובלת בקרב שכירים שאינם מעוניינים לשלם מס הכנסה ככלל האזרחים. חברת ארנק היא חברה שלא מייצרת דבר, אבל ממוסה בשיעור נמוך מזה של שכירים. לפיכך, מוצע למסות ב-50% את כל רווחיהן של חברות הארנק.

הכנסה צפויה3 מיליארד ש«ח

החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור

מציעים:

  1. להעלות את שיעורי התמלוגים לשיעור של 50% לפחות בשל כרייה ושאיבה של משאבי טבע, השייכים לכלל הציבור. ועדה מיוחדת תקבע את שיעור המס ההולם עבור כל משאב, בהתאם למקובל במדינות מערביות אחרות.

  2. לדחות את המלצות ועדת צמח, ולערוך בחינה מחודשת של סוגיית ייצוא הגז.

דברי הסבר

משאבי הטבע של מדינת ישראל שייכים לאזרחיה. למרות זאת, ברבים מהמשאבים מחזיקים מספר מצומצם של טייקונים, שבמקרים מסוימים אף קיבלו את הבעלות על המשאב בחינם, או כמעט בחינם.

המדיניות הנהוגה כיום בנושא התמלוגים אינה אחידה, ובמרבית המקרים היא מאפשרת מצב בו מספר מצומצם של טייקונים נהנה מהון אדיר על חשבון הציבור כולו. יש לשמור על איזון בו מחד, ניתנת למשקיעים תמורה הולמת להשקעתם, ומאידך המדינה תדאג שהרווחים העודפים הנובעים מערך המשאב עצמו, בניכוי מחיר כרייתו והפקתו, יגיעו לכלל הציבור.

לפיכך, מוצע להחזיר את הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור, לבחון את הייצוא של משאבים יקרי ערך, ולהעלות בעשרות אחוזים את שיעור התמלוגים על משאבי טבע, בהם: פוספט, אשלג, ברום, מגנזיום, פצלי שמן, מים מינרליים, מי ים להתפלה, בזלת, חול, חצץ ושימוש פרטי בחופים.

יש להעלות את שיעור התמלוגים על הרווחים העודפים ל-50%-60% לפי סוג המשאב, ובדומה למקובל ברבות מהמדינות המערביות.

הכנסה צפויה – כ-12 מיליארד ₪

רפורמה בחוק עידוד השקעות הון וגביית מס על «הרווחים הכלואים«

מציעים:

  1. לצמצם משמעותית את הטבת המס ליצואנים, אשר משלמים באזורי הפיתוח 7% ובמרכז הארץ — 15%, שיעורים שאמורים לרדת בשנה הקרובה ל-12% ו-6% בהתאמה. מוצע לבטל את הטבת המס במרכז, ולהעלות את שיעור המס באזורי הפיתוח, כך שסך הטבת המס מטעם חוק עידוד השקעות הון לא תעלה על 2 מיליארד ש«ח.

  2. להעלות את שיעור המס שמשלמות החברות במסלול «האסטרטגי«, ששילמו בשנים האחרונות שיעור מס אפקטיבי מזערי. יש לקבוע את שיעור המס כאחוז ממס החברות המלא, על מנת למנוע הגדלה בלתי מכוונת של ההטבות עם העלאת מס החברות.

  3. לבטל הטבות הניתנות לחברות אשר מנצלות משאבי טבע מקומיים, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

  4. להתייחס ל«רווחים הכלואים» כאל דיווידנד, ולגבות על הרווחים הנותרים מס בגובה 25%.

  5. לקבוע שומות עבור רווחים שכבר הוצאו מישראל, ואשר לא נגבה עליהם מס בהתאם לסעיף 51בלחוק עידוד השקעות הון. קביעת השומות וגבייתן תהווה תנאי סף לקבלת כל הטבה נוספת לה זכאית החברה.

דברי הסבר

מנתוני מנהל הכנסות המדינה עולה, כי בשנת 2010 שילמה מדינת ישראל 5.6 מיליארד ש«ח לחברות שמקבלות הטבות מטעם החוק לעידוד השקעות הון, 70% מתוכם לארבע החברות הגדולות ביותר – המאיון העליון של החברות – טבע, כיל, צקפוינט ואינטל. זאת ועוד, היקף הטבת המס ממנה נהנו אותן חברות היה גדול באותה שנה פי ארבעה מסך המסים שהן שילמו למדינה.

חשוב לעודד השקעה ותעשייה איכותית בישראל, אך המציאות שבה חברות ענק בעלות רווחים של מיליארדים משלמות שיעורי מס מזעריים ואף אפסיים בזמן שציבור שלם כורע תחת נטל גזרות אכזריות, אינה יכולה להימשך.

עוד עולה מנתוני מנהל ההכנסות, כי המטרה המקורית של חוק עידוד השקעות הון – לעודד תעשייה בפריפריה – אינה מושגת.

לפיכך, מוצע לצמצם באופן משמעותי את היקף ההטבות שניתנות לחברות המוטבות מטעם חוק עידוד השקעות הון, כך שלא יעלו על סכום כולל של 2 מיליארד ש«ח. עוד מוצע לגבות מס מלא על «הרווחים הכלואים» אותם צברו חברות הענק בשנים האחרונות, וכן לקבוע שומות על רווחים שהוצאו בניגוד לחוק ולא נגבה עליהם מס כקבוע בחוק.

הכנסה צפויה:

צמצום ההטבות הניתנות מכוח חוק עידוד השקעות הון – 5 מיליארד ש«ח;

גביית מס על הרווחים הכלואים, וקביעת שומות על רווחים כלואים שנעשה בהם שימוש בניגוד לסעיף 51 ב לחוק עידוד השקעות הון – 13.5 מיליארד ש«ח.

דיור ובינוי

מציעים:

  1. להקים תוכנית דיור ממשלתית, אשר תמומן באמצעות הנפקת אג«ח על ידי הממשלה ומכירתן לציבור ובפרט לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. במסגרת התוכנית, ייבנו דירות על ידי המדינה, שיושכרו בתשואה גבוהה מגובה הריבית על האג«ח, אך במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק. דמי השכירות ישמשו לתשלומי הריבית על האג«ח ולניהול ותחזוקת הפרויקט. העודף, המוערך בכ-6% מדמי השכירות, ייכנס לקופת המדינה וישמש לפרויקטים עתידיים והוצאות בלתי צפויות.

  2. לקבוע מס שנתי, בשיעור של 1% מערך הדירה, על דירות שעומדות ריקות מעל חצי שנה כל שנה, ולמשך תקופה של שלוש שנים ומעלה.

דברי הסבר

ממשלות ישראל האחרונות התעלמו מחובתן להבטיח דיור לתושביה והפקירו תחום חשוב זה לידי השוק החופשי, שפועל בתנאי עודפי ביקוש ומחסור בהיצע. מדיניות זו הביאה לעליית מחירי הדיור ולמשבר רחב היקף בתחום.

לסעיף 1: מוצע להקים תוכנית דיור ממשלתית, אשר לא רק שתוזיל את מחירי הדירות, אלא תייצר הכנסות נוספות למדינה.

במסגרת התוכנית, החל מהשנה הקרובה ובמשך שש שנים, המדינה תבנה 10,000 דירות חדשות להשכרה כל שנה, אותן תממן באמצעות הנפקת אגרות חוב בריבית של כ-4%. שכר הדירה ייקבע על כ-6% מערך הדירה.

על פי חישוב עלויות בנייה של כ-5000 ₪ למ«ר, עלויות נמוכות הנובעות מבעלות המדינה על הקרקע, שכר הדירה השנתי המצרפי עבור 10,000 דירות יעמוד על כ-240 מיליון ₪, מתוכם כ-160 מיליון ₪ ישולמו כריבית לבעלי האג«ח, כ-40 מיליון ש«ח יוקצו לניהול הפרויקט ו-40 מיליון השקלים הנוספים יועברו לקופת המדינה וישמשו לפרויקטים עתידיים והוצאות בלתי צפויות.

התוכנית צפויה להגדיל את הכנסות המדינה, וכן להוזיל את מחירי הדיור בשוק.

לסעיף 2: במדינת ישראל עומדות ריקות כ-140,000 דירות. מתוכן, כ-50 אלף דירות אינן מאוכלסות מסיבות מבניות של שוק הדיור – דייר שנפטר או עבר להתגורר במוסד, דירות הנמצאות בשיפוצים, ודירות שבעליהן מחפשים דייר או קונה וטרם מצאו. יתר הדירות, כ-90 אלף במספר, עומדות ריקות במשך שנים רבות, גם אם חלקן מאוכלסות במשך מספר שבועות בשנה על ידי דיירי חוץ.

תופעת הדירות הריקות פוגעת בהיצע הדיור במשק, ובכך תורמת לעליות המחירים. מוצע למסות במס שנתי, של 1% מערך הדירה, כל דירה שעומדת ריקה מעל חצי שנה כל שנה, ולמשך תקופה של שלוש שנים ומעלה. הרווח מצעד זה כפול – הגדלת הכנסות המדינה ממסים, ויצירת תמריץ שלילי להחזקת דירות ריקות.

הכנסה צפויה מתוכנית הדיור הממשלתית:

הכנסה שנתית ממוצעת על פני חמש השנים הראשונות – 120 מיליון ₪

הכנסה שנתית החל מהשנה השישית – 240 מיליון ₪

הכנסה ממיסוי הדירות הריקות1 מיליארד ₪ בשנה

חיזוק מעמד העובד ואמות מידה בעבודה המאורגנת

«תוכנית חבילה» חלופית לתוכנית עינילפיד

מציעים:

  1. לחייב כל גוף המתוקצב על ידי המדינה בהקמת ועד עובדים.

  2. לאסור על העסקה קבלנית בשירות המדינה.

  3. להפוך לחקיקה את הפסיקה התקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד, לפיה אסור למעסיק להתערב או להביע את דעתו בעת מהלך התאגדות מצד עובדיו.

  4. להקים ועדה מיוחדת אשר תקבע אמות מידה עבור ארגוני העובדים בגופים אשר חולשים על משאבי טבע ותשתיות חיוניות. הוועדה תורכב מחבר ההסתדרות, חבר ארגון «כוח לעובדים«, נציג בית הדין לעבודה ושני חברי כנסת, חברי ועדת העבודה והרווחה, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה.

דברי הסבר

שוק העבודה הישראלי מאופיין בחוסר איזון, הנובע מהעדפה המעוגנת בחוק לטובת מגזר המעסיקים לעומת מגזר העובדים. מצב זה מביא להפרה חוזרת ונשנית של זכויות עובדים ולפגיעה בתנאי העסקתם.

מצב זה מוחמר בשל חוסר איזון נוסף, המאפיין את תחום העבודה המאורגנת. מספר מצומצם של ועדים גדולים לקח לעצמו מונופול על העבודה המאורגנת, ובמקום להשתמש בכוחו כדי להגן על כלל העובדים ועל מוסד העבודה המאורגנת, הוא מנצלו לרעה. כך, הוא משחק לידיהם של הטוענים נגד התארגנויות עובדים באשר הן ומחליש עוד את הוועדים הקטנים ובמיוחד את העובדים החלשים והלא מאורגנים.

אותו מספר מצומצם של ועדים צבר את כוחו הרב באמצעות אחזקה בפועל בתשתיות חיוניות. התנהלות בלתי תקינה של ועדים אלה הביאה לפגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, וביתר העובדים במשק.

לכן, נדרשת «עסקת חבילה» בשוק העבודה, שתחזק את מעמדם וזכויותיהם של העובדים, מחד, אך מאידך תגדיר אמות מידה ברורות לאותו מספר מצומצם של ועדי עובדים שצבר כוח בלתי מידתי ועושה בו שימוש לרעה. לשם כך, מוצע להקים ועדה מיוחדת, שתבחן את התנהלות ועדי העובדים החולשים על משאבי טבע ותשתיות מדינה, ותקבע אמות מידה הולמות לתפקודם. בנוסף, זכויות העובדים, ובפרט העובדים המוחלשים, יעוגנו בחוק ביתר שאת.

להצעה זו אין עלויות, אך היא צפויה להביא בטווח הארוך לחיזוק הביטחון התעסוקתי, להפחתת יוקר המחייה ולהגדלה משמעותית של הכנסות המדינה.

מסים

מציעים:

  1. לקבוע מס חברות דיפרנציאלי, לפיו שיעור המס לחברות שהכנסותיהן החייבות קטנות מ — 1.2 מיליון ש«ח בשנה יעמוד על 25%, כקבוע היום, ושיעור המס על הכנסות בסכומים גבוהים יותר יעלה ל — 30%.על סמך נתוני מנהל הכנסות המדינה, העלאת המס תחול על העשירון העליון של החברות בלבד.

  2. לקבוע מס דיפרנציאלי על רווחי הון, בהתאם למדרגות מס ההכנסה. המס הדיפרנציאלי לא יחול על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור המושקעים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה.

  3. מוצע לשנות את שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס נוספות: שיעור המס השולי על הכנסה חודשית שבין 60,000 ש«ח ל-100,000 ש«ח יעמוד על 55%; שיעור המס השולי על הכנסה חודשית גבוהה מ-100,000 ש«ח יעמוד על 60%.

  4. להקים ועדה לבחינת סוגיית המע«מ הדיפרנציאלי, שתבחן את האפשרות לחלוקה דיפרנציאלית של נטל המע«מ לשלוש קטגוריות : א. מוצרים שיוגדרו כמוצרי יסוד ב. מוצרים שיוגדרו כמוצרי יוקרה ג. יתר המוצרים. הוועדה תקבע את יחס החלוקה העקרוני תוך שמירה על הסך הכולל של ההכנסות ממע«מ.

דברי הסבר

כבר היום, מתווה המס בישראל רגרסיבי מאוד ביחס למדינות המערביות, כאשר הוא מאופיין בשיעור גבוה במיוחד של הכנסות ממסים עקיפים, לעומת המסים הישירים. התוכנית הכלכלית שמגישה הממשלה, צפויה להחמיר את הרגרסיביות באמצעות העלאה נוספת של מסים עקיפים, כגון המע«מ ומס הצריכה על סיגריות, והעלאה אחידה של מס ההכנסה על פני כל מדרגות המס.

לסעיף 1: רבות ממדינות העולם המערבי מנהיגות מיסוי חברות פרוגרסיבי. בישראל התמונה הפוכה והמדינה גובה מהחברות הקטנות שיעורי מס גבוהים בהרבה מהחברות הגדולות. כך, שיעור המס שמשלמות החברות בעשירון העליון עומד על כ-19% ובמאיון העליון על 17.5% בלבד, בעוד החברות הקטנות והבינוניות משלמות מס מלא בגובה 25%. מוצע להחיל מס דיפרנציאלי, לפיו חברות שרווחיהן החייבים במס גבוהים מ1.2 מליון ₪ בשנה, ימוסו בשיעור של 30%.

ההכנסה הצפויה — 3.5 מיליארד ש«ח.

לסעיפים 2 ו-3:הגירעון שנפער בתקציב המדינה מעלה צורך בהגדלה נוספת של הכנסות המדינה ממסים. כדי למנוע הרחבה נוספת של הפערים החברתיים מוצע להגדיל את הגבייה על העשירונים הגבוהים ולהימנע מפגיעה בשכבות המוחלשות. לכן, מוצע להעלות את המס על רווחי הון באופן דיפרנציאלי ולהשוות אותו לשיעורי מדרגות המס על הכנסה. כמו כן, מוצע להוסיף מדרגות מס ולהעלות את שיעורי מס ההכנסה על ההכנסות גבוהות.

ההכנסה הצפויה מהעלאת המס על רווחי הון— 1.35 מיליארד ש«ח.

ההכנסה הצפויה מהוספת מדרגות המס— 900 מיליון ש«ח.

לסעיף 4:בשל המבנה הרגרסיבי של מערכת המס בישראל, מוצע להקים ועדה שתבחן את סוגיית המע«מ הדיפרנציאלי, ותציע מתווה שיאפשר הורדת מע«מ על מספר מצומצם של מוצרי יסוד, תוך העלאת המע«מ על מוצרי יוקרה, תוך שמירה על סך ההכנסות ממע«מ.

תקציב הביטחון:

מציעים:

  1. לקצץ 3 מיליארד ש«ח בשנה הקרובה מתקציב הביטחון, ולבחון מתווה התייעלות הדרגתית לשנים הקרובות.

  2. לתקצב את משרד הביטחון בתחילת כל שנה, ולא לאפשר תקצוב נוסף באמצעות הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת כספים, במטרה לעמוד ביעדי הקיצוץ עליהם הוחלט. הוספת תקצוב במהלך השנה, תתאפשר אך ורק במקרים ברורים של צורך בטחוני חריג.

דברי הסבר:

תקציב הביטחון הוא הגדול מבין תקציבי משרדי הממשלה. הגידול המתמיד בתקציב זה לא מאפשר תכנון לטווח ארוך לסדרי העדיפויות הממשלתיים.

הצעת התקציב הנוכחית של משרד האוצר, קובעת בהסכמה קיצוץ של 3 מיליארד ₪ בתקציב הביטחון, אך ניסיון העבר מלמד כי קיצוץ זה לא צפוי להתבצע. זאת, משום שחרף החלטות חוזרות ונשנות לקצץ ולהתייעל בתקציב הביטחון העצום, נרשמות חריגות עצומות בתקציב זה, מדי שנה. יש להגביר את השקיפות בתקציב הביטחון ולמנוע חריגה מהיעדים שנקבעים בתחילת השנה.

לכן, מוצע לקצץ 3 מיליארד ₪ מתקציב הביטחון הכולל, ולהבטיח עמידה בקיצוץ זה על ידי ביטול המנגנון המאפשר להעביר למערכת כספים נוספים, מעבר לאלה שהוקצו לה.

הכנסה צפויה3 מיליארד ש«ח

אז איפה הכסף?

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים

3 מיליארד ₪

החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור והעלאת שיעור התמלוגים

12 מיליארד ₪

צמצום ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון

5 מיליארד ₪

גביית מס על «הרווחים הכלואים«, ועל רווחים שנעשה בהם שימוש בניגוד לקבוע בחוק

13.5 מיליארד ₪

תוכנית הדיור

120 מיליון ₪

מיסוי דירות ריקות

1 מיליארד ₪

מס חברות דיפרנציאלי

3.5 מיליארד ₪

העלאת המס על רווחי הון

1.35 מיליארד ₪

הוספת מדרגות מס הכנסה

900 מיליון ₪

קיצוץ בתקציב הביטחון

3 מיליארד ₪

סה«כ

43.37 מיליארד ₪

המאיון העליון שולט בכ- 13% מעוגת ההכנסות הלאומית

 המאיון העליון שולט בכ- 13% מעוגת ההכנסות הלאומית. כך פורסם הבוקר (19.5) בכלכליסט. 

מספרית מדובר ב- 47 מיליארד ש»ח שנכנסים לכיסו של אחוז אחד מאוכלוסיית המדינה (כמעט כגובה תקציב הביטחון). מאז שנת 2003 (נתניהו כשר אוצר) ירד המס שהוטל על המאיון העליון ב- 10%. נטל המס על מעמד הביניים עלה ב- 3%. 

ח»כ עיסאווי פריג’: הנתונים החדשים מראים שוב את השתחוות המדינה בפני העשירים. נתונים שמראים את הצלחת המדיניות של נתניהו- מדיניות שמטרתה לפנק את המאיון העליון ולדרוך על שכבת הביניים והשכבות הנמוכים. לדבריו «מדובר בסרטן. סרטן הפערים. מחלה שגוררת אותנו לתהומות העולם השלישי, הרחק הרחק מהמדינות המפותחות. אמנם ישראל הצטרפה ל- OECD, אבל מאז הצטרפותה היא רק מתרחקת יותר ויותר ממדינות הארגון». פריג’ הוסיף כי «מעל הכל מרחפת רוח ההסתה וההשתקה. מדוע הנתונים הללו מודלפים ולא מפורסמים לציבור? אני דורש פרסום מלא של נתוני 2011 של מנהל הכנסות המדינה ופתיחת דיון ציבורי רחב על המדיניות ומשמעויותיה»

 לידיעה בכלכליסט: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3602668,00.html

«נתניהו שותק אל מול הנתונים המבישים שהוא אחראי להם»

דו»ח של ה- OECD שהתפרסם בימים האחרונים ממקם את ישראל בראש טבלת המדינות העניות במערב.

יושבת ראש מרצ, זהבה גלאון: «הנתונים לפיהם כל ישראלי חמישי וכל ילד שלישי הם עניים, הם חרפה שאשם בה ראש הממשלה אבל במקום לתקן את הנזקים האיומים של נתניהו, שר האוצר החדש ממשיך את דרכו ומוביל את החברה הישראלית לעבר עתיד חברתי- כלכלי עגום ומביש».

גלאון הוסיפה כי «השתיקה של נתניהו אל מול הנתונים העולים מדו»ח ה- OECD מחפירה במיוחד לאור העובדה שהוא האחראי הישיר לנתונים האלה. במשך שנים נתניהו הנהיג כאן מדיניות פחדנית, אכזרית וחסרת אחריות, ובאמצעות הורדת מיסים והתנהלות כלכלית מופקרת הוא חפר בור עמוק בתקציב המדינה וקבר בו 21% מהאוכלוסיה».

יו»ר סיעת מרצ בכנסת, אילן גילאון מסר בתגובה כי סוף סוף הצליחה ממשלת ישראל להשיג  את המקום הראשון. גיגלאון הוסיף כי המצאותה של ישראל ב- OECD משולה לנזם זהבה באף של חזיר- וזהו רק הספתח לבאות. הודות לתקציב האנטי חברתי הבא עלינו לרעה. בקצב הנוכחי ולנוכח הגזירות הקרבות, אנו עתידים להתהדר בעיטור אי הכבוד ולכבוש גם את המקום הראשון במדדי אי השיוויון». 

ח»כ עיסאווי פריג’ אמר: «אני מקווה שאני לא מפריע את שנתם של הקיסר והקיסרית נתניהו, שאולי ישנים להם על מיטה מעופפת בחצי מיליון ש»ח. אם כן אני מתנצל. אבל בכל זאת יש כאן עניין קטן עם הנתינים שלכם- מאות אלפים מהם צריכים לחפש בקבוקים באשפה כדי לשרוד. מאות אלפי הורים לא יודעים מהיכן להביא את הכריך לילד כדי לא לשלוח אותו לבית הספר בלי כלום. מאות אלפי קשישים קמים הבוקר בלי שיידעו איך יקנו את התרופה, שהרופא אמר להם שהם מוכרחים לקנות כדי לחיות. 

אבל בניגוד למה שאתם חושבים מדיניותו של נתניהו לא נכשלה, הא דווקא הצליחה בענק כי המדיניות של נתניהו נועדה כדי להיטיב עם העשירונים העליונים ולדרוך על כל השאר. מה שמפחיד הוא שהולך להיו גרוע הרבה יותר. הקיצוץ חסר הרחמים בתקציבי הרווחה לחלשים עוד לפנינו».

הממשלה הפילה את הצעת החוק של ח»כ גילאון לביטול המע»מ על מזון בסיסי

הממשלה הפילה היום (8.5) את הצעת החוק של ח»כ אילן גילאון לפטור ממע»מ על מוצרי יסוד בסיסיים. (24 תמכו בהצעה, 40 התנגדו)

ח»כ גילאון: «שטייניץ ייסר בשוטים ולפיד בעקרבים. כנראה שהוא סוכן סמוי של ש»ס ומעוניין להוסיף לה בוחרים ולהנציח את העוני. העלאת המע»מ והגזירות הנוספות שבדרך ידרדרו אלפי משפחות ממעמד הביניים אל קו העוני. הצעת החוק נועדה להבטיח רשת ביטחון מינימאלית וארוחה מזינה לכרבע מהישראלים הנמצאים מתחת לקו העוני».

ח»כ גילאון הבטיח כי הצעת החוק תונח מחדש במזכירות הכנסת כבר בשבוע הבא. לפי הצעת החוק יינתן פטור ממס ערך מוסף על לחם, מלח, חלב ומוצריו, שמן וסוכר- ובלבד שהמוצרים מפוקחים על ידי משרד הכלכלה.

ח»כ גילאון: ה- 1 במאי רלוונטי מתמיד

יו»ר סיעת מרצ בכנסת ח»כ אילן גילאון בדיון דחוף שיזם במליאת הכנסת, עקב יוזמת האוצר להגביל שביתות ולסגור את בית הדין לעבודה במסגרת חוק ההסדרים.

גילאון: «הרפורמות שנתניהו ולפיד מקדמים נשארות בעיקר באוויר, ומותירות את האדם העובד לבדו, ללא כל רשת הגנה מפני מעסיקים. במסווה של פוליטיקה חדשה משחזר לפיד את המדיניות הישנה של נתניהו, ומחזיר אותנו לתקופה אפלה בה זכות השביתה ובית הדין לעבודה היו רק חלום רחוק. ה- 1 במאי רלוונטי מתמיד לנוכח הניסיון הנואל לפגוע בעבודה המאורגנת». 

גלאון בדיון על מצוקת הדיור: «מעבר לקו הירוק לא קיימת בעיית דיור»

יושבת ראש מרצ זהבה גלאון , אמרה היום בדיון בועדת הכספים, שעסק במשבר הדיור כי «מעבר לקו הירוק מצוקת הדיור לא קיימת. הממשלה דואגת להיצע הדיור בשטחים».

משבר הדיור נובע מצד ההיצע אבל משום מה מעבר לקו הירוק הבעיה הזאת לא קיימת. איך ייתכן שבין השנים 1996 ל — 2008 נבנתה בשטחים כמות דומה של דירות לזו שנבנתה בתל אביב? למה בתל אביב יש בעיה של היצע דירות ובהתנחלויות לא?»

«הממשלה מטפלת במצוקת הדיור רק מעבר לקו הירוק. הרשויות המקומיות בהתנחלויות מתוקצבות בממוצע ב- 70% יותר מהרשויות שבשטחי ישראל, ובעשור האחרון המדינה היתה אחראית לכ- 50% מסך התחלות הבניה בשטחים אבל רק ל- 18% מהתחלות הבניה בתוך גבולות הקו הירוק».

גלאון הוסיפה כי «בשנים האחרונות ממשלות ישראל התעלמו מחובתן להבטיח דיור לאזרחים והפקירו את תחום הדיור לידי השוק החופשי- מדיניות שהביאה לעליית מחירי הדיור. הממשלה צריכה ליישם את חוק הדיור הציבורי של חבר הכנסת לשעבר ממרצ, רן כהן, להפנות משאבים מההתנחלויות לשטחי ישראל, ולדאוג לצד ההיצע- השקעה בדירות להשכרה ארוכת טווח ושחרור קרקעות לבניה».

נתונים: למ»ס, מרכז אדוה, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

 

 

 

 

המבחן החברתי הראשון של הממשלה- תמיכה בחוק יסוד: זכויות חברתיות

המבחן החברתי הראשון של הממשלה- תמיכה בחוק יסוד: זכויות חברתיות

«לזכויות חברתיות יש מחיר אך לאי הכרה בהם, יש מחיר גבוה יותר»

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון הבוקר בהצעת החוש של יו»ר מרצ זהבה גלאון וסיעת מרצ, חוק יסוד: זכויות חברתיות.

חוק היסוד, והחוק הראשון שמעלה סיעת מרצ בכנסת ה- 19 יתן מעמד חוקתי משוריין לשורה של זכויות אדם חברתיות וכלכליות, ויעגן את הקיום בכבוד והזכויות החברתיות לבריאות, חינוך, רווחה, כמו גם את זכויות העובדים, בטחונם הסוציאלי ואפשרותם להתאגד כזכויות חוקתיות, כזכויות בעלות מעמד חוקתי שיחייב כל ממשלה לפעול במימושן.

גלאון : «זו חובתה של המדינה  לעגן בחקיקת יסוד את חובתה להבטיח לתושביה רמת חיים נאותה. הצעת החוק שעולה לקראת האחד במאי, יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים והעובדות, היא מבחנה הראשון של הממשלה, האם היא דואגת לכלל האזרחים או שהיא דואגת לאינטרסים הצרים של הטייקונים ובעלי ההון».

גלאון הוסיפה כי «זאת הצעת החוק החברתית- כלכלית החשובה ביותר משום שכיום זכויות המעסיקים, המעוגנות בחוק יסוד: חופש העיסוק, גוברות על הזכויות החברתיות, בפסיקות בית המשפט ובמדיניות ממשלות ישראל. והדבר יוצר חוסר איזון בין העובדים והמעסיקים ובין השכבות החלשות והחזקות בחברה».

העובדים והעובדות דורשים זכויות חברתיות

השנה כמו בכל שנה נציין את ה- 1 במאי «יום הפועל/ת» בצעות שונות שיתקיימו ברחבי הארץ.

אנו נצעד למען העובדים ונגד חגיגות הטייקונים; למען הזכות להתפרנס בכבוד ונגד העסקה נצלנית ופוגענית; למען עבודה מאורגנת ונגד העסקה קבלנית; למען תקציב חברתי הוגן ונגד קיצוצים וגזירות שפוגעות בעיקר בשכבות המוחלשות ובמעמד הביניים; למען שיוויון בשוק התעסוקה ונגד אפליית נשים ומיעוטים בתפקידים ובשכר; למען סולידריות וצדק חברתי, ולמעננו העובדים והעובדות, שמהווים את הכוח המניע של החברה.

הצטרפו אלינו»

תל אביב: 1.5, יום רביעי.

באר שבע: 3.5, יום שישי.

חיפה: 4.5, מוצ»ש.

כל הפרטים באירוע בפייסבוק:

https://www.facebook.com/events/152071654964567/

גלאון לבג»צ: «פרסמו את הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות»

יושבת ראש מרצ, זהבה גלאון, עתרה הבוקר לבצ»ג, בבקשה לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות.

גלאון: «באמצעות הפרוטוקולים יוכל הציבור לשפוט האם לא הושפעו מסקנות הוועדה מלחצים של בעלי הון ובעלי אינטרסים»

יושבת ראש מרצ זהבה גלאון עתרה הבוקר (חמישי, 25.4) לבג»צ, באמצעות עו»ד דפנה הולץ לכנר ועו»ד מיכל ארגמן, כדי להורות לראש הממשלה ולשר האוצר לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות. גלאון פנתה בעבר באמצעות לועדת הריכוזיות, לראש הממשלה ולשר האוצר בבקשות לקבלת את הפרוטוקולים המלאים אולם נענתה בשלילה. באמצעות הפרוטוקולים יוכל הציבור לשפוט האם לא הושפעו מסקנות הועדה מלחצים של בעלי הון ובעלי אינטרסים.

אחרי שבאוקטובר 2011 פרסמה דו»ח ביניים, פתחה ועדת הריכוזיות את דלתה לנציגים של בכירי המשק ובכלל זה אנשי עסקים בכירים, בנקאים, אילי הון ונציגים נוספים של גופים בעלי עניין. ביום ה- 18.3.12 פרסמה הועדה את המלצותיה הסופיות, שאומצו כחודש לאחר מכן על ידי הממשלה.

ח»כ גלאון אומרת כי שקיפות וחופש מידע הם ערכי בסיס דמוקרטיים שבלעדיהם לא יוכל הציבור לפקח ולגבש דעה על פעילות הרשויות. בפני הועדה הופיעו גורמים בעלי אינטרסים כלכליים כבירים ולכן מתבקשת חשיפת מכלול השיקולים שעמדו לנגד עיני הועדה בטרם קבעה את מסקנותיה. חשיבות החשיפה גוברת מכיוון שבסוגיות רבות היו שינויים במסקנותיה של הועדה בין שלבי עבודתה».

 

גלאון: «טיוטת חוק ההסדרים מסתירה גזרות שיגיעו בנוסח הסופי»; גילאון: «לפיד מכה בחרדים וממשיך בקפיטליזם חזירי»

יו»ר מרצ, ח»כ זהבה גלאון, תוקפת בחריפות את טיוטת חוק ההסדרים. «טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה נועדה להסיט את הדיון מהצעדים האנטי חברתיים שלפיד ונתניהו מתכננים. הטיוטה אינה חושפת את הגזירות הרעות שיגיעו בנוסח הסופי של חוק ההסדרים, כגון דחייה נוספת של יישום חוק הדיור הציבורי והעלאת גיל הפרישה לנשים».

גלאון הוסיפה כי «אין שום הצדקה לקיומו של חוק ההסדרים, שמטרתו היחידה היא לשמר את עריצות משרד האוצר ולבזות את ההליך הדמוקרטי. באמצעות החוק פקידי האוצר מקדמים ומבטלים חקיקה לפי ראות עיניהם ומתערבים ברגל גסה בעבודת הכנסת. זהו חוק שערורייתי שאין לו אח ורע במדינות דמוקרטיות אחרות».

ח»כ אילן גילאון, אמר כי «בזמן שכולם סופקים ידיים ומריעים לעימות עם החרדים, מתכננים באוצר להכניס פעם נוספת את תכנית ויסקונסין הכושלת ולהפריט את שירות התעסוקה לשאר קבלנים פרטיים ועושי רווחים על חשבון הציבור. מתחת לרדאר התקשורתי נשכחו העלאת המע»מ ומס ההכנסה, וקיצוץ קצבאות הילדים ומבחן כושר ההכנסה למעונות היום ולהקלות בארנונה הושלכו הצידה. ובשורה התחתונה לפיד מכה בחרדים וממשיך בקפיטליזם חזירי»

גלאון בדיון על מחיקת חובות לטייקונים: «המפקח על הבנקים נרדם בשמירה»

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום דיון בנושא מחיקת חובות ומתן אשראי לטייקונים, בהשתתפות המפקח על הבנקים וראש הרשות לנירות ערך.

נציגי הבנקים, שהוזמנו לדיון, בחרו להדיר את רגליהם, ולהמנע מלענות על שאלות הציבור ונבחריו. 

יושבת ראש מרצ זהבה גלאון, חברת ועדת הכספים, אמרה בדיון כי «האפליה של הבנקים בין לקוחותיהם מתחילה כבר בשלב חלוקת האשראי. תשובה, דנקנר וחבריהם מקבלים עוד ועוד אשראי, בתנאים מגוחכים ובטחונות לא מספקים, בזמן שאזרחים מן השורה לא מצליחים לקבל אשראי ועומדים בפני ריביות מפלצתיות בשוק האפור ובחברות האשראי החוץ בנקאי. זה קורה כי המפקח על הבנקים נרדם בשמירה».

גלאון הוסיפה כי «ההקלות וההפקדות שבהן הבנקים מחלקים אשראי לטייקונים שהוכיחו את כשלונם פעם אחר פעם מסוכנת במיוחד לאור הריכוזיות של המערכת הפיננסית בישראל. המערכת הפיננסית שמה את כל הביצים שלה בסל אחד, וזה סל רעוע מאוד».

«לא יתכן שהחלטות על הלוואות ענק כאלה מתקבלות בלחיצת יד בין מנהל או מנהלת הבנק לבין בעל החוב. החלטות כאלה צריכות להתקבל ברוב הדירקטורים החיצוניים, שיבטיח שאין כאן שיקולים לא ענייניים והעדפות על רקע אישי».

ח»כ ניצן הורוביץ שהשתתף גם הוא בדיון אמר כי הבנקים מוחקים בלי למצמץ. חובות עתק של מאות מיליוני שקלים לטייקונים, אבל כשאזרח פשוט חייב קצת במשכנתא זורקים אותו מהבית. זה קורה כי יד רוחצת יד, כי יש עירוב בלתי נסבל בין בעלי השליטה בבנקים לבין אלה שמקבלים מהם מיליארדים בהלוואות מפוקפקות בלי שום בטחונות. זה קורה כי הפיקוח על הבנקים כושל, כי אף פעם לא יורדים לנכסים האישיים של הטייקונים שעושקים את המערכת».