לטפח את מרצ שתכבוש את דעת הקהל / דבר העורך לגיליון מס’ 21

אבל הדברים נאמרו ונשמעו ולטעמי אלה דברים חשובים במיוחד. מרצ, הנערכת עתה להמראה מחודשת, לא תוכל לזנק קדימה עם דימוי קיצוני, המדבר אולי לגרעין קטן ונחוש של אנשים, אבל לא יכול להתקבל אצל המונים יותר רחבים.
מה פירוש להיות יותר מתון ולהתרחק מקיצוניות? פירוש הדבר הוא, ראשית כל, להופיע עם עמדות שהציבור הישראלי יהיה משוכנע שאלה עמדות לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. שהוא יראה בנו נציגים אותנטיים שלו ולא של מישהו אחר. שהציבור יהיה משוכנע שלעולם לא נביא הצעות שיש בהן כדי לפגוע או לסכן את מדינת ישראל. שביטחונה של מדינת ישראל יקר לנו ושאנו פועלים כל הזמן כדי לחזקו. שהשלום הוא הביטחון הטוב ביותר לעתידנו. שאנו חותרים ומעוניינים להשתתף בכל ממשלה שתקדם את השלום ותצמצם את הפערים החברתיים, שהבעיות היומיומיות המעיקות על האזרחים הן הבעיות הנמצאות בראש דאגותינו וטיפולנו. שהנושאים החברתיים והסביבתיים הם נושאים שאנו הם נושאי הדגל שלהם. בקיצור, שאנו עמלים בלי הרף לכונן חברה אזרחית טובה יותר וצודקת יותר.
אלה הם המרכיבים העיקריים של התרחקות מהקיצוניות, המפגינה בשער בת רבים עמדות קצה, מבלי להתחשב איך הן נקלטות ומובנות בציבור הרחב. מבחינה זו עשה יוסי מלכה שירות חשוב, בכך שהעלה את הנושא על סדר היום, גם אם הוא לא פיתח את התיזה הזו בהרחבה.
מרצ תצטרך בזמן הלא רחוק להכריע בין שתי התפיסות. בין התפיסה שהוצגה כאן למעלה, לבין התפיסה הרדיקלית, הגורסת שבמילא לא נוכל להיות מפלגה השותפה לשלטון ולכן אפשר להציג עמדות אופוזיציוניות מרחיקות לכת בקיצוניות. הבעיה היא שיש לא מעט פעילים האמונים על החשיבה הרדיקלית והם יתקשו לקבל קו מתון, שלא מכיל את מלוא תפיסתם הנוגדת את המציאות הנוכחית. אבל מרצ לא תוכל לחמוק מההכרעה. הלוקסוס הזה לא יינתן לה. והיא תצטרך להחליט אם ברצונה לפרוץ ולהשפיע ולעצב את המציאות הישראלית, או שברצונה להיות מפלגת מחאה שולית, המצטיינת בהפגנות שתרומתן למטרותיה היא שלילית במובהק.

שלכם, העורך: נחום שור. לתגובות: shoor_n@kfm.org.il