חינוך

מערכת החינוך היא המשאב החשוב ביותר לכינונה של חברה דמוקרטית, שוויונית ומצליחה. הממשלה האחרונה עשתה בה שימוש בוטה וציני במטרה לקדם אג’נדה ימנית, מנותקת מאחריות ומההבנה כי חינוך הוא המפתח לצמצום פערים ולהצבת מדינת ישראל בחזית ההישגים העולמית.

בכוחה של מערכת החינוך להעניק לתלמידיה כישורים ומיומנויות הנדרשים לתפקוד ראוי בחברה מתקדמת ופורצת דרך, לחזק מגמות דמוקרטיות ולהוביל ערכים של סולידריות חברתית. במקום לעשות זאת, המערכת עוסקת באומדנים ומדדים, שגם אותם היא צולחת בקושי רב, ובסיורים ב»אתרי מורשת» בשטחים הכבושים.
הרפורמות עליהן הכריזו בבתי הספר התיכוניים לא מיטיבות במיוחד עם המורים. שכרם נשאר עדיין נמוך, הם עובדים ללא תנאים סבירים בבתי הספר, הכיתות מתפקעות מתלמידים, ובחינות הבגרות הן חזות הכול.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים

• כל ילד בישראל יהיה זכאי לחינוך חינם מגיל שלושה חודשים ועד לסיום בית ספר תיכון. תופסק גביית תשלומי הורים במערכת החינוך הציבורית. • בתי הספר יפעלו כבתי חינוך ויעודדו את התלמידים לצריכת תרבות ואמנות כחלק מפיתוח טעמם האסתטי של הילדים ועידודם להיות בעלי חשיבה גלובלית ובעלי ראייה ורגישות אוניברסלית.
• יושם דגש על חינוך לנקודת מבט סביבתית ולחיי קיימות תוך פיתוח תוכניות חינוכיות שיאפשרו לתלמידים להיות אזרחי העולם המערבי המודרני. מרצ תפעל להכנסת חינוך להכשרה כללית רחבה, למעורבות בחברה ופעילות דמוקרטית, לחינוך פיננסי, חינוך ליזמות, חינוך להתנדבות בקהילה וללקיחת אחריות בנושאים גלובליים.
• קידום הערכה חלופית בבתי הספר [פורטפוליו, עבודות גמר, עבודת אמנות, עבודות חקר ועוד] וצמצום מספר בחינות הבגרות למינימום, לא יותר מ 4 בחינות.
• החלת יום לימודים ארוך תוך אספקת ארוחת צהריים חמה לכל תלמידי ישראל.
• קביעת בית הספר כמקום בו מתבצעת פעילות רפואה מונעת לכל תלמידי ישראל.
• שילוב תלמידים עם מוגבלות בחינוך הכללי, בהתאם לרצון הוריהם, ותקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך) באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.
• מתן סיוע לתלמידים עם לקויות למידה אשר יקנה להם כלים להתגבר עליהם.
• תקצובם הממלכתי של מוסדות החינוך במדינת ישראל יותנה בלימוד תכנית הליבה המחייבת של משרד החינוך.
• תגבור לימודי יהדות בגישה פלורליסטית ופתוחה בבתי הספר היהודיים החילוניים.
• הקטנת מספר התלמידים בכיתה.
• קביעת מדדים נוספים לבחינת בתי הספר, כגון מידת השיפור בהישגי התלמידים, השתתפות התלמידים במסגרות חינוך ערכי, מניעת נשירה, קיום מסגרות לחינוך מיוחד ומנהל תקין.
• עידוד חדשנות חינוכית שעיקרה שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר, והצעדת מערכת החינוך לקראת שילוב טכנולוגיות שיאפשרו לכל תלמיד ללמוד בשעות גמישות ובמקומות שונים.
• החלת מדיניות אפליה מתקנת לישובים ולאוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית במטרה לצמצם פערים חברתיים ולחתור לחברה צודקת ושוויונית יותר.
• הקמת ספריות להשאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר בארץ.
• הנחלת ערכי השוויון המגדרי בתוכניות הלימוד החל מהגיל הרך ועד השכבות הבוגרות.
• תקצוב, תמרוץ ועידוד תכניות לימוד של חינוך מיני ומניעת אלימות מינית.
• הקפדה על דימוי הנשים בספרי הלימוד.
• עידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה.
• קידום נשים באקדמיה.
• צמצום הפערים הלימודיים של תלמידים יוצאי אתיופיה בכל קבוצות הגיל.
• הבטחת המשך מימון שכר הלימוד לסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות ההשכלה הגבוהה.

תקצוב מערכת החינוך

לאור נתונים החושפים את הפערים העצומים בין השכבות החברתיות המבוססות למוחלשות בכל הנוגע להזדמנויות חינוכיות (אי-שוויון בתנאים ובמשאבים) ובהישגים הלימודיים (התוצאות הלימודיות), יש לייצר מתכונת הקצאת משאבים שתבטיח כי כל הילדים יהנו מהזדמנויות חינוכיות שוות, וכי כל עוד קיימים פערים, תופעל מדיניות של העדפה מתקנת כלפי האוכלוסיות החלשות. מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• תכנון מקיף להחלת הרפורמה בחינוך. בצד ההוצאות הכספיות הנוספות, יש לבצע בדיקה היכן ניתן לייעל את עבודת משרד החינוך והשירותים הניתנים על ידו.
• משרד החינוך יהיה הגורם האחראי היחיד לכלל מרכיבי החינוך, כולל בינוי ואחזקת המבנים. יש לשפר את המצב הפיסי בבתי הספר ולאפשר סביבת לימודים המתאימה לשהיית תלמידים ביום לימודים ארוך.
• הפניית תקציבים מתאימים לשיפור המצב הפיסי של מוסדות החינוך בישובים הערביים וביישובי הבדואים בנגב.
• תקצוב מוסדות החינוך באופן דיפרנציאלי, לפי רמתו הסוציו-אקונומית של כל יישוב.
• לא יתאפשר גיוס כספים ממקורות שאינם המדינה, עליה מוטלת האחריות הבלעדית לתקצוב מלא של בתי הספר.
• ייזום חקיקה שמטרתה להמריץ את מערכת החינוך הערבית על-ידי מתן משאבים מיוחדים לבניית מערך חינוכי מגיל 3 ועד תיכון. מערך זה יעודד משפחות לשלוח את ילדיהן למוסדות חינוך, יעודד נשים לצאת לשוק העבודה, ויתגבר את שירותי החינוך הניתנים היום במגזר הערבי המופלה לרעה ביחס למגזר היהודי.

המחנכים

איכות מערכת החינוך תלויה באיכות מוריה, בסופו של דבר, היא נקבעת בכיתה ומושפעת במידה רבה מדמות ורמת הידיעות של המחנך או המחנכת. תהליך ההפרטה השקט במערכת החינוך בישראל הביא לכך שב- 60% מבתי הספר יש מורים המועסקים באמצעות עמותות או מעסיקי קבלן, כשאף גוף אינו בודק את רמת הכשרתם ותנאי העסקתם.
יש לשפר באופן ניכר את מעמד המורה בישראל, ולבצע כל שינוי מערכתי בחינוך בשיתוף ובהתייעצות עם המורים.
מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• העלאת שכר המורים באופן משמעותי, הן את השכר לשעת הוראה, והן את השכר הכולל.
• הפיכת ההוראה והחינוך למקצועות מועדפים, על מנת לעודד את כניסתם של אנשים מוכשרים ובעלי יכולות למערכת.
• סבסוד מחצית משכר הלימוד לסטודנטים להוראה.
• קבלה ללימודי הוראה של מועמדים בעלי יכולות גבוהות וכישורים מתאימים, ופיתוח אישיותי ומקצועי של הסטודנטים הן בתחומי התרבות וההשכלה והן במישור הפדגוגי.
• העלאת רמת ההשכלה של המורים ועידוד המורים לרכוש תואר שני.
• הפסקת פעילותן של עמותות, גופים עסקיים וארגוני מיקור חוץ, המעסיקים מורים בתנאים מחפירים, ללא הכשרה מתאימה וללא זכויות הדומות לחבריהם בחדר המורים.
• הבטחת היותו של מנהל בית הספר דמות חינוכית- אוטונומית האחראית על התחום הפדגוגי בלבד.
• העלאת שכר מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך ב-50% על מנת לעודד מורים להתקדם לתפקידי מפתח וניהול.

חינוך בלתי פורמלי

החינוך הבלתי פורמלי משלים את מערכת החינוך הפורמלית ומעניק לבני הנוער כישורים חברתיים וערכיים הכרחיים. תנועות הנוער הן חוד החנית של החינוך הבלתי פורמלי, שכן בנוסף להענקת כישורי חיים, הן ממלאות תפקיד חשוב בחינוך הנוער לעשייה ציבורית ומעורבות ערכית פעילה. מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• הבטחת פעילותן של תנועות הנוער על-ידי הכפלת תקציבן והשבת התקציב למתנדבים לשנת שירות.
• הצגה ותקצוב של תוכנית חירום לאיתור וטיפול בבני נוער אשר נשרו ממערכת החינוך, תוך ניסיון לפתח מסגרות חלופיות שיאפשרו מתן השכלה וכישורי חיים לנערים הנושרים.

מערכת ההשכלה הגבוהה

ההיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל רצופה בהישגים מרשימים המציבים את ישראל במקום גבוה בהשוואה למרכזי מדע וידע בעולם. השחיקה בתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה מעלה חשש ממשי להדרדרות קשה של המערכת, אשר כבר היום ניכרים בה סימני המחסור הכספי בדמותן של ספריות בלתי מעודכנות, מעבדות ישנות ובעיקר בצמצום ניכר של סגל ההוראה הבכיר. חיזוק ההשכלה הגבוהה כהשקעה עתידית של מדינת ישראל מחייב הגדלה משמעותית של תקציביה. ראשית, יש להשיב למערכת ההשכלה הגבוהה את כל התקציבים שקוצצו בעשור האחרון. כמו כן, יש לקבוע מנגנון עדכון קבוע להגדלת תקציבי ההשכלה הגבוהה ולהבטיח את השבתם של התקנים
שקוצצו לסגל בכל המוסדות להשכלה גבוהה.
תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה צריך להיעשות ברמה הלאומית, תוך הגדלת מספרן של המכללות הציבוריות וחיזוקן, והקשחת התנאים להקמת מוסדות השכלה גבוהה פרטיים.

נגישות להשכלה גבוהה

הרחבת המעגל האקדמי היא צורך חברתי-לאומי ואישי כאחד. מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• הפחתת שכר הלימוד עד להעמדתו על סכום סמלי, של דמי רצינות בלבד. לא יונהג שכר לימוד דיפרנציאלי בין חוגים שונים.
• הנהגת מערכת סבסוד ומלגות על מנת להבטיח ששכר הלימוד לא יהווה מכשול בפני אלה שאין ביכולתם לשלם.
• הפעלת תכניות והקצאת משאבים הולמים למוסדות החינוך באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות חלשות, כדי לאפשר נגישות ולעודד שוויון בהשכלה הגבוהה.
• הרחבת רשת המכינות הקדם-אקדמיות ובחינת הקמתן בישובים פריפריאליים.
• השוואת שכר הלימוד במכינות לשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה
• העדפה מתקנת בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות לאוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה, ביניהן ערבים אזרחי ישראל, והצעת מנגנוני השוואת יכולות בנוסח של מכינות קדם-אקדמיות.
• פתיחת המערכת למעבר סטודנטים ממכללות לאוניברסיטאות ולהיפך, בהתאם ליכולת אישית ולהישגים.
• הגדלת ייצוג הנשים, הערבים ואוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה בסגל האקדמי.
• מתן אפשרות ללימודים אקדמאים בכל התחומים החל מגיל 18.
• פתיחת קורסים בשפה הערבית במסגרת האוניברסיטאות והמכללות ומתן אפשרות להגשת עבודות בערבית, בתיאום עם המרצה.
• הכרה בתשלומי שכר הדירה של סטודנטים כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
• הבטחת היצע מספק של דיור במעונות בשכר דירה נמוך.
• פתיחת הקמפוסים לציבור הרחב, כך שיוכל להשתתף בשיעורים כמאזין חופשי ולהשתמש בספריות האקדמיות ללא תשלום או בתשלום סמלי בלבד.
• הקמת גוף חיצוני במוסדות אקדמיים שיחקור תלונות על הטרדות מיניות במוסדות.

סגל ההוראה

סגל ההוראה הוא הבסיס להצלחת המוסדות להשכלה גבוהה. מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• הפסקת ההעסקה הפוגענית של «מורים מן החוץ», העברתם למסלול העסקה קבוע וקליטתם במסגרת הסגל הבכיר, בהתאם להסכם שנחתם עם ארגוני הסגל הזוטר.
• העסקת חברי הסגל הזוטר רק בהתאם לתנאי ההסכמים הקיבוציים.
• הגדלת המלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים, במיוחד בתחומי הרוח והחברה, לשם עידוד הישארותם בארץ.

חופש אקדמי

בשנים האחרונות מותקפים חוגים ומחלקות באוניברסיטאות מסיבות פוליטיות ובלי קשר להתנהלותם האקדמית. כדי להבטיח את המשך קידומה ומצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, יש להגן על החופש האקדמי. את ניהול האוניברסיטאות, מינוי ראשי המערכת האקדמית והמחקרית, התוויית מדיניות הפיתוח האקדמי וחלוקת התקציבים יש להפקיד רק בידי המדענים והחוקרים. יש להבטיח חופש אקדמי בשני מישורים:
1. חופש אקדמי אישי — המאפשר לכל חבר וחברת סגל אקדמי לקבוע את כיווני מחקריו או מחקריה ותכני ההוראה ללא התערבות חיצונית וללא חשש למעמדו.
2. חופש אקדמי מוסדי — המעניק לכל מוסד אקדמי את הזכות המלאה לקבוע את סדר היום האקדמי שלו ואת דרכי ניהולו, ומגן עליו מפני התערבות חיצונית ממשלתית או אחרת.
מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• הבטחת מעמדה העצמאי של המועצה להשכלה גבוהה (מל»ג) וביסוס מעמדה, עצמאותה וסמכויותיה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות»ת).
• החזרת ניהול האוניברסיטאות לידי הקהילה האקדמית וביסוס הניהול האקדמי על דיון פתוח ורחב ככל האפשר בהשתתפות כל חברי הקהילה — מרצים, סטודנטים וסגל מנהלי.

האוניברסיטאות הן הבסיס לחדשנות, לחשיבה עצמאית ולפלורליזם. עליהן לאפשר החלפת רעיונות חופשית, התארגנויות על בסיס נושאים שונים וחופש ביטוי לסטודנטים ולאנשי הסגל.
בשנים האחרונות מוסדות אקדמיים הרשו לעצמם לפגוע קשות בחופש הביטוי של סטודנטים ושל מרצים ואף הביאו למעצרם של סטודנטים, אשר ביקשו להביע את מחאתם.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

• חופש ביטוי וחופש התארגנות פוליטית בכל קמפוס המאושר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.

• חופש לפעילות פוליטית באופן שגרתי ובמיקומים מרכזיים בקמפוסים.