רק מרצ נלחמת על הגנת הסביבה

המאבק הסביבתי הוא מאבק על עתיד חיינו. אין חשוב ממנו אבל הוא לא עומד בראש סדר היום הפוליטי. אצלנו במרצ, לא שוכחים את הסביבה. מאבק במשבר האקלים, שמירה על החופים, הטבע והשטחים הפתוחים, מחזור וטיפול פסולת, זכויות בעלי חיים – אלה רק חלק מהנושאים החשובים שמרצ גאה להוביל בכנסת.

לכבוד ציון יום כדור הארץ ופתיחת מושב הכנסת ה-24, הכנו חבילת חקיקה ירוקה של 42 חוקים (לחצו כאן) חשובים שיעזרו לשמור על הסביבה.
חתמו עכשיו ועזרו לנו לקדמם:

  1. הצעת חוק הכרזת מצב חירום אקלימי

החוק המוצע מעניק לשר/ה להגנת הסביבה סמכויות חיוניות לקביעת תכנית פעולה להפחתת פליטת גזי חממה במטרה לעמוד ביעדים שנקבעו בו, לרבות סמכויות לשימוש בכלים כלכליים, להטלת מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים לקביעת חובות רישום ודיווח וכן הלאה. החוק המוצע גם קובע את הקמתה של יחידת שינוי אקלים בתוך המשרד להגנת הסביבה, אשר תהיה מופקדת על נושא זה. בחוק זה מוגדר מנגנון חדשני של ביצוע הערכת השפעות מדיניות על האקלים של כל החלטה, בכלל זה החלטות ממשלה, תכניות מתאר ארציות, והחלטות ועדת השרים לחקיקה. בחוק מוקמת ועדת השרים לאקלים, אשר בסמכותה לשנות ואף לבטל החלטות ממשלה, החלטות ועדת שרים לחקיקה והחלטות ועדת תכנון ארצית לתכנון ובנייה, באם יש בהן פגיעה או אי הלימה עם תכנית החירום האקלימית.

  1. הצעת חוק למדיניות לאומית לשמירה על שטחים פתוחים

הצעת החוק מבטאת הכרה בחשיבות הלאומית של שמירה על שטחים פתוחים ומנחה את הרשות המבצעת לפעול בדרך שתבטיח יעילות מרבית וחיסכון בשימוש במשאבי הקרקע ושמירה מרבית על השטחים הפתוחים וערכיהם.

  1. הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – התאמת תכניות ישנות)

הצעת החוק מבקשת להחיל את התיקונים לחוק החופים שקבע איסור על בנייה במרחק של פחות מ-100  מטר מהחוף גם על תוכניות ישנות שאושרו עוד טרם כניסתו של התיקון לתוקף. הצעת החוק תמנע קידום של תוכניות בנייה שמתוכננות לקום על מספר חופים ברחבי הארץ תוך שהם יביאו להרס החוף וסביבתו.

  1. הצעת חוק להגנה על ים המלח מפני פעילות בעל הזיכיון

החוק המוצע נועד להשלים את החקיקה הקיימת החלה על בעל הזיכיון לכרייה בים המלח, בכל הנוגע להגנה הראויה על ים המלח, בזיקה לפעילות התעשייתית המתקיימת באזור. זאת, בהתאם לחשיבותו של האזור ולנורמות ולדינים המקובלים בתחום ההגנה על הסביבה, תוך יצירת איזונים מתאימים בין האינטרסים התעשייתיים של בעל הזכיון ובין ההגנה על השטחים בעלי הערך המושפעים מפעילותו.

  1. הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (תיקון – חובת מיחזור בבית עסק גדול)

מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מיחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המיחזור לקל ונגיש. החוק קובע חובת הצבת מתקני מיחזור בכל משרד המעסיק מעל 30 עובדים, מה שיביא לפי מחקרים שנעשו לעלייה לעלייה משמעותית ברמות המיחזור של מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וסוללות משומשות.

  1. הצעת חוק חופש הבחירה במזון מן הצומח, התש"ף-2020

כל מוסד ציבורי או מקום עבודה המפעילים בשטחם מערכת הסעדה יחוייבו להציע לפחות מנה אחת מן הצומח.

 

  1. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"א-2021

איסור על ייבוא מקנה ובקר חי באוניות לישראל. הצעת החוק תאסור על קיום המשלוחים החיים שגורמים סבל רב ומיותר לבע״ח שמובלים ימים רבים באוניות מסע בים בתנאים קשים.

  1. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור מכירת פרוות), התש"ף-2020

איסור ייבוא ומכירת פרוות בע״ח לישראל. בכך הצעת החוק תמנע מוות וסבל לטובת תעשיית האופנה.

  1. הצעת חוק איסור שימוש בסוסים לשם פיזור התקהלויות, התשפ"א-2021

בא למנוע סבל וטראומה שנגרמים לסוסים בתוצאה משילובם לצורך פיזור הפגנות המון. בעידן שבו יש חלופות רבות אחרות להתמודדות עם הפגנות, אין צורך להשתמש בבע״ח לשם כך.

 

  1. הצעת חוק לסימון סוסים, חמורים ופרדים ולהגנתם, התשפ"א-2020

הגנה על סוסים, חמורים ופרדים באמצעות באמצעות קביעת כלים לאיצור האדם שמוטלת עליו האחריות להם, לפי חוק צער בע״ח. בדומה לשבבים שנמצאים אצל כלבים.

 

  1. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התש"ף-2020

כדי להתמודד עם תופעת כלבים והחתולים נטושים וחסרי הבית שהופכים לבע״ח משוטטים, הצעת החוק מבקשת לקבוע חובה בחוק לעיקור וסירוס של כלבים וחתולים.

 

  1. הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – איסור המתת כלבים בריאים), התש"ף-2020

מדי שנה מומתים בישראל עשרות אלפי כלבים בריאים. הצע״ח זו מבקשת לאסור על המתה של כלבים בריאים, מה שכיום חוקי ומותר. כלבים שאינם מוצאים בעלים או שננטשו, לעתים רבות מומתים ע״י גורמים ברשויות המקויות מבלי שתמיד תהיה לכך הצדקה מספקת.

 

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חובת איסוף סמי מרפא), התש"ף-2020

כיום אין לציבור אפשרות להשליך תרופות באופן שאינו פוגע בסביבה, בקרקע, במים ובבריאות. תרופות שמושלכות לפח הרגיל עושות נזק סביבתי רב. הצעת החוק באה להטיל אחריות על בתי המרקחת לאיסוף תרופות מהציבור, לשם השלכת באופן שאינו פוגע בסביבה וללא עלות נוספת לצרכן.

 

  1. הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התש"ף-2020

מוצע להטיל על הרשויות הציבוריות חובה להקים יחידה סביבתית מקצועית אשר תייעץ לה בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים של פעולותיה והחלטותיה. יחידה סביבתית כאמור תבטיח כי החלטות ופעולות בעלות השלכה סביבתית יתקבלו רק לאחר שישקלו השיקולים הסביבתיים הרלוונטיים והיא תגביר את המודעות לצורך בשמירה על הסביבה ותקדם מטרה חשובה זו.

 

  1. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת דיווח חברתי-סביבתי), התש"ף-2020

מטרת התיקון המוצע היא לקבוע חובה על  חברות ממשלתיות להגיש דוח שנתי על פעילותם החברתית סביבתית במסגרת אחריותם התאגידית וזאת על פי כללים בין לאומיים מקובלים. 

 

  1. הצעת חוק המים (תיקון – הוספת נציג ציבור לעניין איכות הסביבה למועצת רשות המים), התש"ף-2020

מוצע שהממשלה תמנה נציג נוסף למועצת רשות המים, אשר ימונה לפי המלצת השר להגנת הסביבה מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה. הוספת נציג ציבור כאמור תביא להעלאת הנושאים החשובים שאוזכרו על סדר יומה של המועצה, יעזור בהגברת השקיפות ויקדם חלוקה צודקת של משאב המים לכל המטרות המוזכרות בחוק.

 

  1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הטמנת תשתיות בחוף הים), התש"ף-2020

הצעת החוק מבקשת לקבוע כלל האוסר על הקמת מיתקני תשתית ב"תחום חוף הים" (100 מ') אלא אם כן הדבר הכרחי ואם אכן כך הדבר, רק בתנאי שנקבעו אמצעים תכנוניים והנדסיים אשר יבטיחו את מניעת הפגיעה או למצער מזעור מרבי של הפגיעה בנוף ובסביבת החוף. למרות שנראה כי האמצעי ההנדסי המתבקש הוא שיקוע של מיתקן התשתית באדמה, מוצע להשאיר לוועדה שיקול דעת להעדיף אמצעים אחרים שתוצאתם תהיה דומה.

 

  1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר הניתן לפי תכניות ישנות), התש"ף-2020

הצעת חוק מבקשת לנסות ולצמצמם את הנזק שבביצוע תכנית ישנה בלא שכלל ניתנה הדעת על האפשרות לתקן את הנזקים הגלומים בה, מוצע שבחלוף פרק זמן של שמונה שנים מיום שניתן לה תוקף, יחויבו מוסדות התכנון לעיין מחדש בתוכניות ישנות, ובמידת הצורך יוכלו להחליט לבטלן, לשנותן או להתלותן.

 

  1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר גישה ובטיחות בנתיבי תנועה ציבוריים), התש"ף-2020

הצעת חוק זו מחייבת הכנה של תסקיר גישה ובטיחות בנתיבי תנועה ציבוריים, אשר יסקור את המצב הקיים מבחינת התנועה ביחס לתחום התכנית ואת ההסדרים הנדרשים כדי להבטיח תנועה רציפה ובטוחה בתחומה, ממנה ואליה, ללא תלות ברכב פרטי. התסקיר ישמש ככלי עזר לצורך גיבושה הסופי של תכנית הבנייה ויאפשר תכנון נכון ואחראי של שכונות מגורים חדשות ותכניות אחרות שצפויות להביא לגידול במספר התושבים והתושבות.

 

  1. הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – איסור גביית דמי כניסה), התש"ף-2020

הצעת החוק נועדה להבטיח את הכניסה החופשית לכלל החופים, תוך מתן אפשרות לגביית תשלום עבור שירותים מיוחדים בלבד, הניתנים בחוף מעבר לשירותים הבסיסיים הייעודיים לרחצה. במקום מתן אפשרות לחקיקת חוקי עזר, אשר יאפשרו גביית דמי כניסה במקרה של מתן שירותים עודפים, הסעיף המוצע קובע כי הכניסה עצמה לחוף לא תהיה כרוכה בתשלום, ובאמצעות חוקי עזר ניתן יהיה לגבות תשלום עבור השירותים הנוספים והמיוחדים בנפרד. שינוי זה מבטיח למבקר בחוף המעוניין בחוויה הבסיסית של רחצה בים ומנוחה על החוף כי לא יידרש לשלם כלל.

 

  1. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין בעלי תו תקן ירוק), התש"ף-2020

מטרת הצעת חוק זו להעניק לטובין ולתאגידים בעלי תו תקן ירוק העדפה במכרזים פומביים ובהתקשרויות של משרדי הממשלה ויחידות סמך. המטרה העיקרית של התו הירוק היא להגן על הסביבה ולהקנות תו תקן אחיד כדי למנוע הטעייה של הציבור על ידי תעשיות שמשתמשות לעיתים במושגים כמו "ידידותי לסביבה" ו"מגן על שכבת האוזון" ללא כל בסיס.

 

  1. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ממוחזרים), התש"ף-2020

התיקון המוצע לחוק חובת המכרזים יאפשר לקבוע מסגרת חוקית אשר תחייב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך להעדיף במכרזים המפורסמים על ידם רכישת מוצרים ממוחזרים.

 

  1. הצעת חוק חובת שימוש חוזר במי מזגנים, התש"ף-2020

מוצע לחייב קבלנים בבניית מערכת אגירת מי מזגנים בבניינים בעלי 19 יחידות דיור או משרדים ומעלה וכך, תותר לציבור הרחב, בהגבלות מסוימות, עשיית שימוש חוזר במי המזגנים. כך ניתן לחסוך ולצמצם את צריכת מי השתייה שנצרכת לצורכי השקיה. יש לציין כי השימוש במזגני אוויר והפקת מים כתוצאה מכך, מתרחשים בעיקר בעונת הקיץ שבה לא קיימת השקיה טבעית לצומח. שילוב של נתונים אלה מאפשר למקסם את יעילות השימוש במים המופקים לצורכי השקיה.

 

  1. הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים המלח, התש"ף-2020

מטרת חוק זה לקבוע הוראות בכל הנוגע לחובתה של מדינת ישראל להגנה על האגן הצפוני של ים המלח ושיקומו, בהתאם להשפעת פעילותה על נסיגת המפלס. מוצע לקבוע כי על מנהל רשות המים להכין תכנית אשר תשיב, במידת האפשר, את כמות המים שמתאדה כל שנה עקב הפחתה זו.

כך, ניתן יהיה למנוע את "תרומתה" של מדינת ישראל לירידת מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח, כפי שראוי שיהיה במדינה שנפל בחלקה לשכון לחופי אתר המוגדר כפלא טבע.

 

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (חובת פרסום לציבור על ידי הצבת שלט), התש"ף-2020

הצעת החוק נועדה להטיל חובה על פקיד היערות להציב שלט בסמוך לכל עץ שהוגשה לגביו בקשה לרישיון או היתר לכריתתו, להעתקתו או להובלתו.

 

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (סמכות השר להגנת הסביבה), התש"ף-2020

מוצע כי החלטות על הגדרת שמורות היער, גריעה או הוספה של שטחים לשמורות, הענקת זכויות לגורם פרטי בשטח השמורות והכרזה על אזורי יער כסגורים תתקבלנה בהסכמת השר להגנת הסביבה ותוך התחשבות בהיבט הסביבתי.

 

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (פקידי יערות ברשות מקומית), התש"ף-2020

מטרתה של הצעת החוק היא לקבוע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר יהיה רשאי למנות את עובדי המדינה בלבד כפקידי יערות ברשויות המקומיות, וזאת כדי למנוע את ניגוד העניינים המובנה שבו נמצאים פקידי היערות ברשויות המקומיות כאמור.
 

  1. הצעת חוק פדיון הטבת חניה לעובד לשם צמצום שימוש ברכב פרטי, התש"ף-2020

בהצעת החוק מוצע שמעסיק המעסיק 30 עובדים ומעלה, ונותן לעובדיו הטבה שניתנת לצורך חנייה (להלן – הטבת חנייה), יאפשר לעובד לוותר על הטבה זו ולקבל במקום תשלום פדיון הטבת חנייה, ובלבד שהוא לא יחנה במקום אחר באזור עבודתו במהלך שעות עבודתו.

 

  1. הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – התאמת תכניות ישנות), התש"ף-2020

כדי לנסות ולצמצם את הנזק שבביצוע תכנית ישנה, מוצע שבטרם תוצא לפועל בנייה בסביבה החופית מכוח תכנית שחלפו שמונה שנים ומעלה מיום שניתן לה תוקף, תיבחן התכנית על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן – הוועדה). אם הבנייה המבוקשת היא בתחום של 100 מטרים מקו המים, מוצע שגם היתרים מכוח תכניות שקדמו לשנת 1984 ייבדקו על ידי הוועדה, שכן תמ"א 13, תכנית המתאר הארצית לחופי הים התיכון שאושרה בשנת 1983, מחייבת את התאמת התכניות הישנות שבתחומה להוראותיה, ובשל חלוף הזמן הרב ראוי כיום לוודא זאת.

 

  1. הצעת חוק לעידוד בנייה בת קיימא (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020

מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות במסגרת הליכי תכנון ובנייה שיבטיחו שמירה על בריאות הציבור ועל הגנת הסביבה, שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, קידום החיסכון באנרגיה ובמים, מניעת הפגיעה בקרקע וצמצום זיהום המים והאוויר, לרבות צמצום פליטת גזי חממה וצמצום מפגעים סביבתיים אחרים, וכן לעודד גינון על גגות, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן וקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

 

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (טיפול בפסולת רפואית), התש"ף-2020

מטרת הצעת החוק היא  ליישם את המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא הסדרת הטיפול בפסולת הרפואית במסגרת חקיקה בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם, ואיכות חייהם, ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצרכיהם.

  1. הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר גז טבעי), התש"ף-2020

מטרת הצעת החוק היא להביא לירידת מחיר הגז הטבעי באמצעות פיקוח על מחירו. לירידת מחיר כאמור תהיה השפעה חיובית על יוקר המחייה בישראל, שכן היא עתידה להביא להפחתת מחירי החשמל ומחירי מוצרים תעשייתיים שלשם ייצורם נעשה שימוש בגז טבעי. יצוין כי לכל דולר במחיר הגז הטבעי ישנה השפעה של כמיליארד שקלים חדשים בשנה במשק החשמל בלבד.

  1. הצעת חוק הגנת הסביבה (שימוש חוזר במי דלוחין – שימוש מושכל במשאבי הטבע):

מטרת הצעת החוק היא לאפשר התקנת מערכות מי דלוחין בבניינים, לצורך שימוש חוזר במי דלוחין מטופלים, למטרות השקיה, הדחת אסלות וכיו"ב, כך שייעשה ניצול מיטבי של משאב המים.

 

  1. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – פרסום נאות)

הצעת חוק זו מטרתה להתמודד עם מצב של חוסר סימטריה במידע בין רשויות התכנון ומתכננים ובין תושבים ואזרחים אשר נפגעים או לפחות מושפעים מתוכניות בניה באזור מגוריהם. בשל מורכבותן של תוכניות בניה, והעובדה כי הן אינן נגישות ונהירות לכלל הציבור, נוצר מצב בו אוכלוסייה אשר עלולה להיפגע פגיעה חמורה כתוצאה מתוכנית בניה חדשה באזור מגוריה, אינה מקבלת את כל המידע ואינה מקבלת אותו בזמן. ככל שמדובר באוכלוסייה חלשה יותר, כן גדל הסיכוי שהפגיעה תהיה חריפה יותר והמידע הרלוונטי שיגיע לידיה יהיה חסר יותר. הצעת חוק זו מבקשת לשפר את המצב באמצעות הגברת הפרסום בדבר הכנתן של תוכניות בניה, כבסיס הכרחי למימוש זכות ההתנגדות והערר של המושפעים מהן.

 

  1. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – פעולות המעידות על התעללות):

הצעת חוק זו באה להשלים את עבודת המחוקק בעת חקיקת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, ולקבוע באופן מפורש איסור על הפיכה, גרירה, טלטול, הפעלת לחץ על אברים בעת מופע, פיטום, הרעבה, הצמאה, מניעת שינה, ואלימות פיזית. החוק המתוקן והמפורט יקל על הרשות המבצעת ועל הרשות השופטת לקיים את כוונת החוק.

 

  1. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – שינוי הרכב הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות):

מוצע בזה לערוך שני שינויים בהרכב הועדת הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות. כיום אין לשר הבריאות נציג קבוע בוועדה אשר יכול להעביר לה מידע חיוני ולקחת חלק בהחלטותיה. יש לעשרה משרדים ממשלתיים אחרים נציג בוועדה, ואין סיבה נראית לעין לכך שדווקא למשרד הבריאות לא יהיה נציג. מצד שני, לשר השיכון והבינוי יש כיום בפועל שני נציגים: אחד הממונה על ידו, ושני של מנהל מקרקעי ישראל. לפיכך, מוצע בזאת שבוועדה לתשתיות לאומיות יהיה חבר באופן קבוע נציג מטעם שר הבריאות במקום נציג מנהל מקרקעי ישראל.

 

  1. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים):

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פגיעה בבעלי חיים לכשעצמה היא מספיק חמורה, מסוכנת ופוגעת באינטרס הציבורי על מנת שעילת המסוכנות לצורך הארכת מעצר של הפוגע תיבחן גם במקרה של פגיעה בבעלי חיים.

 

ניצן הורוביץ

יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, נבחר לראשות המפלגה ביוני 2019. קודם לכן כיהן כח"כ מטעם מרצ בין השנים 2009-2015. ב-2013 התמודד לראשות העיר תל אביב-יפו מטעם מרצ. הורוביץ הוא חבר הכנסת ההומו המוצהר הראשון שעומד בראש מפלגה בישראל. הוא הקים את תנועת ישראל חופשית למאבק בכפייה דתית, הוביל את המאבק לשוויון הקהילה הגאה בישראל ופעל רבות למען הפרדת דת ומדינה ולקידום עירוניות מקיימת, תחבורה ציבורית והגנת הסביבה.
ח"כ הורוביץ הוא בעל רקע עיתונאי עשיר מזה 30 שנה, ועסק רבות בסיקור עניינים בינלאומיים. הוא היה פעיל בארגונים לזכויות אדם וארגוני סביבה, חבר במכון מיתווים ובגופים נוספים לקידום השלום ויחסי החוץ של ישראל. הוא בוגר הפקולטה למשפטים ועורך-דין. גר בתל אביב עם עידו, בן זוגו מזה שנים רבות.

ניצן הורוביץ

יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, נבחר לתפקיד ביוני 2019 וכיהן בח"כ מטעם מרצ בין השנים 2009-2015. חבר הכנסת ההומו המוצהר הראשון שעומד בראשות מפלגה בישראל, הקים את תנועת ישראל חופשית ועמד בראשה, הוביל את המאבק לשוויון הקהילה הגאה בישראל ופעל רבות למען הפרדת דת ומדינה ובנושאים עירוניים, תחבורתיים וסביבתיים. בעל רקע עיתונאי עשיר מזה 30 שנה, עסק רבות בסיקור ענייני חוץ, היה חבר במכון מיתווים, בעל תעודת עו"ד מוסמך ובוגר הפקולטה למשפטים והתמודד לראשות העיר תל אביב ב-2013. גר בתל אביב עם בן זוגו.

דילוג לתוכן