גן ילדים בקואליציה, מאבק מבקשי המקלט, עקרות בית לנצח, ביבי צא מהארון ותחילת “החורף האזרחי”

חברות וחברים,

גן ילדים. קרקס. פארסה. ביזיון. איזה שם שלא תבחרו יתאים לאיך שנראית לאחרונה הקואליציה. השבוע ראינו את טיבה של “הפוליטיקה החדשה” שהבטיחו לנו ביש-עתיד ואת מי בדיוק משרתת “ברית האחים” שהם עשו עם בנט והבית-היהודי. החבר’ה של יאיר לפיד, שנכנסו לממשלה כי הם “באו לשנות”, הובכו פעם אחר פעם על ידי אחיהם לקואליציה, שהוכיחו שוב שאיך שלא נהפוך את זה – מדובר בממשלת ימין קיצוני הנשלטת על ידי 
הלובי המתנחלי, ממשלה של עסקנות פוליטית קטנה, שמדרדרת את ישראל אל התהום.                                                

בזמן שלפיד מתווכח עם ביבי על איזו מפלגה תקבל את תפקיד יו”ר וועדת חוץ וביטחון, ומנסה להשיג כותרות בעיתונים מבקשי מקלט נכלאים בכוח מבלי לבחון את בקשתם למקלטהממשלה תומכת בחוק שמונע תרומות מחו”ל לארגוני זכויות אדם, אדם מוסת משליך כוס תה לפרצופו של חבר כנסת בישראל שהעז להפגין נגד מדיניות הממשלה, ורק בעזרת האופוזיציה הממשלה ניצלה השבוע מהעברת חוק, לפיו יידרש רוב של 80 חברי-כנסת כדי להעלות לדיון את נושא ירושלים במסגרת הסדר מדיני, כשחבריה בורחים מהמליאה כדי לא להצביע על החוק הזה.   

כשאנשי יש-עתיד מתרצים את הברית המשוקצת שכרתו עם אחיהם המתנחלים של הבית היהודי, הם מתרצים זאת בכך, שפוליטיקה היא משחק של פשרות. אבל מה בדיוק קיבלה יש-עתיד תמורת תמיכה עיוורת בנתניהו? הבטחה לוועדה שתבחן את הפתרון לשיוויון בנטל? תמיכה מעורפלת ומסויגת בחוק של חצי נקודת מס עבור זוגות חד מיניים שנתונה לגחמותיהם של נפתלי בנט ואיילת שקד ושימוש בווטו שהעניק להם לפיד?

תמורת הדברים האלה יושב שר האוצר של הפוליטיקה החדשה, יאיר לפיד, ומכשיר את הממשלה הנוראית הזו. ממשלה שבמישור המדיני מובילה אותנו לבידוד בינלאומי ולתסיסה שיכולה להיגמר באינתיפאדה, ממשלה שהמדיניות הכלכלית שלה שוחקת את מעמד הביניים, ומפקידה את הכוח בידי האלפיון העליון והמתנחלים, ממשלה עם מדיניות חברתית של הפקרת שירותי הרווחה והעמקת העוני והפערים בחברה, ממשלה, שלמרות שהיא ללא חרדים, לא מביאה איתה שום מהפכה בתחום האזרחי.

ובזמן שקואליציית ביברמן-בנט-לפיד קוראת תיגר על הדמוקרטיה והחופש בישראל, אני גאה לומר שחברותיי, חבריי ואני לא הפסקנו להאבק ולעבוד עבורכם גם השבוע במרצ.

כלא זה כלא

השבוע הצטרפנו לצעדה של מבקשי המקלט שיצאו מהמתקן “הפתוח” בחולות כמחאה נגד “החוק למניעת הסתננות” שהעבירה לאחרונה הכנסת. מדובר בחוק לא מוסרי ולא חוקתי שנוגד את אמנת הפליטים הבינ”ל עליה חתומה ישראל ואת העקרונות הבסיסיים של היהדות. טור שכתבתי ופורסם השבוע בעיתון “ישראל היום”מסביר את עמדתנו – הממשלה צריכה לבדוק את בקשות המקלט של אותם אנשים ולבחון מי מהם זכאי להיות מוכר כפליט, ומיהו מהגר עבודה. 

חברת הכנסת מיכל רוזין, ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים בכנסת ביקרה את מבקשי המקלט בצעדה כבר מהלילה בקיבוץ נחשון, ח”כ תמר זנדברג הצטרפה אף היא להפגנה וכך גם ח”כ אילן גילאון, שהיה שם ונאבק עד פיזורה הכואב. ההתייצבות של מרצ לצד מבקשי המקלט עוררה עלייה את זעם כמה מחבריי הקואליציה, שניצלו את ההזדמנות כדי להפגין את חוסר הבנתם בדמוקרטיה.


ברירת המחדל היא שאת עקרת בית

הממשלה הפילה השבוע הצעת חוק שלי, שמתקנת את העיוות בחוק הביטוח הלאומי לפיו אישה נשואה שיצאה משוק העבודה נחשבת לאחר זמן מה מבחינת המדינה אוטומטית ל”עקרת בית” וכל מה שעשתה לפני כן נמחק, בעוד גבר ממשיך להיחשב עו”ד, נגר, מורה, או כל מקצוע אחר בו החזיק.

44 חברות וחברי כנסת של קואליציית “הפוליטיקה החדשה” הצביעו נגד החוק שלי, שמטרתו לתקן הבחנה שכבר בשנות ה-50 לא היה לה מקום בישראל. פוסט שכתבתי בפייסבוק ומביא את שמותיהן ושמותיהם של אותם ח”כים זכה לאלפי שיתופים ואף פורסם כטור באתר “און לייף”

המאבק לזכויות הלהט”ב – ממשיכים לשאת את הדגל בגאווה

אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום לאחרונה הוא זכויותיהם של חברי הקהילה הלהט”בית בישראל, וטוב שכך. סקר שפורסם השבוע בהארץ מראה עד כמה הקונצנזוס בישראל רחב כי יש לפעול לשיוויון זכויותיהם ועד כמה הכנסת מסרבת לומר זאת בקול ברור. מפלגתי הייתה מאז ומתמיד נושאת הדגל בתחום, והשבוע קיימתי מפגש מיוחד בבר הגילדה כדי להבהיר שהמחויבות של מרצ לשיוויון זכויות בכלל וללהט”ב בפרט היא מלאה ואינה נתונה לשיקולי קואליציה ואופוזיציה

חברי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, העביר השבוע בכנסת חוק חשוב לאיסור אפלייה עקב נטייה מינית וזהות מיגדרית, חוק חשוב שמחזק אותנו בדרך אבל זו רק תחילת המאבק שמרצ מאמינה שהסיום ההוגן היחיד שלו הוא נישואים אזרחיים לזוגות שאינם מעוניינים להתחתן במסגרת אורתודוכסית.

המאבק לזכויות הלהט”ב – הגיע הזמן שראש הממשלה ייצא מהארון

כשראש הממשלה רוצה, הוא יודע לדבר יפה ולהתגאות באנגלית ביחס אליו זוכה קהילת הלהט”ב בישראל, אבל כשהממשלה שלו מפילה פעם אחר פעם הצעות חוק שמטרתן שיוויון זכויות זוגות חד מיניים, הוא מעדיף למלא את פיו מים. חברי וחברות הכנסת של מרצ הצטרפו השבוע לקריאה של ארגוני הלהט”ב ובזה אחר זה ביקשו מנתניהו במליאת הכנסת להפסיק לשתוק, לצאת מהארון ולנקוט עמדה. זה הזמן להחליט – אתה איתנו, או נגדנו.

צפו בפנייה לראש הממשלה: 

 

דו”ח העוני

דו”ח העוני של עמותת “לתת”, שפורסם השבוע, חשף נתונים קשים: 1,754,700 עניים בישראל, מתוכם מעל שמונה מאות אלף ילדים עניים, שליש מהילדים בישראל. מספר המשפחות אשר מוגדרות עניות למרות ששני ההורים בהם מפרנסים גדל פי 2 בעשור האחרון. זו לא טעות. זו מדיניות. שא האוצר מתעלם מכך שילדים רעבים הם לא מקור תקציבי, וקיצוץ בקצבאות הילדים רק יגרום לכך שעוד עשרות אלפי ילדים יחיו מתחת לקו העוני“.

הנתונים האלה כמובן לא מפתיעים אותנו, אבל הם כואבים לנו מאוד. ח”כ אילן גילאון נאם בכנסת לאחר פרסום הדו”ח ואמר: “מי שהולך ומקצץ קצבאות ומעלה מע”מ יקבל עוד 50,000 עניים. זה מתכון ידוע ובטוח ולא צריך להיות כלכלן בשביל זה…העבודה הזו היא לא לשר העבודה והרווחה אלא לממשלה שלמה ולמשרד אוצר שלם כי הבעייה היא מי מקבל כמה ולמה ומי משלם כמה ולמה”.

לצפייה בדבריו של אילן:

 

האם החמצנו הזדמנות היסטורית?

בית המשפט החליט השבוע להעביר את השליטה באי.די.בי מידיו של דנקנר לקבוצת אלשטיין-בן משה. אני מכבדת את החלטת בית המשפט, אך הייתה כאן הזדמנות לאמץ את חוק הריכוזיות, לפיו פירמידות שליטה הן תופעה שמסכנת את המשק ואת חסכונות הציבור, וחבל שלא עשו זאת. במקום להעביר את השליטה בפירמידת אי.די.בי מידיו של טייקון ממונף אחד לידיהם של טייקונים ממונפים אחרים, טוב היה לו בית המשפט היה מורה על פירוק הפירמידה, ושולח מסר ברור למשפחות-ההון בישראל, לפיו תם עידן הפירמידות וחליבת החברות. ראו דברים שאמרתי בנושא זה לדה מרקר השבוע.

עוד שבת של הפגנות

לא פחות משלוש הפגנות מחאה יתקיימו במוצאי השבת בתל אביב. החל משעה 19:30 תחל צעדה מכיוון גן מאיר לכיכר הבימה למען שיוויון זכויות ללהט”בים, בכיכר רבין תתקיים בשעה 20:00 עצרת לשינוי מעמד הקנביס בישראל ותמיכה בחוק לאי הפללת משתמשי קנביס של ח”כ תמר זנברג, ומול מוזיאון העצמאות בשדרות רוטשילד, תתקיים ב-21:00 הפגנה כמחאה על הפגיעה בחירותם ובזכויותיהם של מבקשי המקלט

מוצאי שבת עם שלוש הפגנות חשובות וגדולות בעיר תל אביב מזכירות באופן מיידי את מחאת האוהלים של 2011. האם אחרי הקיץ החברתי ההוא אנחנו נמצאים בתחילתו של “החורף האזרחי”? אני מאוד מקווה שכן. 

שלכן ושלכם,

זהבה