התכנית הכלכלית של מרצ

זריקת מרצ לכלכלה

ממשלת ישראל נכשלה באופן עמוק בניהול המשבר הכלכלי של הקורונה. במקום ליצור תוכנית חירום מסודרת, הממשלה מכבה שריפות עם סדרה של פיצויים שהם לא חלק אינטגרלי מתוכנית אסטרטגית ופועלת ללא תקציב כבר תקופה חסרת תקדים. ההפקרות הזו היא בעלת השלכות קשות ביותר על החברה הישראלית.

ביולי 2021 המוני מובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה וחל״ת, ולממשלה אין שום תוכנית לחזרה לשוק העבודה. ברוב העולם המפותח קיימת אסטרטגיה לעידוד הצמיחה של המשק, אבל ממשלת ישראל מסרבת לפעול, באשליה שאחרי שמבצע החיסונים יסתיים, המשק יחזור לקדמותו.

ללא תקציב, ללא תוכנית כלכלית מאסיבית, וללא התערבות של המדינה בכלכלה, אנחנו צפויים לקריסה כלכלית וחברתית מתמשכת שלא ראינו כמותה.

 עקרונות התוכנית של מרצ:  

  1. המדינה נמצאת במצב חירום ולכן השיקול היחיד של הממשלה הוא למצוא פתרון למשבר הכלכלי והבריאותי של אזרחיה. הפרמטר של כל תוכנית ממשלתית חייב להיות פרנסתם ובריאותם של אזרחי ישראל, ולא עומק הגירעון.
  1. הממשלה היא הפתרון. כפי שראינו במשבר הכלכלי ב-2009 באירופה ובארה״ב, מדיניות הצמצום מאריכה משברים כלכליים, מעמיקה פערים חברתיים ופוגעת בצמיחה. תפקיד הממשלה במשבר כלכלי הוא להשתמש בכל הכלים האפשריים כדי לעודד את צמיחת המשק. על הממשלה ליישם מדיניות תקציבית מרחיבה, שמבוססת על הרחבת ההשקעה והצריכה הממשלתית באמצעות הגדלת החוב הממשלתי במטרה להעלות את שיעור התעסוקה בטווח הקצר, להאיץ את היציאה מהמשבר, ולשפר את איכות התשתיות הפיזיות והאנושיות לטובת העלאת הפריון ומיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק.

במציאות הנוכחית, של ריבית נמוכה וכמעט אפסית, ניתן להגדיל את החוב, ו"המחיר" של הגדלה כזו יהיה נמוך מאוד; במקרים רבים להגדלה אף לא יהיה מחיר כלל. מצב כזה יאפשר הגדלה של ההשקעה הממשלתית בתשתיות ב-3% לשנה במשך עשר השנים הבאות, וזאת באמצעות הגדלת יחס החוב-תוצר לעד 80% במהלך התקופה, וכן העלאה הדרגתית של שיעור ההוצאה הממשלתית מהתוצר, עד להגעה לממוצע המדינות המפותחות, כלומר עלייה של 6.5% תוצר בעשר השנים הבאות (91 מיליארד שקל). זאת במקום המדיניות של ממשלות נתניהו של הפרטות וצמצום ההוצאה הממשלתית.

  1. כצעד משלים להגדלה משמעותית בתקציב המדינה וכדי לממן את ההשקעה הדחופה של המדינה במשק ובאזרחיה, יש לחוקק את חוק הסולידריות החברתית: היטל של 2.5% מההון של 120 המשפחות העשירות בישראל. היטל חד פעמי כזה יכניס לקופת המדינה 15 מיליארד שקל – תקציב שיסייע ליישום תוכנית הרחבה שאנו מציעים. לצד זאת, יש להעלות את מס החברות לשיעור של כ-30% לחברות שהכנסותיהן החייבות במס גדולות מ-1.2 מיליון ש"ח בשנה והפחתה ל-20% במקרים שההכנסות נמוכות מ-1.2 מיליון, לקבוע מדרגת מס נוספת של 55% למשתכרים מעל 60 אלף ש״ח בחודש ( 720,000 ש”ח בשנה), ומדרגת מס עליונה של 70% על כל שקל מעל פי 100 מההכנסה הממוצעת במשק. מדיניות מס כזו תבטיח את המשך התוכנית להצלת ישראל מהמשבר ואת צמצום הפערים שקדמו לו והתרחבו באופן דראסטי כתוצאה ממנו.

חלופה אמיתית להפקרות הממשלתית 

התוכנית המוצגת כאן מציעה שינוי פרדיגמה בחמישה תחומים המהווים חלופה ברורה וישימה למדיניות הממשלה.

  1. חוזרים לעבודה. ביולי 2021 אלפי מובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה וחל״ת ולממשלה אין תוכנית חזרה לשוק העבודה. מה צריך לעשות? ליצור מקומות עבודה באמצעות השקעה ממשלתית בפרויקטים ציבוריים בתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות (סעיף 4). יש לעבור למודל של השתתפות המדינה ב-30% בשכר (עד 12,000 לחודש) של כל עובד חדש בחברות עם מתחת ל-100 עובדים. המודל הזה יאפשר למעסיקים לצמצם את תעסוקת העובדים למספר שעות וימים בהתאם לאפשרות המימון שלהם, כאשר המדינה מסבסדת את חלק השכר הנותר. בדרך זו לאנשים יהיה תמריץ לחזור לשוק העבודה -השכר יהיה גבוה מדמי אבטלה והמעסיק יוכל להמשיך ולהרחיב את פעילות העסק. לדוגמא: עובד ששכרו 6,000 ש"ח, זכאי כיום לדמי אבטלה בסך 4,320 ש"ח. אם במקום להמשיך בחל"ת יחליט העובד להשתתף בתוכנית, יקבל 4,000 ש"ח מהמעסיק ועוד 2000 ש"ח מהמדינה (עלות של 2320 פחות מדמי אבטלה עבור המדינה ורווח של 1,680 עבור העובד). עלות התוכנית (שתקיף עד 200,000 עובדים חדשים לאורך חצי שנה) היא כ-4 מיליארד שקל – פחות משליש מהרווח של המדינה בעקבות חוק הסולידריות החברתית (״היטל המיליארדרים״).
  1. להאריך את דמי האבטלה והחל״ת. תוכנית ההשתתפות של המדינה בשכר של עובדים חדשים תאפשר להשתתף בסבסוד של כ-200,000 מקומות עבודה חדשים לאורך שישה חודשים, ותעודד צמיחה של המשק שתגרום ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה נוספים. עם זאת, שוק העבודה בישראל נפגע קשה מאוד מהמשבר הנוכחי, והאתגרים הבריאותיים והמשבר הכלכלי העולמי יאטו את הצמיחה החוזרת של המשק. בינתיים, אלפי ישראלים יישארו מחוץ לשוק העבודה. לפי נתוני הביטוח לאומי, כיום על כל מקום עבודה פנוי יש כ-8 דורשי עבודה. לכן על המדינה להאריך את דמי האבטלה והחל״ת עד לירידה משמעותית ביחס שבין דורשי העבודה לבין מקומות העבודה.
  1. תמיכה בעצמאים. מאז תחילת המגיפה נסגרו מעל 100,000 עסקים קטנים בישראל, ויש עוד אלפים נוספים על סף קריסה, במיוחד בפריפריה. העסקים הקטנים הללו הם אחד המנועים החשובים של המשק הישראלי. על הממשלה להגדיל את המענקים לעסקים קטנים ובדגש על כאלה עם פחות מעשרה עובדים ולעסקים של אדם אחד (למשל אנשי תחזוקה, קוסמטיקאיות וקמעונאים קטנים). כחלק מהתוכנית, על הממשלה להעמיד 4 מיליארד שקל כהלוואות ומענקים ללא תנאים לעסקים קטנים שאיבדו מעל %15 מהכנסתם בשנה האחרונה. במדינות רבות מועבר כסף ישירות לאזרחים בצורה פשוטה וקלה, ללא תבחינים כלל או עם תבחינים מועטים בלבד ותוך מתן אמון באזרחים שמצהירים שהם נזקקים לסיוע כזה ושהכנסותיהם ירדו. כך אפשר להעביר כסף לכל עצמאי שהצהיר שהכנסותיו ירדו. בנוסף, מענקים הניתנים לעסקים צריכים להיות מותנים בהימנעות מפיטורים ובהחזרת עובדים. לא יתכן כי המדינה תעביר סכומי עתק לחברות גדולות, ללא כל התחייבות מצדן לשמור על תעסוקה גבוהה. לצד זה יש לחוקק חוק דמי אבטלה לעצמאיים המשווה את מצבו לעובד שכיר מבחינת דיני העבודה וזכויות סוציאליות.
  1. השקעה מסיבית במערכת הבריאות, החינוך, ובחיזוק התשתיות במקום קיצוצים מיותרים. הממשלה ממשיכה לחתור לקיצוצים הרסניים במגזר הציבורי. קיצוצים כאלה יגרמו לאבדן הכנסות של מאות אלפי עובדים, ביניהם עובדי השירותים החברתיים, החינוך והבריאות. הדבר יפגע קשות בצריכה שלהם ולפיכך בביקושים במשק. הקיצוצים הללו יפגעו אנושות במערכות החברתיות החיוניות ביותר שגם כך הורעבו במשך שנים עד כדי קריסה. השקעה מסיבית תדאג לתשלום הולם עבור העובדים האלה, וגם תייצר מקומות עבודה בדרך של השקעה ציבורית בבניית תשתיות, ושיפור מערכות הבריאות והחינוך במיוחד בפריפריה. במסגרת התוכנית הזאת אנו מציעים:
  • תשלום הולם לעובדי השירותים החברתיים, הבריאות החינוך והרווחה, שניצבים בחזית המאבק במגיפה, ועוד יידרשו לימים מאומצים וקשים. רובם עובדים בתת-תנאים, עם משכורות מעליבות ובלי מספיק תקנים. מדינות רבות בעולם, כמו גרמניה וצרפת, כבר דאגו להם למענקים ולשיפור שכר. יש לעשות זאת בדחיפות גם בישראל.

ב. ”מענק קורונה" מיוחד לכל הצוותים שניצבים בחזית המאבק בנגיף.

ג. חקיקת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. כל ילד בישראל יהיה זכאי לחינוך חינם מגיל שלושה חודשים ועד לסיום התיכון. זאת בכפוף להתאמת המבנים, הגדלת הצוות והקטנת הנורמה בגילאי 3-4 ל-25 ילדים על 3 אנשי צוות.

ד. הגדלת מספר מיטות האשפוז (ובפרט האשפוז הסיעודי) פי שניים ממספר המיטות השנתי שמייעד משרד הבריאות – 600 במקום 300.

ה. להגדיל את מספר חדרי הניתוח ברפואה הציבורית כהשקעה ראשונית, וכן להאריך את משך שעות העבודה של חדרי הניתוח הקיימים ולתקצב את כוח האדם הדרוש לכך.

  1. הכנת מערכת החינוך למציאות מתמשכת של לימודים בצל הקורונה. מערכת החינוך נפגעה באופן קשה ביותר. 2 מיליון תלמידים איבדו למעשה שנת לימודים שלמה. למרות שעברה שנה מאז תחילת המגיפה, המערכת מתקשה מאוד בהתמודדות עם הנגיף וקיום שגרת לימודים. הנחתות מצד משרד החינוך תוך התעלמות מהגורמים בשטח, עימות עם עובדי ההוראה וארגוני העובדים שלהם תוך ציפייה כי עובדי ההוראה יעבדו ללא שכר, הנהגת למידה מרחוק המתעלמת מהקושי של אוכלוסיות שלמות ללמוד בצורה זו עקב היעדר אמצעים טכנולוגים ותשתית פיזית, והתעלמות מצרכי החינוך המיוחד. בנוסף לזה סגירת מערכת החינוך פגעה בפרנסתם של הורים ובנשים בפרט, תוכנית זו תייצר מקומות עבודה רבים דרך הפעלת והרחבת מערכת החינוך ותמיכה בהורים עובדים.

א. יש להקים צוות שתפקידו יהיה למפות את הפערים שנוצרו במהלך השנה האחרונה ולהציע פתרונות מיידיים, כולל לפערים לימודיים ורגשיים, ולמבחני המיון לכיתות ומגמות שונות עבור תלמידי התיכון, ובעיקר עבור התלמידים העוברים מבית הספר היסודי לחטיבות הביניים/בתי ספר חדשים.

ב. הגדרת פתיחת מערכת החינוך כצורך חיוני, בראש סדר העדיפויות של פתיחת המשק.

ג. פיצוי הורים עובדים במקרה של סגירת מסגרות החינוך. בכל מקרה של סגירה, מלאה או חלקית, של מסגרות החינוך והטיפול, הורים לילדים עד גיל 12 ששניהם עובדים יוכלו לבחור מבין האפשרויות הבאות:

– "חופשת טיפול" במימון ממשלתי של 80%-100% מהשכר.

– הפחתה בשעות העבודה ללא פגיעה בשכר או בזכויות. המעסיקים יהיו זכאים להחזר מהמדינה עבור אובדן שעות העבודה.

– הגשת בקשה להחזר עבור הוצאות טיפול בילדים בגובה של עד 200 ₪ ליום למשפחה, ועד 400 ₪ ליום למשפחה חד-הורית.

– הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו לבקש החזר נוסף מהמדינה עבור הוצאות מיוחדות שיידרשו לשאת בהן בעקבות מגבלות הקורונה.

התכנית הזאת ייעודית להחזרת נשים לעבודה לאור הנתון ש70% ממובטלי הקורונה הם נשים.

ד. לקיחת אחריות ממשלתית על הפעלת מסגרות לילדי עובדים חיוניים ולילדים ֵבמשפחות חד- הוריות/יחידניות, במקרה של סגר נוסף. יש לאפשר למפעילות של מסגרות פרטיות שמעוניינות להישאר פתוחות לעשות זאת, ולפצות אותן על אובדן ההכנסה במקרה שהנחיות משרד הבריאות יחייבו צמצום של מספר הילדים. יש לשאוף להפעלת כל הגנים הציבוריים במתכונת מצומצמת, ולקבוע מדרג של קדימות המתעדף ילדי עובדים חיוניים, ילדים להורים יחידניים/חד-הוריים וילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה בהן שני ההורים עובדים.

ה. הארכת חופשת הלידה בתשלום עד סוף הסגר.

ו. פתיחה וניהול דיפרנציאלי של מערכת החינוך על פי תחלואה באזורי רישום ושכונות, קיום שגרת בדיקות סקר ואיתור תחלואה בית-ספרית.

ז. קליטה ושיבוץ במערכת של מורים חדשים בעלי תעודת הוראה, והסבה של עובדים המעוניינים לעבוד במערכת החינוך.

ח. ציוד למידה מרחוק לכל ילד. סיוע ברכישת מחשבים וחיבור לאינטרנט למשפחות באשכולות הנמוכים – כולל סטודנטים ומורים ביישובים הבלתי-מוכרים בנגב, בחינוך המיוחד, באוכלוסייה החרדית, במזרח ירושלים ובאוכלוסיית מבקשי המקלט – כך שלכל תלמיד בישראל, בכל המגזרים, תהיה אפשרות טובה ללמידה.

ט. יצירת מרחבי לימוד חדשים המותאמים לקיץ הישראלי – הקמה של מתחמי לימוד חדשים.

י. הכשרה וליווי מקצועי בתחום הלמידה המקוונת והתאמה ללמידה לדור הזום.

  1. ניו-דיל ירוק. העסקה מאסיבית של מובטלי הקורונה בתוכניות תשתית שונות, כולל בסעיפים לעיל, גם במטרה להכין את התשתיות הפיזיות והמערכת הציבורית בארץ להתמודדות עם משבר האקלים ולקראת שינוי מבנה הפעילות הכלכלית בעולם, כגון חוסר היכולת לקיים כלכלה המבוססת על דלקים פוסיליים, הצפוי לקרות בשנים הקרובות. על כן יש להשקיע בפיתוח של אנרגיות ממקורות מתחדשים, במעבר מאסיבי לשימוש בתחבורה ציבורית, ובמדיניות תכנון ובינוי המונעת פירבור ושומרת על השטחים הפתוחים, ועוד.

מרצ תפעל לחקיקת חוק האקלים שיקבע יעדים ברורים וחדים לצמצום פליטות גזי החממה בישראל. בתוך שני עשורים, בשנת 2040, ישראל צריכה להגיע לאפס פליטות גזי חממה במשק החשמל, וליעד של 100% אנרגיה מתחדשת. כמו כן יש לבחון את ההשלכה על משבר האקלים של כל סעיף בתקציב המדינה ובחוקים בעלי השלכה כלכלית.

הצטרפו:

ניצן הורוביץ

יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, נבחר לראשות המפלגה ביוני 2019. קודם לכן כיהן כח"כ מטעם מרצ בין השנים 2009-2015. ב-2013 התמודד לראשות העיר תל אביב-יפו מטעם מרצ. הורוביץ הוא חבר הכנסת ההומו המוצהר הראשון שעומד בראש מפלגה בישראל. הוא הקים את תנועת ישראל חופשית למאבק בכפייה דתית, הוביל את המאבק לשוויון הקהילה הגאה בישראל ופעל רבות למען הפרדת דת ומדינה ולקידום עירוניות מקיימת, תחבורה ציבורית והגנת הסביבה.
ח"כ הורוביץ הוא בעל רקע עיתונאי עשיר מזה 30 שנה, ועסק רבות בסיקור עניינים בינלאומיים. הוא היה פעיל בארגונים לזכויות אדם וארגוני סביבה, חבר במכון מיתווים ובגופים נוספים לקידום השלום ויחסי החוץ של ישראל. הוא בוגר הפקולטה למשפטים ועורך-דין. גר בתל אביב עם עידו, בן זוגו מזה שנים רבות.

ניצן הורוביץ

יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, נבחר לתפקיד ביוני 2019 וכיהן בח"כ מטעם מרצ בין השנים 2009-2015. חבר הכנסת ההומו המוצהר הראשון שעומד בראשות מפלגה בישראל, הקים את תנועת ישראל חופשית ועמד בראשה, הוביל את המאבק לשוויון הקהילה הגאה בישראל ופעל רבות למען הפרדת דת ומדינה ובנושאים עירוניים, תחבורתיים וסביבתיים. בעל רקע עיתונאי עשיר מזה 30 שנה, עסק רבות בסיקור ענייני חוץ, היה חבר במכון מיתווים, בעל תעודת עו"ד מוסמך ובוגר הפקולטה למשפטים והתמודד לראשות העיר תל אביב ב-2013. גר בתל אביב עם בן זוגו.

דילוג לתוכן