קטגוריה: ראשי

תוצאות הבחירות למזכ"ל, נשיאות והנהלת מרצ

ביום חמישי, ה-15 לאוקטובר, התקיימו בחירות למזכ"ל, נשיאות והנהלת מרצ. אחוז ההצבעה בבחירות עמד על למעלה מ-85 אחוז.

להלן תוצאות ההצבעה למזכ"ל מרצ:

שם מצביעים %מהמצביעים
מוסי רז 453 52.07%
תומר רזניק 417 47.93%

תוצאות ההצבעה לנשיאות מרצ:

שם מצביעים %מהמצביעים
עומר שכטר 463 53.2%
חסן עבד סלאים 348 40%
רון שביט 297 34.1
יונתן דרחי 272 31.2
אליעזר ספרן 202 23.2
יריב וינצר 158 18.1

* המועמדות סמדר מוצפי אהרון ושחר קליידר נבחרו לנשיאות ללא בחירות, בעקבות שריון מקום לנשים.

תוצאות ההצבעה להנהלת מרצ:

שם מצביעים
גבי לסקי 323
מיקי גיצין 320
אורי זכי 299
אבירמה גולן 297
אבי דבוש 279
אבו הוידי חליל 265
נמרוד ברנע 246
עילאי הרסגור הנדין 246
לורה ורטון 238
תום דרומי 236
איתי סבירסקי 233
אליאס מטאנס 227
מיטל מועלם 226
אחמד בדיר 222
שלומית ירקוני 220
דורון ליבר 215
סוזי בכר 211
שקד מורג 206
דריה ארבל 204
דניאל צרפתי 201
מאיה קרבטרי 198
טל גרינשפן 189
דניאל פולישוק 189
דרור מזרחי 186
בר גיסין 184
אסתר לבנון מורדוך 180
יורי קנדל 180
ורוניקה ויגדורצ'יק 179
יעל איזנר 177
שירה שגיא 175
יניב שגיא 173
אבי ארזי 171
ניר להב 171
תבור להט 166
שמרי סגל 159
סלאח סלאלחה 159
ריקי שפירא 156
ויוי וולפסון 150
יפעת סולל 147
חגי הילמן 138
סימה רוקח אוחיון 133
שי אבן 132
ג'סיקה מונטל 130
שי אגוזי 128
אורי אופיר 128
בן אידלברג 127
אהוד בנדל 126
עמרי סאאל 122
נגה ברלב 120
ענת מרלא חפץ 107
אלון ליאל 105
רויטל לן כהן 96
חיים חייט 92
יוסף פפה אללו 91
שוש ערער 91
אלדד הרמן 84
דינה דויד 76
גרשון בסקין 74
אורי שמילוביץ 71
עדי דיאמנט 70
חסן אלהזייל 63
פטריק ביתן 60
אורי אלדר 55
רוברטו דלה רוקה 49
אלי ברקת 46
מריו שכטמן 46
יעל ברזילי 45
רות תירוש 31
עידית מנשה 27
דוד קשאני 24
עבד אלסלאם חסן 21
זיו ברקוביץ' 11
ענת ורדימון ויטליס 9
מיכאל רגב 5
זהבה גלאון בכנס ה-INSS

זהבה גלאון בכנס של ה-INSS: יש לנו הנהגה שלוקה בהזיות

הנאום של של יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (16/02/2015):

חברות וחברים,

אני עומדת פה כדי לדבר בפאנל בטחוני-מדיני שהכותרת שלו היא "100 הימים של הממשלה הבאה", ומתכוונת בדברים שלי להתייחס לשאלות שהעליתם, "מסביב יהום הסער" במזרח התיכון, ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל, והגישות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכמובן על התוכנית הכלכלית חברתית, ואני מודה שאני קצת בשוק. אני בשוק בגלל שעד עכשיו מה ששמעתי משאר הדוברים ראוי יותר לפאנל "100 תירוצים ללמה העולם נגדנו ואנחנו כאלה מסכנים".

איראן, ודאעש, והאירופאים, והאמריקאים כולם רוצים ברעתנו. ובאופן כללי הרושם שמתקבל, אם מקשיבים למי שישבו בממשלה האחרונה הוא, שאוטוטו עומדים לשטוף את הארץ בני עמלק בהובלת חמלניצקי. בחיי, אני מתפלאת שמדינת ישראל מצליחה לשרוד שבוע, שלא לדבר על 67 שנים.

ואני בכלל לא מדברת על זה, שראש-הממשלה שלנו עסוק בימים האחרונים לא רק בלחרב את יחסינו עם ארה"ב כדי שיוכל לתת נאום בחירות מעל במת הקונגרס, והתוצאה היא, שהאמריקאים ממדרים אותנו בנוגע להסכם שמתגבש עם איראן, אלא, גם בלחרב את מה שנשאר מהלכידות החברתית בישראל, באמצעות קמפיין ההסתה "שמאל זה דאעש" שהוא אישית עומד מאחוריו.

מבחינת נתניהו תמונת המצב האזורית ברורה: האויב הכי גדול של מדינת ישראל הם השמאלנים, התקשורת וזוכי פרס ישראל, שכולם מבקשים להרוס את המדינה. בהפרש ניכר מאחוריהם ברשימת הצרים עלינו לכלותנו נמצאים איראן, דאעש, אבו-מאזן, ואובמה.

 

זהבה גלאון בכנס ה-INSS
זהבה גלאון בכנס ה-INSS

מה שמאכזב אותי, לא פחות, זה הרפיון הערכי המהדהד של מי שמתיימרים לקרוא לעצמם חלופה לנתניהו, ומתנהגים בשבועות האחרונים כמו ליכוד ב'. מישהו שמע איזושהי חלופה מדינית רצינית מ"המחנה הציוני"? משהו שלא נשמע כמו חזרה על ההצהרות של נתניהו?

אני שמעתי בשבועות האחרונים את ציפי לבני אומרת, שירושלים לא תחולק עוד, וישראל מדינה יהודית לנצח. אני שמעתי את עומר בר-לב מספר, שרק להרצוג יהיה אומץ לתקוף באיראן. אני שמעתי את עמוס ידלין מספר, שאין פרטנר פלסטיני.

אני קראתי את המצע המדיני של "המחנה הציוני". אתם יודעים מה כתוב בו על פתרון מדיני? הנה מה שכתוב: "נגייס את העולם לצידנו מול הטרור ומול שכנינו". וזה ממי שמתיימרים להיות אלטרנטיבה.

יש לכם את זה ביותר ביבי?

זה לא נשמע לי כמו מצע מדיני, זה נשמע לי כמו מצע מצוין לישיבה של לבני והרצוג עם נתניהו, ולעוד ארבע שנים של שיתוק.

תנו לי להגיד את זה כמו שבאמת צריך להגיד את זה: יש לנו הנהגה, שלוקה בהזיות, שחושבת, שהמרשם לפראנויות שלה הוא רדיפת כל מי שמעז להגיד שמשהו פה לא בסדר.

הפחדנות הזאת מלדבר על הבעיות האמיתיות של ישראל, מדינה שנמצאת על מסלול שחיקה אינהרנטי של מעמדה הבינלאומי כחברה כשרה במשפחת העמים,  היא בראש ובראשונה זלזול באינטיליגנציה של אזרחי המדינה, שיודעים טוב מאוד שהם כבר שש שנים קורבן לתעשיית הפחדות, ומחפשים הנהגה שמסוגלת להסתכל למציאות בעיניים.

הפחדנות הזאת היא גם ההפך ממה שצריך לעשות אם אנחנו רוצים להחזיר את עצמנו למסלול של שפיות ביטחונית ומדינית, ואם יש לנו תקווה, שישראל תהיה סוף סוף מדינה נורמלית עם גבולות פיזיים ומוסריים.

האתגר מספר 1 שלנו הוא, שאנחנו קודם כל צריכים להשתחרר מהמנטליות המתקרבנת והמתמסכנת, שמאפיינת את ההתנהלות הדיפלומטית של ישראל תחת בנימין נתניהו.

שש שנים מייסרות עברנו, שבהן המדיניות הישראלית התמצתה בבכיינות ובהאשמת כל מי שהוא לא ישראל במה שקורה לנו. שש שנים בהן לא עשינו שום דבר שמשרת את ישראל ואינסוף דברים שמשרתים את הימין המשיחי ואת החמאס.

לכן קודם כל ולפני הכול, אני מציעה שנפסיק לחפש תירוצים, ושנתחיל לחפש פתרונות. אני מציעה להתחיל להתעסק בלייצר תקווה, במקום לתת לפחד המשתק שנתניהו משדר להשתלט על קבלת ההחלטות שלנו. אני מציעה מודל מנהיגותי, שבנוי על אומץ וראיה מפוכחת של המציאות, ולא על חרדה ובהלה.

ולא פחות מזה, אני מציעה שנפסיק להתעסק בדאעש, ונתחיל לדבר על הבעיות שכבר עכשיו והיום מכרסמות בדמותה של מדינת ישראל, ובראשן ההשתעבדות של הממשלה הזאת לחזון הסיפוח ומדינת האפרטהייד של הימין הקיצוני.

תנו לי לפרוט את זה לכמה צעדים קונקרטיים:

צעד ראשון – להפסיק לבנות מאחזים.

הבניה הממאירה בגדה מחרבת את הסיכוי שאי פעם תהיה כאן מדינת ישראל דמוקרטית, עם גבולות בינלאומיים מוכרים, וכופה עלינו שלטון, שמשעבד את הפלסטינים כאידיאולוגיה, ושיהפוך את ישראל במוקדם או במאוחר למדינה דו-לאומית.

הרוב המוחלט של הישראלים מתנגד לזה ויודע, שתרחיש כזה ירסק את מדינת ישראל ואת העתיד של הילדים שלנו, ולכן אנחנו נעצור בניה בהתנחלויות מיד, ובפרט נעצור את המימון הממשלתי לתעשיית המאחזים הבלתי חוקיים.

במקום זה המדינה תעסוק בלאכוף ובלמנוע את הקמתם.

צעד שני – שיקום וחיזוק האמון שנהרס עם הפלסטינים.

אני מדברת קודם כל על הפסקת הרטוריקה המתלהמת והלעומתית, משני הצדדים, ועל העמקת התיאום הביטחוני עם הרשות, זה שמאפשר לנו שקט חסר תקדים מיהודה ושומרון כבר תקופה ארוכה. זה מובן מאליו וזה אינטרס ביטחוני ישראלי ברור.

צעד שלישי – להסיר באופן הדרגתי ובתיאום את המצור מעזה.

תוך שיתוף פעולה מקסימלי עם הגורמים המתונים בצד הפלסטיני. גם זה צעד שמשרת קודם כל את האינטרס הביטחוני הישראלי: לאזרחים בעזה החרבה והנצורה אין כלום בחיים, אין שום דבר שנותן להם תקווה ולכן אין להם מה להפסיד. טוני בליר חזר מזועזע אתמול מהמצב בעזה. וכשאין למישהו מה להפסיד, כשהבית שלו חרב וכשאין לו עבודה ואין לו מאיפה לקנות אוכל, אין לו גם שום אינטרס לצאת ולדרוש מהשלטון שם שקט – להפך, המוות וההרס רק מגדילים את המוטיבציה של התושבים שם לתמוך במי שלתפיסתם נלחם באחראים לכך.

אנחנו רוצים להחליש את החמאס – אנחנו צריכים לחזק את תושבי הרצועה ואת הכוחות המתונים.

צעד רביעי – לאמץ סוף סוף את היוזמה הערבית

להתחיל לשתף פעולה עם מדינות האזור ולבנות תנאים להתנעת תהליך שלום אזורי שיכפה על הפלסטינים כניסה למו"מ, וייתן לישראל ערבויות מוצקות שיחזקו את ההנהגה הפלסטינית המתונה על חשבון החמאס.

וכן, זה כולל גם להצהיר באופן ברור, שאנחנו מעוניינים לסיים את הכיבוש, ושאנחנו תומכים במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, בגבולות מוכרים ומוסכמים שמתבססים על קווי 67 עם ההתאמות המתבקשות.

מי שלא תומך בזה – תומך בהמשך הסכסוך, בסיפוח השטחים ובסיום דרכה של מדינת ישראל כדמוקרטיה.

חברים, אף אחד לא מבטיח לנו כלום. לא שיתוף פעולה מצד הפלסטינים, ולא הסכם, ולא שתי מדינות ולא איראן מפורזת מגרעין, ולא חמאס פציפיסט. ובטח אני לא מבטיחה שאם מרצ תהיה בממשלה יום למחרת יפסקו הפיגועים.

אבל אני כן מבטיחה לכם, שבלי לנסות אנחנו לעולם לא נצליח.

וכולנו יודעים שהדרך של הממשלה הזאת, של פאסיביות, והסתה, וסיפוח זוחל של השטחים, והאשמת כל העולם – אנחנו יודעים מצוין שזה רק מתכון לעוד אלימות והרוגים והקזת דם ושזה לא מוביל אותנו לשום מקום.

לחכות זו לא מדיניות.

ניהול הסכסוך זו לא מדיניות, זה רק מוביל לכך שהסכסוך מנהל אותנו כבר עשור.

אני מציעה שינוי אמיתי, זהיר ומפוכח. אני מציעה תכנית פעולה עם חזון ועם מטרה ברורה: מדינת ישראל דמוקרטית ומתקדמת, עם גבולות מוכרים, עם תמיכה איזורית חזקה ועם לגיטימציה בינלאומית מחודשת. זה בידיים שלנו.

תוכנית מרצ להתמודדות עם יוקר המחיה

כולנו, ישראלים וישראליות מכל המעמדות, נחנקים תחת עול יוקר המחייה. כמעט ובלתי אפשרי לשאוף לעתיד טוב יותר כשקשה לדמיין איך סוגרות את החודש, איך מעבירות את היום. אבל זאת לא גזרה משמיים. מרצ גאה להציג תוכנית כלכלית אמיתית, בלי פתרונות קסם ופופוליזם, שתוכל להוסיף 1,500 ש"ח לכל משק בית בישראל במהירות ולתת לאזרחים ולאזרחיות אוויר לנשימה ומקום אמיתי להתפתח אליו.

לצפייה בגודל מלא ולהורדה הקליקו כאן

שנה למותה של שולמית אלוני: אנחנו שמאל, ואנחנו פה כדי לשנות את המציאות

 הנאום המלא של יו"ר מרצ, זהבה גלאון, באירוע לציון שנה למותה של שולמית אלוני (23/01/2015):

חברות וחברים,

אנחנו נמצאים פה היום כדי לזכור את שולמית אלוני, וכדי לחגוג את חיה.

אנחנו נמצאים פה לא רק כאנשים שמתבוננים מהצד על המורשת וההישגים של שולה, אלא כאזרחים ישראלים, שמהווים חלק בלתי נפרד מהעשייה ומהחזון שלה – והדבר נכון גם מהצד המקבל וגם מהצד הנותן.

פעם אחת, אנחנו אנשים שנמצאים בצד המקבל – אנחנו קוטפים כל יום את הפירות של המאבקים ששולמית אלוני ניהלה בשנות פעילותה הציבורית והפוליטית; בין אם מדובר בזכויות נשים, זכויות להט"ב, בהשפעתה המהדהדת על מערכת החינוך הישראלית, ובתרומה שלה לחקיקת חוקי יסוד, וביצור מעמדן של זכויות האדם והאזרח בישראל.

כל אלה משפיעים על כל אזרח בישראל, בין אם הוא מבוגר, או עוד לא נולד כשהיא הניחה את היסודות הללו, ובין אם הוא מודע לכך או לא.

אין עוד כמעט אנשי ציבור בישראל שכל עשייתם טובה כל כך, פורצת דרך כל כך, ודרמטית כל כך.

מדינת ישראל טובה יותר בזכות שולמית אלוני.

ואנחנו נמצאים פה פעם שניה, כממשיכי דרכה, כצד הנותן לחברה הישראלית – וכשאני מדברת על דרכה של שולמית אלוני כאן, אני לא מתכוונת רק לעמדות הספציפיות שהיא פעלה למענן.

אני מתכוונת לאתוס עמוק הרבה יותר: אני מתכוונת למחויבות המוחלטת והגמורה של שולמית אלוני לעמידה בראש המחנה הפוליטי, ולמלחמה על עקרונות ללא פשרות. אני מתכוונת לפרוגרסיביות ואקטיביזם בכל תחום, לאמונה בצדקת הדרך, ולהכרה העמוקה ששינוי חברתי לעולם אינו מגיע מהתנחמדות, מטשטוש עמדות או מהתחכמויות פוליטיות, אלא מעקשנות, ממאבק ומהכרה שאין קיצורי דרך כשמדובר בעיצוב דמות החברה הישראלית.

אני מאמינה בכך בלב שלם גם כן.

זהבה גלאון באירוע לציון שנה למותה של שולצית אלוני

 

כשהמציאות הישראלית מייאשת – בין אם בגלל תהליכי עומק שמנוגדים לתפיסת עולמנו, ובין אם בגלל תחושת הרמת ידיים הרסנית שמחלחלת בקרב מחנה השמאל – ולצערי יותר מדי אנשים מרשים לעצמם להתבוסס בתחושה הזאת, אני שואלת את עצמי כיצד שולה הייתה מגיבה.

ואני תמיד מוצאת שם את התשובה, שגם נמצאת אצלי עמוק בלב: שאנחנו נתכופף? שאנחנו נתבטל בפני תפיסות עולם שמרניות, דכאניות ומשפילות? שאנחנו נסכים להתפשר על הערכים הכי בסיסיים שלנו, ונשתף פעולה עם גורמים מושחתים ומשיחיים רק כי הם פופולריים כרגע? חברים, אין שום סיכוי שבעולם!

אנחנו שמאל, ואנחנו פה כדי לשנות את המציאות ולהכתיב את ההיסטוריה, לא להיות שבשבות במקרה הטוב, ונשכבים על הגדר בשביל הימין במקרה הרע.

לכן אני אומרת:

הפוך, חברים. הפוך!

אני חושבת על המורשת של שולה ועל העובדה שאנחנו במרצ צועדים היום בנעליה ואני רק גאה יותר ונחושה יותר להמשיך להיאבק על מה שאנחנו מאמינים בו. אני גם יודעת שזו הדרך היחידה להביא תוצאות, פשוט כי אנחנו באמת מביאים אותן.

כמו שולה, אנחנו יודעים שלהיות ישר כמו סרגל וללכת ישר כמו סרגל עם האמונות שלך, מבלי להתבלבל, זה מה שמאפשר לך ליישם אותן.

לא סתם אומרים על מרצ, שמה שאנחנו אומרים היום, העבודה תגיד עוד שנתיים, והליכוד יגיד עוד חמש, ושינויים תודעתיים לוקחים הרבה זמן, אבל ששינוי בשטח אפשר לעשות בטווחי זמן קצרים בהרבה כל זמן שנלחמים ומתעקשים.

אפשר לנצח ואנחנו באמת מנצחים, בדיוק בגלל שאנחנו לא מתפשרים ולא מתקפלים מול אינטרסים ומול ניסיונות לרכך אותנו. "תעגלו קצת פינות", אומרים לי לפעמים. "תנסו לפעמים לא להגיד את זה גם אם אתם מאמינים בזה", בדרך כלל מתכוונים לכיבוש.

תארו לכם מה שולה הייתה עונה לזה.

זה בדיוק המקום בו אנחנו נמצאים. יש לנו אחריות ויש לנו דרך, שאותה התוותה שולמית אלוני. ויש לנו מדינה שאנחנו רוצים לבנות בדמות תפיסת העולם שלנו – דמוקרטית, שוויונית, חילונית, הומנית – ולכן שפויה! אני גאה במורשת הזאת ובדרך הזאת, ואני יודעת שהיא תנצח, כי קשת ההיסטוריה פונה תמיד לכיוון הצדק, ואני גאה שמרצ ממשיכה לעמוד בחזית המאבק הזה.

בחייה רבים קראו לשולמית אלוני קיצונית. לא יכול להיות דבר קיצוני פחות מהשאיפה לחיים נורמליים, שחוגגים את היצירה, הביטחון ההדדי והכבוד לכל אישה ואיש. בישראל של 2015 מה שכן נדרש מאיתנו כדי לבנות לנו עתיד כזה הוא בדיוק מה ששולה דרשה מעצמה: לא פשרנות והתנחמדות, אלא, דווקא אומץ, יושרה, וגאווה בדרכנו. ואת האומץ, היושרה והגאווה של שולה חולק כל אחד מכם שנמצא כאן, בקהל או על הבמה.

מה עשינו בכנסת ה-19

  1. העברנו חוקים המחייבים ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים ובוועדה לבחירת שופטים.
  2. הכנסנו שיפורים דרמטיים בחוק למניעת הטרדת מינית, שמגדילים את תקרת הפיצויים על הטרדות מיניות ומרחיבים את הגדרת יחסי המרות.
  3. העלנו את גיל הנישואין החוקי מ-17 ל-18.
  4. הארכנו את חופשת הלידה לסטודנטיות.
  5. משרד המשפטים נענה לפנייתנו והורה להחיל שקיפות על החטיבה להתיישבות. נאבקנו בוועדת החוקה ליישום הצו, ובוועדת הכספים לעצירת ההעברות הפרועות לתקציב החטיבה.
  6. לאחר מאבק משפטי ארוך שהסתיים בבג"צ, הבאנו לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני ועדת הריכוזיות.
  7. הובלנו את המאבק נגד הריכוזיות במשק ונגד קשרי ההון-שלטון, מהסיבות המרכזיות ליוקר המחייה, ואת המאבק בוועדת הכספים להחמרת חוק הריכוזיות.
  8. הצגנו אלטרנטיבה כלכלית ברורה לממשלה, והגשנו שני תקציבי מדינה חלופיים, שמטפלים בבעיות העומק של החברה בלי לעשוק בדרך את מי שלא מקורב לממשלה.
  9. נלחמנו להצלת הדיור הציבורי כדי למנוע מהמדינה להמשיך להפר מדי שנה את חובתה החוקית להשקיע בבניית דירות חדשות למאות אלפי זכאי הדיור הציבורי. נאבקנו במכירת הדירות של הדיור הציבורי למקורבים למפלגת הבית היהודי.
  10. עוד שעה של אור לכולנו: לאחר שנים של דחיות, יזמנו והעברנו את החוק המאריך את שעון הקיץ מסוף מרץ עד סוף אוקטובר.
  11. הובלנו את ההתנגדות לחוקים הגזעניים של הממשלה: חוק הלאום, החוק למניעת הסתננות, וחוקים נוספים שמטרתם פגיעה בדמוקרטיה.
  12. נאבקנו וקידמנו להעסקה מלאה של סייעות בית ספריות ולקיבוע מעמדם של מרצי המכללות.
  13. חוקקנו חוק למתן חופשת אבהות לאחר לידה.
  14. המשכנו להיות הכתובת הראשית בכנסת לבעלי המוגבלויות: הובלנו לחיוב העסקה של לפחות 3% עובדים עם מוגבלות בשירות הציבורי, להצבת מיגוניות מונגשות בבאר-שבע במהלך צוק איתן, להנגשת מבני ציבור ומרחב עירוני, לאישור תקנות נגישות לתחבורה ציבורית בירושלים, ולחיוב חברות הביטוח לבטח אנשים עם מוגבלויות.
  15. זעקנו נגד ההסתה והגזענות שפשו בחברה הישראלית ונאבקנו למען הגנה על אזרחים ערבים ופעילי שמאל מפני אלימות. נלחמנו בפרויקטים למגורים המיועדים ליהודים בלבד, והובלנו לביטול חוק פראוור שמשמעו סילוק הבדואים בנגב מאדמותיהם.
  16. פעלנו למשרד המשפטים כדי להוציא את ארגון להב"ה מחוץ לחוק ולקראת סוף הכנסת שר הביטחון חשף כי הוא פועל על מנת לעשות זאת.
  17. המשכנו להיות הכוח המרכזי למען שוויון זכויות לקהילה הגאה: פעלנו למניעת הומופוביה במערכת החינוך ונגד הסתה ואלימות נגד הקהילה, דרשנו מהמשטרה לקיים הכשרות להתנהגות מכבדת כלפי טרנסג'נדרים ופעלנו למתן חופשת לידה שווה לבנות זוג מאותו מין.
  18. בתחום הסביבתי, תבענו להסיר את החיסיון מעל פעילות חברת קצא"א, האחראית לאסון דליפת הדלק בערבה, פעלנו נגד הרחבת בתי הזיקוק, העלאת מחירי התחבורה הציבורית והבנייה בחופי הים, וקידמנו חוקים לעידוד שימוש באופניים.

 

הכירו את נבחרת השמאל של ישראל

יש לנו נבחרת!

אלה שמות מועמדות ומועמדי מרצ לכנסת ה-20:

1. זהבה גלאון
2. אילן גילאון
3. עיסאווי פריג'
4. מיכל רוזין
5. תמר זנדברג
6.  מוסי רז
7. גבי לסקי
8. אבי דבוש
9. אבשלום (אבו) וילן
10. אורי זכי
11. רויטל לן כהן
12. ניר להב
13. איתי סבירסקי
14. סמדר מוצפי אהרוני
15. תום דרומי חכים
16. דליה שטיינר

תוצאות ההצבעה המלאות

results

יו"ר מרצ זהבה גלאון:  "אני מתרגשת. בחרנו עכשיו רשימה מצוינת, את הרשימה הכי טובה בכנסת. עם הרשימה הזאת נכניס לכנסת 10 ח"כים וח"כיות מצוינים – וביחד איתם נשנה את ישראל.

10 מנדטים למרצ ירחיקו את ליברמן והשחיתות הכי רחוק מהממשלה, ירחיקו את הימין מהכסף שנשפך להתנחלויות. 10 מנדטים למרצ ויש לנו חוק נישואים אזרחיים, ונחזיר את החינוך לדמוקרטיה, ונפסיק את ההשפלה וההתעללות של מוסד הרבנות.

אם מרצ לא תהיה גדולה אז להרצוג לא תהיה ברירה אלא להסתכל ימינה, ומה שנקבל זה ממשלת אחדות הרצוג-נתניהו. מי שרוצה מהפך ורוצה את הרצוג ראש הממשלה חייב להצביע מרצ. קול למרצ הוא קול בטוח לבוז'י וחשוב יותר – הוא קול לבוז'י הנכון – זה שיקים ממשלת מרכז-לשמאל ולא ממשלת אחדות עם בנט וביבי.

אנחנו עשינו את שלנו, בחרנו היום רשימה מדהימה של אנשים שכל אחד מהם צריך להיות בכנסת הבאה, בקואליציה הבאה. עכשיו תורכם, תורכן – ב-17 במרצ, הצביעו מרצ והקול שלכם בטוח בצד של המהפך, בצד של ממשלת מרכז-שמאל. אחרת אתם עלולים למצוא את הקול שלכם בממשלת ביבי-בנט. ב-17 במרצ תצביעו עם הלב שלכם, תצביעו למה שאתם מאמינים באמת. תצביעו מרצ."

ZEL_9631
צילום: יוסי זליגר

סיכום מושב החורף במרצ

חברים וחברות,

אני שמח להגיש לכם ולכן דיווח על פעילות סיעת מרצ במושב האחרון, מתוך תפיסה שאנו בראש ובראשונה מלצרי ציבור ועלינו לתת דין וחשבון לציבור ששלח אותנו לכנסת.

אנחנו ממשיכים במלוא המרץ לקדם סדר יום אחר בזירה הפרלמנטרית. זאת בעבודה משותפת ומאוחדת של חברי וחברות הסיעה מול ממשלת הימין-הקיצוני, המתהדרת בעלי תאנה. לא אחת אנו מקיימים קרבות בלימה נגד חקיקה אנטי-חברתית וסרבנית שלום, ופועלים ככל יכולתנו למען חברה צודקת ושוויונית יותר.

הדיווח הזה הוא חלקי בלבד, יש עוד עשרות דיונים, יוזמות, שאילתות, פניות מהציבור הרחב, כנסים, מפגשים ויוזמות פוליטיות, שהיריעה קצרה מלהכילם, אך גם עם הקיצורים המתחייבים אפשר להתגאות בתוצר הרב ובעיקר המשמעותי.

נמשיך לפעול נמשיך על-מנת לייצג אתכם ואתכן נאמנה, ולהיות ראויים לאמון שנתתם בנו .

שלכם/ן,

אילן גילאון

יו"ר סיעת מרצ

סיכום מושב חורף 2013-14

בתחום המדיני נאבקנו בכנסת מול ממשלה ימנית שקידמה חוקים פרובוקטיביים, שכל מטרתם לתקוע אצבע בעיני הפלסטינים, האמריקאים, או מחנה השלום הישראלי, כדי להרחיק כל אפשרות של הסכם שלום.

מרצ כינסה וועידה מדינית רחבה, ועסקה בסדרת דיונים בסוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי פלסטיני, כשהאורח המרכזי היה אחמד קריע, (אבו-עלא), ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר. בוועידה נוספת הגיע אלינו נביל שעת', האחראי על ענייני החוץ באש"ף לנאום מדיני, ובמהלך המושב נפגשה יו"ר מרצ, זהבה גלאון עם יו"ר הרשות אבו מאזן ברמאללה, ועם טוני בליר השליח המיוחד של הקוורטט למזה"ת. השתמשנו גם בכלים פרלמנטריים ויזמנו שורה של דיונים בכנסת, הצעות לסדר מדיניות, הצעות אי-אמון ודיונים בנוכחות ראש הממשלה נתניהו.

השדולה לשיתוף פעולה איזורי

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה לשיתוף פעולה איזורי בכנסת, יזם שני מפגשים חשובים; הראשון, בהשתתפות השר לשיתוף פעולה איזורי, סילבן שלום, שעסק בהצגת פרויקטים נוכחיים, והשני, התמקד ב"פירות השלום" ובהצעה של האיחוד האירופי לשותפות מיוחדת לישראל עם התקדמות תהליך השלום.

ח"כ הורוביץ, המכהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון, פנה ליועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, לקבל את חוות דעתו בנוגע לאי מינוי יו"ר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חוות הדעת היוותה בסיס לעתירות לבג"ץ שהוגשו בנושא.

במקביל המשכנו את המאבק במפעל ההתנחלויות;

דרישה להחלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון חשפה נתונים, לפיהם, החטיבה להתיישבות, הזרוע הביצועית של הממשלה לבנייה בהתנחלויות, נהנית מהעברות תקציביות חריגות בוועדת הכספים, המגיעות לעשרות ומאות אחוזים מהתקציב המקורי שמאושר לה בתחילת השנה. שרת המשפטים ליבני, נענתה לפנייתה של גלאון להחלת שקיפות על פעולות החטיבה, וח"כ דוד רותם, יו"ר וועדת החוקה חסם את היוזמה במחטף בוועדה שהתקיים בדיון שנקבע בנושא.

גלאון וקבוצת חברי-כנסת פנו ליועמ"ש הכנסת, בדרישה למנוע מח"כ רותם להמשיך לנהל את הישיבות בנושא, לאור העובדה, שרותם ייצג בעבר את החטיבה להתיישבות כעו"ד, ולכן מנוע מלדון בעניינם. צפו במחטף המביש של רותם שמודה בפה מלא כי הוא לא מעוניין בשקיפות בחטיבה להתיישבות "כדי למנוע בג"צים":

 

מנהלת הזהות היהודית

גלאון גם פנתה בדרישה למבקר-המדינה לחקור את מדיניות הקצאת הכספים של מנהלת הזהות היהודית, עוד זרוע של הלובי המתנחלי, שמתקצבת פרויקטים דתיים-לאומניים רבים, וזאת אף על פי שעוד לא הוקמה רשמית.

חוק פינוי פיצוי לפינוי מרצון של מתנחלים

ח"כ אילן גילאון העלה במהלך המושב את הצעת-החוק לפינוי-פיצוי מרצון של המתנחלים בשטחים. הממשלה הפילה את היוזמה במליאת הכנסת.

 

מאבק על הדמוקרטיה

אומרים לא לדורסנות הממשלה

בשבוע הסיום של מושב החורף, ביצעה הממשלה מהלך לא דמוקרטי ושברה את כללי המשחק, כשהעבירה שלושה חוקים ענקיים וחשובים בזה אחר זה, במחטף, מבלי דיון רציני בכנסת. במחאה חסרת תקדים הצטרפה מרצ ליתר סיעות האופוזיציה וקיימה מליאה אלטרנטיבית כמחאה על העברת חוק "המשילות", חוק משאל העם וחוק "השיוויון בנטל" ללא דיון.

המאבק להחלת שקיפות בוועדת שרים לענייני חקיקה

ח"כ ניצן הורוביץ הגיש הצעת-חוק להחיל שקיפות על ההחלטות של וועדת השרים לענייני חקיקה, הוועדה החליטה להתנגד לחוק.

נאבקים ב-"תג מחיר" ובאפליית אזרחי ישראל הערבים

ח"כ זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להגדיר את פשעי השנאה הקרויים "תג-מחיר" כפעילויות טרור. ח"כ עיסאוי פריג' הגיש הצעת חוק לפיצוי נפגעי פעולות "תג-מחיר" על ידי המדינה.

המאבק ב-"חוק למניעת הסתננות" ובתנאי העובדים הזרים

במסגרת תפקידה כיו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים, ח"כ מיכל רוזין נלחמה לאורך המושב ב-"חוק למניעת הסתננות" המאפשר למדינה לכלוא ללא משפט מבקשי מקלט במתקן "חולות". החוק אמנם עבר אך המאבק התקשורתי של רוזין זכה להדים, ולצד המאבק בחוק היא הצליחה להגיע להישגים, כשמנעה זימון נערים למתקן בחולות, ביטלה קניסת מעסיקים על העסקת מבקשי מקלט, קיימה דיונים בוועדה לבחינת שילוב מבקשי המקלט בעבודות חקלאות והסדרת שילוב עובדים זרים בתחום הסיעוד. בנוסף, קיימה  רוזין, בכנסת בהשתתפות נציגי מבקשי המקלט.

ח"כ ניצן הורוביץ הגיש במהלך המושב הצעת-חוק לפיה, על ישראל לאמץ את אמנת הפליט הבינלאומית עלייה היא חתומה ולהכיר בזכויות הפליטים על פי הדין הבינלאומי. מאבק נוסף של ח"כ מיכל רוזין נשא פרי כשלאחר מעקב צמוד בדיוני ועדת העובדים הזרים, כ-300 משפחות ילדי עובדים זרים יקבלו את המעמד שמגיע להן מתוקף החלטת הממשלה.

המאבק לשילוב ראוי של האוכלוסייה הערבית בחברה

מי שנושא את דגל המאבק נגד הגזענות הממסדית כלפי ערביי ישראל ושילובם כראוי בחברה, הוא ח"כ עיסאוי פריג', שבמהלך המושב האחרון הגיש הצעת-חוק לחובת פרסום בערבית בגופים ציבוריים, להפיכת הפיתה למוצר מזון בפיקוח, ממש כמו הלחם, ולאיסור פרסום מאפייני חשוד למשך 48 שעות, כדי לשמור על שמם הטוב הקולקטיבי של קבוצות אוכלוסייה.
בנוסף להצעות החוק, נאבק פריג' להקמת תחנת רדיו אזורית נוספת בשפה הערבית, לשילוט ראוי עבור האוכלוסייה הערבית, בניגוד למצב הקיים בו קיימת העדפה ברורה של יישובים יהודיים בשילוט הדרכים, לתחבורה ציבורית ראויה ביישובים הערביים ולקידום הרחבתם של אזורי תעשייה ביישובים הערביים, פעולה בנושא מול משרדי האוצר והכלכלה.

חינוך נגד גזענות – זו למידה משמעותית

ח"כ עיסאוי פריג' נאבק בהחלטת שר-החינוך לביטול חובת לימודי הערבית בבתי הספר התיכוניים. 32 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה חתמו על המכתב שהוגש לשר,  ובו קריאה לבטל את החלטתו לאלתר.

בנוסף, הגיש ח"כ פריג' הצעת חוק "קירוב לבבות במערכת החינוך", שמטרתה לקיים מפגשים בין תלמידי ישראל מדתות שונות, על-מנת להביא לחשיפה והיכרות אישית ביניהם וכך למגר גזענות.

המאבק בחוק פראוור

סיעת מרצ כולה נאבקה כדי לעצור את חוק פראוור, חוק נישול הבדואים מאדמותיהם. ח"כ תמר זנדברג ניהלה קרב קשה בוועדת הפנים והגנת הסביבה נגד התכנית ההרסנית לסילוק הבדואים מאדמתם בנגב, קרב שנשא פרי משום שהוחלט להפסיק לקדם את הצעת החוק.

המאבק לצדק חברתי

מפרקים את הריכוזיות

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הייתה הכוח המניע בחוק הריכוזיות, שעבר במושב האחרון. גלאון, יחד עם חברי-כנסת נוספים, הביאו לשינויים משמעותיים בנוסח החוק ולהחמרתו, כך שיטיב עם הצרכנים – ולא עם בעלי ההון. בעקבות עתירות לבג"צ של גלאון, נחשפו הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות, ומהם עלו הלחצים, שהופעלו על וועדת הריכוזית, שהביאו להמלצות הרפות שלה. בדיונים בוועדת הכספים גלאון הביאה להקשחת החוק, לפגיעה בפירמידות השליטה ולהגברת התחרות.

 

דיור ציבורי

המאבק המשפטי והציבורי שניהל ח"כ אילן גילאון במהלך המושב האחרון אילץ את משרד השיכון והאוצר לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם, וליישם את חוק הדיור הציבורי לראשונה מזה 15 שנה. גילאון הגיש עתירה לבג"צ ביחד עם ח"כ זנדברג, ויוזם חוק הדיור הציבורי, ח"כ לשעבר, רן כהן, על-מנת שהחוק ייושם וייכנס לתוקף אחרי הקפאה ממושכת.

מאבק הסייעות

יו"ר מרצ, זהבה גלאון פנתה בשאילתות לשרי החינוך והפנים, לקבלת נתונים על שכרן ותנאי העסקתן של סייעות החינוך-המיוחד. התברר, שיש פער בין השכר המועבר על-ידי משרד החינוך לרשויות המקומיות, לבין השכר שמגיע בפועל לסייעות עצמן. כמו-כן, השכר המועבר ממשרד החינוך הינו עבור 12 חודשי העסקה, כאשר הסיעות מועסקות אך ורק 10 חודשים בשנה. בעקבות חשיפת נתונים אלו, גלאון, יזמה דיון בוועדת החינוך של הכנסת, ויתקיים דיון נוסף כדי לפתור את מעמדן של הסייעות ולמנוע את השערורייה של גניבת כבשת הרש של הסייעות.

מצוקת הסייעות בגני הילדים

חברת-הכנסת תמר זנדברג יזמה בשיתוף עם נציגי ונציגות מרצ ברשויות המקומיות דיון מהיר בוועדת החינוך של הכנסת, בנושא מצוקת הסייעות בגני הילדים בגילאים 3-4. נציגי/ות מרצ העלו בפני הוועדה את הקשיים של הרשויות המקומיות לממן סייעת נוספת, את הקשיים של הסייעות שקורסות תחת העומס של 35 ילדים שזקוקים לתשומת לב, לחינוך ראוי ולחום.

 

המאבק בהעלאת הארנונה

ח"כ אילן גילאון הגיש במהלך מושב החורף הצעת-חוק לביטול העלאת גובה הארנונה, שמטרתה לעצור את הסדר ההלוואה החריג לאוצר המדינה, מכיסי התושבים באמצעות הרשויות המקומיות ומשרד הפנים. במקביל להצעת-החוק, חברי העיריות והמועצות המקומיות של מרצ ביישובים השונים שלחו אף הם מכתבים לשר-האוצר והביעו את התנגדותם.

 

איך באמת משפיעים על מחירי הדיור?

אחד הספינים המתוחכמים במושב האחרון של שר-האוצר היה החקיקה הפופוליסטית להורדת מחירי הדיור. יו"ר מרצ, זהבה גלאון, דרשה משר-האוצר לפיד להודיע לציבור מי ייעץ לו בתוכנית ביטול המע"מ על רכישת דירה ראשונה, עקב החשש מניגוד עניינים, ומאין יבוא התקציב לסגור את הפערים שייווצרו כתוצאה מכך.

ח"כ תמר זנדברג קיימה כנס חירום שאיגד ארגונים, פעילי חברה וסביבה וחברי וחברות כנסת מסיעות שונות מהקואליציה ומהאופוזציה בנושא הותמ"ל, בהתנגדות לחוק הותמ"ל של קבינט הדיור של שר האוצר, חוק שיוסיף עוד ועוד פרברים עם דירות יקרות למעמד הבינוני, באופן שיהרוס גם את המרחב העירוני וגם את הכפרי. בין כל הגורמים הייתה הסכמה ברורה: אין מחסור במלאי של דירות מתוכננות בישראל. מה שצריך זו התערבות מידית בדירות עצמן ובעיקר במחיר.

 

מדיניות שערורייתית בקרנותהפנסיה

ח"כ גלאון חשפה כי בקרנות הפנסיה קיימת תופעה של "יד רוחצת יד", שמביאה לעליות שכר מטורפות למנהלי הקרנות. בעקבות חשיפה זו, יזמה הצעת-חוק, האוסרת על גופים מוסדיים להצביע האחד על מדיניות התגמול של האחר. בנוסף, גלאון פנתה לממונה על הביטוח ושוק ההון בעקבות חשיפת נתונים על כך שקרנות פנסיה רבות מעלות את דמי הניהול של עמיתיהן ללא כל הודעה מוקדמת, בדרישה להשיב את  הכספים לעמיתים, ולהטיל קנסות על קרנות הפנסיה.

 

שר"פ והמשבר בהדסה

ח"כ אילן גילאון היה פעיל מרכזי במאבק בשר"פ ברפואה הציבורית. גילאון קרא להלאמת בית החולים הדסה ושותף למאבק העובדים בבית החולים.

 

מורים מן החוץ

חברות-הכנסת זהבה גלאון ותמר זנדברג הובילו בוועדת החינוך של הכנסת, ביחד עם ח"כ דב חנין מאבק למען שיפור תנאי העסקתם של מורים מן החוץ, שכמעט הגיע לסיומו. מעורבות המל"ג אמורה לשפר מאוד את תנאיהם של המורים המועסקים. המאבק נמשך גם כיום, במטרה היא שתנאי העסקתם הכספיים יזכו לשיפור נוסף, לקראת חתימת ההסכם הסופי בין המל"ג לאוניברסיטאות.

תכנוני מס אגרסיביים

ח"כ זהבה גלאון פנתה לרשות המסים בבקשה לעדכן את רשימת החברות המבצעות תכנוני המס אגרסיביים, ושאינה לוקחת בחשבון התחמקויות ממס של חברות רבות, לרבות חברות טכנולוגיה שמתחמקות מתשלום מס אמת בישראל.

 

"רווחים-כלואים"

במושב האחרון הובילה גלאון את המאבק במתן פטור נרחב ממס לחברות על "הרווחים- הכלואים", וחשפה את היקפי הפטור ממס שניתנו לחברות ענק במשק על ה"רווחים-הכלואים".

 

חשיפת נתונים על קיצור תקופות צינון

גלאון חשפה, שהוועדה לקיצור תקופות צינון במגזר הציבורי, מאשרת 98.5% מהבקשות שמובאות אליה, באופן שמחזק את תופעת הדלת המסתובבת של בכירים מהמגזר הציבורי לשוק הפרטי, ומעורר חשד לשחיתות ופגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי.

 

פטור מעמלת פרעון מוקדם במשכנתאות

ח"כ אילן גילאון הוביל הצעת חוק לפטור מעמלת פירעון מוקדם במשכנתאות, אשר נפלה במליאת הכנסת ובכך הוכיחה שמה שמעניין את הקואליציה הם רווחי הבנקים ולא האזרח הקטן.

 

מאבק בהפרטה – תכנית ויסקונסין והשירותים הפסיכיאטריים

ח"כ אילן גילאון נלחם נגד תכנית ויסקונסין להפרטת שירות התעסוקה בוועדת העבודה והרווחה. בזכות פעילותו של גילאון, הופעלה במתכונת מצומצמת בלבד תכנית "מעגלי תעסוקה". הוביל להחלטת משרד הבריאות לסגור מוסדות פסיכיאטריים פרטיים ולהעבירם לידי המדינה.

תחבורה ציבורית בת קיימא

ח"כ זדנברג הקימה את השדולה לתחבורה בת קיימא, שבוחנת את התחבורה הציבורית בישראל. היא נאבקה והפגינה נגד העלאת מחירי התחבורה הציבורית והגישה שאילתות לשר-התחבורה לגבי מכרז האוטובוסים הסיניים והעובדה שהמזנונים בתחנות רכבת ישראל מופעלים כולם על ידי אותו זכיין.

 

המאבק לזכויותיהם של בעלי מוגבלויות

ח"כ אילן גילאון, שזכה במהלך מושב החורף באות "יקיר האגודה למען זכויות החולה לשנת 2014", העביר חוק למתן פטור מזכויות יוצרים למטרת הנגשה, שתנגיש יצירות ספרותיות ללקויי ראייה ולעיוורים. גילאון הוביל מאבק לשקיפות עדכון ספר הליקויים הקובע את אחוזי הנכות לציבור הרחב. בזכות פעילותו של גילאון בוטל חיוב קשישים חסרי אמצעים א בתשלום דמי-אשפוז הוריהם במוסד סיעודי.

 

ביוזמתו של גילאון ציינו בכנסת את היום הבינלאומי למען אנשים עם מוגבלות, בסימן מוגבלות נפשית. ח"כ גילאון פועל למעבר לטיפול משולב ומותאם לאנשים עם ריבוי-מוגבלויות מצד משרדי הממשלה השונים. גילאון נאבק מול חברות הביטוח למען ביטוח סיעודי לילדים עם מוגבלות, קידם את תקנות הנגישות להכשרה תעסוקתית, הניח חוק המקנה תג חנייה אישי ועוד.  

 

שיוויון מגדרי

חלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג:

במושב האחרון התקדמו באופן משמעותי הדיונים בוועדת העבודה והרווחה בהצעת-החוק שיזמה יו"ר מרצ, זהבה גלאון וקבוצת חברי-כנסת לחלוקת חסכון פנסיוני לבני זוג שמתגרשים, והיא לקראת הצבעה בקריאה שניה ושלישית.

העלאת גיל הנישואין:

הכנסת העבירה את הצעת החוק של גלאון ושל חברי-כנסת נוספים, להעלות את גיל הנישואין החוקי מ-17 ל-18. מטרת החוק למנוע את תופעת נישואי הקטינות הכפויים בישראל ולהשוות את גיל הנישואין החוקי לזה הקיים במדינות המערב.

הבטחת הכנסה לנשים מוכות:

הכנסת העבירה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של גלאון ושל חברי-כנסת נוספים המבקשת לא לשלול מנשים ששוהות במקלט לנשים מוכות, את זכאותן לגמלת הבטחת הכנסה, גם במידה ואלו לא היו זכאיות טרם כניסתן למקלט.

מענק הסתגלות:

הכנסת העבירה את הצעת-החוק של גלאון ושל חברי-כנסת נוספים המבקשת להקדים את מתן המענק לנשים ששהו במלקט לנשים מוכות עם יציאתן מהמקלט. בנוסף, קידמה גלאון את יישום הצעת החוק המקורית שלה, למתן מענק תגמולים לנשים מוכות בצאתן מהמקלט.

ייצוג נשים בוועדה לבחירת שופטים:

הכנסת אישרה את הצעת-החוק של גלאון ושל חברי-כנסת נוספים הקובעת ייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת שופטים, כך שמתוך 9 חברי וועדה, לפחות ארבע תהיינה נשים.

ביטול האיסור לנשים לכהן כמנהלות בתי דין רבניים

הכנסת אישרה את הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ, שמטרתה לבטל את האיסור לנשים לכהן כמנהלות בתי-דין רבניים, איסור ללא כל הצדקה דתית או חוקית.

תמיכה בנשים מוכות ללא מעמד

ח"כ מיכל רוזין הקדישה את "יום האישה הבינלאומי" לדיון בוועדה לעובדים זרים במצבן של נשים מוכות ללא מעמד. נשים שהובאו לישראל ונישאו לגברים ישראלים, וספגו מהם התעללות קשה. מדינת-ישראל לא הכירה בהן ובחרה את גרסת הבעל המתעלל. רוזין דרשה מנציגי המדינה לקחת אחריות ולתמוך בנשים הללו.

הגבלת האפשרות לראיין קטינים נפגעי תקיפה מינית

ח"כ מיכל רוזין הגישה הצעת-חוק, שתגביל את האפשרות לראיין קטינים המעורבים בעבירות מין, בעקבות סדרת ראיונות מצמררים עם נפגעות תקיפה צעירות.

הארכת תקופת הלידה לסטודנטיות ל-6 שבועות

בעקבות פניות ציבור רבות שנתקבלו בלשכתה, פעלה מיכל רוזין בתיאום עם שר החינוך והתאחדות הסטודנטים כדי לשנות את תקנות המל"ג ולהאריך את חופשת הלידה לסטודנטיות ל-6 שבועות.

שאילתה לשרת הספורט בנושא המעודדות במגרשי הכדורסל

ח"כ תמר זנדברג הגישה שאילתה לשרת התרבות והספורט בנושא מופעי המעודדות הסקסיסטיים במגרשי כדורסל, ושאלה מדוע לא לבטל את מוסד המעודדות. השרה השיבה כי היא מתנגדת להופעת מעודדות והציעה למנהלת הכדורסל לבל לחלוטין את המופעים.

השוואה בין תגובות בפייסבוק לחברות וחברי כנסת

לשכתה של ח"כ תמר זנדברג ערכה פרויקט השוואתי בין דפי פייסבוק של ח"כיות וח"כים ומתוצאותיו עלה בבירור, כי ברוב המכריע של המקרים, הגברים קיבלו ביקורת עניינית לנושא הנדון או ביקורת כללית בעוד הנשים קיבלו תגובות בוטות, אישיות, אלימות, מקניטות וסקסיסטיות. הפרויקט סוקר במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ".

 

ביטוח למטרידים מינית

בעקבות דיון שיזמה יו"ר מרצ, זהבה גלאון בוועדה למעמד האישה, ביחד עם יו"ר הועדה, לאור שיווקן של פוליסות ביטוח המעניקות כיסוי במקרה של תביעות על הטרדה מינית, יצאה הנחייה מטעם המפקחת החדשה על הביטוח, שאוסרת מפורשות על מתן כיסוי ביטוחי למטרידים מינית. זאת לאחר ששיווק פוליסות כאלו נאסרו בעקבות עתירה של גלאון לבג"צ לפני מספר שנים.

כנס מזונות

גלאון יזמה כנס בשיתוף יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עליזה לביא, בנושא הצעת-החוק שלה, המבטלת ברובם המוחלט של המקרים את התלות בין הכנסת האם לבין הזכאות לגמלת מזונות מהביטוח הלאומי. בנוסף לדיון שהתקיים, התקיימה הצגה של קבוצת אימהות חד-הוריות, אשר הציגה את הקשיים איתם הן נאלצות להתמודד באופן יומיומי.

כנס הפסקות הריון

גלאון יזמה כנס בשיתוף יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עליזה לביא, בנושא הצעת-החוק שלה, המבקשת לבטל את הוועדות להפסקת הריון, ולאפשר לאישה לקבוע את גורלה, ולהחליט על הריונה. בכנס השתתפו נציגות מארגוני נשים, מרצות מהאקדמיה וחברי כנסת נוספים.

הצעות חוק שהופלו על ידי הממשלה:

והנה רשימה של חוקים בנושא שוויון מגדרי שהציעו חברות-הכנסת של מרצ במהלך המושב, והממשלה הפילה בזה אחר זה: פטור מארנונה לנשים מוכות, ביטול האפליה, לפיה אישה שיוצאת משוק העבודה למשך ארבע שנים או יותר תיחשב כעקרת-בית לצורך בחינת זכאות לקצבת נכות, הכרה בפגיעה מינית כתאונת עבודה, פנייה שוויונית בשילוט במוסדות ציבוריים, זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות, החלת החוק למניעת הטרדה מינית בבתי ספר, עיגון ההנקה במרחב הציבורי ושינוי בחישוב דמי הלידה.

הפרדת הדת מהמדינה

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הגישה במהלך המושב הצעת-חוק "חופש הדת והמצפון", המבקשת לעגן את יחסי דת ומדינה בישראל. הקואליציה הצביעה כמקשה אחת נגד החוק.

זכויות הקהילה הלהטב"קית

במהלך מושב החורף אישרה הכנסת את הצעתו של ח"כ ניצן הורוביץ, חוק הפרשנות, המוסיפה איסור אפליה על רקע נטייה מינית בחקיקה בכל חוק המציין איסור אפליה. הצעת-חוק נוספת שהגיש הורוביץ, לפיה בני זוג מאותו מין יוכרו על ידי בית המשפט לענייני משפחה כתא משפחתי לצורך התדיינות בבית המשפט. הצעת החוק לא התקבלה.

צדק סביבתי

ח"כ ניצן הורוביץ, שהוביל במהלך המושב יחד עם ח"כ חנין וח"כ כלפה את פרויקט "כנסת ירוקה", ייצג את הכנסת בפסגה בינלאומית של מחוקקים מטעם ארגון "גלוב" בקונגרס האמריקאי ובבנק העולמי בוושינגטון בנושא משבר האקלים והדרכים להתמודדות עמו. בעקבות הכנס הקים הורוביץ סניף מחוקקים ישראלי לארגון "גלוב".

ח"כ תמר זנדברג לקחה חלק אף היא במאבק לצדק סביבתי, כשהתגייסה למען הצלת הים התיכון והסדרת הדיג, קיימה דיון על הבקשה להרחבת בתי הזיקוק במפרץ חיפה ויזמה דיונים דחופים  על הקמת הרכבת לאילת והתכנית להקמת חמישה יישובים חדשים בין באר שבע לדימונה. בנוסף, נאבקה עבור תושבי עמק חפר וחוף הכרמל אל מול כוונת המדינה להקים מתקני גז בשטחם.

 

זכויות בעלי חיים

ח"כ תמר זנדברג יזמה ביום זכויות בעלי-חיים אירוע מיוחד בו מזנון הח"כים בכנסת הפך לטבעוני. בנוסף, היא העלתה את הצעת-החוק לחופש בחירה במזון. זנדברג גם יזמה פנייה ליו"ר ומנכ"ל הכנסת בבקשה לסימון מנות טבעוניות במזנון הכנסת ונענתה בחיוב. חברת-הכנסת הגישה הצעה לסדר היום בעקבות התחקיר שפורסם בכלבוטק על התעללות בעופות במפעל זוגלובק ופנתה לוועדה הבינמשרדית של הכנסת, כדי שתבחן את העברת סמכויות חוק צער בעלי חיים למשרד להגנת הסביבה, על מנת שייאכף בצורה טובה יותר.

 

קנאביס

חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לאי הפללת משתמשי ומשתמשות קנאביס שתעלה להצבעה בכנסת בקרוב. על-פי ההצעה, שימוש עצמי ואחזקת כמות קטנה אינה מהווה עבירה. ההצעה גם יוצרת מדרג בין עברות השימוש, האחזקה, ההפצה והסחר על פי כמויות וחומרה.

ספורט

ח"כ עיסאוי פריג' העלה הצעת-חוק לפיה, תבוטל תמיכת הטוטו במרכזי הספורט, וכספי המועצה להסדר ההימורים יועברו ישירות לקבוצות, כך יגדל שיעור התמיכה בקבוצות ובספורטאים. בנוסף, קידם פריג' את התמיכה של המועצה להסדר ההימורים בענף כדורגל החופים ובמימון השתתפות נבחרת ישראל בטורנירים בינלאומיים.

 

ולסיום

אנחנו גאים לספר כי חברת הכנסת מיכל רוזין, זכתה, במהלך המושב, ביחד עם ח"כ עמרם מצנע, ב"אות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2014" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

אילן גילאון בסמינר צעירי מרצ

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: פטור מזכויות יוצרים לטובת הנגשת יצירות ספרותיות

הצעת החוק למתן פטור מזכויות יוצרים לטובת הנגשת יצירות ספרותיות אושרה בקריאה ראשונה היום (ג') פה אחד במליאת הכנסת (16 בעד, 0 נגד). הצעת החוק, שיזם ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות בכנסת ואומצה לאחר-מכן על-ידי משרד המשפטים, תאפשר להנגיש שלא למטרות רווח חומר כתוב לאנשים עם מוגבלות בקריאה. כיום, רק כ- 5 אחוזים בלבד מהספרים ומהעיתונים מותאמים ופרסומים אחרים כמעט שאינם מונגשים כלל. הצעת החוק תיתן מענה ליותר מ- 200 אלף בעלי מוגבלות בקריאה הזקוקים להנגשת חומר כתוב.

 

ח"כ גילאון הסביר כי החוק מיועד לתקן עוול שנעשה לציבור שלם: "למרות שהטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת להנגיש חומר כתוב בהליך פשוט ומזורז ובעלויות נמוכות במיוחד, נדרשת הסכמה מצד בעלי זכויות היוצרים. עובדה זו מסרבלת עד מאוד את התהליך ובפעמים רבות בקשות ההנגשה נתקלות בסירוב מצד המו"לים. המחסור החמור בחומרי קריאה נגישים פוגע ביכולתם של אנשים עיוורים, לקויי ראייה, דיסלקטים ואנשים עם מוגבלויות אחרות בקריאה להתפתח ולהשתלב בחברה כשווים, והצעת החוק אמורה לפתור עיוות זה".

 

בכנסת הקודמת העביר ח"כ גילאון את הצעת החוק בקריאה טרומית לקראת סיום המושב. בכנסת הנוכחית, החליט משרד המשפטים לאמץ את הצעת החוק של ח"כ גילאון, ועתה בכוונתו להשלים את המהלך. עם אישור החוק, תצטרף מדינת ישראל לשורה של מדינות, בהן ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה, שכבר חוקקו חוקים דומים.

 

לקריאת הצעת החוק לחצו כאן

אנשי מרצ בכנס השמאל הישראלי

ליקטנו עבורכם, באדיבות ערוץ היוטיוב של "שלום עכשיו" את דבריהם של אנשי מרצ משלל הדיונים בכנס השמאל הישראלי. 

ראשת מרצ, זהבה גלאון:

ח"כ ניצן הורוביץ:

ח"כ מיכל רוזין:

ח"כ עיסאווי פריג':

ח"כ תמר זנדברג:

יו"ר מרצ לשעבר, חיים אורון (ג'ומס):

מוסי רז:

יו"ר צעירי מרצ, תומר רזניק:

אורי זכי:

מיטל להבי:

מיקי גיצין:

קטי פיאסצקי:

מרצ בראשות זהבה גלאון מקבלת 12 מנדטים בסקר של הארץ

מרצ בראשות זהבה גלאון היא המפלגה הרביעית בגודלה. אם היום (18.10.13) היו נערכות בחירות, מרצ היתה מקבלת 12 מנדטים, ע"פ סקר הארץ.

סקר הארץ 18.10.13

יוסי ורטר: "מי שכן שואבת, כאבן שואבת, את מצביעי לפיד, זו ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון. תופעת מרצ ממשיכה להכות גלים במערכת הפוליטית. משישה מנדטים בכנסת הנוכחית, ל-12 מנדטים בסקר הנוכחי. מאז הבחירות, אחת לחודש וחצי לערך, מנדט נוסף נוחת בקופתה של מרצ. השמאלנים

מתוסכלים שהשליכו את יהבם על לפיד או יחימוביץ' מחפשים בית הגון וישר שאינו מתחנף ואינו מתכתש ואינו מתכחש ואינו שולח יד איש ברעהו ומקיים את מה שהבטיח ולא סוטה ולא מתחמן. הבית הזה הוא מרצ, ואם הבית הבלתי מעורערת היא גלאון.

12 מנדטים היו למפלגה הזאת בשיאה, ב–1992, תחת שולמית אלוני. היום, תחת מחליפתה האולטימטיבית, לא רק במובן המגדרי, מרצ חוזרת לימיה הגדולים. בסקר שלפניכם, שני מנדטים שלמים זולגים אליה מיש עתיד ואליהם מתווספים עוד כמנדט וחצי מהעבודה (שמקבלת שני מנדטים מהתנועה של ציפי לבני, שגונבת אף היא את ליטרת הבשר הצנועה שלה מיש עתיד). מרצ אינה הופכת רק למפלטם של המאוכזבים. זאת המפלגה שנאמנותם של מצביעיה היא הגבוהה ביותר. מי היה מאמין שמרצ "הקטנה", כפי שנהגנו לומר שנים, זו שכמעט נמחקה מן המפה בבחירות 2009, תמוקם כיום כמפלגה הרביעית בגודלה בכנסת, אחרי הליכוד־ביתנו, העבודה והבית היהודי. ולפני יש עתיד".

לסקר המלא ב"הארץ"

ח"כ עיסאוי פריג' בועדת הכספים: יש להתייחס לחברה פרטית המחזיקה בחברות ציבוריות כאל חברה ציבורית

ח"כ עיסאוי פריג' אמר בדיון בועדת הכספים בנושא הריכוזיות כי אסור לחברי הכנסת להשאיר בחוק הריכוזיותפרצות לכל אותם אלה, שמנסים להגיע בתחבולות לכספי הפנסיה של הציבור. אנחנו מתנגדים לאפשר החזקת חברת אג"ח ומתחתיה שתי שכבות, מאחר שמדובר בפירמידה לכל דבר ועניין". פריג' הוסיף כי יש להוסיף לחוק חובת דיווח, כך שגם חברות פרטיות שאינן מנפיקות אג"ח, ומתממנות מכספי הבנקים, יידרשו למסור דיווח מלא על חובותיהן לבנקים ועל שיעבוד מניות השליטה ודיבידנדים עתידיים. פריג' הוסיף כי "לא מדובר בחברות משפחתיות. חברה פרטית שמחזיקה בחברות ציבוריות – דינה צריך להיות כשל חברה ציבורית – שתחשוף את חובותיה לבנקים וכל שיעבודים שביצעה. כך הציבור יידע היכן הוא שם את כספו.