קטגוריה: ניצן הורוביץ

סיכום מושב קיץ 2014

 

חברות וחברים,

 הקיץ הקשה שעבר עלינו הסתיים באבדות כואבות, ללא שום בשורה ובטח ללא תקווה מצד ממשלת Ilan Gilonהימין. בשעה שהתותחים רועמים המוזות צריכות לעבוד, ופעלנו לייצג אתכם נאמנה מעל לכל במה ובמה. אמרנו לא לדרך המלחמות והצגנו אלטרנטיבה שמאלית נגישה וברורה.

 אנו מתכוננים כעת למאבק משותף של כל חברי וחברות הסיעה על תקציב המדינה. מול סדר העדיפויות השגוי והפרות הקדושות בתקציב, נעמוד על רגלינו האחוריות נגד ניסיון פגיעה בשירותים החברתיים. נמשיך לפעול במושב הקרוב במלוא המרץ לקדם סדר יום אחר בזירה הפרלמנטרית למען חברה צודקת, שוחרת שלום ושוויונית יותר.

 אני שמח להגיש לכם ולכן דיווח על פעילות סיעת מרצ במושב האחרון. בבית המדרש ממנו אני בא אנו בראש ובראשונה מלצרי ציבור ועלינו לתת דין וחשבון לציבור ששלח אותנו לכנסת.

 נמשיך לפעול על-מנת להיות ראויים לאמון שנתתם בנו. בהזדמנות זו, נאחל שנה של הגשמה ותקווה. 

 שלכם/ן,

אילן גילאון

יו"ר סיעת מרצ 

 

 

מדיני-בטחוני

במהלך הקיץ היה מבצע "צוק איתן" – השם המכובס של המלחמה העקובה מדם בעזה, שבה נהרגו בצד הישראלי 72 איש ונפצעו מאות, ובצד הפלסטיני – מעל 2000 הרוגים, אלפי פצועים, כחצי מיליון עקורים והרס בלתי נתפס. קיץ שכולו הרג, הרס שכול וכישלון, ועלות כלכלית שכולנו נשלם עליה את המחיר.

במהלך המלחמה נקטנו בקו ברור, שאותו השמענו בכלי התקשורת השונים. בסוף אוגוסט גם ארגנו הפגנת מחאה בשיתוף גורמים נוספים בכיכר רבין, אליה הגיעו  כ-15,000 איש.

חברי הכנסת של מרצ יזמו שורה של פעילויות חברתיות לטובת תושבי הדרום ואזרחי ישראל:

ח"כ אילן גילאון העלה הצעת חוק להבטחת שכרם של עובדים, שנאלצו להיעדר ממקום עבודתם עקב המצב הביטחוני בדרום, והשר בנט שסירב לנמק מדוע הממשלה מתנגדת להצעת החוק, ויצא ממליאת הכנסת, זכה לביקורת נוקבת מח"כ גילאון.

ח"כ מיכל רוזין פנתה לשר החינוך בדרישה לבחון אפשרויות לתקצוב הקיבוצים ותנועות הנוער שקלטו את ילדי עוטף עזה בזמן מבצע צוק איתן ודאגו לפעילות עבורם בימי המבצע.

ח"כ תמר זנדברג קיימה דיון מהיר בנושא מיגון האוכלוסייה הבדואית בנגב, על רקע פגיעת רקטות באזרחים בדואים, וקראה לאפשר לבדואים מיגון ומערכת אזעקות כמו לשאר האזרחים.

חברת הכנסת מיכל רוזין פועלת לתיקון חוק שירות עבודה בשעת חירום, שיתחשב בעובדות חיוניות שהן אימהות. אב שהוא עובד חיוני, הנדרש לעבוד בשעת חירום, מקבל סיוע לעומת אם שמצפים שתישאר לבד עם הילדים ללא כל סיוע.

חבר הכנסת עיסאוי פריג' פנה לשרת התרבות והספורט, לבנת, בבקשה לבחון מתווה פיצוי לקבוצות ונבחרות שנפגעו כתוצאה ממבצע "צוק איתן". בעיקר לגבי קבוצות הדרום וקבוצות ונבחרות שנאלצו לארח בחו"ל את משחקיהן הבינלאומיים.

במהלך המבצע סיירו חברי הכנסת של מרצ ביישובי עוטף עזה, וראו מקרוב את הפגיעה הקשה בביטחון התושבים, ושמעו מהם על הנזק הכבד לפרנסה ולשגרת החיים.

המאבק לשקיפות תקציב הביטחון:

ח"כ ניצן הורוביץ מוביל מאבק ויוזמת חקיקה לשקיפות בתקציב הביטחון, אך שר האוצר, לפיד, התנגד להצעת החוק. יו"ר מרצ ח"כ גלאון מנהלת מאבק נגד הגדלת תקציב הביטחון ולכן המאבק לשקיפות הוא חיוני ביותר.

המאבק בחטיבה להתיישבות:

יו"ר מרצ זהבה גלאון נאבקה בוועדת הכספים כדי לעצור את ההעברות התקציביות ממשרד האוצר לחטיבה להתיישבות, הזרוע הביצועית של הממשלה לבנייה בהתנחלויות, ולהחלת שקיפות בתקציבי החטיבה, כדי שנדע לאן הולך הכסף. בעקבות בקשת גלאון שרת המשפטים הוציאה צו המבקש להגדיר את החטיבה כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע. הבקשה נחסמה בשלב הזה בוועדת החוקה של הכנסת בראשותו של ח"כ דוד רותם.

 

המאבק על הדמוקרטיה

חיוב שוטרים בנשיאת מצלמות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון שמקדמת הצעת חוק לחייב שוטרים בנשיאת מצלמות זעירות המתעדות הליכי עיכוב ומעצר, פנתה לשר לביטחון פנים  בנוגע לתכנית ניסיונית כזו שמקודמת במשטרה. מהמשטרה נמסר שבאגף התנועה בוחנים כעת את השפעת המצלמות על התנהגות השוטרים והאזרחים בעת מפגש ביניהם.

פנייה למשרד המשפטים בבקשה לחקור את ארגון להב"ה:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה למשרד המשפטים כדי לפעול כנגד ארגון להב"ה, ונענתה שתלונות בנושא הועברו ללשכת המשנה לפרקליט המדינה והן מטופלות על-ידי גורמי אכיפת החוק.

 מאבק בדיור "ליהודים בלבד" ביפו:

ח"כ מיכל רוזין פנתה לשר השיכון בעקבות פרסום על פרויקט מגורים ליהודים בלבד ביפו, ודרשה לפעול למיגור התופעה הבלתי-חוקית.

 יום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות:

הצעת החוק של ניצן הורוביץ ליום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות עברה בקריאה טרומית.

 מאבק ובלימת חוק "הזנה בכפייה":

ח"כ תמר זנדברג הובילה את המאבק מטעם סיעת מרצ בחוק הממשלתי הלא מוסרי להזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, שובתי רעב.

לעצור את התמיכה בישיבת "תג טרור":

ח"כ זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיפתח בחקירה נגד התמיכה התקציבית שהעניקה רשת "אורט" לעמותת "עוד יוסף חי", מאחר וזו מעורבת בפעולות "תג מחיר".

חוק רשות השידור החדש:

ח"כ עיסאוי פריג' ואילן גילאון שכיהנו כחברים בוועדה המיוחדת לחוק רשות השידור, נאבקו למנוע פוליטיזציה של רשות השידור החדשה, לדאוג לייצוג צודק ברשות ולשמור על זכויות עובדי ופורשי רשות השידור

לחקור את הרב דב ליאור על הסתה:

ח"כ זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיפתח בחקירה נגד הרב דב ליאור בחשד להסתה, בעקבות פסק הלכה על פיו ניתן לפגוע בפלסטינים חפים מפשע כאקט ענישה כלפי האויב.

שידורים ישירים מבית המשפט העליון:

בזכות יוזמה חקיקה של ח"כ גלאון וח"כ לוין לקידום השקיפות ופומביות הדיון, שרת המשפטים ונשיא בית המשפט העליון החליטו לאפשר שידורים ישירים מבית המשפט בשבתו כבג"צ, במקרים בהם הוא נדרש לקבל החלטות תקדימיות בנושאים בעלי עניין ציבורי.

הדרת ילדים ממוצא אתיופי במערכת החינוך:

חברת הכנסת מיכל רוזין יזמה דיון מיוחד בוועדת החינוך על הדרת תלמידים אתיופים ממערכת החינוך, בעקבות התנהלות בית הספר 'דרכי נועם' בפ"ת, שמוציא תלמידים אתיופים בזמן מבחנים ושולח אותם לספרייה, כדי שלא לפגוע בממוצע בית הספר.

לחקור את הרג הנערים בביתוניא:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיצרף גורמים מפרקליטות המדינה לחקירה שמנהל צה"ל בעקבות הרג הקטינים בביתוניא.

תרבות:

חברי הכנסת של מרצ הצטרפו למאבק של אמנים, שחקנים ויוצרים, להבטחת אחוז אחד מתקציב המדינה לתמיכה בתרבות.

קנאביס:

חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לגידול, ייבוא ופיתוח מוצרים מקנבוס תעשייתי.

 פיקוח על ייצוא ביטחוני:

בעקבות תשובת שר הביטחון לחברת הכנסת תמר זנדברג, שישראל לא תאשרר את האמנה הבינלאומית לפיקוח על סחר נשק, הגישהח"כ זנדברג הגישה הצעת חוק לפיקוח על יצוא ביטחוני המבוססת על החקיקה האמריקאית, שמטרתה למנוע מתן רישיון לייצוא ביטחוני למדינות בהן ישנם כוחות ביטחון שמפרים זכויות אדם.

מאבק למען שוויון זכויות לקהילה הגאה:

חברי הכנסת של מרצ המשיכו להילחם עבור שוויון זכויות לקהילה הגאה. בכנס משותף שערכה השדולה הגאה בראשות ח"כ ניצן הורוביץ והשדולה לשוויון תעסוקתי בראשות ח"כ מיכל רוזין, הוצג סקר חדש של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בנושא אפליית להט"ב בשוק העבודה והתקיים דיון עם נציגי הקהילה.

ח"כ מיכל רוזין גם נאבקה באלימות כלפי טרנסג'נרדים/ות ודרשה מהשר לביטחון פנים למסור מידע על מספר התקיפות והאזורים המועדים לפורענות כלפי טרנסג'נדרים, וכי שוטרים יעברו הכשרות להתמודדות שוויונית ומכבדת עם קבוצה זו.

 

שוויון למגזר הערבי

המאבק באפליית האוכלוסיה הערבית במסגרת חוק מע"מ 0%:

במסגרת הדיונים על חוק מע"מ 0, חבר הכנסת עיסאוי פריג' הביע מחאה על אפליית האוכלוסייה הערבית בחוק. בסופו של דבר באוצר החליטו לאפשר לערבים לרכוש דירות מקבלן בעלות של עד 950 אלף ש"ח, רק שבחברה הערבית אין כמעט בנייה קבלנית – כך שנשארנו עם הטבה שאיש לא יוכל לנצלה.

לימודי ערבית בבתי ספר תיכוניים:

חבר הכנסת עיסאוי פריג' הגיש הצעת חוק עם עם ח"כ יריב לוין (ליכוד) וח"כ משה מזרחי (עבודה), לחייב בתי ספר ללמד ערבית, זאת בתגובה להחלטת שר החינוך פירון, לבטל את חובת לימודי הערבית בבתי הספר התיכוניים. יש עתיד וישראל ביתנו סיכלו את אישור הצעת החוק.

פיצוי לנפגעי "תג מחיר":

חבר הכנסת עיסאוי פריג' הגיש הצעת חוק לפיצוי אזרחי ישראל הערבים, שרכושם נפגע כתוצאה מפשעי השנאה, "תג מחיר". בדיוק באותו אופן בו מפוצים נפגעי פעולות איבה יהודים. הצעת החוק נדחתה על ידי הממשלה.תמונה עדכנית עיסאוי פריג'

 סיור של השדולה לתחבורה בת קיימא בנושא תחבורה ציבורית בחברה הערבית:

הסיור של השדולה בראשות ח"כ תמר זנדברג אורגן בשיתוף ארגון "תחבורה היום ומחר" ביחד עם ח"כים, אנשי מקצוע, ציבור ועיתונאים וכלל מפגש עם תושבים, ראשי רשויות ונציגי משרד התחבורה ועלו בו הצרכים בשטח של האוכלוסייה הערבית בישראל.

לחקור את הקריאות לחרם של שר החוץ:

ח"כ עיסאוי פריג' פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה כנגד שר החוץ אביגדור ליברמן, על קריאתו להחרים עסקים של ערבים ישראלים, תוך הפרת ה"חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל", הלא הוא "חוק החרם", מעשה ידיו של ליברמן עצמו.

מאבק בגזענות בספורט:

במהלך המושב נאבק חבר הכנסת עיסאוי פריג' בתופעת הגזענות במגרשי הספורט. הוא פנה לקפטן מכבי תל אביב על מנת שיגנה את גילויי הגזענות של אוהדי הקבוצה נגד שחקנה מהרן ראדי ודרש מיו"ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני, שיפעל להוצאת הגזענות מהכדורגל ושההתאחדות תודיע שתגן על קבוצות או שחקנים שיחליטו לרדת מהמגרש בתגובה על קריאות גזעניות.

צדק חברתי

המאבק למען הדיור הציבורי:

גם במושב הקיץ המשכנו את המאבק שלנו עבור דיור ציבורי הוגן וצודק בישראל.

הצעת החוק של חבר הכנסת אילן גילאון, למתן סיוע ריאלי בשכר דירה ע"מ להבטיח כי הזכאים שבזמן ההמתנה הממושכת לדיור ציבורי יקבלו סיוע ריאלי אושרה בקריאה טרומית.

אילן גילאוןהצעת החוק של ניצן הורוביץ, להבטיח את זכויות המפונים מכפר שלם, ולעגן עבורם פיצויים נאותים אושרה אף היא בקריאה טרומית.

שר השיכון התחייב לח"כ גילאון במליאת הכנסת, שרווחי חברת השיכון עמידר בסך 100 מיליון ש"ח יופנו לדיור ציבורי בלבד. גילאון גם פנה לשרי האוצר והשיכון בדרישה לחדול מלנהל מאבק על חשבון דיירי הדיור הציבורי, ולהעביר באופן מידי את הכספים שהובטחו לטובת תחזוקת דירות הדיור הציבורי.

 

 יום העסקה ישירה במגזר הציבורי בשש וועדות כנסת שונות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון יזמה יום מיוחד בנושא העסקה ישירה במגזר הציבורי. ועדת הכספים דנה במשמעויות התקציביות של מעבר להעסקה ישירה במגזר הציבורי; הועדה לביקורת המדינה קראה, למבקר המדינה לחקור את הבעייתיות שבהעסקה קבלנית במגזר הציבורי; ועדת החינוך דנה במעבר להעסקה ישירה במערכת החינוך; ועדת העלייה והקליטה דנה בקשיים המיוחדים של עובדי קבלן שהם עולים חדשים; ועדת העבודה והרווחה דנה בעובדי "כתף אל כתף"; והוועדה למעמד האישה דנה בהעסקה ישירה בתחום מקצועות הטיפול, אשר מרבית העובדות בו הן נשים. במסגרת יום מיוחד זה הגשנו הצעת חוק המבקשת לאסור על העסקה קבלנית במגזר הציבורי. הממשלה התנגדה להצעת החוק.

זהבה גלאון

קיבוע מעמדם של מרצים מן החוץ בוועדת החינוך:

חברות הכנסת זהבה גלאון, תמר זנדברג וח"כ דב חנין יזמו מהלך להסדרת מעמדם של המרצים מהמכללות כדי שלא ייחשבו כמורים מהחוץ, המפוטרים כל 9 חודשים. המאבק בשיתוף עם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, עמרם מצנע לקראת סיום.

מאבק הסייעות זוכה להישגים:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון יזמה מספר רב של דיונים בוועדת החינוך של הכנסת בנוגע למעמדן של הסייעות המשלבות בחינוך המיוחד. מהלך מול שרי החינוך והפנים ופגישה עם החשכ"לית, ודחיפתו של יו"ר הועדה מצנע, הביאו לכך, שלאחר חודשים רבים נרשמו הישגים משמעותיים במעמדן של הסייעות, בעיקר, שינוי ההסכם הקיבוצי, (בשיתוף ההסתדרות והשלטון המקומי) המאפשר העסקה של 12 חודשים במקום 10 חודשים ורצף תעסוקתי. כעת גלאון מנסה לקדם תשלום עבור חופשות וחגים והגדלת אחוזי המשרה של הסייעות.

ביטול הפטור למשקיעים זרים על רווחי הון ממכירת אג"ח:

חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לביטול הפטור למשקיעים זרים על רווחי הון ממכירת אגרות חוב של המדינה, כדי למנוע פעילות של ספקולנטים למטרת עשיית רווח לטווח קצר, פעילות אשר פוגעת במשק הישראלי ובציבור החוסכים הישראלי.

הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים:

חברת הכנסת זהבה גלאון יזמה דיון מיוחד בוועדת הכלכלה בנושא, כדי להוריד את עמלות הבנקים והחיובים ללקוח. המפקח על הבנקים מתנגד ליוזמת החקיקה של גלאון להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים.

סיכול מכירת כלל ביטוח לסינים:

בעקבות הדיון בוועדת הכספים והלחץ הציבורי שיזמה ח"כ גלאון נגד מכירת כלל ביטוח לסינים, מחשש לכספי החוסכים והצעת חלופה לפירוק גרעין השליטה, המכירה לא בוצעה בסופו של דבר.

הארכת תקופת צינון לרגולטורים כלכליים:

ח"כ זהבה גלאון פנתה לשרת המשפטים על מנת שזו תקבע בצו כי רגולטורים כלכליים הם גופי "אכיפת חוק" שהבכירים בהם יידרשו לתקופת צינון של 3 שנים במקום שנה כפי שהחוק קובע היום.

מתנגדים למינוי של עודד שריג למנכ"ל מגדל:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון פנתה למפקחת על הביטוח למפקחת על הביטוח ושוק ההון וליועמ"ש נגד מינוי פרופ' עודד שריג למנכ"ל מגדל, גם צעירי מרצ הפגינו נגד מינוי זה, בשל חשש לניגוד עניינים.

ריבית על יתרת זכות:

הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ לריבית על יתרת זכות עברה במהלך המושב בקריאה טרומית ונמצאת בשלבי הכנה מתקדמים לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה.

רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים:

בעקבות הצעת החוק שמוביל ח"כ אילן גילאון ביחד עם חברי הכנסת כץ ואבקסיס, לעיגון דמי אבטלה ליותר מ-400,000 עצמאים, הורתה ועדת השרים לענייני חקיקה על הקמת ועדה בין-משרדית להסדרת מעמד העצמאים.

 המאבק בעוני וקצבת ילדים הוגנת:

ח"כ אילן גילאון הניח הצעת חוק לקצבת ילדים הוגנת, בדומה להמלצה שנגנזה מדוח הוועדה למלחמה בעוני. הצעת החוק מבקשת לבטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים ולהעלות את גובה הקצבה לממוצע במדינות ה- OECD. הקיצוץ בקצבת הילדים בתקציב המדינה דרדר 35 אלף ילדים נוספים למעגל העוני.

חיזוק הרפואה הציבורית:

ח"כ אילן גילאון, המשמש כיור השדולה למען שוויון בבריאות בכנסת ניהל מאבק נגד השר"פ,  וערב פרסום המלצות ועדת גרמן, נערך ביוזמתו כינוס מיוחד בהשתתפות שרת הבריאות במטרה לעצור את המשך הכרסום ברפואה הציבורית. הוועדה החליטה, שלא יוכנס שר"פ לבתי-החולים הציבוריים.

ח"כ מיכל רוזין יזמה דיון במליאה על הפערים בזמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים, בין חולים מבוטחי קופות החולים לבין מבוטחים פרטיים, שדוחפים אנשים לשלם סכומים גדולים במטרה לקצר את התור, ומעלים חשש כבד לאיכות השירות הניתן דרך מערכת הבריאות הציבורית.

מאבק בניצול המבוטחים הסיעודיים:

ח"כ אילן גילאון פנה לשר האוצר ולשרת הבריאות בעקבות פרסום מדד השירות של חברות הביטוח, שחשפו שכשליש מהתביעות של חולים סיעודיים נדחות על הסף על-ידי חברות הביטוח.

 פעילות למען אנשים עם מוגבלויות:

ח"כ גילאון, המשמש כיו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות, וכיו"ר ועדת המשנה לענייני נגישות, התריע במהלך מבצע "צוק איתן", על היעדר מקלטים נגישים באזורים בדרום. בעקבות פנייתו הציב פיקוד העורף מיגוניות מותאמות בעיר באר-שבע.

ח"כ גילאון קידם ביחד עם ח"כ שמולי הצעת החוק המחייבת להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלות בשירות הציבורי, על מנת להבטיח ייצוג הולם ולעודד שילוב במגזר הציבורי.

בין היתר פעל גילאון לבלימת הקפאת החובות, להנגשת מבני ציבור והמרחב העירוני לאנשים עם מוגבלות, לחייב את חברות הביטוח לחדול מסירובן לבטח ילדים ומבוגרים עם מוגבלות, ולאישור תקנות נגישות לתחבורה ציבורית בירושלים.

הקלה על תכנון התקציב הביתי:

חברת הכנסת מיכל רוזין הגישה הצעת חוק, לפיה יש לגבות את חשבונות החשמל והמים אחת לחודש ולא אחת לחודשיים, ע"מ להקל על הנטל של משקי הבית בישראל וליישר קו עם המשכורת החודשית ועם כל שאר החשבונות החודשיים. השינוי הזה לא אמור לעלות למנגנוני הגבייה שקל מיותר אך הקואליציה הפילה את החוק.

זכויות העובדים הזרים:

עם פתיחת מבצע צוק איתן, כינסה ח"כ מיכל רוזין דיון מיוחד בוועדת העובדים הזרים בראשותה לגבי מיגון שטחים חקלאיים בעוטף עזה.  התברר, שכ-500 חקלאים ו-3,600 עובדים, רובם זרים, חשופים לסכנת חיים ממשית, אך משרד הביטחון אינו מספק להם מיגון ראוי. שר הביטחון אמר לרוזין שלא יהיה תקציב מיגון לשטחים החקלאיים. לצערנו, רק לאחר שנהרג עובד זר מתאילנד, החליט משרד הביטחון להיענות לדרישת החקלאים ולהקצות 3.5 מיליון למיגון השטחים החקלאיים בדרום.מיכל רוזין

בנוסף, ח"כ רוזין ארגנה סיור של ועדת העובדים הזרים למוסדות הסיעודיים של קיבוצי עמק יזרעאל, שם עמדו מקרוב על מודל אלטרנטיבי, השונה מהמודל העירוני, להעסקת עובדות סיעוד, שבמסגרתו הן הקשישים והן עובדות הסיעוד זוכים ליהנות מרשת ביטחון וקהילתיות.

מבקשי המקלט:

ח"כ מיכל רוזין טיפלה בזכויותיהם של מבקשי המקלט; במציאת פתרון למבקש מקלט שלקה בשבץ, בביטול זימון לחולות של אבי התינוקת שנדקרה בתחנה המרכזית, בפתיחת מרפאה נוספת של קופ"ח כללית ומרפאה לבריאות הנפש בדרום ת"א.

רוזין גם יזמה הקרנה בכנסת של הסרט "כופר נפש" העוסק בתופעת העינויים בסיני, וקראה

לשר הפנים באופן בהול ליזום הידברות עם מבקשי המקלט ולאמץ את דו"ח מבקר המדינה בעניינם.

 

 הפרדת הדת מהמדינה

 

התרת נישואין – לא רק ברבנות:ניצן הורביץ

הממשלה התנגדה להצעת החוק של חברות הכנסת זהבה גלאון ומירב מיכאלי, שמבקשת לאפשר לזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל להתיר את נישואיהם בהליך אזרחי בבית הדין לענייני משפחה ולא בהליך דתי בבית הדין הרבני.

נאבקים על אופייה של השבת:

במסגרת המאבק להפרדת דת ומדינה הוביל ח"כ ניצן הורוביץ מאבקים ציבוריים על אופייה של השבת, ביניהם פתיחת בריכת השחייה בצפת, מאבק בהחלטת שר הפנים שלא לאפשר פתיחת עסקים בשבת בתל אביב, והצעת חוק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת במסגרתה הפעילה מרצ אוטובוס שבת באזור השרון והמרכז.

 

צדק סביבתי

שומרים על החופים:

חברת הכנסת תמר זנדברג מונתה לעמוד בראש וועדת משנה בנושא החופים, על מנת להסדיר ולהקים רשות ים וחופים שתפקח ותנהל בפועל את נושא הים והחופים בישראל.

בעקבות דיון שיזמה חברת הכנסת מיכל רוזין בוועדת הפנים, בו נכחו גם ח"כ אילן גילאון ותושבי אשדוד הזועמים, העירייה נאלצה לחשוף את התכניות וההיתרים של מבנה ענק שנבנה על חופי העיר, שהתושבים חיכו לכך במשך חודשים ארוכים.

השדולה לתחבורה בת קיימא מתחילה לדווש:

השדולה שהקימה חברת הכנסת תמר זנדברג קיימה כינוס מיוחד בנושא תחבורת אופניים, והתברר ש- 40 מיליון שקל בלבד הושקעו על ידי משרד התחבורה בסלילת שבילים ייעודיים לאופניים, עלות סלילת כביש אופניים באורך של כ-100 מטר בממוצע לכל רשות, שאינו עולה בקנה אחד עם הרצון המוצהר לפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים שאינם מזהמים.

זנדברג גם הגישה הצעת חוק אשר מבטיחה מרחק מינימאלי של רכב ממונע מרוכב אופניים בזמן עקיפה, ודרשה לשים בראש סדר העדיפויות את הולכי הרגל ורוכבי האופניים על פני הרכב הפרטי המזהם.

השקת שדולת העירוניות בכנסת במעמד שר הבינוי והשיכון:

במהלך מושב הקיץ השיקה חברת הכנסת תמר זנדברג והח"כים אשר וסוויד את שדולת העירוניות, שמטרתה להעלות את המודעות למהי עירוניות, ומדוע היא חשובה לרווחת החיים בארץ. במסגרת המאבק לעירוניות נכונה הגישה ח"כ זנדברג הסתייגויות נגד החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים, חוק אנטי תכנוני, סביבתי וחברתי שלא יביא לפתרון משבר הדיור אלא, לבנייה של שכונות פרבריות ויקרות.

מאבק בקידוחי הנפט ברמת הגולן ובבתי הזיקוק בחיפה:

ח"כ תמר זנדברג

חברת הכנסת תמר זנדברג קראה שלא לאשר את התכנית לקידוח נפט ברמת הגולן, ששיטת הפקת הנפט בה מסכנת את הסביבה ואת חייהם של תושבי רמת הגולן, ופנתה ליועמ"ש בנוגע לחשש לניגוד עניינים עם החברה שמבקשת לבצע את קידוחי הנפט. בנוסף, נאבקה ח"כ זנדברג נגד הרחבה של בתי הזיקוק בחיפה, שעלולה להביא להגדלת זיהום האוויר והתחלואה באזור.

השקת סניף "גלוב" ישראל:

חבר הכנסת ניצן הורוביץ יעמוד בראש הסניף של ארגון "גלוב", ארגון מחוקקים מכל העולם שפועל למען שיתוף פעולה בין מדינות והכלה של אמנות בינלאומיות בתוך החקיקה המדינתית. ניצן ייצג את הכנסת בכנס בינלאומי של ממשלות ופרלמנטים במקסיקו.

יום הסביבה :

ח"כ ניצן הורוביץ העומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית, ארגן כנס ביום איכות הסביבה בנושא הים והחופים, ואירח את טקס הגלובוס הירוק בכנסת.

סימון מוצרים מהונדסים גנטית:

ח"כ מיכל רוזין יזמה כנס בכנסת לקראת הגשת הצעת חוק בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית, בשיתוף ח"כים, מומחים מהתחום, ארגוני סביבה ואזרחים. בעקבות הפרסומים כי המדען הראשי של משרד הכלכלה חתם על הסכם עם התאגיד הבינלאומי מונסנטו, שקיימת נגדו מחאה בינלאומית אדירה, דרשה ח"כ רוזין מהשר בנט לחשוף את פרטי ההסכם.

צמצום השימוש בשקיות ניילון:

בעקבות הצעת החוק של מיכל רוזין, האוסרת הפצה של שקיות נשיאה מפלסטיק לא מתכלה,  המשרד לאיכות הסביבה תזכיר חוק משלו בנושא, וח"כ רוזין מקדמת שיתוף פעולה בנושא.

 

שוויון מגדרי

חלוקת זכויות פנסיה בגירושין:

הצעת החוק של יו"ר מרצ זהבה גלאון וח"כ חיים כץ, עברה בכנסת לאחר מאבק של למעלה מעשור. ההצעה מאפשרת לנשים שלא חסכו במשך שנים לפנסיה כי היו עקרות בית או עבדו בעבודות אחרות בהן אין צבירה פנסיונית, לקבל חזקה בחלקן בחסכון הפנסיוני של בעליהן לשעבר דרך קרן הפנסיה.  החוק מכיר בפעם הראשונה בכך שהחיסכון הפנסיוני הוא נכס של שני בני הזוג, ומנתק את התלות של האישה בבעלה לשעבר בכל הנוגע לקבלת חלקה בחסכון הפנסיוני.

 הארכת חופשת הלידה לסטודנטיות:

המועצה להשכלה גבוהה אישרה בתקנות את הצעת החוק של ח"כ מיכל רוזין להאריך את חופשת הלידה לסטודנטיות, זאת  בעקבות תלונות של סטודנטיות שמפסידות שנה אקדמית שלמה בגלל הריון ולידה. בזכות השינוי בתקנות נשים לא יאלצו יותר לבחור בין השכלה לבין הקמת משפחה.

פעוטונים במקום העבודה:

ח"כ זהבה גלאון פנתה לשר הכלכלה כדי שייבחן לקדם תכנית ממשלתית להקמת פעוטונים במקומות עבודה בהם למעלה מ- 100 עובדים, כדי לייצר תמריץ להורים להשתתף בשוק התעסוקה ולפעול להסרת החסמים הקיימים ביציאה לעבודה, העומדים כיום בעיקר בפני נשים.

נשים עגונות ומסורבות גט:

ח"כ מיכל רוזין פנתה בשאילתה לסגן שר הדתות לקבל נתונים על מקרי העגינות וסרבנות-הגט. הצעת החוק של רוזין להכפלת תקופת המאסר המרבית לסרבני גט עברה בקריאה טרומית.

ייצוג נשים ברשימות למועצות מקומיות:

חבר הכנסת ניצן הורוביץ העביר בקריאה טרומית תיקון להצעת חוק מימון מפלגות, לייצוג נשים ברשימות למועצות המקומיות. הצעת החוק קובעת, שסיעה או רשימה שלא כללה אישה אחת לפחות בכל שלישיית מועמדים ברצף, יופחת סכום המימון שהיא זכאית לו ב-15%.

איסור על חברות הביטוח לכיסוי ביטוחי למטרידים מינית:

בעקבות פנייה של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון וח"כ עליזה לביא למפקחת על הביטוח, היא דיווחה לוועדה למעמד האישה על קבלת הבקשה שלהן ליישום נוהל חדש, שאוסר תשלום מקדמות של חברות הביטוח למטרידים מינית, והחזרים לכיסוי הוצאות משפטיות שיינתנו רק במקרים של זיכוי.

"משק בית" במקום "בית אב":

ח"כ מיכל רוזין הניחה הצעת חוק להחלפת המונח "בית אב" בפרסומים ממשלתיים במונח "משק בית" במטרה להיאבק בתפיסה, לפיה, עמד התווך הכלכלי בתא המשפחתי הוא בהכרח האב.

מאבק בסם האונס:

ח"כ רוזין פועלת למציאת פתרונות בהתמודדות עם סוגיית סם האונס. בדיון שיזמה בוועדה לקידום מעמד האישה, ביקשה רוזין לדעת כיצד מתמודדת המשטרה עם התופעה ההולכת ומתרחבת של שימוש בסמי אונס במועדונים וברים. נמסר, שבמקביל להגברת האכיפה, משרד הבריאות מקדם פיילוט, שיכניס את בדיקת השיער, הנפוצה באירופה, לערכת האונס בישראל.

החוק להפללת לקוחות זנות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הגישה הצעת חוק ויזמה דיונים בנושא הטלת אחריות פלילית על צריכת שירותי מין. לקוחות הזנות יצטרכו לעבור סדנה להבנת הנזקים שבזנות, ואם יתפסו בשנית תוטל עליהם אחריות פלילית.  הממשלה התנגדה להצעת החוק.

הגנה על קטינים נפגעי עבירות מין:

ח"כ רוזין הגישה הצעת חוק האוסרת על כלי תקשורת לראיין קטינים מתחת לגיל 16 בקשר לעבירות מין אשר בהן היו מעורבים, למעט במקרים שיאשר בית המשפט.

סמינר פסח 2014 בקיבוץ חצור אשדוד

דיון ראשון מסוגו על ההזדמנויות המדיניות ביום שאחרי 'צוק איתן'

 

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה לשיתוף פעולה אזורי בכנסת, יוזם (מחר – יום ד') דיון ראשון מסוגו על ההזדמנויות המדיניות בעקבות המלחמה בעזה, תחת הכותרת "אופק מדיני – הלכה למעשה".

האירוע יתקיים באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף ״מיתווים״ המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית ומרכז ״מולד״ להתחדשות הדמוקרטיה.

באירוע ישתתפו חוקרים מובילים, חברי כנסת, דיפלומטים עיתונאים ופרשנים. בין משתתפי הכנס: דב וייסגלס, פרופ. אלי פודה, תא"ל במיל. גדי זהר, גרשון בסקין, ח"כ זהבה גלאון, ח"כ עמר בר לב, מואב ורדי, ערן זינגר ועוד.

הדיון יתמקד בסיכויים למימוש יוזמת השלום האזורית המבוססת על שיתוף אינטרסים עמוק בין ישראל לבין הגורמים המתונים בעולם הערבי. על פי היוזמה האזורית יחודש התהליך המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית על תכנית שתי המדינות ובמקביל ייכונו יחסים בין ישראל לבין מדינות ערב.

ח״כ ניצן הורוביץ: ״יש סכנה אמיתית וקרובה לחידוש האש בעזה, אם לא תהיה התקדמות להסדר מדיני עם הרשות הפלסטינית.

ישראל חזרה למצב בו היתה לפני הלחימה. מבחינה זו צוק איתן הוא מחדל מדיני של נתניהו. הדרך לשינוי המציאות עוברת במצרים, בירדן, באירופה, בארה"ב וברמאללה. ישראל לא לבד. יש לה בני ברית עם זהות אינטרסים אל מול הכוחות הקיצונים באזור. אולם חלון ההזדמנויות למימוש היוזמה האזורית הוא מוגבל בזמן. בהיעדר התקדמות – האלימות שוב תרים ראש״. 

ד"ר נמרוד גורן, יו"ר מיתווים: "ההתפתחויות במזרח התיכון אכן מציבות בפני ישראל הזדמנויות חדשות ואופק מדיני. אולם, מימושם מותנה במדיניות-חוץ ישראלית אחרת, שתשים את קידום השלום ושיתוף הפעולה האזורי בראש סדר העדיפויות. ישראל צריכה לשנות את מדיניותה כלפי ממשלת האחדות הפלסטינית ולהסכים לנהל משא ומתן עמה, וישראל צריכה להיענות בחיוב לתמריצים האזוריים לשלום מהם היא התעלמה עד כה – יוזמת השלום הערבית והצעת האיחוד האירופי לשדרוג חסר תקדים ביחסים עם ישראל. ללא התקדמות בתהליך השלום, מעמד ישראל באזור ובעולם יוסיף להיחלש."

מיכאל מנקין, מנכ"ל מרכז מולד: "'צוק איתן' היה כשלון אסטרטגי ידוע מראש, והוכיח שוב את קריסת קונספציית "ניהול הסכסוך" של נתניהו, שמאמין כי לא ניתן לפתור את הסכסוך, אבל ניתן "לנהל" אותו על אש קטנה לאורך שנים. דווקא  בגלל שהקונספציה של ראש הממשלה קרסה, על השמאל להציע קונספציה חלופית שתתמודד עם הפחדים והתקוות של הציבור הישראלי"

הדיון ישמש בסיס לגיבוש מסמך עקרונות למדיניות חלופית.

ניצן הורוביץ על הצע"ח לביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית

 

ח״כ שמעון אוחיון וחבריו מ״ישראל ביתנו״ שרוצים לבטל את הערבית – כדאי שתדעו ש:

1. הערבית היא שפה רשמית בארץ הזו, לצד העברית, כבר כמעט מאה שנה. 

2. הערבית היא שפת החיים של כרבע מאזרחי ישראל, עם מערכת חינוך ממלכתית ערבית וערוצי שידור בערבית.

3. חופש הלשון וכיבוד המיעוט עומדים בבסיס הגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית. הם קבועים במגילת העצמאות ובעשרות חוקים.

4. הערבית היא שפת אמם של מאות אלפי ישראלים יהודים.

5. הערבית שזורה במורשת היהודית. הרמב״ם, למשל, כתב בערבית חלק ניכר מיצירותיו. זו שפה אחות לעברית, עם דמיון רב במבנה ובמלים בסיסיות. ולא רק כהיסטוריה לשונית עתיקה. חלק מחידושי הלשון של אליעזר בן יהודה, שאובים מהערבית: אדיב, מרכז, מברק…

6. בערבית נכתבו יצירות מופת מאות שנים לפני שנכתבו יצירות כאלה באנגלית, צרפתית או גרמנית.

7. נשיא המדינה הוא בנו של מלומד דגול לערבית, שתירגם באופן מופתי את הקוראן ומיטב היצירה הערבית כגון אגדות אלף לילה ולילה. דברו איתו ותשכילו.

8. הצעות החוק המאוסות האלה (חוקי ״הנאמנות״ למיניהם) יש להן מטרה אחת: להסית לגזענות לצורך רווח פוליטי. את המחיר על הנזק שזה עושה – כולנו משלמים.

9. במקום להתעסק בחירחור ריב ומדון בין אזרחי ישראל, אולי תדאגו לרווחתם ופרנסתם? – בכל זאת אתם יושבים בממשלה ויש לכם חמישה תיקים.

10. גם הצעת החוק הזו, כמו שאר הצעות ההבל שלכם, לא תעבור ותמצא את מקומה הראוי בפח הזבל של ההיסטוריה.

ניצן הורוביץ

ח"כ הורוביץ: "כל האזרחים צריכים להיות שווים בפני החוק"

ח"כ הורוביץ: "חברי הקהילה הגאה הם לא אזרחים סוג ב', כל האזרחים צריכים להיות שווים בפני החוק"

 

ועדת שרים לחקיקה תדון היום (ראשון) שוב בהצעת החוק של ח"כ הורוביץ להסדרת מעמדם של בני זוג מאותו המין. הוועדה דנה בהצעת החוק בשבוע שעבר ובעקבות בקשת שרי הבית היהודי ההצבעה נדחתה בשבוע.

הצעת החוק באה להסדיר קושי הולך וגובר של מערכת בתי המשפט והציבור. מטרת התיקון היא שסכסוכים משפטיים של בני זוג מאותו מין יתבררו בבית משפט לענייני משפחה כמו כלל הסכסוכים המשפחתיים. זו הערכאה בעלת הכלים הטובים ביותר לדון במאפיינים הייחודיים של סכסוכים בתוך המשפחה.

 

בכנסת הקודמת התנגדה הממשלה להצעת החוק בטענה שקיימת מחלוקת בציבור.

 

ח"כ ניצן הורוביץ


ח"כ הורוביץ: "אירועי השבועות האחרונים, והסקרים שפורסמו, מראים בירור את מה שאנחנו יודעים כבר זמן רב, יש רוב גדול מאד בציבור שמוכן להכיר בבני זוג מאותו המין והגיע הזמן שהחוק בישראל יכיר בכך."

 

"לא ייתכן שזוג לסביות המבקשות הצהרה של ידועות בציבור ייתקלו בבית משפט שטוען לחוסר סמכות, לא ייתכן שאלימות במשפחה תתקל בקיר אטום מצד המערכת המשפטית. אני קורא לחברי ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת."

אנשי מרצ בכנס השמאל הישראלי

ליקטנו עבורכם, באדיבות ערוץ היוטיוב של "שלום עכשיו" את דבריהם של אנשי מרצ משלל הדיונים בכנס השמאל הישראלי. 

ראשת מרצ, זהבה גלאון:

ח"כ ניצן הורוביץ:

ח"כ מיכל רוזין:

ח"כ עיסאווי פריג':

ח"כ תמר זנדברג:

יו"ר מרצ לשעבר, חיים אורון (ג'ומס):

מוסי רז:

יו"ר צעירי מרצ, תומר רזניק:

אורי זכי:

מיטל להבי:

מיקי גיצין:

קטי פיאסצקי:

ח"כ הורוביץ: "אי מינוי יו"ר לוועדת חוץ וביטחון הוא זילות בחברי הכנסת ובציבור"

ח"כ ניצן הורוביץ, חבר ועדת חוץ וביטחון, שלח אתמול (שלישי) מכתב ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ צחי הנגבי בדרישה דחופה לבחור יו"ר לוועדת חוץ וביטחון: "העיכוב הארוך בקביעת יושב ראש חדש לוועדה כתוצאה מיריבות בתוך הקואליציה הוא זילות בחברי הכנסת ובציבור אשר שלח אותנו למלא את תפקידינו."

כדי למנוע פגיעה בעתיד בעבודת הכנסת כתוצאה מכשלים פוליטיים שכאלה, הציע ח"כ הורוביץ תיקון לתקנון הכנסת לפיו יושב ראש הכנסת ייוכל למנות יו"ר זמני לוועדה שכהונת היו"ר שלה הסתיימה ולא נבחר מחליף בתוך 30 יום.

אבו מאזן למרצ: "הסכם שלום ישים סוף לסכסוך. לא יהיו לנו דרישות עתידיות על עכו, חיפה וצפת".

חברי סיעת מרצ נפגשו היום ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. 

אבו מאזן: "מודה לכם על תמיכתכם ופועלכם למען השלום. אין עד כה התפתחות במו"מ בין ישראל לפלסטינים. אני לא אופטימי אך מקווה לטוב".

זהבה גלאון: "נתניהו לא החליט אם הוא דר' ג'קיל או מיסטר הייד. ביד אחת מנהל מו"מ ובידו השניה בונה בהתנחלויות. מרצ היא אמנם אופוזיציה לממשלת נתניהו, אבל היא לא תהיה אופוזיציה לשלום". 

לידיעה בהארץ, לידיעה בחדשות 2, לידיעה בנענע 10, לידיעה בגל"צ

חברי הכנסת של מרצ נפגשו היום (חמישי, 22.8) עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן). במהלך הפגישה, אותה ארגן יועצה המדיני של מרצ אילן ברוך, הביעו חברי הכנסת של מרצ את תמיכתם במו"מ המדיני ואת תקוותם שיוביל להסכם שלום בין העמים, על בסיס קווי 67.

אבו מאזן, שהתבטא לראשונה מאז חודש המו"מ בין ישראל לפלסטינים, אמר כי עד כה אין התפתחות במו"מ המדיני, והוסיף כי הוא אינו אופטימי אך הוא מקווה שהצדדים אינם מבזבזים את זמנם לשווא. 

"העם הפלסטיני מוכן ורוצה שלום. למעלה מ- 70% מהפלסטינים תומכים בשלום עם ישראל. יש לכם התחייבות גם מהעם הפלסטיני וגם מההנהגה, שאם יוצע לנו הסכם הוגן- נחתום על הסכם שלום, שישים קץ לסכסוך ולדרישות עתידיות מצד הפלסטינים. לא נדרוש בעתיד לחזור לצפת, עכו או חיפה. הסכם שלום עם ישראל יהיה הסכם סופי ומחייב".

אבו מאזן הוסיף כי ניתן להתגבר על כל המכשולים בדרך לשלום ואפשר להגיע לפתרון גם תוך 6 חודשים. אולם הבהיר כי לא יסכים לפתרון זמני עם גבולות זמניים ויחתום רק על הסכם, שיאפשר הקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית לצד מדינת ישראל. עם זאת ציין הנשיא הפלסטיני כי אפשר שיישומו יתרחש במספר פעימות. אבו מאזן התייחס לאירועים בעולם הערבי ואמר כי יש פחד בציבור ממה שקורה מסביב. יש פחד מהתחזקותם של האחים המוסלמים, ופתרון מדיני הוא הפתרון היחיד.  

עוד אמר אבו מאזן כי הוא לא מבין מדוע השיחות בין הצדדים אינן מתקיימות בתדירות גבוהה יותר. "ביקשתי לקיים שיחות מדי יום או יומיים, אבל נעניתי בשלילה מצד הישראלים. כרגע השיחות הן בפרקי זמן של אחת לעשרה ימים, מה שמאט את קצב ההתקדמות". הוא גם תמה מדוע ראש הממשלה נתניהו אינו נפגש איתו ואמר כי שלח לו מסר כבר כמה פעמים בעבר על מוכנותו להפגש עימו פנים אל פנים, כפי שעשה בזמנו עם אולמרט.

בהתייחסו לסוגיית שחרור האסירים, אמר אבו מאזן כי שחרור האסירים אינו קשור למו"מ. לדבריו הוא נענה לבקשתו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי להשהות את פנייתו להכרה באו"ם לפרק זמן של 6-9 חודשים, ודרש בתמורה את שחרורם של האסירים. 

יו"ר מרצ, זהבה גלאון אמרה לאבו מאזן כי "מרצ היא אמנם אופוזיציה לממשלת נתניהו, אבל היא לא תהיה אופוזיציה לשלום. לנתניהו יש קואליציה סרבנית לשלום, שמאגפת אותו מימין, אבל בכנסת יש רוב של לפחות 70 ח"כים שתומכים בתהליך המדיני ויתמכו בהסכם השלום".

גלאון הוסיפה כי "נתניהו עדיין לא החליט אם הוא דר' ג'קיל או מיסטר הייד. רגע אחד הוא שולח את ציפי לבני לקיים מו"מ איתכם ומתחייב לקדם הסכם, ורגע אחרי הוא תוקע מקלות בגלגליו ומאשר עוד מאות יחידות דיור בהתנחלויות. ההתנחלויות הן מכשול לשלום. אין ולא יהיה הסכם שאינו מבוסס על קווי 67' עם חילופי שטחים וחלוקת ירושלים".

  

 

 

 

 

מצע הבחירות של ניצן הורוביץ לראשות עיריית תל אביב

 
עיר מתקדמת, מטופחת, נגישה, ופתוחה – עיר של אנשים, עיר של ערכים. זו תל-אביב-יפו שאנחנו רואים בעיני רוחנו. זו הדרך כדי להצעיד את העיר קדימה. כדי להשיג את המטרות הללו, גיבשנו מצע מפורט, שאני שמח להציג כאן. המצע הזה, לראשות העיר ולמועצה, גובש במשך חודשים רבים ע"י פעילים ומומחיות ממגוון התחומים והעיסוקים בעיר. המצע הזה הוא הבסיס לתכנית הפעולה שתיקח את העיר אל העתיד.

בעינינו, שיתוף הציבור מתחיל כבר ביסודות, בשורש, ולכן אנחנו מציגים לכם/ן את המצע לעיונכם/ן, להערותיכם/ן, ולרעיונות שלכם/ן. חלק ניכר מההמלצות הרבות, שכבר קיבלנו מהציבור הרחב, שובצו בתכניות הללו, וכך נמשיך לעשות בחודשים הבאים. כי עיר מתקדמת היא גם עיר שמתנהלת יחד עם תושביה. אני מזמין אתכם/ן לעבור בין פרקי המצע השונים, לקרוא את הפרקים הנוגעים אליכם/ן יותר מכל – ולקחת חלק אמיתי בתהליך.

ב-22 באוקטובר אנחנו ניקח את העיר אל המחר, והמצע הזה, ביחד עם התובנות שלכם ותכניות העבודה המפורטות, יהפוך למדיניות העיר ת"א-יפו לשנים הבאות. הצטרפו אלינו, ב-22 באוקטובר לוקחים את העיר‎

ניצן הורוביץ יתמודד על ראשות עיריית תל אביב -יפו

מצע הבחירות של ניצן הורוביץ לראשות עיריית תל אביב-יפו

ח"כ ניצן הורוביץ הכריז היום על התמודדות לראשות עיריית תל אביב-יפו. הנה דבריו של ח"כ ניצן הורוביץ במסיבת עיתונאים שנערכה היום: קוראים לי ניצן הורוביץ, אני תל אביבי, ומכאן, בלב ההיסטורי של העיר הזו, בית נחום גוטמן בנווה צדק, אני מודיע שאתמודד על ראשות העיר תלאביביפו.

אני מת על העיר הזאת. אני לא יכול לתאר את החיים שלי בשום מקום אחר. המשפחה שלי גרה כאן, וגם רוב החברים. אני נהנה ללכת ברחובות, אני מאוהב בים, וחי את העיר יום ולילה.

אני מכיר אותה מלמעלה – כחבר כנסת, מחוקק, איש תקשורת ומשפטן – ואני מכיר אותה מלמטה, מהשורשים, כפעיל סביבתי וחברתי וכמי שכבר שנים שותף לכל כך הרבה יוזמות ומאבקים בעיר שלנו: תחבורה, דיור, תרבות, נוער

וכמו שאני מכיר את תל אביב ואוהב אותה בגלל הדברים היפים שלה, אני גם מכיר את הבעיות ויודע מה צריך לעשות. לכן החלטתי להביא את הניסיון שלי, את הידע, ובעיקר את האהבה לתל אביב, אל המקום שבו אפשר לעשות את זה: אל ראשות העיר.

כמובן שיש לכך משמעות ומשקל הרבה מעבר לתלאביב. זו גם הסיבה שאני, כחבר כנסת, מתמודד על התפקיד.

כל ראשי העיר הזו עשו פה דברים טובים. גם ראש העיר הנוכחי, שמכהן כבר 15 שנה, במשך שלוש קדנציות מלאות. בזכותם תל אביב הפכה למה שהיא היום. אני מוקיר ומעריך את זה, ואני אמשיך את השרשרת: אשמור ואטפח את הדברים הטובים בעיר שלנו, וגם אטפל בדברים הפחות מוצלחים ובדברים שהוזנחו, הופקרו ממש.

הגיע הזמן לעשות את זה.

למשל שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר ללמד בכיתה של 40 תלמידים, או ללמוד משהו בכיתה צפופה כזו? איך אפשר לתת תשומת לב לילד בגן עם עוד 35 ילדים באותו חדר?

אז זהו, שאי אפשר. ואין שום סיבה שבתלאביב יהיו כיתות וגנים צפופים כל כך. פעם היו באים מכל הארץ לקחת דוגמא ממערכת החינוך של תלאביב. אנחנו נחזיר את זה וניתן סיכוי לכל אחד להגיע להישגים, להתפתח בחיים, להגשים את עצמו.

ומאיפה הכסף, אתם שואלים? סדרי עדיפויות. הנה דוגמא: רק במה שעלה שיפוץ בניין העירייה אפשר היה לבנות מאה גני ילדים חדשים בעיר. מה שווה יותר, לדעתכם?

שאלתם את עצמכם פעם, ואני יודע ששאלתם, למה התחבורה בתלאביב תקועה הפקקים, התאונות, הזיהום, הרעש? מה לעזאזל יהיה הסוף עם בעיית החנייה בעיר הזאת? ולמה התחבורה הציבורית ברמה כל כך נמוכה?

אז זהו, שזה לא חייב להיות כך. יש בתל אביב את האמצעים ואת היכולת, ולי יש את הידע והניסיון, לעשות כאן תחבורה אחרת.

לתושבים, שגרים בעיר, צריך לתת חנייה נורמלית, להשתחרר מהסיוט, ובמקביל בכל המכלול העירוני שמשרת גם מאות אלפים שנכנסים לעיר כל יום, נקדם מערכת תחבורה משולבת חדשנית, מתוחכמת, שתתן לכל אחד פיתרון שמתאים לו.

שאלתם את עצמכם פעם, הרבה פעמים שאלנו, למה בעיר חזקה כמו תלאביב יש כזו הזנחה במקומות מסוימים בדרום? מדוע לא מבצעים טיפול שורש בתחנה המרכזית האיומה?

דרום ת"א לא צריך להיות החצר האחורית של העיר ושל כל מדינת ישראל. זה אזור עם פוטנציאל ענק, שבעזרת פיתוח נכון, יחד עם התושבים ולמענם, וזו נקודת המפתח, יכול לשנות את פניו.

שאלתם את עצמכם, ואתם לא שואלים, אתם צועקים, למה מי שרוצה לפתוח עסק קטן בעיר הזאת, חנות, בית קפה, משרד, לבנות משהו קטן – לתת עבודה גם לכמה אנשים, ליזום, לעשות משהו טוב בסך הכל– צריך לעבור שבעת מדורי גיהינום ולהקיז דם מול בירוקרטיה עירונית אטומה, חונקת? למה מסלול הייסורים הזה, הבלתינגמר?

רישוי ופיקוח על עסקים ועל בנייה הם דבר שמוסדר בחוק, והם צריכים להתנהל כחוק. אני אפזר את הערפל שאופף את כל העניין הזה, ואכניס את האור פנימה: יהיה לוח זמנים בסיסי לכל בקשה, כדי שאזרח יידע מתי יקבל תשובה. ותהיה שקיפות והגינות. זה לא רק ייתן כבוד לאזרח, זה גם יאיץ את הפעילות הכלכלית, יצור מקומות עבודה.

שאלתם את עצמכם, ואתם עושים את זה כל יום, איך צעיר או מבוגר, יכולים להמשיך לחיות בעיר שלנו? הצעיר לא יכול להגיע לדירה, והמבוגר במצב מסוים חייב לוותר על הדירה כדי לממן לעצמו דיור מוגן במחיר מטורף הרחק מביתו ומשפחתו. ולעומת זאת צצים מגדלים עם דירות ענק בסכומים הזויים, שאח"כ עומדים ריקים, נטושים? זה נראה לכם סביר?

אני רוצה את כולם בעיר שלנו: צעירים ומבוגרים. וכדי שזה יקרה אני אקדם דיור ברהשגה להשכרה ולקנייה לצעירים, ואתמוך בפרויקטים של דיור מוגן, בעיר, למבוגרים שצריכים – בכבוד ובלי לפשוט את הרגל.

וזה המפתח לכל העניין: כבוד. לראות קודם כל את הבנאדם מול העיניים, לתת לו כבוד, לשמוע אותו, ולא להתייחס אליו רק כפרה חולבת של דוחות ומסים.

הרי מה זו עיר? גוש של נדל"ן וכבישים? עיר היא אך ורק התושבים שלה, האנשים שחיים ופועלים בה. עיר טובה, עיר נכונה, היא עיר שיודעת לתת כמה שיותר חיים טובים לכמה שיותר אנשים. זו המטרה שלי.

אני יודע ששליחות ציבורית זה לא רק סיסמאות ולכן ובחודשים הבאים אני אציג את תכניות העבודה המפורטות שלי לעיר בכל התחומים: משנה סדורה ותכניות מפורטות בכל הסוגיות ולכל הנושאים, כולל המקורות הכספיים והתקציביים, וסדרי העדיפויות הנכונים. אני אציג הכל בחודשים הקרובים.

ובינתיים אני רוצה שתביטו על סמל העיר המקורי של תלאביב, שעיצב נחום גוטמן:

 

ים כחול, גלי, ומולו שער עם מגדלור שמפיץ קרני אור, ומסביב שבעת הכוכבים של הרצל. בבסיס הסמל, המוטו מתוך ספר ירמיהו: "אבנך ונבנית". זה הסמל וזה השער שראתה סבתא שלי, זכרה לברכה, שבאה לכאן ב-1933, גרה בצריף על החולות בחוף, יחד עם שותפה, ועבדה כמלצרית בתנובה והגישה שם חביתה, סלט, ולבן.

וזה היה שער אמיתי. כל המשפחה שלה, שנשארה שם, לא שרדה.

מהמקום הזה אני בא, וככה אני רואה את העיר הזאת, העיר העברית הראשונה בעולם – בדיוק כמו הסמל של גוטמן: מקום מואר שמעניק ביטחון ויציבות, מעניק חיים, מסלק את הפחד, ומראה את הדרך ואת הכיוון, כמו מגדלור באפילה, לכל סביבותיו. זו תל אביב. והיפה בה הוא הרוח טובה, אפילו השמחה – שימחה ביצירה, בתרבות עשירה. כן, תלאביב היא לא רק עיר יציבה וחזקה, שכמהה למערכת תחבורה טובה, לחינוך מעולה, לשירותים עירוניים ברמה הגבוהה ביותר, היא גם עיר שמחה, פתוחה. זה הדיאןאיי שלה.

אז איך עושים את זה?

אני פונה מפה לכל אוהבי העיר וחפצי השינוי. חברים, אני צריך אתכם. זה כבר בידיים שלכם.

בואו, תתנדבו, תהיו פעילים ותביאו את השינוי. תתקשרו, תיכנסו לפייסבוק שלי ולאתר,

תירשמו, קחו שלט למרפסת ומדבקה לאוטו, ותהיו פעילים בשטח.

אתם יכולים לתרום כסף. חשוב מאוד, אפילו חיוני. גם סכומים קטנים, 100, 200 שקל, יכולים לעשות הבדל גדול.

האתגר ענקי, ובעזרתכם זה יקרה. כל אחת, כל אחד, יכול להשפיע.

תצטרפו לאלה שכבר מתגייסים ומתנדבים עכשיו. הכל בידכם. הכל בידינו.

תהיו חלק מהגל הגדול הזה, וב-22 באוקטובר, בעזרתכם, יהיה ראש חדש לתלאביביפו.

ניצן הורוביץ בכנסת

ח"כ ניצן הורוביץ נגד הגזירות הכלכליות המתוכננות

ח"כ ניצן הורוביץ תקף היום שר האוצר החדש במהלך דיון מיוחד בכנסת שעסק בזגירות הכלכליות: "לפיד טוען שבא לשנות אבל בפועל ממשיך את מדיניות הכלכלית האכזרית של ביבי, ומחפש את הכסף בכיס של מעמד הביניים ובפגיעה בשכבות המוחלשות".

 

במהלך דיון פגרה מיוחד שיזמה מרצ בכנסת אמר הורוביץ, כי התקציב המסתמן יכלול קיצוץ קשה וכואב בשירותים החברתיים והקפאת תוכניות הפיתוח. "הדבר לא חייב להיות כך", אמר הורוביץ, "על שר האוצר לזנוח את הפרקטיקות הנלוזות הנהוגות במשרד האוצר, ולאמץ מתכונת דיון חדשה, המציעה הכרעה בין חלופות תקציביות ברורות, שיידונו תוך מודעות מלאה למשמעות החברתית הנגזרת מהן".

הורוביץ שאימץ יוזמה של ארגונים חברתיים למען קידום תקציב חברתי ותקף את הליך העברת התקציב הנעשה במחשכי משרד האוצר, הוסיף כי "המצב הנוכחי בו שרים מאשרים- בתיקונים זעירים- הצעת תקציב 'סגורה' שגיבש משרד האוצר, בלי שעמדו על משמעויותיה והשלכותיה אינו סביר".

לדבריו, "השימוש בחלופות התקציב יוביל להגדרת יעדים חברתיים מדידים (לצד יעדי הצמיחה) וכן תוכניות פעולה, הקטנה משמעותית של חוק ההסדרים ושיתוף גדול יותר של השרים, הכנסת והציבור בדיון המהותי".

ניצן הורוביץ נואם בכנסת

שעון הקיץ מתחיל, אך יסתיים חודש מוקדם מדי

ח"כ ניצן הורוביץ:  "רק הארכה קבועה של שעון הקיץ עד 1 בנובמבר, תצמצם את תאונות הדרכים, תחסוך בחשמל, ובעיקר תאפשר לכולנו שעה נוספת של אור אחה"צ"

הלילה ישראל עברה לשעון קיץ. הוא יסתיים בתחילת אוקטובר: חודש שלם מוקדם מדי.

בכנסת הקודמת, בעקבות המערכה הציבורית שהוביל ח"כ ניצן הורוביץ, התקבל תיקון לחוק שעון הקיץ, ונקבע שהוא יסתיים מדי שנה ב-1 באוקטובר. זהו הישג משמעותי לעומת המצב הקודם: שעון הקיץ מתחיל ומסתיים לפי תאריך לועזי קבוע (ולא תאריך עברי המשתנה כל שנה), ותקופתו הוארכה. אולם הדבר עדיין רחוק מהנדרש.
 
לנוכח זאת הגיש ח"כ הורוביץ הצעת חוק חדשה להארכת שעון הקיץ עד 1 בנובמבר, כמו במדינות האיחוד האירופי וארה"ב. הצעת החוק תעלה להצבעה עם תום פגרת הכנסת. 
 
ח"כ הורוביץ מתח ביקורת נוקבת על מסקנות הוועדה שמינה שר הפנים הקודם, אלי ישי, לבחינת שעון הקיץ, והדגיש כי הוועדה כלל לא דנה בסוגיות המרכזיות של השפעת שעון קיץ ארוך על המאבק בתאונות הדרכים ועל ניצול שעות הפנאי. ח"כ הורוביץ קורא לשר הפנים הנכנס, גדעון סער, לבחון מחדש את הנושא ולהאריך את שעון הקיץ ולתמוך בהצעת החוק החדשה.
 
הורוביץ: "רק הארכה קבועה של שעון הקיץ עד 1 בנובמבר, תצמצם את תאונות הדרכים, תחסוך בחשמל, ובעיקר תאפשר לכולנו שעה נוספת של אור אחה"צ. זה הדבר הנכון לעשות, לטובת כלל הציבור בישראל. אלי ישי והסיעות החרדיות בלמו את הנסיונות להאריך את שעון הקיץ כנדרש. כעת ניתן להשלים את המהלך, ולשים קץ סוף-סוף לאיוולת המשונה הזו". 

 

מספר חסר תקדים של עשרות ח"כים הגיע לתמוך בכנס גדול בכנסת למען נישואים אזרחיים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הציבור מביע אי-אמון מהדהד ברבנות"

 

 

ח"כ יעל גרמן: "במדינה דמוקרטית אין מקום לפגיעה כה קשה באזרחים"

 

עשרות חברי כנסת מסיעות שונות, השתתפו בכנס גדול בכנסת שיזם ח"כ ניצן הורוביץ, למען נישואים אזרחיים.

 

בכנס הוצגו נתונים רשמיים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם אחד מכל חמישה זוגות שהתחתנו ונרשמו כנשואים בישראל בשנה הקודמת, עשה זאת בחו"ל ולא דרך הרבנות. מדובר ביותר מ-9,000 זוגות הנישאים בקפריסין, פראג, ומקומות נוספים ברחבי העולם, בעלות כבדה של אלפי דולרים.

 

מבין כ-40% מהזוגות הישראלים שנישאו בחו"ל, לפחות אחד מבני הזוג הוא יוצא חבר העמים, אשר נתקל בקשיים מצד הרבנות. זוגות רבים אחרים, מתחתנים בחו"ל מתוך בחירה, לאחר שמאסו ברבנות.  

 

בכנס השתתפו ראשי כל האירגונים השותפים למאבק למען חופש בחירה בנישואים, וכן העידו זוגות שנאלצו להתחתן בחו"ל עקב קשיים והשפלות מצד המימסד האורתודוקסי והרבנות. בין הזוגות: גבר יליד ישראל ואישה עולה מרוסיה שעברה גיור כהלכה, אך הרבנות אינה מאפשרת להם להינשא כי הגבר הוא כהן. זוג אחר הוא של שני גברים ישראלים שנישאו בקנדה, וזוג שלישי הוא של אישה ילידת הארץ וגבר בן למשפחת עולים שנאלץ לעבור תלאות רבות ברבנות כדי להוכיח את יהדותו.

                                                            

בסקר שפירסמה עמותת חדו"ש, התברר כי 63% מהאוכלוסיה היהודית בישראל תומכים במתן אפשרות לנישואים אזרחיים. בקרב החילונים תמכו 88% בהנהגת נישואים אזרחיים.

 

בכנס הוצגה הצעת חוק של ח"כ ניצן הורוביץ לחופש בחירה בנישואים, המאפשרת בחירה בין נישואים דתיים לנישואים אזרחיים.

 

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה הפלורליסטית: "ההיקף העצום של הנישואים בחו"ל מבטא אי-אמון מהדהד של הציבור במוסד הרבנות. מאות אלפי ישראלים לא יכולים לממש בארצם את הזכות הבסיסית של נישואים והקמת משפחה, בגלל המונופול שניתן למימסד הרבני האורתודוקסי על הדין האישי בישראל. אין לכך שום קשר ליהדות, ערכים, ואמונה. זה מונופול כוחני, פוליטי, שמבוסס על כסף והרבה ג'ובים. הפיתרון היחיד הוא אימוץ הצעת החוק שהגשתי לחופש בחירה בנישואים: מי שירצה להתחתן על-פי הדת, יוכל לעשות זאת כמו שהיום. ואילו מי שלא יכול או לא רוצה להינשא ברבנות, יוכל לעשות זאת בדרך אזרחית, וכך גם בגירושים. לכנסת החדשה יש הזדמנות לשים קץ לכפייה הדתית ולהתעמרות בחייהם של אזרחים ישראלים רבים כל כך, שכל חטאם שהתאהבו".

 

 

ח״כ מיכל רוזין, יו״ר עמית של השדולה הפלורליסטית: ״השליטה של המוסד הרבני, שמורכב כולו מגברים, בזכות של כל אזרחית ואזרח להתחתן ולהתגרש בדרך הנכונה לו חייבת להיפסק. הסוגיה היא עניין של זכויות אדם ואשה וזכות אזרחית בסיסית גרידא ולא צריכה להיות בשליטה של אף גוף מלבד המדינה.״

 

ניצן הורוביץ בכנסת

הוקמה השדולה הגאה בכנסת

ח"כ ניצן הורוביץ, הקים מחדש את השדולה למאבק בהומופוביה, שפעלה בהצלחה והיתה אחת השדולות הבולטות בכנסת הקודמת. בכנסת החדשה, השדולה תיקרא "השדולה הגאה", ותעסוק במיגוון הנושאים הקשורים לקהילה הגאה על קבוצותיה השונות.

להקמת השדולה בכנסת הזו שותף ח"כ עופר שלח (יש עתיד).

במכתב ההזמנה לכלל חברי הכנסת, כתבו הורוביץ ושלח כי השדולה תפעל לקידום שיוויון הזכויות, הפתיחות, והסובלנות, ותיאבק באלימות ובאפלייה על רקע נטייה מינית וזהות מיגדר, על כל צורותיהן. למרבה הצער, הדגישו, תופעות אלה נפוצות ביותר ופוגעות בישראלים רבים מאוד.

השדולה תעסוק בקידום הצעות חוק, בתמיכה בארגונים, ובהעצמת השיח הציבורי כדי לקדם את החופש והשוויון.

ניצן הורוביץ בכנסת

ח"כ ניצן הורוביץ זכה באות הפרלמנטר המצטיין

ח"כ ניצן הורוביץ זכה באות הפרלמנטר המצטיין. האות ניתן לחברי כנסת המצטיינים במילוי תפקידם, תוך שקלול מכלול התפקידים והפעולות של חבר הכנסת.
אות הפרלמנטר מוענק על-ידי ועדה ציבורית מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט תיאודור אור, אנשי אקדמיה, ואישי ציבור בכירים.

יחד עם ח"כ הורוביץ, זכתה באות גם חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס.
בהחלטת הוועדה נאמר, בין היתר, כי "השניים התמקדו בקידום סוגיות כגון זכויות נשים, ילדים, תושבי פריפריה ומהגרים ושמירה על איכות הסביבה. תרומתם באה לידי ביטוי בהיבטים שונים: בחוקים שיזמו ובהצעות חוק שהגישו; בעבודה בוועדות, ובפעילות פרלמנטרית יום-יומית יסודית ומעמיקה"

ח"כ ניצן הורוביץ: "מרגש מאוד שהעבודה הפרלמנטרית המאומצת זוכה להכרה ציבורית שכזו. מבחינתי, אות הפרלמנטר המצטיין הוא נקודת התחלה מצויינת לקדנציה השניה שלי בכנסת, ואני בטוח שהיא תהיה מוצלחת עוד יותר. אני שמח שיחד אתי, זכתה באות ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. למרות חילוקי הדיעות הפוליטיים בינינו, אני מעריך מאוד את עבודתה ויש בינינו שיתוף פעולה בתחומים שונים."

הודעה לעיתונות אות הפרלמנטר – 00143513 by מפלגת מרצ