קטגוריה: כלכלה וחברה

ארגון סיוע לפליטים מגיע למרצ פתח תקווה

כשראש עיריית פתח תקווה אומר שלא נעים לראות שחורים שותים בירה ומנתק את החשמל לדירות של מבקשי מקלט, החלטנו שאולי כדאי לספר לציבור קצת יותר על הנושא הזה. האם באמת מדובר במהגרי עבודה או בפליטים? מה המצב החוקי שלהם בישראל? מנהלת המחלקה הציבורית של ארגון סיוע לפליטים מגיעה לסניף מרצ בפ"ת לענות על כל השאלות. הציבור מוזמן.

האירוע יתקיים ב28.03, רפאל איתן 4, פתח תקווה, בשעה שמונה בערב.

לאירוע בפייסבוק- https://www.facebook.com/events/106094149926790/

הצטרפו למרצ בצעדת ענק נגד המשלוחים החיים!

מרצ מצטרפת למאבק לעצירת המשלוחים החיים, ומגיעה לצעדה לפני הדיון הגורלי בבית המשפט העליון. הצעה תתקיים בשבת, 28 לינואר, בשבע בערב. הצעדה תצא משדירות רוטשילד 1 בתל אביב ותסתיים ברחבת הסינמטק.
הצטרפו אלינו.

לאירוע בפייסבוק

המשלוחים החיים מהווים כתם מוסרי על מדינת ישראל. כל משלוח שמגיע לישראל דרך אוסטרליה או אירופה כרוך בתנאי כליאה קשים, צפיפות, הרעבה ואלימות אותה הם חווים בכל שלבי המסע. את קורבנות התעשיה האכזרית הזו אנו רואים לעיתים קרובות כגופות שנשטפות לחופי הארץ. מסעות המוות מוכרחים להפסק!

איפה אתם תהיו ביום שבו סוף סוף יבוטלו המשלוחים החיים?
הצטרפו אלינו לצעדת הענק!

מאות הפגינו בתל אביב: ממשלה מושחתת צריכה ללכת!

איך קרה שח"כ כמו דודי אמסלם העז להצהיר שאין בעיה בראש ממשלה שמקבל קצבת סיגרים של 20 אלף שקל לחודש? איך קרה שראש הממשלה מוקלט מתאם עם מו"ל "ידיעות אחרונות" איך יראה הסיקור התקשורתי שלו? איך קרה שפרשה רודפת פרשה אבל בממשלה לא מתביישים להראות את הפרצוף שלהם?
כי הם מניחים שהתייאשנו והם מקווים שנגיד "כולם מושחתים" ונמשוך בכתפיים. הם ניזונים מאדישות ומ"אין מה לעשות" ו"ככה זה". אבל לא כולם מושחתים, ויש מה לעשות וזה לא חייב להיות ככה. במוצאי שבת (15.1) הראינו להם שלא התייאשנו ואנחנו לא מתכוונים לשבת בשקט כשראש ממשלה נכנס ויוצא מחדרי החקירות.

 

ראיון מרתק עם ח"כ לשעבר רן כהן: עיראק, פוליטיקה ישראלית וחוק הדיור הציבורי

רן כהן, שהיה אחד הח"כים המוכרים והמוערכים של מרצ, התראיין למוסף "הארץ" על האוטוביוגרפיה שהוציא לאחרונה: "סעיד", שמו הראשון. כהן נולד בשם זה בעירק, ובינואר 1950, כשהיה בן עשר וחצי, ברח משם במסע ארוך לישראל. בראיון המרתק הזה הוא מספר על  העלייה לישראל ועל הפרעות בעיראק, מדבר על דו"ח ביטון ועל מירי רגב ומספר גם מעט על אחת ההצלחות המרגשות והמשמעותיות ביותר שלו ושל מרצ: חוק הדיור הציבורי.

כדאי לשמור גם את תאריך השקת הספר: 2 בספטמבר, בצוותא בתל-אביב.

התקציב החברתי של מרצ 2016!

גם השנה, כמו בשנים האחרונות, פרסמה מרצ תוכנית כלכלית חלופית לתקציב הממשלה לשנים 2015-2016.

קראו את התכנית החברתית כלכלית המלאה של מרצ לשנים 2015-2016

תקציבחברתי

התוכנית כוללת צעדים לטיפול בפערים החברתיים וממדי העוני, שחיקת השירותים החברתיים, יוקר המחיה, מעמד המגזר הערבי, מצוקת הדיור, והצורך בשירותי בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה טובים ורחבים יותר, כל זאת באמצעות תוספת הוצאות והכנסות לתקציב המדינה בגובה 28.65 מיליארד ₪.

התוכנית הכלכלית של מרצ מבוססת על יצירת מקורות תקציביים הנשענים על צעדי מיסוי המופנים אל בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, בעלי הון וחברות ענק וצמצום ההוצאה על ביטחון והתנחלויות. צעדים אלו מאפשרים לייצר בסיס תקציבי רחב ללא פגיעה נוספת במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.

ההכנסות הנוספות לקופת המדינה במסגרת תכנית זו עומדות בגובה של 28.65 מיליארד שקל, וההוצאות עומדות על סכום זהה (ר' טבלה מסכמת בסוף ההודעה). על מנת לאפשר את ההרחבה התקציבית, התוכנית כוללת ביטול כלל ההוצאה וביטול הקפאת גיוס העובדים במגזר הציבורי, תוך שמירה על איזון תקציבי ותוואי גירעון פוחת.

עיקרי התכנית:

ביטול כלל ההוצאה וביטול הקפאת גיוס עובדים במגזר הציבורי, כפי שמופיעה בהצעת התקציב הממשלתית:  צעדים אלה יאפשרו למנוע שחיקה של השירותים הציבוריים ביחס לגודל האוכלוסייה, ולשמר את איכותם. ביטול כלל ההוצאה לא יוביל להרחבת הגירעון היות והתוכנית המוצעת מאוזנת תקציבית.

הוספת יעדים כמותיים לתקציב: מדד ג'יני ומדד העוני: מוצע להוסיף ליעדי המדיניות הכלכלית ולתקציב המדינה מדדים כמותיים נוספים המתייחסים לפערים כלכליים (מדד ג'יני) ולמצב העשירונים התחתונים (מדד תחולת העוני ובחינת עומק העוני(, אשר יחייבו את קובעי המדיניות לקחת בחשבון את השפעתה על מצבה של האוכלוסייה.

פרק ההוצאות:

"הרחבה רוחבית" בתקציבי משרדי הממשלה – ביטול הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, למעט הקיצוץ בתקציב הביטחון (הוצאה צפוייה: 4.3 מיליארד ש"ח).

ביטול הארכת תקופת האכשרה הנדרשת מצעירים לשם זכאות לדמי אבטלה (כ-75 מיליון ש"ח).

בריאות

סעיף זה כולל מספר צעדים שנועדו לשמור על יציבותן ותפקודן של קופות החולים, להרחיב את המגוון ולשפר את האיכות של שירותי הבריאות ולהקטין את גובה ההוצאה הפרטית של משקי הבית על שירותי הבריאות: הרחבת סל התרופות בשיעור של 2% (500 מיליון שקל); כיסוי גירעונות קופות החולים תוך עדכון קבוע של המימון הממשלתי לפי הגידול באוכלוסיה והגידול בעלות אישפוז (2 מיליארד שקל) במטרה לשמור על יציבותן ותפקודן של קופות החולים; הלאמת שירותי הבריאות לתלמיד (ללא עלות).

חינוך

במטרה להקל על משפחות עובדות מוצע להעביר את הטיפול במעונות היום לפעוטות תחת סמכותו של משרד החינוך, בהתאם להמלצות טרכטנברג, באופן שיאפשר מדיניות פדגוגית רציפה; מימון הקמה ופתיחה של כ-800 מעונות יום נוספים לכ-60 אלף פעוטות (כ-1.8 מיליארד שקל); הפעלת יום לימודים ארוך (כ-2 מיליארד שקל).

רווחה

הסעיף כולל יישום מקיף של המלצות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני החל מה-1 בינואר 2016 (כ-6 מיליארד שקל); הפעלת תכניות סיוע והגנה לנפגעות עבירות מין (כ-75 מיליון שקל); מתן שירותי בריאות ורווחה לאוכלוסיית הזרים שאינם בני הרחקה באמצעות היטלים על המעסיקים בשיעור זהה להיטל בגין עובד ישראלי (ללא הוצאה).  חידוש והרחבת פרוייקט "שיקום שכונות" ובניית תכנית ארצית רב-שנתית ליישומו (כ-1 מיליארד ש"ח).

דיור

הסעיף כולל השקעה בפתרונות להרחבת היצע הדיור הזמין והורדת מחירי הדיור למשפחות צעירות ולרוכשי דירה ראשונה באמצעות הגדלת היצע הדיור הציבורי והדיור בר-ההשגה. הסעיף כולל יישום מלא של חוק הדיור הציבורי, לרבות החזרת הכספים ממכירת דירות הדיור הציבורי לצורך בניית דירות בדיור ציבורי והרחבת היצע הדירות; בניית דירות נוספות בדיור הציבורי (כ-5 מיליארד שקל); הרחבת הזכאות וסכומי הסיוע לזכאים לשכר דירה (1.3 מיליארד שקל). חיוב שילוב של  דיור בר-השגה איכותי בפרוייקטי בנייה חדשים, לפי קריטריונים שייקבעו. הפניית בנייה חדשה למרקמים עירוניים קיימים ופיתוח תכנית לאומית להתחדשות עירונית, שתהיה משותפת למשרדי הפנים, השיכון, האוצר והגנת הסביבה.

פיתוח המגזר הערבי

התוכנית כוללת הגדלת תקציבה השנתי של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, והקצאת תקציבים ייחודיים לתכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות ותכניות הסבה והכשרה מקצועית לאקדמאי/ות ערבי/ות (1.1 מיליארד ש"ח); פיתוח איזורי תעשייה במגזר הערבי כאמצעי לפיתוח כלכלי, הגדלת שיעור המועסקים ביישובים הערביים ושיפור מאזן ההכנסות של יישובים ערביים (0.5 מיליארד ש"ח); ביטול האפלייה בהקצאת משאבי חינוך ויישום חלוקה שיוויונית, הוגנת ושקופה של סל שעות הלימוד בהתאם לצרכים הייחודיים של האוכלוסיה; הפניית תקציבים לחינוך בלתי פורמאלי במגזר הערבי, לרבות פתיחת מתנ"סים ומועדוני נוער והפעלת תוכניות לטיפוח מנהיגות צעירה (0.5 מיליארד שקל).

סביבה ותחבורה

סעיף זה כולל צעדים לשיפור התחבורה הציבורית אשר יסייעו להשתלבות של קבוצות שונות בשוק העבודה, למניעת בזבוז זמן בפקקים ולהפחתת זיהום האוויר בערים: תחילת יישום תכנית האם לתחבורה ציבורית של משרדי התחבורה והאוצר משנת 2002הפעלת תחבורה ציבורית בשבתיישום הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבוריתשיפור התשתיות והשירות במגזר הערבי. (2 מיליארד שקל).

פרק ההכנסות:

תקציב הביטחון:

מוצע להקפיא את העברות הכספים הנוספות לתקציב הביטחון הצפויות במהלך 2015-2016 (בהערכה זהירה של כ-8 מיליארד ש"ח לשנתיים) עד ליישום מלא של המלצות ועדת לוקר. בנוסף, מומלץ לבטל את המנגנון המאפשר לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להעביר כספים לתקציב זה במהלך השנה. באופן זה תקציב הבטחון ייקבע בתחילת שנה ותוספת בטחונית במהלך השנה תאושר אך ורק במקרי צורך בטחוני חריג. כמו כן, מוצע ליישם את הצעת החוק של מרצ לתיקון חוק יסודות התקציב, המבקשת לקבוע שהשינויים אותם ניתן יהיה לבצע בסעיפי התקציב יוגבלו ל-50% לכל סעיף מהתקציב המקורי שאושר בתחילת השנה ולחייב אישור מליאה על שינויים בשיעור גבוה מזה.

ביטול התקצוב הסקטוריאלי שהובטח לבית היהודי ולמפלגות החרדיות

ביטול העברת הסכומים שהובטחו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ונועדו לשרת סקטורים מצומצמים,  הנהנים כבר היום מתקצוב יתר ולפתוח פתח להעברות כספים לעמותות וארגונים באופן לא שקוף ועל בסיס שיקולים פוליטיים צרים. (חיסכון צפוי: כ-960 מיליון ₪)

העברות להתנחלויות

סעיף זה נועד לתקן את המצב בו היישובים מעבר לקו הירוק זוכים למימון יתר, בכל התחומים, לעומת יישובים מקבילים בתוך הקו הירוק, ובמיוחד ביחס ליישובים באיזורי פריפריה. מוצע לבטל את תיקצוב היתר ליישובים שמעבר לקו הירוק, לרבות התקצוב הנוסף בגובה 340 מיליון ₪ שהובטח להם בתקציב הנוכחי, ולהפסיק את תקצוב החטיבה להתיישבות, בהתאם להנחיות היועמ"ש (חיסכון צפוי: כ-3.34 מיליארד ₪).

סגירת מתקן "חולות"

סגירה מיידית של מתקן "חולות" והעברת הסכומים שהוקצו ליישום והרחבה של פרוייקטי רווחה בשכונות המוחלשות בערים הגדולות. (הכנסה צפויה: כ- 0.5 מיליארד ש"ח).

מיסוי:

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים וב"הון השחור" של החברות הגדולות.

הקמת ועדה ברשות המסים שתפקידה לבחון את דרכי ההתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות; יצירת תמריץ שלילי לתכנוני מס באמצעות התניית קבלת הטבות מס, התקשרות במכרז או קבלת רישיון מהמדינה, בהתנהלות ראויה של תשלום מסים; מיגור תופעת "חברות הארנק" באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן, לרבות רווחים שחולקו כדיווידנד ורווחים שנותרו בקופת החברה (הכנסה צפויה: 3 מיליארד ש"ח).

הנהגת מס חברות דיפרנציאלי

לקבוע מס חברות דיפרנציאלי, לפיו שיעור המס לחברות שהכנסותיהן החייבות קטנות מ 1.2 מיליון -ש"ח בשנה יעמוד על 25% ושיעור המס על הכנסות בסכומים גבוהים יותר יעלה ל– 30%. (הכנסה צפויה: כ-3.5 מיליארד ₪)

מס הכנסה – הוספת מדרגת מס ומיסוי פרוגרסיבי של רווחי הון

קביעת מס דיפרנציאלי על רווחי הון בהתאם למדרגות מס הכנסה: המס הדיפרנציאלי לא יחול על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור המושקעים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה; שינוי שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס: שיעור המס השולי על הכנסה חודשית שבין 60,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח יעמוד על 55% ושיעור המס השולי על הכנסה חודשית גבוהה מ-100,000 ש"ח יעמוד על 60% (הכנסה צפויה: כ-2.25 מיליארד ש"ח).

מס עזבון

הטלת מס בשיעור של 10% על ערך עיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל העולה על 2 מיליון שקלים, כפי שקבעה ועדת בן-בסט בשנת 2000; חיוב יחידים בדיווח על מתנות שנתנו שסכומן בשנת המס עולה על 50,000 שקלים (הכנסה צפויה: 3.5 מיליארד שקלים).

מס הבריאות

העלאה פרוגרסיבית של מס הבריאות בשיעור שבין 0.5% ל-1.5% וביטול את תקרת ההכנסה הקבועה בחוק על תשלום המס. ההעלאה תתאפשר בזכות הוזלת ההוצאה הפרטית על בריאות כתוצאה מיישום הצעדים המובאים בתוכנית (הכנסה צפויה כ-3.4 מיליארד ש"ח).

החוק לעידוד השקעות הון

קביעת תקרה של כחצי מיליארד שקלים לסך ההטבות השנתי שמקבלת חברה בודדת והקצאת חלק מן הסכומים שייחסכו לטובת מתן אשראי לעסקים קטנים; הגברת השקיפות בנוגע לגובה ההטבות הניתנות ברמת החברה הבודדת (הכנסה צפויה: כ-2 מיליארד ש"ח).

מאזן ההוצאות וההכנסות

הוצאות צפויות בשנים 2015-2016 מהתכניות המוצעות (נוספות על התקציב בפועל)

"הרחבה רוחבית" –  ביטול הקיצוץ הרוחבי בתקציבי המשרדים וביטול הקפאת כוח האדם, למעט הקיצוץ בתקציב הביטחון 4.3 מיליארד ש"ח
ביטול הארכת תקופת האכשרה הנדרשת מצעירים לשם זכאות לדמי אבטלה 75 מיליון ש"ח
הנהגת תוספת קבועה לסל התרופות החל משנת 2016. 500 מיליון ש"ח
כיסוי גירעונות קופ"ח ועדכון לפי גידול באוכלוסייה ועלות אשפוז 2 מיליארד ש"ח
הלאמת שירותי בריאות התלמיד
הרחבה נוספת של מלאי הדיור הציבורי, מעבר לתוספת שקיימת בתקציב והרחבת הסיוע בשכר דירה 6.3 מיליארד ש"ח
יישום מסקנות ועדת אלאלוף למאבק בעוני החל מה-1 בינואר 2016 6 מיליארד ש"ח
הגנה וסיוע לנפגעות עבירות מין 75 מיליון ש"ח
חידוש והרחבת פרויקט שיקום שכונות 1 מיליארד ש"ח
שירותי בריאות ורווחה לאוכלוסיית הזרים שאינם בני הרחקה —-
בינוי והרחבה של מעונות היום לפעוטות 1.8 מיליארד ש"ח
יישום תכנית יום לימודים ארוך החל מה-1 בינואר 2016 2 מיליארד ש"ח
הגדלת תקציב הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים 1.1 מיליארד ש"ח
פיתוח איזורי תעשייה ביישובי המגזר הערבי 0.5 מיליארד ש"ח
חיזוק החינוך הבלתי פורמאלי במגזר הערבי 0.5 מיליארד ש"ח
יישום צעדים ראשונים בתכנית לתחבורה ציבורית 2 מיליארד ש"ח
עידוד פרויקטים לאנרגיות מתחדשות 0.5 מיליארד ש"ח
סה"כ 28.65 מיליארד ש"ח

הכנסות צפויות בשנים 2015-2016 מהתכניות המוצעות*:

הקפאת התוספות המועברות לתקציב הביטחון במהלך השנה עד ליישום דו"ח לוקר 8 מיליארד ש"ח
ביטול התוספות הסקטוריאליות שהובטחו לבית היהודי ולמפלגות החרדיות 960 מיליון ש"ח
ביטול תיקצוב היתר להתנחלויות, ביטול המענקים המיוחדים למועצות ביו"ש וביטול העברות הכספים לחטיבה להתיישבות 3.34 מיליארד ש"ח
סגירת מתקן "חולות" 0.5 מילארד ש"ח
מיסוי דירות ריקות וקרקעות לבנייה 1.2 מיליארד ש"ח
רפורמה בחוק לעידוד השקעות הון 2 מיליארד ש"ח
הנהגת מס חברות דיפרנציאלי 3.5 מיליארד ש"ח
הוספת מדרגות מס הכנסה להכנסות גבוהות במיוחד והוספת מס על רווחי הון 2.25 מיליארד ש"ח
הנהגת מס עיזבון 3.5 מיליארד ש"ח
העלאת מס הבריאות ב0.5-1.5 נקודות אחוז (באופן פרוגרסיבי) והעלאת התקרה על פטור ממס בריאות כ-.43 מיליארד ש"ח
סה"כ: 28.65 מיליארד ש"ח

*צעדי המיסוי המוצעים יחלו מה-1/1/2016, ביטול תקצוב היתר להתנחלויות, ביטול התוספות הקואליציוניות והקפאת העברת הכספים למשרד הביטחון רלוונטיים לשתי השנים 2015-2016.

מרצ נשארה לבד בשמאל הציוני

יאיר לפיד, מנהיגה של יש עתיד, שנכנס לפוליטיקה כשרכב על גלי המחאה החברתית של קיץ 2011, אינו מחמיץ הזדמנות להאשים את מפלגת העבודה ב"שמאלנות". בראיון שהעניק בשנת 2012 הודיע לפיד כי "אני לא חלק מגוש המרכז שמאל, אנחנו מרכז, ציפי לבני שייכת למרכז והעבודה היא מפלגת שמאל מוצהרת וסוציאליסטית". לאחר שבילה ביחד איתה חדשים ארוכים בממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל, ולמחרת היום בו התייצבה לבני לימינו של יצחק הרצוג בחודש דצמבר האחרון, הודיע לפיד כי "הבחירות לא יהיו בין ימין לשמאל, אלא בין ימין למרכז".

לבני, שעברה מהליכוד לעבודה דרך קדימה והתנועה, בורחת מהמילה "שמאל" כמו ממחלה. מי שהייתה מוכנה לוותר על יותר מ-90 אחוז מהגדה, לא מוותרת על האמצע. השרה ששימשה כעלה תאנה של נתניהו, תחת התואר ראש צוות המו"מ עם הפלסטינים, ציוותה על אזרחי ישראל עם חשיפת האיחוד: "אמרו מעתה – בבחירות האלה זה המרכז מול הימין הקיצוני". סביר להניח שהרצוג, לפחות עד הבחירות, לא יוציא מפיו את המילים "אני בשמאל".

הכוכב החדש, משה כחלון, מציג עצמו כליכוד-רטרו. "אני מרכז-ימין מתון" הכריז מנהיג "כולנו" בנאום שנשא במכללת כינרת (10 בדצמבר). "[אני] ליכודניק עם תפיסות של ליכודניק, כמו שהיה פעם בגין". לאיזה בגין הוא מתכוון? זה שהחזיר את סיני תמורת שלום עם מצרים, או זה שבנה התנחלויות שמחבלות בשלום עם הפלסטינים? בגין שרכש כבוד לחוקי הדמוקרטיה או בגין שסיבך את ישראל במלחמה ארוכה על אדמת לבנון?

הסקר החודשי מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב מדצמבר 2014 מלמד שלפיד מצליח להשתלט על עמדת המרכז בתודעה הקולקטיבית; 47% מהציבור היהודי ממקמים את יש עתיד במרכז. רק 31% מזהים את "כולנו" בראשות כחלון כמפלגת מרכז בשמאל. רבע מהנשאלים לא ידעו היכן לשבץ את מפלגתו של כחלון במפה הפוליטית. באשר למפלגת העבודה, 50% מהנשאלים סימנו אותה בשמאל, ורק 26% השתכנעו שהיא התמרכזה.

מרצ, בראשות זהבה גלאון, נותרה המפלגה הציונית היחידה שאינה מסתירה את התואר "שמאל". בתעודת הזהות של המפלגה כתוב באותיות קידוש לבנה שמרצ היא "מפלגת שמאל ישראלית, שמקדמת זכויות אדם ואזרח, מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית, התנגדות נחרצת להמשך הכיבוש ומתינות מדינית". במצע שלה מרצ מדברת על ערכי מוסר וצדק ומשמתמשת במילה "כיבוש".

המסר הזה, מרצ שווה שמאל, חדר בהצלחה לתודעת הציבור: 72% מהנשאלים ציינו אותה כמפלגה המזוהה ביותר עם השמאל מבין כל המפלגות המזוהות כמפלגות יהודיות. מחירה של הזהות הברורה הזאת נקוב בקולות הבוחרים ובמספר המנדטים. בבחירות הקודמות זכתה מרצ בשישה מנדטים. הסקרים מראים שאילו הבחירות היו נערכות בשבוע שעבר, וללא שינוי דרסטי של הרגע האחרון, מרצ הייתה זוכה ב-6-5 מנדטים, קצת יותר מאחוז החסימה. במלים אחרות, רק 5-4 מתוך מאה ישראלים ישלשלו ב-17 במארס את האותיות מרצ לקלפי.

כדי לקבל מושג על עומק שקיעתו של השמאל נזכיר כי בבחירות לכנסת הראשונה (האסיפה המכוננת), שנערכו ב-1949, ובבחירות לכנסת השנייה (1951) זכה השמאל (מפ"ם, מק"י ומפלגות הבת הערביות של מפא"י) ב-25 מנדטים. בכנסת העשירית (1981) השמאל השיג רק חצי תריסר מנדטים. ההתאוששות הגדולה התחוללה בבחירות לכנסת ה-13 (1992), שבהן מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין שמה קץ ל-15 שנות שלטון הליכוד כשזכתה ב-44 מנדטים. מרצ זכתה אז ב-12 מנדטים ונהפכה לשותפה בכירה בממשלה. בבחירות 2009  היא התרסקה לשלושה מנדטים.

סקר דעת קהל נרחב שערך מכון מולד בעל האוריינצטיה השמאלנית באביב 2012, בעזרת חברת הסקרים האמריקאית GBA, גילה כי השמאל סובל מדימוי ציבורי שלילי, בפרט בקרב צעירים. הוא נחשב בעיניהם למנוכר וחסר אונים בתחום הביטחוני ובעל יכולת משילות דלה. הנהגת מרצ מצטיירת כעלית אשכנזית צפון תל אביבית, שאינה מוצאת לנכון לשבץ בראשה שום גנרל. רוב האזרחים אולי אינם יודעים או רוצים לדעת שאילן גילאון הוא בן עניים שצמח באשדוד, וכי סיעת מרצ בכנסת מובילה בחקיקה חברתית. הם אינם זוכרים או רוצים לזכור שיוסי שריד היה אחד משרי החינוך הטובים ביותר בישראל. ראשי מרצ מתלוננים שהתקשורת, שנחשבת משום מה לשמאלנית, מתעלמת מהם לחלוטין. מדי פעם "שוכחים" לכלול את המפלגה בדיווחים על סקרי בחירות.

אך הבעיה הגדולה של מרצ נעוצה בעקרונותיה. הציבור היהודי הגדול, שמאמין כי בשעת מלחמה "צריך לשלב ידיים", כועס על מי שמשמיע בזמן אמת ביקורת נגד הממשלה. חוסר ההזדהות של מרצ עם מטרות המלחמה, כפי שאירע במבצע "צוק איתן", מתפרש כחוסר הזדהות עם צה"ל, ואף כ"תקיעת סכין בגב האומה". גם הנפילה הגדולה לשלושה מנדטים ב-2009, אחרי בריחת קולות משמעותית ממרצ לציפי לבני ברגע האחרון לפני הבחירות, התרחשה אחרי שהמפלגה התנגדה בקול גדול למבצע "עופרת יצוקה". מצד שני, אם מרצ תשחה עם הזרם הזה ותוותר על התואר הייחודי "מפלגת שמאל", היא עלולה לאבד את הגרעין הקשה של מצביעיה. חלקם ימצאו מקלט בחד"ש, או שאולי יעדיפו לנצל את יום החופשה לבילוי בקאנטרי קלאב, ולא יטריחו את עצמם אל הקלפי. אל תקנאו בזהבה גלאון.

פורסם במקור באתר "אל מוניטור" ע"י עקיבא אלדר: http://bit.ly/meretzleftalone

המונופול שהפסיד לציבור

יותר מכל דבר אחר, ההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים לפרק את מונופול לוויתן היא ניצחון של כל אחת ואחד מאיתנו על האינטרסים הצרים של טייקון אחד.

זה ניצחון שנולד בזכות מהפכה בתודעה הציבורית, בזכות זה שהפסקנו להסכים לכך שכמה משפחות יחזיקו במשאבים של כולנו, בזכות המלחמה בריכוזיות. בזכותכם.

את הניצחון הזה אנחנו חייבים למנף לניצחונות נוספים. לחשיפת הקשרים שבין ההון לשלטון, שאיפשרו מלכתחילה את הקמת המונופול הזה ולחלוקה הרבה יותר צודקת של המשאבים ושל הכסף.

פירוק מונופול לוויתן הוא ההוכחה לכך שאפשר להפיל גם את הגופים הכי כוחניים ומקושרים במשק. בעוד שלושה חודשים נוכיח יחד שאפשר להחליף גם את הממשלה שהפכה אותם לכאלה.

 

10620697_10153008734573128_7999829194828864891_n

כולנו הולכים לשלם על המעשים הפליליים של גליה מאור

1.4 מיליארד ש"ח (!!) ועוד 200 מיליון בהוצאות משפטיות. זה המחיר המטורף שכולנו הולכים לשלם על המעשים הפליליים של מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, ושורה של בכירים נוספים בבנק שסייעו ללקוחות אמריקאים להעלים מס.

הסיפור במלואו נחשף היום: בנק לאומי הודה שהטיס בנקאים מישראל לפגישות חשאיות עם לקוחות אמריקאים ברחבי העולם, פגישות שהתקיימו בסתר – בבתי מלון, פארקים ובתי קפה, במטרה להסתתר מפני רשות המסים האמריקאית. הבנק גם הודה שסייע ללקוחות להשתמש בישויות משפטיות שהוקמו באיים הקריביים כדי להעלים מסים.

מי שהרוויחו מהמעשים החמורים האלה לא היו רק הלקוחות האמריקאים המרוצים, אלא גם הבכירים שעמדו אז בראש בנק לאומי, שגרפו בונוסים שמנים מהרווחים של הבנק מאותם הלקוחות. גליה מאור למשל, נהנתה בשנות עבודתה בבנק מתגמול של יותר מ-80 מיליון ש"ח, שהגיע בין היתר מהרווחים האדירים שהבנק השיג באמצעות הפעילות המפוקפקת הזאת.

נכון שעכשיו, כשהסיפור התפוצץ, הייתם מצפים שאותם בכירים יהיו מודאגים? תחשבו שוב. בנק לאומי הגיע להסדר עם הרשויות האמריקאיות לפיו הבנק עצמו ישלם את המחיר על הפעולות הלא חוקיות האלה, ו"הבנק" זה מחזיקי המניות ובמקרה של לאומי, למרבה הצער, אלה ממשלת ישראל וקרנות הפנסיה שלכם ושלי.

בחודשים האחרונים, ביחד עם חברתי לסיעה, ח"כ Tamar Zandberg תמר זנדברג, פנינו לכל מי שאפשר כדי לעצור את הכופר שכולנו הולכים לשלם כדי להגן על בכירי לאומי. ביקשנו להטיל עליהם אחריות אישית, שהם ישלמו. בסופו של דבר, בעקבות הפניות שלנו, המפקח על הבנקים אמר שכשחקירת הרשויות האמריקאיות יסתיימו הוא יחקור את הנושא. היום הזה הגיע.

אז הבוקר פנינו אליו שוב. הזכרנו לו שהציבור לא הרוויח מהעסקים הלא חוקיים של בנק לאומי, ולכן אין שום סיבה בעולם שהוא ישלם עליהם. אני מקווה ומאמינה שהחקירה של המפקח תסתיים בהטלת אחריות אישית על האחראים, ובדרישה שיחזירו את הבונוסים ויפצו את הבנק על הכופר ששילם. רק ככה, נתחיל לשים סוף לתופעה שבה אליטת ההון בישראל מרשה לעצמה לעשות מה שהיא רוצה, להרוויח עשרות ומאות מיליונים בדרכים לא לגיטימיות ולנקות את עצמה עם הכסף של כולנו.

זהבה גלאון

(בתמונה: גליה מאור באילוסטרציה של theMarker)

2.5 מיליון עניים, מהם כמעט מיליון ילדים

דו"ח העוני של עמותת "לתת" שפורסם היום מציג נתונים בלתי נתפסים על העוני בישראל: 2.5 מיליון עניים, מהם כמעט מיליון ילדים, כל ילד רביעי בישראל הולך לישון רעב, 41 אחוז מהציבור מרגישים שהם במצוקה כלכלית. לצערנו, הנתונים האלה לא מפתיעים ולא מקריים. הם תוצאה של מדיניות ברורה של הזנחה והתעלמות של ממשלת נתניהו מהאנשים "השקופים", שנמצאים מתחת לקו העוני.

ב-"יש עתיד" הזדעזעו במיוחד. "תעודת עניות לנתניהו", אמרו במפלגתו של מי שהיה שר האוצר עד לפני שלושה שבועות, אותו שר אוצר שמיד עם כניסתו לתפקיד העלה את המע"מ וקיצץ בקצבאות הילדים, שבתקציב "החברתי" של 2015 שהתכוון להגיש התעלם כמעט לחלוטין ממסקנות וועדת אלאלוף למאבק בעוני. אבל עומקם של הציניות והזלזול בבוחרים מתגלה דווקא כשרואים מה כתב יאיר לפיד לפני פחות משבוע בעמוד הפייסבוק שלו, עת "חגג" על הירידה המינורית בנתוני העוני בדו"ח אחר וייחס אותה לשר הרווחה מטעם יש עתיד, מאיר כהן.

כן, אנחנו בעיצומו של קמפיין בחירות, אבל אי אפשר להתעלם מהעוני במשך שנתיים, להיזכר בו כשנוח ואז להאשים רק את נתניהו ולברוח מאחריות. מאז החלה הכנסת ה-19 אנחנו מתריעים שמצב העוני בישראל על סף פיצוץ, שהפערים החברתיים הם לא משהו שאפשר להמשיך לחיות איתו, שהמדיניות הכלכלית האנטי חברתית של הממשלה שוחקת את מעמד הביניים ומתעלמת מהעניים. בחקיקה, במאבקים, בעצומות ובהפגנות קראנו לשר האוצר ולראש הממשלה לשנות את הדרך, הגשנו תקציב חברתי שמראה איך אפשר להשיג את הכסף כדי ליישם את מסקנות וועדת אלאלוף ואיך הכל עניין של סדר עדיפויות.

במשך שנתיים זה בכלל לא עניין אתכם, למה שמישהו יאמין לכם עכשיו?

יאיר לפיד משקר לגביי נתוני העוני

 

דו"ח וועדת ששינסקי 2 אינו מאוזן

שר האוצר יאיר לפיד אומר שהדו"ח של וועדת ששינסקי 2 "מאוזן" ומתגאה ש-"כל כסף שנכניס יילך להורדת יוקר המחייה" אבל האמת שלמרות הזקן והלוק החדש לפיד נשאר לפיד: שר אוצר פחדן, משרתם של הטייקונים, שיודע להגיד במסיבות עיתונאים את מה שאנחנו רוצים לשמוע, ואל תבלבלו אותו עם דברים כמו עובדות או אמת.

והאמת היא שהיחידים שמרוויחים ממה שקרה להמלצות וועדת ששינסקי 2 מאז שהתפרסם דו"ח הביניים ועד המסקנות הסופיות היום הם משפחת עופר, הבעלים של חברת כי"ל . בחודשים האחרונים הם הפעילו מכבש לחצים על הוועדה, שנכנעה והפחיתה משמעותית את התמלוגים שאנחנו הציבור נקבל ממשאבי הטבע שלנו, רק כדי לרפד את כיסיהם של משפחת עופר בעוד כמה מאות מיליוני שקלים (לפחות).

Nitzan Horowitz – ניצן הורוביץ קרא לשר האוצר שלא להיכנע ללחץ הטייקונים: "אחרי הטייקון תשובה ששולט בגז, הגיע התור של משפחת עופר ששולטת בים המלח. היא הפעילה שרירים ועכשיו רוצים להפחית את התמלוגים שהיא תצטרך לשלם על ״הזהב הלבן״, הפוספטים שהיא מוציאה מים המלח, ועל הדרך גם מייבשת והורסת את פלא הטבע העולמי הזה".

ח"כ Tamar Zandberg תמר זנדברג הגדירה את המלצות הוועדה ככניעה מבישה: "הצטרפותם של פוליטיקאים לקמפיין של כי״ל, בטענה שהעברת כמה אחוזים בודדים מתמלוגים על משאבי הטבע – השייכים לכולנו – לטובתנו – תגרום ל'פיטורי עובדים'. זו קלישאה חבוטה וחצופה שנשלפת כל פעם כדי להסביר למה הציבור צריך לשלם בשביל שחברה פרטית תוכל לקחת את הרווחים לכיסי הבעלים במקום לשלם לעובדים שכר ראוי, ואז לאיים בפיטורים כשמשהו לא מסתדר בתכנית לקחת עוד ועוד מהרווחים על המשאב הציבורי."

(צילום: אמיל סלמן, דהמרקר)

מתוך דף הפייסבוק של מרצ

סיכום מושב קיץ 2014

 

חברות וחברים,

 הקיץ הקשה שעבר עלינו הסתיים באבדות כואבות, ללא שום בשורה ובטח ללא תקווה מצד ממשלת Ilan Gilonהימין. בשעה שהתותחים רועמים המוזות צריכות לעבוד, ופעלנו לייצג אתכם נאמנה מעל לכל במה ובמה. אמרנו לא לדרך המלחמות והצגנו אלטרנטיבה שמאלית נגישה וברורה.

 אנו מתכוננים כעת למאבק משותף של כל חברי וחברות הסיעה על תקציב המדינה. מול סדר העדיפויות השגוי והפרות הקדושות בתקציב, נעמוד על רגלינו האחוריות נגד ניסיון פגיעה בשירותים החברתיים. נמשיך לפעול במושב הקרוב במלוא המרץ לקדם סדר יום אחר בזירה הפרלמנטרית למען חברה צודקת, שוחרת שלום ושוויונית יותר.

 אני שמח להגיש לכם ולכן דיווח על פעילות סיעת מרצ במושב האחרון. בבית המדרש ממנו אני בא אנו בראש ובראשונה מלצרי ציבור ועלינו לתת דין וחשבון לציבור ששלח אותנו לכנסת.

 נמשיך לפעול על-מנת להיות ראויים לאמון שנתתם בנו. בהזדמנות זו, נאחל שנה של הגשמה ותקווה. 

 שלכם/ן,

אילן גילאון

יו"ר סיעת מרצ 

 

 

מדיני-בטחוני

במהלך הקיץ היה מבצע "צוק איתן" – השם המכובס של המלחמה העקובה מדם בעזה, שבה נהרגו בצד הישראלי 72 איש ונפצעו מאות, ובצד הפלסטיני – מעל 2000 הרוגים, אלפי פצועים, כחצי מיליון עקורים והרס בלתי נתפס. קיץ שכולו הרג, הרס שכול וכישלון, ועלות כלכלית שכולנו נשלם עליה את המחיר.

במהלך המלחמה נקטנו בקו ברור, שאותו השמענו בכלי התקשורת השונים. בסוף אוגוסט גם ארגנו הפגנת מחאה בשיתוף גורמים נוספים בכיכר רבין, אליה הגיעו  כ-15,000 איש.

חברי הכנסת של מרצ יזמו שורה של פעילויות חברתיות לטובת תושבי הדרום ואזרחי ישראל:

ח"כ אילן גילאון העלה הצעת חוק להבטחת שכרם של עובדים, שנאלצו להיעדר ממקום עבודתם עקב המצב הביטחוני בדרום, והשר בנט שסירב לנמק מדוע הממשלה מתנגדת להצעת החוק, ויצא ממליאת הכנסת, זכה לביקורת נוקבת מח"כ גילאון.

ח"כ מיכל רוזין פנתה לשר החינוך בדרישה לבחון אפשרויות לתקצוב הקיבוצים ותנועות הנוער שקלטו את ילדי עוטף עזה בזמן מבצע צוק איתן ודאגו לפעילות עבורם בימי המבצע.

ח"כ תמר זנדברג קיימה דיון מהיר בנושא מיגון האוכלוסייה הבדואית בנגב, על רקע פגיעת רקטות באזרחים בדואים, וקראה לאפשר לבדואים מיגון ומערכת אזעקות כמו לשאר האזרחים.

חברת הכנסת מיכל רוזין פועלת לתיקון חוק שירות עבודה בשעת חירום, שיתחשב בעובדות חיוניות שהן אימהות. אב שהוא עובד חיוני, הנדרש לעבוד בשעת חירום, מקבל סיוע לעומת אם שמצפים שתישאר לבד עם הילדים ללא כל סיוע.

חבר הכנסת עיסאוי פריג' פנה לשרת התרבות והספורט, לבנת, בבקשה לבחון מתווה פיצוי לקבוצות ונבחרות שנפגעו כתוצאה ממבצע "צוק איתן". בעיקר לגבי קבוצות הדרום וקבוצות ונבחרות שנאלצו לארח בחו"ל את משחקיהן הבינלאומיים.

במהלך המבצע סיירו חברי הכנסת של מרצ ביישובי עוטף עזה, וראו מקרוב את הפגיעה הקשה בביטחון התושבים, ושמעו מהם על הנזק הכבד לפרנסה ולשגרת החיים.

המאבק לשקיפות תקציב הביטחון:

ח"כ ניצן הורוביץ מוביל מאבק ויוזמת חקיקה לשקיפות בתקציב הביטחון, אך שר האוצר, לפיד, התנגד להצעת החוק. יו"ר מרצ ח"כ גלאון מנהלת מאבק נגד הגדלת תקציב הביטחון ולכן המאבק לשקיפות הוא חיוני ביותר.

המאבק בחטיבה להתיישבות:

יו"ר מרצ זהבה גלאון נאבקה בוועדת הכספים כדי לעצור את ההעברות התקציביות ממשרד האוצר לחטיבה להתיישבות, הזרוע הביצועית של הממשלה לבנייה בהתנחלויות, ולהחלת שקיפות בתקציבי החטיבה, כדי שנדע לאן הולך הכסף. בעקבות בקשת גלאון שרת המשפטים הוציאה צו המבקש להגדיר את החטיבה כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע. הבקשה נחסמה בשלב הזה בוועדת החוקה של הכנסת בראשותו של ח"כ דוד רותם.

 

המאבק על הדמוקרטיה

חיוב שוטרים בנשיאת מצלמות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון שמקדמת הצעת חוק לחייב שוטרים בנשיאת מצלמות זעירות המתעדות הליכי עיכוב ומעצר, פנתה לשר לביטחון פנים  בנוגע לתכנית ניסיונית כזו שמקודמת במשטרה. מהמשטרה נמסר שבאגף התנועה בוחנים כעת את השפעת המצלמות על התנהגות השוטרים והאזרחים בעת מפגש ביניהם.

פנייה למשרד המשפטים בבקשה לחקור את ארגון להב"ה:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה למשרד המשפטים כדי לפעול כנגד ארגון להב"ה, ונענתה שתלונות בנושא הועברו ללשכת המשנה לפרקליט המדינה והן מטופלות על-ידי גורמי אכיפת החוק.

 מאבק בדיור "ליהודים בלבד" ביפו:

ח"כ מיכל רוזין פנתה לשר השיכון בעקבות פרסום על פרויקט מגורים ליהודים בלבד ביפו, ודרשה לפעול למיגור התופעה הבלתי-חוקית.

 יום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות:

הצעת החוק של ניצן הורוביץ ליום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות עברה בקריאה טרומית.

 מאבק ובלימת חוק "הזנה בכפייה":

ח"כ תמר זנדברג הובילה את המאבק מטעם סיעת מרצ בחוק הממשלתי הלא מוסרי להזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, שובתי רעב.

לעצור את התמיכה בישיבת "תג טרור":

ח"כ זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיפתח בחקירה נגד התמיכה התקציבית שהעניקה רשת "אורט" לעמותת "עוד יוסף חי", מאחר וזו מעורבת בפעולות "תג מחיר".

חוק רשות השידור החדש:

ח"כ עיסאוי פריג' ואילן גילאון שכיהנו כחברים בוועדה המיוחדת לחוק רשות השידור, נאבקו למנוע פוליטיזציה של רשות השידור החדשה, לדאוג לייצוג צודק ברשות ולשמור על זכויות עובדי ופורשי רשות השידור

לחקור את הרב דב ליאור על הסתה:

ח"כ זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיפתח בחקירה נגד הרב דב ליאור בחשד להסתה, בעקבות פסק הלכה על פיו ניתן לפגוע בפלסטינים חפים מפשע כאקט ענישה כלפי האויב.

שידורים ישירים מבית המשפט העליון:

בזכות יוזמה חקיקה של ח"כ גלאון וח"כ לוין לקידום השקיפות ופומביות הדיון, שרת המשפטים ונשיא בית המשפט העליון החליטו לאפשר שידורים ישירים מבית המשפט בשבתו כבג"צ, במקרים בהם הוא נדרש לקבל החלטות תקדימיות בנושאים בעלי עניין ציבורי.

הדרת ילדים ממוצא אתיופי במערכת החינוך:

חברת הכנסת מיכל רוזין יזמה דיון מיוחד בוועדת החינוך על הדרת תלמידים אתיופים ממערכת החינוך, בעקבות התנהלות בית הספר 'דרכי נועם' בפ"ת, שמוציא תלמידים אתיופים בזמן מבחנים ושולח אותם לספרייה, כדי שלא לפגוע בממוצע בית הספר.

לחקור את הרג הנערים בביתוניא:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיצרף גורמים מפרקליטות המדינה לחקירה שמנהל צה"ל בעקבות הרג הקטינים בביתוניא.

תרבות:

חברי הכנסת של מרצ הצטרפו למאבק של אמנים, שחקנים ויוצרים, להבטחת אחוז אחד מתקציב המדינה לתמיכה בתרבות.

קנאביס:

חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לגידול, ייבוא ופיתוח מוצרים מקנבוס תעשייתי.

 פיקוח על ייצוא ביטחוני:

בעקבות תשובת שר הביטחון לחברת הכנסת תמר זנדברג, שישראל לא תאשרר את האמנה הבינלאומית לפיקוח על סחר נשק, הגישהח"כ זנדברג הגישה הצעת חוק לפיקוח על יצוא ביטחוני המבוססת על החקיקה האמריקאית, שמטרתה למנוע מתן רישיון לייצוא ביטחוני למדינות בהן ישנם כוחות ביטחון שמפרים זכויות אדם.

מאבק למען שוויון זכויות לקהילה הגאה:

חברי הכנסת של מרצ המשיכו להילחם עבור שוויון זכויות לקהילה הגאה. בכנס משותף שערכה השדולה הגאה בראשות ח"כ ניצן הורוביץ והשדולה לשוויון תעסוקתי בראשות ח"כ מיכל רוזין, הוצג סקר חדש של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בנושא אפליית להט"ב בשוק העבודה והתקיים דיון עם נציגי הקהילה.

ח"כ מיכל רוזין גם נאבקה באלימות כלפי טרנסג'נרדים/ות ודרשה מהשר לביטחון פנים למסור מידע על מספר התקיפות והאזורים המועדים לפורענות כלפי טרנסג'נדרים, וכי שוטרים יעברו הכשרות להתמודדות שוויונית ומכבדת עם קבוצה זו.

 

שוויון למגזר הערבי

המאבק באפליית האוכלוסיה הערבית במסגרת חוק מע"מ 0%:

במסגרת הדיונים על חוק מע"מ 0, חבר הכנסת עיסאוי פריג' הביע מחאה על אפליית האוכלוסייה הערבית בחוק. בסופו של דבר באוצר החליטו לאפשר לערבים לרכוש דירות מקבלן בעלות של עד 950 אלף ש"ח, רק שבחברה הערבית אין כמעט בנייה קבלנית – כך שנשארנו עם הטבה שאיש לא יוכל לנצלה.

לימודי ערבית בבתי ספר תיכוניים:

חבר הכנסת עיסאוי פריג' הגיש הצעת חוק עם עם ח"כ יריב לוין (ליכוד) וח"כ משה מזרחי (עבודה), לחייב בתי ספר ללמד ערבית, זאת בתגובה להחלטת שר החינוך פירון, לבטל את חובת לימודי הערבית בבתי הספר התיכוניים. יש עתיד וישראל ביתנו סיכלו את אישור הצעת החוק.

פיצוי לנפגעי "תג מחיר":

חבר הכנסת עיסאוי פריג' הגיש הצעת חוק לפיצוי אזרחי ישראל הערבים, שרכושם נפגע כתוצאה מפשעי השנאה, "תג מחיר". בדיוק באותו אופן בו מפוצים נפגעי פעולות איבה יהודים. הצעת החוק נדחתה על ידי הממשלה.תמונה עדכנית עיסאוי פריג'

 סיור של השדולה לתחבורה בת קיימא בנושא תחבורה ציבורית בחברה הערבית:

הסיור של השדולה בראשות ח"כ תמר זנדברג אורגן בשיתוף ארגון "תחבורה היום ומחר" ביחד עם ח"כים, אנשי מקצוע, ציבור ועיתונאים וכלל מפגש עם תושבים, ראשי רשויות ונציגי משרד התחבורה ועלו בו הצרכים בשטח של האוכלוסייה הערבית בישראל.

לחקור את הקריאות לחרם של שר החוץ:

ח"כ עיסאוי פריג' פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה כנגד שר החוץ אביגדור ליברמן, על קריאתו להחרים עסקים של ערבים ישראלים, תוך הפרת ה"חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל", הלא הוא "חוק החרם", מעשה ידיו של ליברמן עצמו.

מאבק בגזענות בספורט:

במהלך המושב נאבק חבר הכנסת עיסאוי פריג' בתופעת הגזענות במגרשי הספורט. הוא פנה לקפטן מכבי תל אביב על מנת שיגנה את גילויי הגזענות של אוהדי הקבוצה נגד שחקנה מהרן ראדי ודרש מיו"ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני, שיפעל להוצאת הגזענות מהכדורגל ושההתאחדות תודיע שתגן על קבוצות או שחקנים שיחליטו לרדת מהמגרש בתגובה על קריאות גזעניות.

צדק חברתי

המאבק למען הדיור הציבורי:

גם במושב הקיץ המשכנו את המאבק שלנו עבור דיור ציבורי הוגן וצודק בישראל.

הצעת החוק של חבר הכנסת אילן גילאון, למתן סיוע ריאלי בשכר דירה ע"מ להבטיח כי הזכאים שבזמן ההמתנה הממושכת לדיור ציבורי יקבלו סיוע ריאלי אושרה בקריאה טרומית.

אילן גילאוןהצעת החוק של ניצן הורוביץ, להבטיח את זכויות המפונים מכפר שלם, ולעגן עבורם פיצויים נאותים אושרה אף היא בקריאה טרומית.

שר השיכון התחייב לח"כ גילאון במליאת הכנסת, שרווחי חברת השיכון עמידר בסך 100 מיליון ש"ח יופנו לדיור ציבורי בלבד. גילאון גם פנה לשרי האוצר והשיכון בדרישה לחדול מלנהל מאבק על חשבון דיירי הדיור הציבורי, ולהעביר באופן מידי את הכספים שהובטחו לטובת תחזוקת דירות הדיור הציבורי.

 

 יום העסקה ישירה במגזר הציבורי בשש וועדות כנסת שונות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון יזמה יום מיוחד בנושא העסקה ישירה במגזר הציבורי. ועדת הכספים דנה במשמעויות התקציביות של מעבר להעסקה ישירה במגזר הציבורי; הועדה לביקורת המדינה קראה, למבקר המדינה לחקור את הבעייתיות שבהעסקה קבלנית במגזר הציבורי; ועדת החינוך דנה במעבר להעסקה ישירה במערכת החינוך; ועדת העלייה והקליטה דנה בקשיים המיוחדים של עובדי קבלן שהם עולים חדשים; ועדת העבודה והרווחה דנה בעובדי "כתף אל כתף"; והוועדה למעמד האישה דנה בהעסקה ישירה בתחום מקצועות הטיפול, אשר מרבית העובדות בו הן נשים. במסגרת יום מיוחד זה הגשנו הצעת חוק המבקשת לאסור על העסקה קבלנית במגזר הציבורי. הממשלה התנגדה להצעת החוק.

זהבה גלאון

קיבוע מעמדם של מרצים מן החוץ בוועדת החינוך:

חברות הכנסת זהבה גלאון, תמר זנדברג וח"כ דב חנין יזמו מהלך להסדרת מעמדם של המרצים מהמכללות כדי שלא ייחשבו כמורים מהחוץ, המפוטרים כל 9 חודשים. המאבק בשיתוף עם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, עמרם מצנע לקראת סיום.

מאבק הסייעות זוכה להישגים:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון יזמה מספר רב של דיונים בוועדת החינוך של הכנסת בנוגע למעמדן של הסייעות המשלבות בחינוך המיוחד. מהלך מול שרי החינוך והפנים ופגישה עם החשכ"לית, ודחיפתו של יו"ר הועדה מצנע, הביאו לכך, שלאחר חודשים רבים נרשמו הישגים משמעותיים במעמדן של הסייעות, בעיקר, שינוי ההסכם הקיבוצי, (בשיתוף ההסתדרות והשלטון המקומי) המאפשר העסקה של 12 חודשים במקום 10 חודשים ורצף תעסוקתי. כעת גלאון מנסה לקדם תשלום עבור חופשות וחגים והגדלת אחוזי המשרה של הסייעות.

ביטול הפטור למשקיעים זרים על רווחי הון ממכירת אג"ח:

חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לביטול הפטור למשקיעים זרים על רווחי הון ממכירת אגרות חוב של המדינה, כדי למנוע פעילות של ספקולנטים למטרת עשיית רווח לטווח קצר, פעילות אשר פוגעת במשק הישראלי ובציבור החוסכים הישראלי.

הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים:

חברת הכנסת זהבה גלאון יזמה דיון מיוחד בוועדת הכלכלה בנושא, כדי להוריד את עמלות הבנקים והחיובים ללקוח. המפקח על הבנקים מתנגד ליוזמת החקיקה של גלאון להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים.

סיכול מכירת כלל ביטוח לסינים:

בעקבות הדיון בוועדת הכספים והלחץ הציבורי שיזמה ח"כ גלאון נגד מכירת כלל ביטוח לסינים, מחשש לכספי החוסכים והצעת חלופה לפירוק גרעין השליטה, המכירה לא בוצעה בסופו של דבר.

הארכת תקופת צינון לרגולטורים כלכליים:

ח"כ זהבה גלאון פנתה לשרת המשפטים על מנת שזו תקבע בצו כי רגולטורים כלכליים הם גופי "אכיפת חוק" שהבכירים בהם יידרשו לתקופת צינון של 3 שנים במקום שנה כפי שהחוק קובע היום.

מתנגדים למינוי של עודד שריג למנכ"ל מגדל:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון פנתה למפקחת על הביטוח למפקחת על הביטוח ושוק ההון וליועמ"ש נגד מינוי פרופ' עודד שריג למנכ"ל מגדל, גם צעירי מרצ הפגינו נגד מינוי זה, בשל חשש לניגוד עניינים.

ריבית על יתרת זכות:

הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ לריבית על יתרת זכות עברה במהלך המושב בקריאה טרומית ונמצאת בשלבי הכנה מתקדמים לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה.

רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים:

בעקבות הצעת החוק שמוביל ח"כ אילן גילאון ביחד עם חברי הכנסת כץ ואבקסיס, לעיגון דמי אבטלה ליותר מ-400,000 עצמאים, הורתה ועדת השרים לענייני חקיקה על הקמת ועדה בין-משרדית להסדרת מעמד העצמאים.

 המאבק בעוני וקצבת ילדים הוגנת:

ח"כ אילן גילאון הניח הצעת חוק לקצבת ילדים הוגנת, בדומה להמלצה שנגנזה מדוח הוועדה למלחמה בעוני. הצעת החוק מבקשת לבטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים ולהעלות את גובה הקצבה לממוצע במדינות ה- OECD. הקיצוץ בקצבת הילדים בתקציב המדינה דרדר 35 אלף ילדים נוספים למעגל העוני.

חיזוק הרפואה הציבורית:

ח"כ אילן גילאון, המשמש כיור השדולה למען שוויון בבריאות בכנסת ניהל מאבק נגד השר"פ,  וערב פרסום המלצות ועדת גרמן, נערך ביוזמתו כינוס מיוחד בהשתתפות שרת הבריאות במטרה לעצור את המשך הכרסום ברפואה הציבורית. הוועדה החליטה, שלא יוכנס שר"פ לבתי-החולים הציבוריים.

ח"כ מיכל רוזין יזמה דיון במליאה על הפערים בזמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים, בין חולים מבוטחי קופות החולים לבין מבוטחים פרטיים, שדוחפים אנשים לשלם סכומים גדולים במטרה לקצר את התור, ומעלים חשש כבד לאיכות השירות הניתן דרך מערכת הבריאות הציבורית.

מאבק בניצול המבוטחים הסיעודיים:

ח"כ אילן גילאון פנה לשר האוצר ולשרת הבריאות בעקבות פרסום מדד השירות של חברות הביטוח, שחשפו שכשליש מהתביעות של חולים סיעודיים נדחות על הסף על-ידי חברות הביטוח.

 פעילות למען אנשים עם מוגבלויות:

ח"כ גילאון, המשמש כיו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות, וכיו"ר ועדת המשנה לענייני נגישות, התריע במהלך מבצע "צוק איתן", על היעדר מקלטים נגישים באזורים בדרום. בעקבות פנייתו הציב פיקוד העורף מיגוניות מותאמות בעיר באר-שבע.

ח"כ גילאון קידם ביחד עם ח"כ שמולי הצעת החוק המחייבת להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלות בשירות הציבורי, על מנת להבטיח ייצוג הולם ולעודד שילוב במגזר הציבורי.

בין היתר פעל גילאון לבלימת הקפאת החובות, להנגשת מבני ציבור והמרחב העירוני לאנשים עם מוגבלות, לחייב את חברות הביטוח לחדול מסירובן לבטח ילדים ומבוגרים עם מוגבלות, ולאישור תקנות נגישות לתחבורה ציבורית בירושלים.

הקלה על תכנון התקציב הביתי:

חברת הכנסת מיכל רוזין הגישה הצעת חוק, לפיה יש לגבות את חשבונות החשמל והמים אחת לחודש ולא אחת לחודשיים, ע"מ להקל על הנטל של משקי הבית בישראל וליישר קו עם המשכורת החודשית ועם כל שאר החשבונות החודשיים. השינוי הזה לא אמור לעלות למנגנוני הגבייה שקל מיותר אך הקואליציה הפילה את החוק.

זכויות העובדים הזרים:

עם פתיחת מבצע צוק איתן, כינסה ח"כ מיכל רוזין דיון מיוחד בוועדת העובדים הזרים בראשותה לגבי מיגון שטחים חקלאיים בעוטף עזה.  התברר, שכ-500 חקלאים ו-3,600 עובדים, רובם זרים, חשופים לסכנת חיים ממשית, אך משרד הביטחון אינו מספק להם מיגון ראוי. שר הביטחון אמר לרוזין שלא יהיה תקציב מיגון לשטחים החקלאיים. לצערנו, רק לאחר שנהרג עובד זר מתאילנד, החליט משרד הביטחון להיענות לדרישת החקלאים ולהקצות 3.5 מיליון למיגון השטחים החקלאיים בדרום.מיכל רוזין

בנוסף, ח"כ רוזין ארגנה סיור של ועדת העובדים הזרים למוסדות הסיעודיים של קיבוצי עמק יזרעאל, שם עמדו מקרוב על מודל אלטרנטיבי, השונה מהמודל העירוני, להעסקת עובדות סיעוד, שבמסגרתו הן הקשישים והן עובדות הסיעוד זוכים ליהנות מרשת ביטחון וקהילתיות.

מבקשי המקלט:

ח"כ מיכל רוזין טיפלה בזכויותיהם של מבקשי המקלט; במציאת פתרון למבקש מקלט שלקה בשבץ, בביטול זימון לחולות של אבי התינוקת שנדקרה בתחנה המרכזית, בפתיחת מרפאה נוספת של קופ"ח כללית ומרפאה לבריאות הנפש בדרום ת"א.

רוזין גם יזמה הקרנה בכנסת של הסרט "כופר נפש" העוסק בתופעת העינויים בסיני, וקראה

לשר הפנים באופן בהול ליזום הידברות עם מבקשי המקלט ולאמץ את דו"ח מבקר המדינה בעניינם.

 

 הפרדת הדת מהמדינה

 

התרת נישואין – לא רק ברבנות:ניצן הורביץ

הממשלה התנגדה להצעת החוק של חברות הכנסת זהבה גלאון ומירב מיכאלי, שמבקשת לאפשר לזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל להתיר את נישואיהם בהליך אזרחי בבית הדין לענייני משפחה ולא בהליך דתי בבית הדין הרבני.

נאבקים על אופייה של השבת:

במסגרת המאבק להפרדת דת ומדינה הוביל ח"כ ניצן הורוביץ מאבקים ציבוריים על אופייה של השבת, ביניהם פתיחת בריכת השחייה בצפת, מאבק בהחלטת שר הפנים שלא לאפשר פתיחת עסקים בשבת בתל אביב, והצעת חוק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת במסגרתה הפעילה מרצ אוטובוס שבת באזור השרון והמרכז.

 

צדק סביבתי

שומרים על החופים:

חברת הכנסת תמר זנדברג מונתה לעמוד בראש וועדת משנה בנושא החופים, על מנת להסדיר ולהקים רשות ים וחופים שתפקח ותנהל בפועל את נושא הים והחופים בישראל.

בעקבות דיון שיזמה חברת הכנסת מיכל רוזין בוועדת הפנים, בו נכחו גם ח"כ אילן גילאון ותושבי אשדוד הזועמים, העירייה נאלצה לחשוף את התכניות וההיתרים של מבנה ענק שנבנה על חופי העיר, שהתושבים חיכו לכך במשך חודשים ארוכים.

השדולה לתחבורה בת קיימא מתחילה לדווש:

השדולה שהקימה חברת הכנסת תמר זנדברג קיימה כינוס מיוחד בנושא תחבורת אופניים, והתברר ש- 40 מיליון שקל בלבד הושקעו על ידי משרד התחבורה בסלילת שבילים ייעודיים לאופניים, עלות סלילת כביש אופניים באורך של כ-100 מטר בממוצע לכל רשות, שאינו עולה בקנה אחד עם הרצון המוצהר לפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים שאינם מזהמים.

זנדברג גם הגישה הצעת חוק אשר מבטיחה מרחק מינימאלי של רכב ממונע מרוכב אופניים בזמן עקיפה, ודרשה לשים בראש סדר העדיפויות את הולכי הרגל ורוכבי האופניים על פני הרכב הפרטי המזהם.

השקת שדולת העירוניות בכנסת במעמד שר הבינוי והשיכון:

במהלך מושב הקיץ השיקה חברת הכנסת תמר זנדברג והח"כים אשר וסוויד את שדולת העירוניות, שמטרתה להעלות את המודעות למהי עירוניות, ומדוע היא חשובה לרווחת החיים בארץ. במסגרת המאבק לעירוניות נכונה הגישה ח"כ זנדברג הסתייגויות נגד החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים, חוק אנטי תכנוני, סביבתי וחברתי שלא יביא לפתרון משבר הדיור אלא, לבנייה של שכונות פרבריות ויקרות.

מאבק בקידוחי הנפט ברמת הגולן ובבתי הזיקוק בחיפה:

ח"כ תמר זנדברג

חברת הכנסת תמר זנדברג קראה שלא לאשר את התכנית לקידוח נפט ברמת הגולן, ששיטת הפקת הנפט בה מסכנת את הסביבה ואת חייהם של תושבי רמת הגולן, ופנתה ליועמ"ש בנוגע לחשש לניגוד עניינים עם החברה שמבקשת לבצע את קידוחי הנפט. בנוסף, נאבקה ח"כ זנדברג נגד הרחבה של בתי הזיקוק בחיפה, שעלולה להביא להגדלת זיהום האוויר והתחלואה באזור.

השקת סניף "גלוב" ישראל:

חבר הכנסת ניצן הורוביץ יעמוד בראש הסניף של ארגון "גלוב", ארגון מחוקקים מכל העולם שפועל למען שיתוף פעולה בין מדינות והכלה של אמנות בינלאומיות בתוך החקיקה המדינתית. ניצן ייצג את הכנסת בכנס בינלאומי של ממשלות ופרלמנטים במקסיקו.

יום הסביבה :

ח"כ ניצן הורוביץ העומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית, ארגן כנס ביום איכות הסביבה בנושא הים והחופים, ואירח את טקס הגלובוס הירוק בכנסת.

סימון מוצרים מהונדסים גנטית:

ח"כ מיכל רוזין יזמה כנס בכנסת לקראת הגשת הצעת חוק בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית, בשיתוף ח"כים, מומחים מהתחום, ארגוני סביבה ואזרחים. בעקבות הפרסומים כי המדען הראשי של משרד הכלכלה חתם על הסכם עם התאגיד הבינלאומי מונסנטו, שקיימת נגדו מחאה בינלאומית אדירה, דרשה ח"כ רוזין מהשר בנט לחשוף את פרטי ההסכם.

צמצום השימוש בשקיות ניילון:

בעקבות הצעת החוק של מיכל רוזין, האוסרת הפצה של שקיות נשיאה מפלסטיק לא מתכלה,  המשרד לאיכות הסביבה תזכיר חוק משלו בנושא, וח"כ רוזין מקדמת שיתוף פעולה בנושא.

 

שוויון מגדרי

חלוקת זכויות פנסיה בגירושין:

הצעת החוק של יו"ר מרצ זהבה גלאון וח"כ חיים כץ, עברה בכנסת לאחר מאבק של למעלה מעשור. ההצעה מאפשרת לנשים שלא חסכו במשך שנים לפנסיה כי היו עקרות בית או עבדו בעבודות אחרות בהן אין צבירה פנסיונית, לקבל חזקה בחלקן בחסכון הפנסיוני של בעליהן לשעבר דרך קרן הפנסיה.  החוק מכיר בפעם הראשונה בכך שהחיסכון הפנסיוני הוא נכס של שני בני הזוג, ומנתק את התלות של האישה בבעלה לשעבר בכל הנוגע לקבלת חלקה בחסכון הפנסיוני.

 הארכת חופשת הלידה לסטודנטיות:

המועצה להשכלה גבוהה אישרה בתקנות את הצעת החוק של ח"כ מיכל רוזין להאריך את חופשת הלידה לסטודנטיות, זאת  בעקבות תלונות של סטודנטיות שמפסידות שנה אקדמית שלמה בגלל הריון ולידה. בזכות השינוי בתקנות נשים לא יאלצו יותר לבחור בין השכלה לבין הקמת משפחה.

פעוטונים במקום העבודה:

ח"כ זהבה גלאון פנתה לשר הכלכלה כדי שייבחן לקדם תכנית ממשלתית להקמת פעוטונים במקומות עבודה בהם למעלה מ- 100 עובדים, כדי לייצר תמריץ להורים להשתתף בשוק התעסוקה ולפעול להסרת החסמים הקיימים ביציאה לעבודה, העומדים כיום בעיקר בפני נשים.

נשים עגונות ומסורבות גט:

ח"כ מיכל רוזין פנתה בשאילתה לסגן שר הדתות לקבל נתונים על מקרי העגינות וסרבנות-הגט. הצעת החוק של רוזין להכפלת תקופת המאסר המרבית לסרבני גט עברה בקריאה טרומית.

ייצוג נשים ברשימות למועצות מקומיות:

חבר הכנסת ניצן הורוביץ העביר בקריאה טרומית תיקון להצעת חוק מימון מפלגות, לייצוג נשים ברשימות למועצות המקומיות. הצעת החוק קובעת, שסיעה או רשימה שלא כללה אישה אחת לפחות בכל שלישיית מועמדים ברצף, יופחת סכום המימון שהיא זכאית לו ב-15%.

איסור על חברות הביטוח לכיסוי ביטוחי למטרידים מינית:

בעקבות פנייה של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון וח"כ עליזה לביא למפקחת על הביטוח, היא דיווחה לוועדה למעמד האישה על קבלת הבקשה שלהן ליישום נוהל חדש, שאוסר תשלום מקדמות של חברות הביטוח למטרידים מינית, והחזרים לכיסוי הוצאות משפטיות שיינתנו רק במקרים של זיכוי.

"משק בית" במקום "בית אב":

ח"כ מיכל רוזין הניחה הצעת חוק להחלפת המונח "בית אב" בפרסומים ממשלתיים במונח "משק בית" במטרה להיאבק בתפיסה, לפיה, עמד התווך הכלכלי בתא המשפחתי הוא בהכרח האב.

מאבק בסם האונס:

ח"כ רוזין פועלת למציאת פתרונות בהתמודדות עם סוגיית סם האונס. בדיון שיזמה בוועדה לקידום מעמד האישה, ביקשה רוזין לדעת כיצד מתמודדת המשטרה עם התופעה ההולכת ומתרחבת של שימוש בסמי אונס במועדונים וברים. נמסר, שבמקביל להגברת האכיפה, משרד הבריאות מקדם פיילוט, שיכניס את בדיקת השיער, הנפוצה באירופה, לערכת האונס בישראל.

החוק להפללת לקוחות זנות:

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הגישה הצעת חוק ויזמה דיונים בנושא הטלת אחריות פלילית על צריכת שירותי מין. לקוחות הזנות יצטרכו לעבור סדנה להבנת הנזקים שבזנות, ואם יתפסו בשנית תוטל עליהם אחריות פלילית.  הממשלה התנגדה להצעת החוק.

הגנה על קטינים נפגעי עבירות מין:

ח"כ רוזין הגישה הצעת חוק האוסרת על כלי תקשורת לראיין קטינים מתחת לגיל 16 בקשר לעבירות מין אשר בהן היו מעורבים, למעט במקרים שיאשר בית המשפט.

סמינר פסח 2014 בקיבוץ חצור אשדוד

בימים שאחרי צוק איתן נחשפת מדיניותה של ממשלת ישראל:

 

 

חלפו פחות משבועיים מאז מבצע "צוק איתן", ודומה שלא הייתה כאן מלחמה. כמעט כולם עברו לסדר היום. "צוק איתן", שם מכובס למלחמה עקובה מדם, 50 ימים של כרוניקה של כישלון ידוע מראש, מלחמה שנהרגו בה 72 חיילים, קצינים ואזרחים, ולמעלה מ-2200 עזתים, מלחמה שלא השיגה דבר מלבד הרס, הרג ושכול, ושהסתיימה בהסכם הפסקת אש שרק מחזק את חמאס ונותן לו מה שאפשר היה לתת רק לפני כמה חודשים לממשלת האחדות הפלסטינית, בראשות אבו-מאזן, מבלי להעביר אותנו קיץ שכולו סיוט מתמשך.

חלפו פחות משבועיים מאז מבצע "צוק איתן" והממשלה מדגימה לנו, בשלושה מהלכים מהימים האחרונים, בדיוק מה המטען הערכי והמוסרי שחרתה על דגלה:

  1. בתחום המדיני – ההפקעה המקוממת של כ- 4000 דונם באזור גוש עציון, שהיא ההפקעה הגדולה ביותר ב-30 השנה האחרונות, מוכיחה שהיא ממשלה סרבנית שלום.
  2. בתחום החברתי-כלכלי – הקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה והפלת מחיר המלחמה על השכבות המוחלשות מוכיח שהמדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה הופכת את החברה הישראלית מחברה סולידארית לחברה קניבליסטית.
  3. בתחום הממשלי-דמוקרטי – ההתחמקות הפחדנית והמבישה מלחקור את התנהלות הדרג הפוליטי והצבאי במבצע "צוק איתן" היא עוד עדות לכך שזו ממשלה של פשיטת רגל מוסרית, המצפצפת על ערכי הדמוקרטיה.

בתחום המדיני, נוכחנו שוב לדעת שאת נתניהו צריך לבחון על-פי מעשים ולא על-פי הצהרות סרק לגבי "אופק מדיני". ההחלטה על ההפקעה דה פקטו של כ- 4000 דונם בגוש עציון, והצהרות על הקמת העיר "גבעות", הסירו באופן סופי את מסיכת "האופק המדיני" שמאחוריה מסתתר נתניהו.

כמו שאמרה חברת הכנסת מיכל רוזין, "לא אופק מדיני ולא נעליים. עוד לא יבש הדיו על הסכם הפסקת האש והכרזת המינהל האזרחי ליישם את החלטת הממשלה סותמת את הגולל על חזון שתי המדינות. ביבי שוב מוכיח לנו שהאופק המדיני היחיד שהוא מנווט אותנו אליו הוא זה של מדינת אפרטהייד דו לאומית".

כן, אחרי שממשלת-ישראל סיימה לחלק צ'ופרים לקיצוניים בעזה, היא מקבלת החלטה שמשמעותה יריקה בפרצופם של הגורמים המתונים ברשות, השותפים להסדר עתידי, ומוכיחה שוב שהיא מבינה רק כוח.

 

הניסיון להצדיק את ההפקעה בתור 'עונש' על הרצח הנורא של שלושת הנערים מלפני כחודשיים וחצי, הוא מהלך עלוב שאין לו הצדקה מוסרית, שאין בו הגיון כלכלי, שפוגע לא רק בסיכוי להסדר עתידי, אלא מדרדר עוד יותר את מעמדה הבינלאומי של ישראל, הרעוע גם ככה. ושוב מגיעים לאותה מסקנה שמי שמנהל את הממשלה הזו הוא הלובי המתנחלי.

גם חבר הכנסת עיסאוי פריג' התייחס להפקעה ולסכנה שבה: "מי שמגדיר את ההכרזה כ"תשובה ציונית", אומר למעשה שהציונות היא מסווה לעבריינות, שכן מדובר בפרס לפורעי חוק. היום החלה הספירה לאחור לקראת העימות הבא".

בתחום החברתי-כלכלי, ברור שלמלחמה יש "תג-מחיר" עצום, אבל ההחלטה של הממשלה על קיצוץ רוחבי של שני מיליארד שקל במשרדי הממשלה כדי לכסות על ההוצאות של הלחימה בעזה, מתוכם 690 מיליון ש"ח קיצוץ בתקציב משרד החינוך, היא לא הדרך הנכונה להתמודד איתה.

בדיון פגרה מיוחד בכנסת שמרצ יזמה אתמול אמרתי שקיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות, הוא בריחה מאחריות, כי הוא פוטר את הממשלה מהצורך לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות קשות. הוא מאפשר לנתניהו וללפיד לפגוע בשירותים שאין להם בעל בית בממשלה; בשירותי הרווחה, הבריאות, השיטור והכבאות, ובתקציבי פיתוח התחבורה הציבורית והתשתיות. הפגיעה בשירותים היא בראש ובראשונה פגיעה בשכבות המוחלשות, שתלויות בשאריות מדינת הרווחה שעוד נשארו, ברופאים ובאחיות הקורסים ובמערכת החינוך הציבורית המתייבשת, שהמדיניות המרכזית שלה תחת הממשלה הזאת היא הרמת ידיים והתפרקות מאחריות.

הקיצוץ הרוחבי מאפשר לנתניהו וללפיד גם לא להסתבך עם המגזרים שמהם כן אפשר וצריך לקחת. אבל הם לא יעזו לשקול מאבק אמיתי בפטורים ממס לחברות הגדולות במשק, שעולים לנו במיליארדי שקלים רבים כל שנה. והם לא יבטלו את ההטבות האדירות למתנחלים ולהתנחלויות וגם לא את התוכנית האווילית לתוכנית מע"מ אפס אחוז לדיור לצעירים, שאין אף כלכלן אחד שתומך בה. ולא רק שלא יקצצו בתקציב משרד-הביטחון, ששואב כבר שנים בשיטתיות את תקציבי המשרדים החברתיים, אלא, תקציבו אף יעלה. בדיון בקבינט ביקש משרד-הביטחון תוספת של 20 מיליארד שקלים בשנתיים הקרובות. אם הדרישה הזו תתקבל, ישראל תהפוך ממדינה שיש לה צבא לצבא שיש לו מדינה. 

גם חברי לסיעה ניצן הורוביץ התייחס לגזירות הכלכליות והתירוץ בו משתמשת הממשלה כדי לא להסתבך עם מי שבאמת אפשר לקחת ממנו: "לא ביטחון ולא בטיח. זה אומר לתת כמה שפחות שירותים ציבוריים לעם ולקחת לו מהכיס כמה שיותר כסף כדי להעשיר חבורה קטנה שרוכבת לנו על הגב. אלה תמיד מתחזקים ומתעשרים, גם כשיש מלחמה. כי בהם – במונופולים ובפירמידות של המזון והנדל״ן, בטייקוני הבנקים והביטוח, בזכייני אוצרות הטבע – אף פעם לא נוגעים".

 

http://youtu.be/S2RvkbBe7Mo (צפו בנאום בדיון המיוחד שיזמה מרצ בכנסת)

 

במקום זה לפיד מגיש את החשבון על מבצע "צוק איתן" לילדים ולנכדים של כולנו. המדיניות שנתניהו ולפיד מקדמים היום הופכת את החברה הישראלית מחברה סולידרית לחברה קניבליסטית. הם מעדיפים לשסות את אזרחי ישראל אחד בשני במאבק על מה שנשאר ממדינת הרווחה המתפוררת. בישראל 2014 של ממשלת הליכוד-יש עתיד אדם לאדם זאב, והזאבים רעבים.

כמו שאמר יו"ר סיעת מרצ בכנסת, אילן גילאון, "קיצוץ רוחבי איננו מדיניות כלכלית אלא מפלטם של הפחדנים והעצלנים, שאינם מעזים לקבל החלטות אמיצות. כתוצאה מכך נפגעים שוב הכי חלשים, עניים, חולים וקשישים".

ח"כ תמר זנדברג אמרה: "כולנו רצינו לחזור לשגרה. מי חשב שהשגרה הזו תהיה השגרה המוכרת מדי של דרישות ביטחון מופרזות שבאות על חשבון השירותים החברתיים והאזרחיים לכולנו".

אני מזמינה אתכם לקרוא עוד על הקיצוץ הרוחבי והמדיניות החברתית-כלכלית על הכושלת של הממשלה, וגם על האלטרנטיבה שאנחנו מציעים – כאן באתר מרצ.

בתחום הממשלי-דמוקרטי, האופן בו מנסה ראש ממשלת-ישראל, נתניהו, לטייח את התנהלות הממשלה  במבצע "צוק איתן" מהווה פשיטת רגל מוסרית וערכית.

השבוע פניתי לראש-הממשלה בדרישה לפרסם באופן פומבי את תנאי הסכם הפסקת האש עם חמאס. כתבתי, שבמדינת דמוקרטית חייב להישמר העיקרון של זכות הציבור לדעת, בעיקר כשמדובר בהסכם כל כך משמעותי שתוכנו ועקרונותיו ישפיעו הן על איכות החיים של תושבי הדרום, והן בשאלות של  חיים ומוות עתידיות של אזרחי ישראל וחיילי צה"ל.

אין ספק, שראש הממשלה שעשה את "עסקת חייו" כשהופיע לחקירה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שרוב חבריה הם אנשי שלומו מהקואליציה, וגם חברי הועדה מהאופוזיציה הם כאלו שתמכו במלחמה, וזאת במקום למנות ועדת חקירה ממלכתית כפי שהצענו.

 

להמלצות של וועדת חוץ וביטחון אין שום תוקף, ובעיקר אין לה את הסמכות החשובה שיש לוועדת חקירה ממלכתית לקבוע לא רק את שאלת האחריות, אלא, גם מה יעשה לאדם האחראי. זו הדרך הבטוחה לסכל את מיצוי אחריותו לכשלי המלחמה, ולעובדה שבמשך 5 שנים הוא דישדש במקום, ולא הלך לשום מהלך מדיני משמעותי.

לתושבי עוטף עזה ודרום הארץ מגיע יותר מקריקטורה של חקירה, לילדים שהתרוצצו במרחבים מוגנים כל החופש הגדול, למשרתים במערכת הביטחון, לעצמאים שספגו מכה כלכלית קשה, לאזרחי ישראל, לכולנו מגיעה בדיקה רצינית, לא הצגה עם תוצאות ידועות מראש. אחרי הקיץ האחרון, זה המינימום שהציבור יכול לבקש.

והערה לסיום,

ממש לקראת סוף השבוע, קיבלנו עוד עדות מזעזעת שנמשך גם הטרור הרצחני נגד נשים. שוב אנחנו עדים לחיזיון המזוויע בו אישה הסובלת מאלימות פונה למשטרה ובמקום לעצור את התוקף מציעים לה, לכלוא את עצמה במקלט לנשים מוכות, ובכך מתירים את דמה ומנסים להטיל עליה את האחריות לרצח.

שלכם/ן

זהבה.

הקיצוץ הרוחבי והמדיניות החברתית כלכלית של ממשלת נתניהו-לפיד

לפיד מגיש את החשבון על מבצע "צוק איתן" לילדים ולנכדים של כולנו

הממשלה הצביעה השבוע על קיצוץ רוחבי של 2 מיליארד ש"ח בתקציב כל המשרדים.

חוץ מכמובן בתקציב משרד הביטחון, שכבר קיבל תוספת של 1.5 מיליארד כדי לממן את "מבצע צוק איתן". מתוך הקיצוץ, 690 מיליון ש"ח נלקחו מתקציב משרד החינוך.

בקיצוץ תמכו כמובן שר האוצר וכל יתר השרים מ"יש עתיד" שמתיימרים להיקרא "שרים חברתיים".

עם או בלי מלחמה, תקציב הביטחון עולה לנו כל שנה סכום בלתי נתפס של כ-70 מיליארד ש"ח. לא רק בשנת מלחמה, אלא ממש כל שנה, משרד הביטחון מבקש ומקבל תוספות של מיליארדים לתקציבו. והוא לא מסתפק בזה, אלא אוגר בנוסף רזרבות עתק בתקציבו. כך, למשל, בשנת 2013 אגר המשרד 6 מיליארד ש"ח בסעיפים לא מנוצלים, אחרי שביקש וקיבל במהלך השנה תוספות תקציביות של 12 מיליארד ש"ח.

כבר שנים שתקציב הביטחון שואב בשיטתיות את תקציבי המשרדים החברתיים. כבר שנים שבחסות הפחדות ודיבורי "אין-ברירה" ו"ביטחון לפני הכל", תקציב הביטחון המפלצתי מחסל את הביטחון האישי, הכלכלי והתזונתי של אזרחי ישראל, כשהוא גוזל מהם תרופות, מורים, כבישים בטוחים ותחבורה ציבורית סבירה.

 והאבסורד הכי גדול הוא שהראשונים להיפגע מהקיצוץ יהיו תושבי הדרום. אותם תושבים שסופגים כבר שנים את תוצאות מדיניות הקיפאון המדיני יהיו הראשונים לסבול ממדיניות הייבוש הכלכלי. תושבי הדרום, והפריפריה בכלל, מקבלים באופן שיטתי פחות שירותים ופחות תשתיות מתושבי המרכז, אותם שירותים ותשתיות שיצומצמו עוד במסגרת הקיצוץ הרוחבי.

ברור שמלחמה באה עם תג מחיר עצום, זו מציאות שחייבים להתמודד איתה. אבל השאלה היא איך, והדרך שהממשלה בחרה – קיצוץ גורף וחסר אבחנה בכל שירותי המדינה, היא התשובה הלא נכונה.

צריך להבין: קיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות, אלא בריחה מאחריות. צעד כזה פוטר את הממשלה מהצורך לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות קשות. הקיצוץ גם מוכיח שוב את חוסר היכולת של שר-האוצר, לפיד, לנהל מדיניות תקציבית רצינית, כאשר כהרגלו בקודש, הוא שם את האינטרסים הפוליטיים שלו לפני האינטרס של הציבור.

באמצעות קיצוץ רוחבי לפיד פוגע בכל השירותים שאין להם בעל בית בממשלה – בשירותי הרווחה, שחטפו קיצוץ עמוק של 62 מיליון ש"ח, בתקציב הרפואה הציבורית שאיבד 43 מיליון ש"ח, בתקציבי השיטור והכבאות שקוצצו ב – 51 מיליון ש"ח, ואפילו בהשקעות בסיסיות מעודדות צמיחה, כמו תקציבי פיתוח התחבורה הציבורית והתשתיות, שקוצצו בקרוב לרבע מיליארד ש"ח.

הדברים האלה נעשים על הגב של כלל הציבור בישראל, אבל בעיקר על חשבון השכבות המוחלשות, שתלויות יותר מכולם בשאריות מדיניות הרווחה שהיתה פה פעם; ברופאים ובאחיות שקורסים מתת-תיקצוב, ובמערכת החינוך הציבורית המתייבשת, שהמדיניות המרכזית שלה תחת הממשלה הזאת היא הרמת ידיים והתפרקות מאחריות.

הקיצוץ הרוחבי הוא החלטה שגויה לא רק בגלל המקומות שמהם הוא לוקח, אלא בגלל שהוא מאפשר לנתניהו וללפיד לא להסתבך עם המגזרים שמהם כן אפשר וצריך לקחת.

אנחנו מציעים אלטרנטיבה ברורה להחלטה הרעה הזאת.

זו לא גזירת גורל, וזו לא צריכה להיות ברירת המחדל .

יש מקורות תקציביים ברורים שאנחנו מצביעים עליהם כבר תקופה ארוכה, ושר האוצר שלנו מסרב לגעת בהם:

הם לא יעזו לשקול מאבק אמיתי בפטורים ממס. ב-2014 הממשלה חילקה, דרך החוק לעידוד השקעות הון, 7.4 מיליארד ש"ח, מתוכן מעל 5 מיליארד ש"ח למספר קטן של חברות ענק, כמו טבע, אינטל וצ'ק פוינט. הפטורים הולכים למי שיש לו פרוטקציות בממשלה.

הם לא מוכנים לבטל את ההטבות האדירות והתקצוב המיוחד שניתן למתנחלים, וגם לא מוכנים לגעת בקרוב ל-מיליארד ש"ח שהועברו השנה לחטיבה להתיישבות שמפתחת את הבנייה והתשתיות בשטחים, סכום שלבדו יכול היה לכסות מחצית מהקיצוץ הרוחבי.

הם לא מוכנים לרדת מהעץ שטיפסו עליו, ולבטל את תוכנית מע"מ אפס, לדיור לצעירים של שר האוצר.

הם לא מוכנים לאמץ מס חברות דיפרנציאלי שיכניס למשק 3 מיליארד ש"ח נוספים בשנה – צעד שלא דורש מאמץ, הצעת החוק שלי בנושא יושבת על שולחן הממשלה כבר הרבה זמן.

נתניהו ולפיד לא יעזו לקחת למשל 14 מיליון ש"ח ממנהלת הזהות היהודית המיותרת, כסף שהועבר אליה חוץ-תקציבית לפני פחות משנה כדי לשרת את פרויקט ההחזרה בתשובה הזה. או לגעת ב-47 מיליון ש"ח שאושרו רק לפני חודש ל"קירוב התנ"ך לציבור". יש דרכים אחרות לקרב את הציבור לרוח היהדות – למשל, ביטול התוכנית וסגירת מנהלת הזהות היהודית, והעברת הכספים לשירותי הרווחה. גם "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה.

הקיצוץ הרוחבי הוא לא מדיניות שקולה, אלא התחמקות מלקיחת אחריות, שמשרתת בעלי הון ואינטרסים צרים של שותפים קואליציוניים.

גם העלאת המסים בשלב זה תהיה צעד לא נכון. המשק נמצא היום על סף מיתון ואם רוצים לאושש אותו זאת תהיה טעות להקטין את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. במקום זה צריך להקטין את היקף הפטורים ממס, ולהגדיל את הגירעון בצורה אחראית.

בתקציב 2015 הממשלה תחנוק אותו בהוצאה האזרחית.

לכן קיצוץ רוחבי בבסיס התקציב, שיופעל אוטומטית גם בשנים הבאות, ויפגע במדינת הרווחה זה לא קיצוץ חד פעמי למימון "צוק איתן".

המשמעות של קיצוץ רוחבי הוא צמצום נוסף של ההוצאה האזרחית הקטנה ממילא. ואפילו לא מדובר בקיצוץ חד פעמי למימון "צוק איתן" – מטבעו, קיצוץ בבסיס התקציב מופעל אוטומטית כל שנה, והפגיעה בשירותים צפויה להיות בלתי הפיכה.

ההאטה של ההוצאה הציבורית תהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי, שבה העשירים חוגגים והציבור סובל, תוביל לריסוק המגזר הציבורי, לסיכון חייהם של מי שתלויים במערכת הבריאות הציבורית ולהעמקת העוני.

יש אלטרנטיבה – מדינת רווחה בישראל עדיין אפשרית, והיא צריכה להיות בנויה על ארבעה מרכיבים:

* מדיניות מקרו כלכלית חדשה – צריך להציב לצד יעדי צמיחה ואינפלציה גם יעדים לצמצום פערים, מיגור העוני והקטנת אי-השוויון בחברה הישראלית, שגדל לגבהים מדאיגים ומזעזעים בשנים האחרונות. ישראל היא שיאנית במדדי העוני ב- OECD.

* הורדת יוקר המחייה – הדרך לצמצום יוקר המחייה היא צמצום הריכוזיות ופתיחת השווקים בישראל לתחרות, וחיסול מועדון "השולחן העגול" שבו "יד רוחצת יד".

* מימוש אחריות המדינה לספק שירותים לאזרחים ולדאוג לקיומם בכבוד – חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות והקצאת תקציבים למימוש החוק.

* ודאגה לאדם העובד – הפסקת שיטת ההעסקה הפוגענית של עובדי קבלן. חיזוק ארגוני העובדים, והטלת סנקציות קשות על מעסיקים שפוגעים בזכות העובדים להתארגן.

המדיניות שנתניהו ולפיד מקדמים היום הופכת את החברה הישראלית מחברה סולידרית לחברה קניבליסטית.

הם מרסקים ומדכאים בשיטתיות את כל מנגנוני הערבות החברתית בישראל: העבודה הסוציאלית, בתי הספר הממלכתיים, מערכת הבריאות הציבורית, השיטור ושירותי החירום.

הם מעדיפים לשסות את אזרחי ישראל אחד בשני במאבק על מה שנשאר ממדינת הרווחה המתפוררת. בישראל 2014 של ממשלת הליכוד-יש עתיד שאדם לאדם זאב, והזאבים רעבים.

מה שמאפיין את ממשלת נתניהו הוא היעדר חזון, חוש צדק ומנהיגות כלכלית – זה מתכון לאסון. הקיצוץ הרוחבי הוא לא רק הפקרות, הוא גם תקדים מסוכן ונזק תקציבי לשנים קדימה.

קיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות אלא בריחה מאחריות

הממשלה הצביעה אתמול (31.8.2014) על קיצוץ רוחבי של 2 מיליארד ש"ח בתקציב כל המשרדים (חוץ ממשרד הבטחון, שקיבל תוספת של 1.5 מיליארד) כדי לממן את מבצע צוק איתן. 690 מיליון ש"ח מתוכם הם קיצוץ בתקציב משרד החינוך. זה ברור שהמלחמה הזאת באה עם תג מחיר עצום וזו מציאות שצריך להתמודד איתה, אבל השאלה היא איך, והדרך שהממשלה בחרה – קיצוץ גורף וחסר אבחנה בכל שירותי המדינה – היא התשובה הלא נכונה.

צריך להבין: קיצוץ רוחבי הוא לא מדיניות אלא בריחה מאחריות. הוא בריחה מאחריות כי הוא פוטר את הממשלה מהצורך לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות קשות. הוא מאפשר לנתניהו וללפיד לפגוע בשירותים שאין להם בעל בית בממשלה – בשירותי הרווחה שחטפו עכשיו קיצוץ עמוק של 62 מיליון ש"ח, מתקציב הרפואה הציבורית שאיבד 43 מיליון ש"ח, מתקציבי השיטור והכבאות שקוצצו היום ב – 51 מיליון ש"ח, ואפילו בהשקעות בסיסיות מעודדות צמיחה, כמו תקציבי פיתוח התחבורה הציבורית והתשתיות, שקוצצו היום בקרוב לרבע מיליארד ש"ח. כל הדברים האלה נעשים על הגב של כלל הציבור בישראל, אבל בעיקר על חשבון השכבות החלשות, שתלויות בשאריות מדיניות הרווחה שעוד נשארו, ברופאים ובאחיות הקורסים, ובמערכת החינוך הציבורית המתייבשת, שהמדיניות המרכזית שלה תחת הממשלה הזאת היא הרמת ידיים והתפרקות מאחריות.

הקיצוץ הרוחבי הוא החלטה שגויה לא רק בגלל המקומות שמהם הוא לוקח אלא בגלל שזה הפתרון שמאפשר לנתניהו ללפיד לא להסתבך עם המגזרים שמהם כן אפשר וצריך לקחת. יש מקורות תקציביים ברורים שאנחנו מצביעים עליהם כבר תקופה ארוכה, ושר האוצר שלנו מסרב לגעת בהם: הם לא יעזו לשקול מאבק אמיתי בפטורים ממס לחברות הגדולות במשק שעולים לנו במיליארדי שקלים רבים כל שנה. הם לא מוכנים לאמץ מס חברות דיפרנציאלי שיכניס למשק 3 מיליארד ש"ח נוספים בשנה – צעד שלא דורש מאמץ, הצעת החוק שלי הרי יושבת על שולחן הממשלה כבר הרבה זמן. נתניהו ולפיד לא יעזו לקחת למשל 14 מיליון ש"ח ממינהלת הזהות היהודית המיותרת, כסף שהועבר אליה חוץ-תקציבית לפני פחות משנה כדי לשרת את פרוייקט ההחזרה בתשובה הזה. הם לא מוכנים לגעת בקרוב ל – 900 מיליון ש"ח שהועברו השנה לבניה מיותרת בהתנחלויות ויכולים לבדם לכסות מחצית מהקיצוץ הרוחבי. ועוד לא דיברנו על 47 מיליון ש"ח על פני חמש שנים שאושרו רק לפני חודש ל"קירוב התנ"ך לציבור". הנה דרך לקרב את הציבור לרוח היהדות: בטלו את התוכנית והעבירו את הכסף שיועד לה לשירותי הרווחה. בכל זאת, "ואהבת לרעך כמוך" הוא גם כן כלל גדול בתורה.

הקיצוץ הרוחבי הוא לא מדיניות שקולה אלא התחמקות מלקיחת אחריות שמשרתת בעלי הון ואינטרסים צרים של שותפים קואליציוניים. אנחנו מציעים אלטרנטיבה ברורה להחלטה הרעה הזאת. זו לא גזירת גורל, וזו לא צריכה להיות ברירת המחדל.

זהבה גלאון