להניף את האדום וגם את הירוק / שיחה עם מיטל להבי, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

מיטל התחילה את פעילותה כאזרחית אקטיבית, שפעלה למען השכונה שלה באזור שוק הכרמל. היא פעלה לשיקום הגינה האזורית, גינה שהפכה משכן להומלסים. מאבקה עלה יפה והגינה שוקמה. גם האוטובוסים הועברו מרחובות המגורים השקטים לאזורים עסקיים. כתוצאה מההצלחה במאבק הזה נוצרה אכפתיות של קהילה, שהצליחה לפעול ביחד, כדי להשפיע על סביבת החיים שלה. ההצלחה הזו בגדול דחפה את מיטל להיכנס לפעילות פוליטית, שדרכה ניתן להשפיע הרבה יותר. מיטל קראה את כל מצעי המפלגות והתלבטה בין מרצ למפלגת הירוקים. והיא בחרה במרצ, מפני שמצעה רחב הרבה יותר וכולל את התחום המדיני ואת התחום החברתי. בשנת 1999 התפקדה מיטל למרצ והתחילה לפעול במרצ, במלוא התנופה.
את מפלגת הירוקים מכנה מיטל מפלגת "גרין ווש", מפלגה ירוקה למראית עין, אחת כזו שצובעת את האוטו בירוק אך לא מחדשת אותו.
עם הצטרפותה למרצ עברה מיטל קורס למנהיגות פוליטית לנשים שארגנה ויצ"ו ירושלים. במשך שנה היא נסעה, פעם בשבוע, לירושלים ולמדה בקורס הזה, יחד עם הבת של הרב עובדיה יוסף ואחרות וסיימה אותו בהצלחה. במקביל הקימה מיטל את הפורום הירוק של תושבי תל אביב, פורום שאיחד את כל ראשי הפעילים של השכונות ושל הארגונים החברתיים והסביבתיים, תחת קורת גג אחת, לצורך החלפת מידע ותמיכה הדדית.
הפעילות בפורום הירוק הביאה את מיטל להבנה שדרך התחום הפוליטי ניתן להשפיע יותר. היא החליטה לרוץ למועצת העיר תל אביב-יפו, כדי להשפיע על סביבת החיים שלה בצורה יותר משמעותית.
מיטל אומרת: "אני חושבת באופן עולמי על גורל כדור הארץ ופועלת באופן מקומי. הדגל שבחרתי להניף בעיר הוא הדגל האדום והירוק. האדום הוא החברה הפלורליסטית, המאפשרת קיום בכבוד לכל אלה שדרים בה, והמחייבת לספק סל שירותים מינימלי, כולל דיור, השכלה, קיום בכבוד ונגישות להזדמנויות וכיבוד הזרמים השונים ללא כפייה. הירוק הוא הסביבה, סלע קיומנו, האוויר שאנו נושמים, האדמה שמניבה לנו מזון והמים שמאפשרים לנו חיים. השאיפה היא לשמור על קיומה של הסביבה, כך שתאפשר את חיינו ואת חיי הדורות הבאים אחרינו. האדום והירוק מסמלים חברה בריאה וסביבה בריאה.
ש: והיכן נכנס נושא השלום בתוך כל הסיפור הזה?
מיטל: כשמדברים על סביבה בריאה מדברים על שלום. השלום הוא חלק בלתי נפרד מהסביבה. וזאת משום שלסביבה אין גבולות. ברגע שנדע ונשכיל לכבד את האדם ללא הבדל גזע, מין, לאום ואמונה ונדע לכבד את הסביבה – לא יהיה עוד מקום למלחמות. אדם הוא אדם באשר הוא אדם, ללא סייג וגבולות.
מיטל אומרת: "הפעילות הציבורית לימדה אותי שאדום וירוק נפגשים בהכרח. מהרס הסביבה נפגעים כולם אבל החלשים והעניים נפגעים יותר. מי שמרוויח מהפגיעה בסביבה הם המזהמים, העשירים, בעלי התאגידים ובכלל, מי שהפרוטה מצויה בכיסו יכול להרשות לעצמו לקנות מים מינרלים, לחיות באוויר צח וכדומה. לכן במאבקנו למען איכות הסביבה אנו נאבקים גם לצדק חברתי ולמען השכבות היותר חלשות". "טביעת הרגל האקולוגית של בעלי היכולת הכלכלית גדולה יותר ולעתים הם נוהגים בנוסח של 'השתמש וזרוק', אומרת מיטל.
ש: ואת כל תפיסת העולם הזו את מיישמת בפעילותך במועצת עירית תל אביב-יפו?
מיטל: בהחלט כן. את כל הקונספציות הגדולות אני מיישמת במיקרו קוסמוס של תל אביב-יפו.
ש: ממה את מתפרנסת?
מיטל: אני יועצת לרשויות מקומיות, מחוץ לעירי, בתהליכי תכנון ובנייה. מדובר בתכנון פיסי וחברתי. אני גם מרצה בארגוני נשים על פיתוח מנהיגות ועוסקת גם בגישור בתחום התכנון.
ש: האם את מקבלת תשלום עבור פעילותך בעירייה?
מיטל: אף לא פרוטה. יש לשנות את הדבר בחקיקה בכנסת, כך שיהיה תגמול עבור הפעילות במועצה כי במצב הנתון כמעט רק עשירים וגמלאים יכולים להרשות לעצמם להיות חברי מועצה. אם יינתן שכר, כי אז יוכלו אנשים מכל שכבות הציבור להיות חברי מועצת העיר. השיטה שנותנת משכורת רק לבעלי התפקידים ולשאר לא, גורמת לכך שהנאמנות היא למשכורת ולחשבון הבנק ואז ראש העיר הופך להיות לשליט כמעט בלעדי.
מיטל למדה לימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב ולימודי יעוץ לרשויות בתהליכי תכנון בטכניון. מטעם המשרד לאיכות הסביבה היא למדה את פרויקט "אג'נדה 21" שעוסק בפיתוח כך שנחיה על חשבון הריבית ולא על חשבון הקרן. לאחרונה השתלמה מיטל באוניברסיטת תל אביב בלימודי סביבה, בתוכניות אב לפיתוח בר קיימא.
בגיליון הבא נמשיך בשיחתנו עם מיטל להבי על פעילותה בתל אביב-יפו.

שוחח ורשם: נחום שור