נפרדים מיוסי שריד

שר הקליטה לשעבר מטעם מרצ, יאיר צבן

עם קבלת הידיעה המרה על מותו הפתאומי של יוסי שריד:

כמעט ארבעים שנה נמשכה ידידותנו ושותפותנו הרעיונית ובהמשך גם הפוליטית. מותו היא אבידה כבדה לא רק לרעייתו דורית, לילדיו ולנכדיו, אלא גם לשמאל הישראלי ולכל שוחרי השלום והשוויון בעמנו.

יוסי שריד היה נקי-דעת ונקי-כפיים, ללא רבב, שתי תכונות אותן החשיב יותר מכל. תרומתו לגיבוש דרכו של מחנה השלום לא תישכח. הוא היה מנהיג חד-לשון, שמצפונו עבד תמיד שעות נוספות. מנהיג שלא היסס להודות בטעות (תכונה נדירה במקומותינו).

עשר שנים לפני שקמה מרצ, שבועות מעטים לפני מלחמת לבנון הראשונה, יזמתי יחד עם יוסי ועם ויקטור שם-טוב את הקמת אומ"ץ-אופוזיציה מדינית ציונית, שהזהירה מפני המלחמה האיומה הממשמשת ובאה. ויקטור שם-טוב ויוסי שריד היו הדברים הבולטים של מתנגדי ההרפתקה האומללה ההיא.יחד סימנו את הדרך להקמת מרצ ב-1991.

יוסי שריד ראה עצמו סוציאליסט. בדברי הספד לזיכרו של פיני גרוב, מנהיגם של פועלי "אתא" במאבקם הנואש נגד חיסול מפעלם, כתב: "פיני גרוב הוא גיבור מעמד הפועלים, כזה הוא ייזכר אף על פי שנכשל במאבקו:…ההיסטוריה מלמדת, שלא תמיד ניצחו המנצחים, ולא תמיד המפסידים באמת הפסידו. פיני הוא עוד מפסיד שניצח.". יוסי שריד היה רוצה מאוד שכך ייאמר גם עליו. "עוד מפסיד שניצח".

מי יתן?!

שבת, 5 בדצמבר 2015


ח"כ לשעבר, ד"ר ענת מאור

בליל שבת האחרון, בעת צפייה ביומן חדשות השבוע, הלך לעולמו מנהיג דגול ואדם יקר. עבור המדינה כולה, השמאל, מחנה השלום ומרצ זה יום בו אבד לנו מנהיג ייחודי, אמיץ וישר. הייתה לי הזכות הגדולה לכהן בכנסת תחת מנהיגותם של שולמית אלוני ז"ל, יוסי שריד יאיר צבן ואמנון רובינשטיין. שעור קומתם הערכי, האינטלקטואלי והאנושי מרשים ומעורר השראה.

אין זה סוד שיוסי אהב במיוחד את דעתו, אך גם את זולתו ידע להעריך; הוא היה מרוכז לא מעט במנהיגותו שלו ולעיתים האירוניה שלו היתה עבה. אך מתחת למטרייתו, ידע לייצר מרחב של תרומה לזולת ושל דאגה לאנשים, ולא בפרוטקציוניזם, ושל יחסי עבודה הוגנים.

עמוס עוז הדגיש שיוסי שריד היה בראש וראשונה מחנך. בעיניי יוסי היה קודם כל מנהיג פוליטי; מפוכח ערכי, נבון, אמיץ, משכנע, מיושב בדעתו. מנהיגות זו עמדה לו במיטבה בממשלה בראשותו של יצחק רבין, אחד מגדולי מנהיגי ישראל, שנרצח על ההובלה והאומץ לחתור לפתרון של שלום ואחווה. ליוסי שריד הייתה תרומה סגולית, עם מרצ, בפריצת הדרך לשלום שהותוותה ע"י ממשלת רבין השנייה.

דווקא בשל כך לטעמי, שריד טעה מאוחר יותר כשהוביל את מרצ לפרישה ממשלת ברק. להערכתי, כאשר תקום ממשלה חלופית, על השמאל והמרכז לאמץ את דפוס מנהיגותו של שריד מימי רבין. בעשור האחרון של חייו יוסי שריד היווה דוגמא נהדרת לכך שיש חיים גם אחרי הפוליטיקה. הוא פשט את מדי חבר הכנסת בנינוחות והסתער בחדוות יצירה, כמי ששכח שהוא גימלאי, על קריירות חדשות בעיתונות, בהוראה באקדמיה, בתוכנית רדיו, וכסופר, והמשיך בתרבות הפנאי של הרצאות ומשחקי שש בש על שפת ימה של תל אביב.

יצא לי לפגוש אותו ואת דורית רעייתו לאחרונה, לפני חודש וחצי, בהבימה בהצגה לציון עשרים שנה לרצח רבין. הרהרתי אז, ועתה ביתר שאת איך חברי הכנסת המסיימים של מרצ לא מקבלים תפקידי שלטון כמו מסיימי הליכוד, ולא הולכים לעסקים ולעשות לביתם, אלא ממשיכים בעמדות השפעה הוראה ושליחות. גם בזה יוסי היה לנו אור ומופת. הגעגוע אינו רק נוסטלגיה. הוא מחויבות למאבק על דרכו לשלום, צדק והומניזם.

עבד אלחלים זועבי חברו ויועצו של יוסי שריד:

שלום יקירי, מורי ורבי. שלום חבר, שלום ידידי ואחי.

דורית ובני המשפחה היקרים,

אני עצוב יחד אתכם, אני מתאבל. אובדנו של יוסי קשה מנשוא ואני בוכה יחד אתכם. הכרתי את יוסי מזה שלושים שנה ומאז שנות השמונים היינו בקשר כמעט יומיומי. זכיתי ללוות אותו בפוליטיקה, בחיי היום-יום ובמשרד החינוך וזכיתי ללמוד ממנו שעל עקרונות לא מתפשרים ושעל אמת-מתדיינים. זכיתי להכיר אדם ערכי, חכם, שקול. אדם שמאמין באדם, אדם שמאמין באנושיות.

תמיד ראיתי ביוסי ותמיד אזכור אותו כמנהיג בעל עוצמות על. אני זוכר במיוחד שדיברנו אחרי כל אירוע קשה במדינה, זוכר את המפוכחות שלו, אני זוכר את הפגיעות שלו וכמובן את האמונה שהאמין בכל נימי נפשו ובכל רמ״ח אבריו בשלום ובאחווה ובאפשרות שאפשר אחרת. יוסי האמין באחר. תמיד האמנתי שליוסי ישנן כל התשובות, שהוא יודע מה שאנחנו לא יודעים, שהוא יכול לשנות.

יוסי האח היקר והמנהיג הגדול. לכתך בטרם עת היא אבידה גדולה, גדולה לבני עמך,
כבידה לחבריך ובלתי הפיכה למדינה שהכי אהבת, מדינת ישראל.

תהיה מנוחתך עדן וזכרך ברוך.