סיכום עשייה סביבתית ולמען בע"ח

הצעת חוק מניעת זיהום קרקע וטיפול בקרקעות מזוהמות –  מטרת החוק היא להגן על הקרקע, לשמרה ולשקמה כמשאב ציבורי, להגן על משאבי המים ועל בריאות הציבור, למנוע ולצמצם זיהום של קרקע, בין היתר באמצעות קביעת הוראות למניעת זיהום קרקע, ביצוע בדיקות,שיקום וסילוק של קרקע שזוהמה. עבר קריאה טרומית.

 הצעת חוק הגנת הסביבה שימוש מושכל במשאבי הטבע (שימוש חוזר במי דלוחין) –  מטרת הצעת החוק היא לאפשר התקנת מערכות מי דלוחין בבניינים, לצורך שימוש חוזר במי דלוחין למטרות השקיה, הדחת אסלות כך שייעשה ניצול מיטבי של משאבי המים. על פי הצעת החוק כל בנין שיבנה, החל מיום תחילת החוק, יחויב בהתקנת מערכת מי דלוחין. בשלב ישיבות הוועדה.

 חוק אנרגיה מתחדשת חוק חדש – מטרתו של חוק זה לקבוע יעדים לאומיים ולוח זמנים ליישומם, לשם הפעלתם של מקורות אנרגיה מתחדשים במערך ייצור החשמל בישראל, ובכך לענות על הצורך בייצור אנרגיה באמצעים מקומיים תוך כדי הפחתת פליטת המזהמים הנוצרים עקב ייצור חשמל, לשפר את מאזן התשלומים הלאומי על ידי חסכון ביבוא ולהגדיל את הוודאות באספקת אנרגיה. עבר קריאה טרומית.

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי חיים – לעתים קרובות הפרמטר החשוב ביותר בהגנה על בעלי חיים הוא זהות האדם האחראי לטיפול בהם. ידע ומיומנות ראויים יכולים ליצור את ההבדל בין מוות מהיר של בעל חיים למוות מיוסר שלו, בין החזקה נאותה של בעל חיים לחיים מחפירים שלו, וזאת גם כאשר האמצעים העומדים לרשות המטפל זהים. מטרת הצעת החוק היא לאפשר קביעת הגבלות ותנאים בתקנות על ידי השר הממונה, בנוגע לחופש לעסוק בעיסוקים הנוגעים לבעלי חיים. עבר קריאה טרומית.

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תיקון – פעולות המעידות על התעללות – הצעת חוק זו באה להשלים את עבודת המחוקק בעת חקיקת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, בה נאסר על עינוי, התאכזרות ו/או התעללות, ולקבוע באופן מפורש איסור על הפיכה, גרירה, טלטול, הפעלת לחץ על אברים בעת מופע, פיטום, הרעבה, הצמאה, מניעת שינה, ואלימות פיזית. החוק המתוקן והמפורט יקל על הרשות המבצעת ועל הרשות השופטת לקיים את כוונת החוק. עבר קריאה טרומית.

הצעת חוק הגנת הסביבה (תיקון מס' 26) – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבנים המשמשים גופי ציבור –  משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. על פי הצעת החוק יותקנו חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים.  פוטנציאל  החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% – ל-15%. התיקון אושר ב-2010 פברואר 17.

הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) תיקון מס' 18 – איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים – מטרת החוק היא למנוע ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצרכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. הניסויים בבעלי חיים כרוכים בגרימת סבל עצום לבעלי החיים. במהלך בדיקת כל מוצר קוסמטי או חומר ניקוי , נערכים ניסויים על מספר רב של בעלי חיים (בין 2000-3000 ) אשר מתים בייסורים קשים. התיקון אושר ב-2010 דצמבר 21.

הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור – מטרת החוק להפחית באופן עקבי ורצוף את צריכת האנרגיה במגזר הציבורי.  הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם  וקצב הגידול במוסדות הציבור הוא הגבוה ביותר בכל מגזרי המשק.  ריסון הגידול בצריכת האנרגיה יקטין את ההשקעה בפיתוח של משק האנרגיה, יקטין את כמות מזהמי האנרגיה הצפויה בעתיד, יקטין את הוצאות הממשלה ואת תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת. על פי החוק משרדי הממשלה יחויבו להתקין תאורה חסכונית, לא יפעילו ציוד חשמלי לאחר שעות פעילות המוסד ויגבילו את וסת החום של ציוד המיזוג. החוק אושר ב-2011 מרץ 14.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)  תיקון מס' 9 –  איסור עקירת ציפורניים שלא לצורכי בריאות – על פי הצעת החוק ייאסר על חיתוך או כריתה של פרקיו, גידיו או החלק החי של ציפורניו של החתול. ניתן יהיה לעקור את הציפורניים רק לצורך שמירה על בריאות החתול ובריאות מחזיקו. מחקרים מראים שעקירת ציפורניים קשורה בסיבוכים קשים ושלילת התנהגותו הטבעית של החתול. התיקון אושר ב-2011 נובמבר 28.

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים תיקון – סירוס ועיקור כלבים – בישראל ננטשים מדי שנה כמאה אלף כלבים, חלקם מוצאים את מותם כתוצאה מתאונות או מחלות, אך חלק גדול מורדם על ידי הרשויות. הדרך היעילה, ההומאנית והטובה ביותר לפתור את בעיית ריבוי הכלבים חסרי הבית, היא באמצעות צמצום הילודה הטבעית של כלבים. זאת ניתן להשיג באמצעות ניתוח פשוט וזול הצעת חוק זו נועדה לצמצם, ככל שניתן, את ילודת הכלבים, על מנת שניתן יהיה לדאוג למאות אלפי הכלבים החיים בישראל כיום. התיקון בהצעת החוק נועד לעודד את הציבור לבצע ניתוח עיקור לכלבות וסירוס לכלבים באמצעות העלאת אגרות הרישיון לכלבים שלא עברו ניתוח לעיקור או סירוס. הפרש של 700 שקלים חדשים מדי שנה, בין אגרת הרישוי המוטלת על בעל כלבה מעוקרת או כלב מסורס לבין יתר הכלבים שלא עברו ניתוח, יהווה תמריץ ועידוד לבעלי הכלבים, שלא לחסוך את עלות הניתוח. בניתוח אין כמעט שום חשש לבריאות בעלי החיים. מאידך, לניתוח זה יתרונות בולטים נוספים כגון: שמירה על בריאות הכלבים ומניעת מחלות נפוצות כמו: סרטן הרחם והשחלות, סרטן העטינים, דלקת רחם, בעיות בפרוסטטה, סרטן האשכים ומניעת התנהגות תוקפנית של כלבים בתקופת הייחום.  התיקון אושר ב- 29 במאי 2012.

חוק הגנת הסביבה מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה ולהעברתם – מטרתו של חוק זה ליצור מרשם לאומי פומבי, נגיש וברור שיכלול מידע אודות שחרור כימיקלים לסביבה והעברתם בה, אשר באמצעותו יגברו המידע, השקיפות ויכולות הניהול והפיקוח באשר לכימיקלים ולזיהומם, והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם, הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. התיקון אושר ב- 19 במרץ 2012.

בנוסף, מרצ הובילה את ההתנגדות לחוק הווד"לים שענייני האצת תהליכי התכנון והבניה למגורים וכן את המאבק ברפורמה המוצעת בתכנון ובבנייה (רפורמת המרפסות), והייתה שותפה למאבק להצלת חוף פלמחים, ניצנים  ונחשולים. כמו כן סייעה במאבק להצלת חולות סמר, למניעת הפקת פצלי שמן בחבל עדולם והקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר.