סיכום עשייה אזרחית

הצעת חוק קביעת הזמן (מועד סיום שעון הקיץ) –  הסיעה הובילה את המאבק הציבורי להארכת שעון הקיץ.  על פי ההצעה שעון הקיץ יוארך עד הראשון בנובמבר. צמצום שעה שלמה  של אור עולה מיליוני שקלים למשק, מבזבז אנרגיה, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים ופוגע באורח החיים של כולנו. החסם העיקרי להצעת החוק הוא התנגדותן חסרת ההיגיון של המפלגות החרדיות. בעקבות הצעת החוק והלחץ הציבורי החליט שר הפנים לקדם הצעה ממשלתית שתאריך את שעון הקיץ עד תחילת אוקטובר  כלומר בשבוע שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ההצעה אינה מספקת ולכן המאבק בנושא ימשך. בשלב ישיבות הוועדה.

חוק שירות אזרחי חוק חדש – מטרות  החוק הן 1.ליצור הסדר לפיו כל אזרחי מדינת ישראל ותושביה ישרתו שירות צבאי או שירות אזרחי לתועלת ציבורית, מתוך הכרה בחשיבות התרומה לחברה ולמדינה ולהגברת השוויון האזרחי; 2. שירות לחברה המבוסס על עיקרון השוויון כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות –שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה 3. שילוב במסגרת השירות גם קבוצות ומגזרים אשר ברובם אינם משרתים כיום: אזרחים ערבים ואזרחים יהודים חרדיים – גברים ונשים; השירות האזרחי של קבוצות אלה יכונן בהדרגה ותוך התחשבות באופיים ובייחודם של המגזרים השונים בחברה הישראלית. 4. לקבוע הסדרים בדבר דחיית השירות למכסה של עילויים – תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תלמידי דת ממגזרים אחרים, אמנים, ספורטאים, ותלמידים מצטיינים בתחומי המדעים והרוח – על פי ההכרה שחובת השירות של כל אזרח בישראל היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית. בשלב ישיבות הוועדה.

חוק שירות התעסוקה תיקון – הרחבת איסור האפליה – חוק שירות התעסוקה, המסדיר בין השאר את פעילותן של לשכות שירות התעסוקה, קובע כי בהפניה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו. לעומת זאת, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח–1988, קובע מגוון רחב יותר של עילות בגינן קיים איסור אפליה. לאחר שהמחוקק הכיר בחשיבות של איסור אפליה בגין מגוון רחב יותר של סיבות על ידי מעסיק פרטי, מן הראוי לקבוע כי לשכת שירות התעסוקה המופעלת על ידי שירות התעסוקה, שהינו תאגיד סטטוטורי, תנהג אף היא בשוויוניות ראויה בגין אותן עילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מכאן ההרחבה הנדרשת בתיקון המוצע. הסיבות שמוצע לאסור אפליה בגינן בלשכות שירות התעסוקה נפוצות כגורמי אפליה בשוק העבודה הישראלי ומהוות חסם להפניית וכניסת נשים בעיקר, למקומות עבודה. הורות, היריון, טיפולי פוריות וכדומה, מהווים כיום נתון שמונע העסקת נשים. על כן נדרש כי שירות התעסוקה יונחה להפנות נשים בהריון, שהינן אימהות, או שנמצאות בטיפולי פוריות למקומות עבודה, ולא יימנע מלהפנות בגין סיבות אלה. אשר על כן מוצע לתקן את חוק שירות התעסוקה, ולהחיל את איסור ההפליה בגין אותן עילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה עוד בשלב בו לשכת שירות התעסוקה שולחת לעבודה אדם הזקוק לה. התיקון המוצא יביא לאחידות בין שני החוקים הקיימים, ויאפשר לאדם הזקוק לעבודה לקבל מלשכת התעסוקה את השירות המגיע לכל אדם באשר הוא. אושר ב- 16 בינואר 2012.

פעילות בנושא הקהילה הגאה – סיעת מרצ הינה הסיעה היחידה בכנסת הפועלת למען שוויון זכויות אזרחיות לחברי הקהילה הגאה.  חברי הסיעה השתתפו במצעדי הגאווה שהתקיימו השנה בירושלים, תל אביב וחיפה, ויזמו את אירועי "יום הגאווה בכנסת". הסיעה הגישה מספר רב של חוקים בנושא, החל מחוק נישואים אזרחיים המתיר נישואים חד-מיניים, דרך חוקים המבקשים להעביר את הדיון בסוגיות משפטיות בין בני זוג מאותו מין לבית משפט לענייני משפחה ועד חוקים המבקשים לאסור אפליית תלמידים על רקע נטייתם המינית. לצערנו, החוקים הללו נתקלים בהתנגדות גורפת של הקואליציה. כמו כן, חברי הכנסת מסייעים לעשרות זוגות אשר נתקלים בקשיים  בסוגיות הקשורות לחייהם המשותפים ובניית התא המשפחתי.

חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי חוק חדש – הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי. במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות, ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים. מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות. התופעה מדאיגה במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות בולטים בין תובעים עתירי הון והשפעה לבין נתבעים שמשאביהם מוגבלים, כמו למשל בין איל הון לעיתונאי. מטרתו של חוק זה להגן על חופש הביטוי ולמנוע שימוש בהליכים משפטיים באופן שירתיע מהשתתפות בהליך הדמוקרטי, ע"י קביעה כי אדם שהוגשה נגדו תובענה בגין פעילות שנעשתה אגב השתתפות בהליך דמוקרטי, רשאי להגיש בקשה למחיקת התובענה על הסף. עבר קריאה טרומית.

בנוסף, חברי הסיעה שותפים למגוון רחב  של הצעות חוק שמטרתן קידום השוויון האזרחי והפלורליזם היהודי. במסגרת פעילות זו הועלו הצעות חוק המבקשות להבטיח בחירה חופשית בתהליכי נישואין וגירושין  וזאת כדי לשבור את המונופול האורתודוכסי בתחומים אלו, המוביל למצב בו מאות אלפי ישראלים אינם יכולים לממש את זכותם הבסיסית לנישואין בארצם.  כמו כן יזמה מרצ כנס בנושא שנקרא "בחירה חופשית בנישואין".           

מלבד העיסוק בנושאי האישות נלחמת מרצ על מנת לעצור את המימון הציבורי לבתי הספר שבהם לא נלמדים מקצועות הליבה. מרצ העלתה במליאה את הצעת החוק לביטול חוק "נהרי" שנתקלה בהתנגדות של הקואליציה. כמו כן העלתה מרצ הצעות חוק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, להגבלת פעולות אנשי דת בלתי מורשים בצה"ל ובמשטרה, איסור רוכלות רוחנית בקרבת מוסדות החינוך,  איסור הונאה בכשרות-פיקוח על מחירי תעודת הכשר ועוד.

במסגרת השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם קיימה מרצ  כנסים המגנים את מכתב הרבנים בו קראו הרבנים שלא להשכיר דירות לאזרחי ישראל הערבים, ויצאה כנגד מגוון של תופעות של הדרת נשים במרחב הציבורי, החל מהפרדה בין נשים וגברים באוטובוסים, דרך הפרדה באירועי תרבות ציבוריים וכלה בהפרדת מדרכות.

מרצ הניחה את הצעת חוק האזרחות (זכויות להורי חייל) הקובעת כי הוריו של חייל שהשלים שירות סדיר של שנה רשאים לקבל מעמד של תושב ארעי. עוד קובע החוק כי לאחר השלמת השירות הסדיר, רשאים ההורים להישאר בארץ כתושבים ארעיים  עד למלאות 4 שנים לשהותם בארץ  אז יהיו זכאים לקבל מעמד של תושב קבע ובמלאות 5 שנים יהיו זכאים להתאזרח. עוד נקבע בחוק שמי שהשתחרר משירות סדיר משנת 2000 ועד היום לא הגיש בקשה הוא רשאי להגישה כעת הצעת החוק לא התקבלה כחוק אלא כהחלטת ממשלה מיולי 2011 (החלטה מס' 1830 אוכ/9).

ספר שאושר על ידי משרד החינוך ומחירו מפוקח, יישא חותמת אחידה וברורה שתאפשר להורים לזהותו. כך יתאפשר להורים, באמצעות ארגוני ההורים, להשפיע על בתי הספר של ילדיהם כך שייצמדו לספרי הלימוד שאושרו על ידי משרד החינוך.

על מנת להתמודד עם התופעה של חיוב ההורים ברכישת ספרים חדשים בעקבות שינויים קלים במהדורה, מוצע כי לא יאושר שינוי בספר הלימוד אם נפחו קטן מחמישים עמודים. היה והתעורר צורך בשינוי שכזה, ניתן יהיה להורות על צירוף חוברת לספר, שמחירה לצרכן לא יעלה על מחיר עלות יצור החוברת.