חברה וכלכלה

מרצ מאמינה, כי חובת המדינה לפעול לטובת כל תושביה על בסיס של שוויון מהותי.

ממשלות ישראל האחרונות פעלו במודע ובמתכוון באופן שחיזק את בעלי ההון, הרחיב את העוני וריסק את מעמד הביניים והשכבות המוחלשות. ישראל הפכה תחת שלטון הימין ממדינה שוויונית יחסית, למדינה בה הפער בין עשירים לעניים הוא מהגדולים בעולם המערבי.
ממשלת נתניהו הפחיתה מסים לבעלי ההכנסות הגבוהות ולחברות והשיתה מיסוי נוסף על מעמד הביניים ועל השכבות המוחלשות. הממשלה קיצצה את השירותים החברתיים ואת ההוצאה הציבורית ונראה שהחליטה להפריט עצמה לדעת.
הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו קבעה סדר עדיפויות מעוות, ניפחה את תקציב הביטחון במקום לחשוב כיצד ניתן לקצצו, העניקה הטבות ותקצוב מיוחד למתנחלים והזרימה מיליארדים לחינוך החרדי מבלי לדרוש לימודי ליבה.
מרבית הצעירים הישראלים נעדרים בטחון כלכלי ומעמד הביניים הולך ונחלש. הנפגעים העיקריים מהמדיניות החברתית-כלכלית הדורסנית של ממשלת ישראל הן אוכלוסיות מוחלשות ובעיקר נשים, אשר חלקן בקרב ציבור העניים גדול יותר, שיעורן בקרב המועסקים באמצעות קבלני שירותים רב יותר והן נזקקות יותר לשירותים חברתיים.
קבוצה מוחלשת נוספת היא ערביי ישראל, הסובלים מאפליה בתשתיות, בשירותים חברתיים ומתת תקצוב.
המצב החברתי-כלכלי נמדד לא רק בנתונים יבשים, אלא גם בתחושת האזרחים והאזרחיות. המיאוס מהמדיניות החברתית-כלכלית המעוותת והרצון בשינוי מהותי בסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל, מצא ביטוי בקיץ 2011 ביציאת המונים אל הרחובות למחאה.
מרצ מציעה מדיניות כלכלית הוגנת, צודקת ונקיה שמאמינה במדינת רווחה ובמגזר ציבורי חזק, בצמצום האי-שוויון, וברגולציה ופיקוח שימנעו ניצול של עובדים ושל כספי ציבור.
מרצ מאמינה שלא ניתן לנתק את הכלכלי מהמדיני והאזרחי. ולכן, היא גורסת שהסדר מדיני ארוך טווח חיוני לרווחה אמתית של אזרחי ישראל, לצמיחה בת-קיימא ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי המלא של ישראל. צמצום תקציב הביטחון והפסקת ההשקעות בהתנחלויות הם חלק בלתי נאפרד מהמדיניות החברתית-כלכלית הנדרשת לישראל.
הכלכלה הישראלית זקוקה לשידוד מערכות מלא:
1. שינוי מדיניות המיסים, באופן שיפחית את אי השוויון במשק.
2. מהפיכה בשוק העבודה והחזרת האחריות של המדינה על שירותים הניתנים לתושבים.
3. שינוי סדר העדיפויות והפסקת ההשקעה הבלתי פרופורציונאלית בהתנחלויות ובתקציב הביטחון והתניית כל התקציבים לחינוך החרדי בלימודי ליבה.

* * *

מדיניות מקרו-כלכלית

יצירת חברה צודקת ושוויונית יותר מצריכה מדיניות כלכלית וחברתית שונה בתכלית ממדיניותה של ממשלת נתניהו. המדיניות הכלכלית חברתית מצריכה שורה של צעדים: • מדיניות מקרו-כלכלית אשר תאמץ, בנוסף ליעדי הצמיחה והאינפלציה, הצבת יעדים כמותיים לצמצום הפערים ולמיגור העוני (ירידה שנתית במדד ג'יני, ירידה שנתית בשיעור העוני), תוך הרחבה משמעותית של ההשקעה הישירה בחינוך, בריאות, רווחה ודיור והעדפה מתקנת כלפי המגזרים המוחלשים ותושבי הפריפריה.
• ביטול "כלל ההוצאה" הקבוע בחוק, הגורם להקטנת ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר.
• ביטול חוק הגבלת התקציב והגדלת תקציב המדינה באחוז וחצי לכל הפחות בכל שנה, מעבר לאחוז הגידול הטבעי באוכלוסיה ובהתאם לצמיחה בשנה הקודמת.
• שינוי שיעורי החלוקה של התוצר בין הון ועבודה לטובת העבודה, על-ידי חיזוק העבודה המאורגנת.

יוקר המחיה

כחלק מהמדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית שקידמו ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, וכתוצאה מהריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי, עלה יוקר המחייה כמעט בכל תחומי החיים באופן שמאיים על ביטחונם הכלכלי של רבים מאזרחי ישראל. מרצ תפעל להשבת אחריות המדינה לתושביה; אחריות זו תתבטא בהחזרת הפיקוח על מוצרי יסוד, מימון מלא של שירותים חברתיים, יצירת מנגנונים שיתערבו בעלות הדיור ובגובה שכר הדירה, בנוסף למדיניות המפורטת, אשר תביא להעלאה בשכר ובביטחון התעסוקתי של תושבי ישראל.

רפורמה במערכת המס

בשנים האחרונות, הוצאות הממשלה הצטמצמו באופן עקבי, ומימון השירותים החברתיים על-ידי הממשלה נשחק. הצמצום בשירותים וברווחה נועד לאפשר לממשלה להפחית מסים ישירים לבעלי ההכנסות הגבוהות ולהקטין משמעותית את מס החברות. כדי להשיב לאזרחי ישראל רמה נאותה של שירותים, יש לבצע רפורמה במערכת המס, שעיקרה הגדלה משמעותית של המיסוי הישיר והקטנת המיסוי העקיף.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים

• קביעת מדרגת מס נוספת, בגובה 55%, למשתכרים מעל 60 אלף ש"ח בחודש (720,000 ש"ח בשנה). • יצירת פרוגרסיביות בשיעורי המס על ההון, כך שהכנסה הונית של עובד שצובר זכויות בקופת גמל תמוסה בשיעור נמוך, ואילו הכנסה הונית של מי שעסקו ביצירת רווחי הון, תמוסה בשיעור גבוה, השווה לשיעורי המס על עבודה.
• הנהגת מס על פעילויות פיננסיות, כפי שמתכוון לאמץ האיחוד האירופי.
• פטור ממע"מ על מוצרי מזון, תרופות ושירותים רפואיים, וקביעת מע"מ בשיעור של 5% על ספרים, עיתונים, אירועי תרבות וספורט ועל מכירה והתקנה של מוצרים המביאים לחיסכון אנרגטי.
• קביעת מס ירושה פרוגרסיבי, בשיעורים של בין 10% ל-30% על ירושות בגודל של מעל 5 מיליון ₪.
• העלאת מס החברות לשיעור של 30% לחברות לחברות שהכנסותיהן החייבות מס גדולות מ-1.2 מיליון שקל בשנה והפחתה ל20% במקרים שההכנסות נמוכות מ1.2 מיליון.
• קידום רפורמה מקיפה בחוק עידוד השקעות הון, במטרה לעודד השקעה בפריפריה. החוק במתכונתו הנוכחית מיטיב בעיקר עם החברות העשירות ביותר במשק.
• גביית מס מלא על "הרווחים הכלואים".

שינוי מדיניות תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות:
• איחוד כל תשלומי המסים, כך שהתשלום לביטוח לאומי ולביטוח הבריאות ייגבה כחלק ממס ההכנסה, בהתאם לכלל ההכנסות, ויבוטלו תקרות המס.
• שינוי הגדרות התשלומים, כך שאדם הזכאי לקצבה בהתאם למצבו ולתפקודו, לא יידרש למבחן הכנסות, אך ישלם מס בהתאם לכלל הכנסותיו, לרבות הקיצבאות, הפטורות היום מתשלום.

תמריצים סביבתיים ומיסוי ירוק

ישראל התחייבה להגביר את השימוש באנרגיות מתחדשות, אך קצב ההתקדמות הוא איטי מאוד. יש לייצר תמריצים כלכליים ברורים להתנהגות סביבתית יעילה:

• יצירת מערכת מיסוי ומנגנונים שיתמרצו כלכלית חברות ומפעלים שיצמצמו את פליטות הפחמן וישתמשו באנרגיות מתחדשות, בדומה לתוכנית שאושרה באוסטרליה.
• הוספת נתיבי תחבורה ציבורית בכניסה לערים הגדולות והרחבת מיסי הגודש.
• העתקת מודל הנתיב המהיר לתל אביב, הכולל מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומפותחת, לכניסות המזרחיות והצפוניות לתל אביב והפעלת מודלים דומים בכניסה לירושלים ולחיפה.
• צמצום ההקלות לליסינג – לא ניתן יהיה להכיר בדלק ששולם לעובד כהוצאות תאגיד ללא הגבלה על סך הקילומטרים שנוסע העובד.
• העלאת המס על סיגריות.

תעסוקה הוגנת

נכון להיום, שוק העבודה בישראל מייצר עובדים עניים ומרחיב פערים. שיעור העסקת עובדי הקבלן בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי ושיטות העסקה פוגעניות שונות מומצאות חדשות לבקרים על-ידי משרד האוצר ומאומצות על-ידי השוק הפרטי. העובדים השכירים הוחלפו על-ידי עובדי כוח אדם, שהוחלפו על-ידי עובדי קבלני השירותים והפרי-לאנסרים – העצמאים בעל כורחם. עובדים סוציאליים, מורים, אחים ואחיות, מרצים באוניברסיטה, עורכים, טכנאי מחשבים, פקידי בנק ועוד חיים בחוסר ביטחון תעסוקתי, ואינם יודעים מה יהיה שכרם, או אם תימצא עבורם עבודה נוספת בסוף החודש או הסמסטר. נשים נפגעות במיוחד מהתרחבות ההעסקה הפוגענית, משום שהן הרוב מבין המועסקים בשיטות נצלניות.
ההסתדרות, שאמורה לעמוד בחזית המאבק על זכויות עובדים, הפכה למשתפת פעולה עם האוצר ועם המעסיקים ואינה פועלת לשינוי השיטה.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• הפסקת ההעסקה הקבלנית בשירות המדינה: לא יחודשו הסכמי התקשרות להעסקה קבלנית ולא יוצאו מכרזים חדשים, כך שתוך 3 שנים לא יהיו עוד מועסקים על בסיס מכרזים קבלניים בשירות המדינה.
• בחינה מחודשת של כל ההסדרים של המדינה להתקשרות על בסיס זמני – פרי-לאנס, הנמשכים מעל 6 חודשים. כל התקשרות שנדרשת במהותה לפרק זמן של 6 חודשים או יותר, בהיקף העסקה של 20 שעות בשבוע או יותר, תוכל להיות מומרת בהעסקה ישירה, בהתאם להחלטת נותן השירות.
• חקיקת חוק הקובע זכויות סוציאליות מוגדלות למועסקים לפי שעה.
• במכרזים למתן שירותים של כל רשות או חברה ממשלתית, תינתן העדפה של 15% להתקשרות עם תאגידים בבעלות עובדים. העדפה תינתן גם להתקשרות עם עסקים קטנים ובינוניים ועם עסקים אשר ליבת פעולתם בפריפריה.
• קביעת גיל פרישה גמיש, והבטחת האפשרות לעובדים לרכוש השכלה במהלך כל שנות העבודה.
• שכר הגבוה מפי 15 השכר הנמוך ביותר בחברה, לא יוכר כהוצאה לצרכי מס.
• הרחבת תחומי האחריות של אגף הפיקוח במשרד התמ"ת והפיכתו לגוף אפקטיבי, בעל תקציבים משמעותיים וכוח אדם מספק, אשר יוכל להבטיח כי כל עובד בישראל מקבל את המגיע לו בעבור עבודתו.
• אכיפה אפקטיבית של החוק למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה והרחבת סמכויות הנציב/ה למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה.
• העלאת השכר במקצועות השירות, הנשיים ברובם: אחיות, סייעות, גננות, מורות ועובדות סוציאליות.
• הכרה בהטרדה מינית במקומות עבודה כתאונת עבודה.
• גיבוש תוכנית לביטול הפערים הכלכליים-חברתיים בין האזרחים היהודים לבין האזרחים הערבים. התוכנית תכלול, בין היתר, הקמת אזורי תעשייה ביישובים הערביים, או שילוב של ישובים ערביים באזורי תעשייה קיימים; הגדלת שיעור תעסוקת הנשים הערביות על-ידי הסרת החסמים העומדים בפניהן ויצירת הזדמנויות תעסוקה ותנאים המאפשרים להן לצאת לעבוד; והצבת יעדים ברורים לקידום תעסוקת אקדמאים ערבים ולמיגור תופעת הפרישה המוקדמת של גברים ערבים משוק התעסוקה.

התאגדויות עובדים

• חיזוק משמעותי של ארגוני העובדים: הבטחת הזכות להתאגדות והטלת סנקציות קשות על מעסיקים אשר פוגעים בזכותם של העובדים להתארגן.
• הבטחת זכויותיהם של העובדים לייצוג ישיר ולדמוקרטיה במנגנוני קבלת החלטות. עובדים מעורבים, הם עובדים העומדים טוב יותר על זכויותיהם.
• עידוד הקמת קואופרטיבים – התארגנויות כלכליות של עובדים.

מאבק בהפרטה והחזרת האחריות למדינה

תהליכי ההפרטה הגורפים שעברו על המשק הישראלי בעשורים האחרונים לא הביאו לשיפור התחרות או ליעילות כלכלית, אלא לריכוז ההון בידיים בודדות, למערכת קשרים הון-שלטון המאיימת על הדמוקרטיה הישראלית, לפגיעה באיכות ובכמות של השירותים החברתיים, ולפגיעה בזכויות העובדים.

שירותי הרווחה סבלו מההפרטה החמורה ביותר, ורובם הגדול עבר לבעלות ולניהול פרטיים. גם במערכת החינוך תופסת ההפרטה מקום של כבוד: שירותי חינוך ניתנים באמצעות עמותות וגופים עסקיים, מורים מועסקים כעובדי קבלן והנטל הכלכלי המוטל על כתפי ההורים הולך וגדל. ההפרטה צמצמה את מומחיות המדינה בתחומי הרווחה והחינוך, וכך גם יכולתה לפקח באופן יעיל על השירותים הניתנים.

מרצ תפעל לקידום תוכנית הצברה, שתשיב למדינה את האחריות על השירותים החברתיים. תוכנית ההצברה תכלול, בין היתר:

• העסקה ישירה על-ידי משרד הרווחה: משרד הרווחה יחזור להיות מעסיק, ובתוך חמש שנים יוחזרו רוב שירותי הרווחה לבעלות המדינה ולהעסקה ישירה על-ידי המדינה. לא כל השירותים חייבים להינתן אך ורק ישירות מהמדינה, אולם תבוטל לחלוטין העסקת עובדים סוציאליים וניהול תחומים שלמים בידי גופים פרטיים.

• העסקה ישירה במשרד החינוך: לא יועסקו מורים בדרך של העסקה עקיפה. יבוטלו המכרזים להעסקה עקיפה של מורים לשעות הצהרון והמורים יקלטו כעובדי משרד החינוך. כן יקלטו כעובדי משרד החינוך כל מורי היל"ה, אשר מלמדים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך תוך העסקה עקיפה.

• העסקה ישירה במשרד הבריאות: אחיות בתי הספר, ישובו להיות עובדות של משרד הבריאות; משרד הבריאות יפעיל מוסדות שיקום לקשישים ומוסדות סיעוד.

• תופסק לחלוטין הפרטת שירותי הפיקוח: מערך הפיקוח, אשר אף הוא עובר הפרטה, יוחזר באופן מלא, בתוך שנה אחת, לאחריות המדינה ועובדיה.

מאבק בריכוזיות במשק

המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה, המתבטאת בשליטה של מספר מצומצם של קבוצות עסקיות על חלק עצום מהפעילות הכלכלית. המבנה הריכוזי מאפשר למעטים לצבור הון וכוח על חשבון הרבים, ומעמיק את הפערים הכלכליים. בנוסף, ריכוז ההון בידי מספר מצומצם של בעלי שליטה מביא לעליות מחירים מופרזות ולהכבדת הנטל על השכבות המוחלשות ועל מעמד הביניים. ריכוזיות השליטה במשק החריפה בשנים האחרונות בשל התרחבות ההפרטה וצמצום המעורבות הממשלתית בשוק ההון והפנסיה. היעדר רגולציה על שוק ההון והשתלטות טייקונים על בתי השקעות וקרנות פנסיה מסכנים את החסכונות ארוכי הטווח של הציבור בישראל, פוגעים בתשואות וביציבות, ובסופו של דבר גם בצמיחה. מרצ תומכת בחיזוק מנגנוני הרגולציה ובשינוי מבנה הבעלות על קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל במטרה להפוך אותם לגופים בבעלות העמיתים.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• פירוק פירמידות השליטה על-ידי הגבלת המבנה הפירמידלי לגובה של שתי "קומות" בלבד, ואיסור גורף על אחזקות צולבות בנכסים פיננסיים וריאליים.
• הפעלת מגבלות רגולטוריות על אחזקה במספר ענפים, לרבות תחום התקשורת, ופירוק קבוצות רב ענפיות משיקולי תחרות.
• פיקוח בית המשפט על הסדרי חוב, לפי מתווה חוק "התספורות" אשר נחקק ביוזמת מרצ.
• מאבק בתופעת תכנוני המס האגרסיביים, שמאפשרים לחברות גדולות להתחמק מתשלום מסים כחוק.
• חיוב מונופולים פרטיים וקבוצות ריכוזיות בפרסום דו"חות כספיים, בדומה לחובה החלה כיום על חברות ציבוריות.
• הגברת השקיפות והאחריות בהתנהלות הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הפנסיה של הציבור.
• פיתוח מודל של בעלות קואופרטיבית על קרנות הפנסיה ומכשירי החיסכון לטווח ארוך.

מאבק באבטלה

העבודה היא מרכיב חיוני בחייו של אדם, המספקת עיסוק, פרנסה ואמצעי למימוש עצמי ולקיום בכבוד. מובטלים בישראל נתפסים מזה שנים, על-ידי הממסד, כמי שאינם רוצים לעבוד, ודמי האבטלה מוצגים כנטל אותו הם משיתים על המדינה. דמי האבטלה הם זכות, למענה מפריש העובד ממשכורתו במשך שנים והם גם אינטרס כלכלי של המשק כולו, אשר מטרתו לתת לעובד אפשרות למצוא עבודה ההולמת את יכולתו האישית והשכלתו, ממצה את כושר השתכרותו ומגדילה את הפריון והצמיחה. לכן, הצמצום בדמי האבטלה וחיובם של מובטלים לקבל כל משרה, תוך פגיעה מתמשכת בשירות התעסוקה ובשירותים המקצועיים אותם הוא אמור לספק, פוגעים בעובדים ובכלכלה הישראלית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

• הפחתה מתמדת של מספר הבלתי מועסקים תוך שאיפה לתעסוקה מלאה.
• שיפור מערכת ההשמה הציבורית והמערך הציבורי להכשרות ורענונים מקצועיים.
• החזרת החובה למצוא למובטלים עבודה המתאימה לכישוריהם.
• יצירת מקומות עבודה בדרך של השקעה ציבורית בבניית תשתיות.
• השבת הזכאות לדמי אבטלה מלאים במהלך תקופת ההכשרה המקצועית.
• קיצור תקופת ההכשרה המזכה בדמי אבטלה ל- 10 חודשים, או 24 חודשים במהלך שלוש השנים האחרונות.
• ביטול מגבלת הזכאות לדמי אבטלה לפעמיים בארבע שנים, וביטול ההפחתה במספר ימי הזכאות ובגובה דמי האבטלה.
• קביעת זכאות לדמי אבטלה לעובדים עצמאיים מובטלים.
• פיתוח כישורי מובטלים, ומתן הכשרה מקצועית והכשרה לחיפוש והשתלבות בעבודה.
• הקמת מעונות יום שיאפשרו יציאת הורים לילדים קטנים לעבודה.
• יצירת פתרונות תחבורה להגעה למקומות העבודה.
• הענקת תמריצים למשתלבים בעבודה וביטול הענשת אלה שאינם מצליחים להשתלב.
• התאמת פתרונות ייחודיים לכל אדם, תוך התחשבות ברקע התרבותי ממנו בא ובמצבו המשפחתי.
• ביטול הפעלת תוכניות להשמה בידי חברות למטרות רווח.
• התמקדות בהכשרה מקצועית לצעירים הנמצאים בתחילת דרכם בשוק העבודה, ובהכשרה מקצועית של עובדים משכבות מוחלשות.
• עידוד תעסוקת נשים ומתן הכשרות מקצועיות בדגש רב גילאי, כולל לנשים באמצע החיים, מכל קבוצות האוכלוסייה.

מדיניות רווחה

המדינה היא האחראית לרווחת התושבים ולקיומם בכבוד. מרצ תקדם חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות שיכלול את הזכות לבריאות, לחינוך, לדיור, לתעסוקה, לקיום בכבוד, להתאגדות ולשביתה.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

• הבטחת כספי חסכונות הפנסיה על-ידי המדינה, עליה מוטלת האחראיות לכך, באופן שיבטיח לכל מי שחסך במשך כל שנות עבודתו כי יקבל פנסיה הולמת.
• הצמדת כל הקצבאות לשכר הממוצע במשק.
• השבת הקצבאות למשפחות חד הוריות/יחידניות ועידוד יציאה לעבודה באמצעות תמריצים.
• העלאת קצבאות הילדים.
• הבטחת קצבת הבטחת הכנסה המאפשרת קיום בכבוד.
• השלמת הכנסתם של קשישים נטולי הכנסה אחרת מלבד קצבת הזקנה, עד לגובה שכר המינימום.
• תקצוב הולם לתכניות לטיפול באלימות במשפחה ובאלימות כלפי נשים, לנפגעי נפש ולשכונות מצוקה.
• חקיקת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, ומימון הוצאות לטיפול בילדים עד גיל 8 למשפחות עובדות. צעד זה חיוני היות ומערך חינוך ממלכתי חינם לפעוטות מהווה מנוע צמיחה חשוב אשר לו השפעה משמעותית על שוויון מגדרי.
• פיתוח מגוון רחב של שירותים קהילתיים, בכללם שירותי מניעה, פנאי, סיוע ותמיכה לילדים ובני נוער בכלל וילדים ובני נוער בסיכון בפרט, תוך מתן דגש מיוחד על מענה לצרכים של קבוצות מיעוט תרבותיות וילדים ובני נוער עולים.
• הבטחת ההתאמה התרבותית של כל שירותי הרווחה לצרכים השונים של קבוצות האוכלוסיה המגוונות.
• מתן קצבאות הוגנות לניצולי שואה.
• מתן ערבויות מדינה למתן משכנתא הפוכה לקשישים.

פיתוח ויישום תוכנית לאומית לשיקום חייבים

הכרסום במדינת הרווחה, והאופן בן מעודדים הבנקים וחברות כרטיסי אשראי את הציבור הרחב לקחת הלוואות, הביאו למצב בו נגד למעלה משמונה מאות אלף מתושבי ישראל מנוהלים הליכי גבייה בהוצאה לפועל. 61% מהזוכים בהליכים אלו הם בנקים, חברות תקשורת ורשויות השלטון. במקום לייצר מערכת שתאפשר פריסת חובות, הקלות בריביות ובחינה מושכלת של יכולת התשלום של התושבים, נבנה מערך להטלת סנקציות.

הסנקציות שנקבעו לא סייעו בהגברת הגבייה, אלא הגדילו משמעותית את מספר האנשים שאינם מצליחים לעמוד בתשלומים. מערכות הגבייה אלימות במיוחד, ומוסיפות הוצאות בגין הליכים משפטיים והליכי גבייה, כך שבפועל הן מאפשרות שוד של אזרחים בחסות החוק.
המדיניות הנוכחית מייצרת חייבים אשר אינם יכולים לעמוד בתשלום חובותיהם ומדרדרים למצבי קיצון. מרצ תפעל לפיתוח ויישום של תוכנית חירום לאומית, שתכלול:
• מינוי יועץ מיוחד, עובד שירות התעסוקה, על-ידי ראש ההוצאה לפועל, או על פי בקשה של חייב אשר סך חובותיו עולה על 70 אלף ₪. היועץ יבחן את כל חובות החייב ויכין עבורו תוכנית לחזרה להתנהלות כלכלית תקינה. התוכנית תהווה בסיס מחייב לקבלת החלטות בהוצאה לפועל.
• קביעת סכום השתכרות בגובה שכר מינימום למשק בית, שאינו ניתן לעיקול.
• ביטול הסנקציה של מאסר חייבים.
• ביטול הסנקציה של שלילת רישיון הנהיגה אשר רק מונעת מהחייבים אפשרויות השתכרות.
• מתן עדיפות בגביית חובות לאנשים פרטיים ולא לבנקים ולמוסדות.
• מתן אפשרות לקבלת הפטר מחובות, לחייבים בני 67 ומעלה המצויים בהליכי גבייה חמש שנים ויותר.

מדיניות בריאות

חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהונהג בינואר 1995 הבטיח סל בריאות לכלל אזרחי ישראל, אולם בישראל קיימים, עדיין, פערים גדולים בתחום הבריאות הנובעים משיוך אתני ומעמדי ומהפער בין הפריפריה למרכז. במהלך השנים לא עודכן התקציב הממלכתי למימון סל הבריאות והסל נשחק. מימון השירותים מושת יותר ויותר על המבוטחים, בניגוד לעקרונות החוק, תוך פגיעה קשה בשוויון. בנוסף, העדר השקעה בתשתיות פיזיות ובכוח אדם מהווה איום ממשי על מערכת הבריאות הציבורית. מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

• אימוץ תוכנית לאומית לצמצום הפערים בבריאות.
• עדכון סל הבריאות בשני אחוזים בשנה כך שיכלול את כל השירותים והתרופות המשמעותיים, בהתאם להצעת החוק שיזמה מרצ.
• תיקון נוסחת חלוקת המשאבים בין קופות החולים כך שתיתן ביטוי למשתנים חברתיים ופיצוי לתושבי הפריפריה.
• תיקון חקיקה שמטרתו פיצוי על שחיקת המימון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
• יצירת הפרדה, באמצעות חקיקה ותקינה, בין מערכת הבריאות הציבורית למערכת הבריאות הפרטית, כך שלא ניתן יהיה לקבל שירותים פרטיים במסגרת המערכת הציבורית.
• התחייבות להרחבת סל שירותי הבריאות הממלכתי על חשבון ביטוחים משלימים ופרטיים.
• התחייבות לתקצוב רופאים בהיקף מלא, שאינם מועסקים באורח פרטי, כחלופה לשירותי הבריאות הפרטיים.
• הכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות: אשפוז סיעודי וטיפול סיעודי בקהילה תוך הבטחת 40 שעות לפחות של טיפול בקהילה, פיתוח מרכזי יום בהיקף נרחב וביטול השתתפויות משפחה במימון.
• מימון מלא של טיפולי שיקום לקשישים והבטחת מקומות שיקום בהתאם לנדרש.
• המשך הכללת הטיפול בנפגעי נפש בקהילה בסל הבריאות תוך שמירה על מערך המרפאות הציבוריות, הבטחת זכויות העובדים והעובדות ואיכות וזמינות ההכשרה המקצועית.
• הבטחת כניסתן של נפגעות תקיפה מינית לרפורמה בבריאות הנפש.
• המשך תהליך הכנסת טיפולי השיניים לסל הבריאות.
• הקצאת משאבים משמעותיים לקידום הרפואה המונעת.
• גיבוש מדיניות כוללת לטיפול במגיפת האיידס ובמחלות העוברות במגע מיני: השקעת משאבים במניעה ובהסברה שתכלול העלאת המודעות לחשיבות מין מוגן מחד, וקבלה חברתית של חולים ונשאים מאידך.
• ביטול תשלום השתתפות עצמית בעת קבלת שירותי רפואה מונעת, ביקור אצל רופאים, ורכישת תרופות המצויות בסל הבריאות, תוך השלמת תקציב לקופות החולים.
• ביטול הפרטת שרותי הבריאות לתלמיד.
• שינוי תקינת בתי החולים על מנת לשפר את איכות המפגש בין מטפל ומטופל ומתן טיפול מיטבי.
• ביטול הועדות להפסקת הריון והעלאת גיל המימון להפסקות הריון מעל גיל 19 תוך הבטחת זכות האישה לשליטה מלאה על גופה.
• התחייבות להתייחסות למגדר במחקרים ובפרסומים של משרד הבריאות.
• הפעלת תוכנית לאומית להגנה על בטיחות ילדים ולמניעת היפגעותם בתאונות.
• הכללת תרופות וחיסונים למחלות נשים ולמניעתן בסל הבריאות, לרבות ובדגש על אמצעי מניעה וחיסון למניעת סרטן צוואר הרחם.
• הכללתן של נפגעות תקיפה מינית ברפורמת בריאות הנפש.
• הקמת מחלקת אשפוז ייעודית לנפגעות תקיפה מינית והקמת הוסטלים שיקומיים.

דיור

 

מרצ מאמינה כי לכל תושב זכות בסיסית לדיור ולכן על המדינה מוטלת החובה להבטיח לכל תושביה קורת גג ראויה. מדינת ישראל התעלמה מחובתה להבטחת דיור לתושביה והפקירה תחום זה לידי השוק החופשי, מדיניות פושעת אשר הביאה לעליית מחירי הדיור ולמשבר רחב ההיקף בו אנו מצויים כיום. מרצ תפעל להפעלת תוכנית חירום לאומית להסדרת משבר הדיור, שתכלול:
• הסדרה מיידית של פתרונות למחוסרי דיור.
• בניית דיור ציבורי וקביעת קריטריונים שקופים לחלוקת דיור ציבורי לזכאים.
• הגדלת הסכומים המועברים לזכאים לסיוע בשכר דירה, בהתאם למחירי השכירות במשק, וקביעת קריטריונים שקופים למתן הזכאות.
• קביעת הגדרה בחוק לדיור בר-השגה ובניית דיור בר השגה.
• עדכון ריאלי של המשכנתאות בהתאם למחירי הדירות בשוק.
• מתן אפשרות ללקיחת משכנתא ללא צורך בהון ראשוני, על בסיס תשלומים שוטפים בלבד.
• עידוד בנייה להשכרה ארוכת טווח במימון ממשלתי. הממשלה היא שתדאג לבנייה, להשכרה ולתחזוק הנכסים.
• התניית אישורים לבנייה חדשה בכך שאחוז מסוים מהדירות יהפוך לדיור ציבורי ולדיור בר-השגה.
• מתן אפשרות לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחות משמעותיות, בהתאם לחוק הדיור הציבורי, שחוקקה מרצ.
• הקמת רשות לשכירות הוגנת, אשר תוכל לקבוע מחיר שכירות הוגן ותנאי שכירות הוגנים.
• קביעת מס רכוש בסך 30% מערך הבית על מחזיקי דירה שנייה ויותר, אשר יכנס לתוקף בתוך שנה מיום חקיקתו. בעלי הדירות יוכלו להימנע מתשלום המס כאמור, באם יודיעו כי הם מכפיפים את הדירות שבבעלותם לרשות לשכירות הוגנת, אשר תקבע את גובה דמי השכירות ותנאיה.
• התייחסות מיוחדת לצרכי הדיור באוכלוסייה הערבית, והסרת החסמים הגורמים לאי השוויון העמוק בהקצאת משאב הקרקע בין יהודים לערבים.

זכויות אזרחים ותיקים

מעמדם של האזרחים הוותיקים נשחק בשנים האחרונות באופן מדאיג. האזרחים הוותיקים הם בעלי זכויות וביכולתם לתרום תרומה משמעותית לחברה. מרצ רואה חשיבות ייחודית בהבטחת זכותם של האזרחים הוותיקים לקיום בכבוד ובהבטחת מעמדם וחוסנם הכלכלי, על מנת שיוכלו לתפקד באופן מקסימלי בקהילה בה הם חיים ולמצות את שנות הגמלאות.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• העלאת קצבאות הזקנה האוניברסאליות והצמדתן לשכר המינימום, תוך הטלת מיסוי מלא על הקיצבה.
• בהעדר רפורמה במנגנון המיסוי – יובטח כי השלמת הכנסתם של קשיש או קשישה, שאין להם הכנסה אחרת, תביא להכנסה בגובה שכר המינימום ליחיד.
• הבטחת פנסיה לכל עובד ועובדת.
• הרחבת רכיבי השכר הרלבנטיים לצורך חישוב הפנסיה, על מנת למנוע ירידה דרסטית ברמת החיים עם הפרישה לגמלאות.
• חקיקת חוק לפיקוח על גופי הביטוח הפנסיוני אשר יחייב אותם למסור מידע לציבור, והסדרת אמצעים רגולטיביים שיגנו על חסכונות הפנסיה.
• הצמדת הגמלאות הפנסיוניות לשכר הממוצע במשק למניעת שחיקתן לאורך זמן.
• הטמעת חשיבה מגדרית בחוקי פנסיה על-ידי חקיקה שתכלול הורדת דמי ניהול, ביטחון לחיסכון, החזרת הכסף לקופות ציבוריות. כמו כן, הנגשת תכנים פנסיוניים לאוכלוסיות רחבות.
• ביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות, המהווים מס נוסף ולא מוצדק על הגמלאים.
• הגדלת שעות הטיפול הסיעודי המגיעות לאדם בביתו והרחבת הזכאות לטיפול כזה, כך שגם בעלי מוגבלות יוכלו להמשיך לחיות בתוך הקהילה.
• ביטול האפליה בקבלת שירותי בריאות מטעמי גיל.
• הטלת פיקוח ממשלתי על מחיריהן של תרופות ללא מרשם.
• מתן אפשרות ללקיחת "משכנתא הפוכה" בערבות מדינה, שתאפשר לאזרחים ותיקים להמשיך לחיות בבתיהם ולקבל סכום חודשי קבוע שיסייע בחיי היום-יום.
• חקיקת חוק פיקוח על עסקאות דיור מוגן, שימנע ניצול של אזרחים ותיקים ויחיל על החברות העוסקות בכך חובת דיווח למבקר המדינה.
• עידוד הקמת בתי דיור מוגן באמצעות הקצאת קרקע ייעודית, העדפת התקשרות עם התארגנויות עצמאיות בבעלות קשישים לבניית דיור מוגן והטלת חובה על קבלנים להקצות 25% מן הדירות בבתי דיור מוגן במחיר ההולם קריטריונים של דיור בר-השגה.
• נסיעה בתחבורה ציבורית חינם לאזרחים ותיקים.
זכויות ניצולי שואה
ניצולי שואה רבים חיים בישראל בתת תנאים. האנשים הללו, ששרדו את הגיהנום, מתמודדים בזקנתם עם מחסור ועוני. זוהי חרפה שמעידה יותר מכל על מצבנו כחברה. מרצ תפעל לחקיקת חוק זכויות ניצולי השואה, אשר יבטיח זכויות לכל ניצול, אשר שהה על אדמת גרמניה או מי משותפיה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

זכויות אנשים עם מוגבלות

זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתלב באופן מלא בחיי החברה, ואין להסתפק בצעדים שמטרתם להיטיב עמם או להקל עליהם בבידודם. יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר נחקק ביוזמת מרצ, מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך למתן זכויות יסוד לאנשים עם מוגבלות. הפעילות הענפה בכנסת ה- 18 בנושא מימוש הזכות לנגישות, שיפרה את מצבם של אנשים עם מוגבלות, אולם הדרך ליצירת שוויון וזכויות מלאות עדין ארוכה. מרצ מחויבת להמשך המאבק, ולהקצאת כל המשאבים הדרושים ליישום מלא של החוק.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• הבטחת אכיפה אפקטיבית של החוק כך שתימנע כל אפליה בתעסוקה ותובטח נגישות במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית לבעלי מוגבלויות.
• העלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.
• העלאת קצבאות השירותים המיוחדים לגובה שיאפשר העסקה הוגנת של עובד סיעוד.
• חקיקת פרק בנושא דיור בקהילה, סיוע אישי וחינוך, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
• חקיקת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות והקמת רשות שיקום לאומית.
• שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל, בהתאם לרצון הוריהם, ותקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך), באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.
• הקצאת משאבים להשוואת רמת השירותים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
• החלת חוק הבריאות הממלכתי על תחום בריאות הנפש כך שיובטח טיפול זמין והולם בתוך הקהילה.
• הוצאת הועדות הרפואיות מידי הביטוח הלאומי בהתאם להמלצות ועדת גולדברג והחלת רפורמה במבנה הוועדות כך שתובטח זכותו של הנכה ליחס הולם ולנציגות מטעמו בוועדה.
• השוואת הזכויות בתחום הבריאות בין נכי צה"ל, נכי תאונות עבודה ונכים בכלל.
• קידום הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאנשים עם מוגבלויות באמצעות השקעה ממשלתית בהתאמות פיזיות וחושיות של כל מוסדות הלימוד האקדמיים, קידום תכניות לעידוד לימודים אקדמיים של אנשים עם מוגבלויות והגדלת התגמולים שניתנים למעסיקים של עובדים עם מוגבלות.
• החלת חוק עידוד השקעות הון על מפעלים שלמעלה ממחצית מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות, וקביעת הטבות במיסוי למעסיקים המעסיקים מעל 10% אנשים עם מוגבלות.
• צמצום משמעותי של העסקת עובדים בדרך של "מפעלים מוגנים" והעברת ה"מפעלים המוגנים" למסלול של קביעת שכר מינימום מותאם.

פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה

ישראל הוקמה כמדינה של פליטים. נראה כי רוב חברי הכנסת בקדנציה האחרונה שכחו עובדה זו. בכנסת הנוכחית הועברו חוקים אשר פוגעים בזכויות הפליטים, מתירים לעצור אותם במחנות ואפילו מאפשרים מעצרם של ילדים. כמו כן, השיח הציבורי בנושא הפליטים הפך גס, אלים ומסוכן. המדינה מנהלת מאבק במהגרי העבודה אך ממשיכה במקביל לגייס עובדים נוספים ברחבי העולם אשר פעמים רבות מוצאים עצמם מנוצלים, הן על-ידי חברות כח האדם אשר הביאו אותם לארץ והן על-ידי המעסיקים. ישראל אמנם מצהירה על מדיניות שמים סגורים, אולם בפועל, היא מעודדת הבאת עובדים זרים ולא מציגה מדיניות המעודדת העסקת עובדים ישראליים במקצועות עתירי עובדים זרים, כמו סיעוד, חקלאות ובניין.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• ביטול מדיניות הכליאה של מבקשי מקלט. כליאת מבקשי המקלט וילדיהם, לאחר התלאות שעברו בדרך, מהווה התעללות חסרת תכלית ותוחלת.
• מתן אישור עבודה למבקשי המקלט.
• החלת תושבות חברתית (נגישות לשירותי רווחה ובריאות) למבקשי המקלט ונגישות לשירותי בריאות ורווחה עד קבלת מעמד של פליט.
• הקמת מערכת בדיקת בקשות מקלט הוגנת ומתפקדת והענקת מעמד פליט למבקשי המקלט שיוכרו כפליטים.
• הקמת מרכזי קליטה פתוחים בכל רחבי הארץ ולא בשכונות מצוקה.
• מתן אישורי עבודה בישראל למהגרי עבודה על בסיס אישי בלבד, ולא דרך חברות כוח אדם.
• ביטול משטרת ההגירה, והרחבה משמעותית של היחידה לאכיפת חוקי העבודה. יחידה זו תעסוק, בין היתר, בהבטחת תנאי עבודה שווים למהגרי עבודה.
• החלת מורטוריום על כל מהגרי העבודה החיים בישראל לתקופה של שנה, בה יוכלו העובדים להסדיר את מעמדם. מהגרי עבודה יוכלו לקבל אשרות שהייה, עד לקבלת מעמד קבע ואזרחות.
• מתן מעמד קבע לילדי עובדים זרים אשר נולדו בישראל או חיו בה במשך 5 שנים ויותר, כך שיוכלו בהמשך לבקש ולקבל אזרחות ישראלית.
• הבטחת הזכות לבריאות, חינוך, כיסוי בגין תאונות עבודה, נכות ולידה לכל עובד זר המועסק בישראל.
• רפורמה בתנאי העסקת עובדים זרים בסיעוד – ביטול חובת הלינה בבית המטופל, ביטול יחסי עובד-מעביד בין המטפל למטופל הסיעודי, הגדרת מעסיק ברור, אשר יהיה אחראי לכל זכויות העובדים, הסדרת תנאי ההעסקה, ותשלום בגין שעות נוספות.
• החלת חוק שעות עבודה ומנוחה על כל מהגרי העבודה המועסקים בישראל.