זכויות האזרחים הערבים כמיעוט לאומי

ישראל היא מדינת העם היהודי ומדינת כל אזרחיה. חוק השבות מקנה יתרון ליהודים רק בכניסה לישראל, אך הוא אינו מעניק להם יתרון על כל אזרח אחר במדינה. מעמד כל אזרח ואזרחית ללא הבחנה על רקע לאום חייב להיות שווה.
מלבד הבטחת שוויון מלא לכל אזרחי המדינה, ישראל תכיר במיעוט הערבי כמיעוט לאומי שלו זכויות קולקטיביות, ותאפשר לו לממש ולבטא את תרבותו הייחודית ולפעול בשפתו.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים

• הקמת זרם חינוך ממלכתי ערבי במקביל לזרם הממלכתי ולזרם הממלכתי הדתי, והקצאת תקציב הולם לשם כך.
• לוח השנה הרשמי של המדינה יכלול גם חגים מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
• שילוב פעיל ומתמשך של אזרחים ערביים במוסדות פוליטיים ומנהליים, והבטחת ייצוג הולם של ערבים במגזר הציבורי, על פי חוק שנחקק ביוזמת מרצ בשנת 2000.
• תיקון אפליית האזרחים הערבים ופיתוח תכנית רחבת היקף להעדפה מתקנת של האוכלוסייה הערבית בכל תחומי החיים.
• מתן ביטוי מעשי למעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינה, במערכת החינוך, במרחב הציבורי ובפרסומי הממשלה. הרחבת לימודי הערבית המדוברת בבתי הספר היסודיים ושינוי של אופן לימוד הערבית גם בחטיבות הביניים והתיכונים, בדגש על היכולת לנהל שיחה, על הכרת תרבות האחר ועל למידה ממורים ערבים.
• הקצאת משאבים ניכרת לעידוד ולהנכחה של התרבות הערבית הן בקרב הציבור הערבי והן בקרב הציבור בכלל.

מאבק בגזענות

בשנים האחרונות היינו עדים לעליה תלולה בגילויי גזענות, שנאת זרים ואפליה. לא ניתן עוד לדבר על עשבים שוטים בשולי החברה, מדובר בהתבטאויות של שרים וחברי כנסת, קריאות לפעולות גזעניות המושמעות על-ידי רבנים, אשר הביאו לאלימות ולמעשי לינץ’. מרצ תמשיך לעמוד בראש המאבק נגד הגזענות בכנסת, בבתי המשפט וברחוב.
• מרצ תפעל להפעלת החוק בדבר עבירות שנאה כלפי כל ציבור או אדם מטעמים של דת, גזע, מוצא, מין, נטייה מינית וזהות מגדרית.
• מרץ תפעל להרחבת הפעילות החינוכית נגד הגזענות בכל שכבות הציבור.
• מרצ תפעל לביטול החוקים הגזעניים שהתקבלו בכנסת ה18, המכונים חוק הנכבה, חוק החרם וחוק ועדות הקבלה.
• מרצ תפעל נגד קבלת הצעות החוק הגזעניות, אשר הונחו על שולחן הכנסת בידי ח"כים ממפלגות הימין, מקדימה ועד ישראל ביתנו: הצ"ח הצהרת נאמנות לח"כים, הצ"ח הקולנוע, הצ"ח העברת ח"כ מכהונתו, הצ"ח איסור הסתה, הצ"ח הצהרת נאמנות לאזרחות, ותיאבק נגד הצעות חדשות, ברוח דומה, שוודאי יונחו על שולחן הכנסת הבאה.
• כחלק מהמאבק בגזענות מרצ תפעל לקידום תוכנית מקיפה במערכת החינוך כולה שתעסוק בחינוך לחיים משותפים ושוויון אזרחי, כולל הכרה של הנרטיבים הלאומיים השונים, תוך כדי הדגשת עיקרון האזרחות השוויונית והחיים המשותפים. על התוכנית לכלול גם מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים על בסיס מתמשך.

תיקון האפליה

לאורך כל שנות המדינה הופלו אזרחי ישראל הערבים באופן עמוק ושיטתי בתחומים רבים, מרצ תפעל לתיקון האפליה, בין השאר בתחומים הבאים:

• גיבוש תוכנית לביטול הפערים הכלכליים-חברתיים בין האזרחים היהודים לבין האזרחים הערבים. התוכנית תכלול, בין היתר, הקמת אזורי תעשייה ביישובים הערביים, או שילוב של ישובים ערביים באזורי תעשייה קיימים; הגדלת שיעור תעסוקת הנשים הערביות על-ידי הסרת החסמים העומדים בפניהן ויצירת הזדמנויות תעסוקה ותנאים המאפשרים להן לצאת לעבוד; והצבת יעדים ברורים לקידום תעסוקת אקדמאים ערבים ולמיגור תופעת הפרישה המוקדמת של גברים ערבים משוק התעסוקה.
• זירוז אישור תכניות מתאר בישובים ערבים והרחבתם על מנת לאפשר היתרי בנייה ופתרונות דיור.
• הרחבה משמעותית של שיווק קרקעות מדינה לפיתוח ובנייה ביישובים הערביים, על-ידי הסרת החסמים הגורמים לאי-השוויון העמוק בהקצאת משאב הקרקע בין יהודים לערבים.
• גיבוש תוכנית לצמצום משמעותי של מספר האזרחים הערבים בישראל המתגוררים במקרקעין שאינם רשומים על שמם, שתכלול, בין היתר, את הסדרת רישום הבעלות, הגברת מודעות הציבור להליך רישום המקרקעין ופישוט וקיצור של התהליך והפחתת עליות הרישום.
• הוזלת מחיר הדיור על-ידי הכללת הישובים הערביים באשכולות 1-4 בתוכנית סיוע ממשלתית ייחודית, שתכלול הפחתת המיסוי על הקרקע והגדלת היצע הקרקע למגורים, סיוע בעלויות הפיתוח ובמשכנתאות ועידוד בניית דיור ציבורי לנזקקים, במיוחד ביישובים העירוניים.
• מציאת פתרון שלם וצודק לדירות שנבנו ללא היתר ואספקת תשתית תכנונית ראויה ופתרונות דיור חוקיים, שלו היו קיימים לא היתה מתפתחת בנייה ללא היתר בהיקף הנוכחי.
• הבטחת ייצוג של הרשויות המקומיות הערביות בוועדות לבניין ערים במועצות התכנון האזוריות והארציות.
• מתן ייצוג הולם לאנשי מקצוע ערבים בתפקידי מפתח במשרד השיכון, במינהל מקרקעי ישראל ובוועדות הבנייה והתכנון. שיתוף נציגי הציבור הערבי בהתוויית תוכנית מקיפה לפתרון מצוקת הדיור והקרקעות.
• חיזוק השלטון המקומי הערבי על-ידי הקצאת משאבים שוויוניים ומתן כלים ניהוליים לראשי הרשויות המקומיות. יש להימנע מפירוק רשויות והחלפתן בוועדות קרואות, וביישובים בהם פועלות ועדות קרואות לסיים את כהונתן ולהכריז על בחירות בכדי להבטיח דמוקרטיה מקומית והשתתפות התושבים בבחירת נציגיהם.
• שדרוג ישובים ערבים למעמד של עיר ודאגה לתכנון אורבני בהתאם.
• הגברת המעורבות של אזרחים ערבים בייזום ובפיתוח השקעות עסקיות וכלכליות, והקמת אזורי תעשייה מיוחדים הסמוכים למרכזי האוכלוסייה על מנת לעודד הקמת חברות ומפעלים שיגבירו את התעסוקה ואת רמות ההכנסה והארנונה למועצות המקומיות הערביות.
• ציון אתרים בהם שגשגו יישובים ערבים לפני קום מדינת ישראל והקמת מוזיאון לאומי להנצחת החיים הערבים בארץ לפני ומאז הקמת המדינה.
• הכרה בישובים הערבים הלא-מוכרים, והבטחת אספקת שירותים לישובים אלה באופן שוויוני וצודק, הכרה והסדרה של שכונות בלתי מוכרות בערים המעורבות (דוגמת לוד ורמלה), הרחבת תחומי השיפוט של הישובים הערביים ומציאת פתרונות למצוקת הדיור, תוך ביטול חוקי ההפקעה וההליכים המפלים ערבים לרעה בסוגיות הקרקע והדיור. קרקעות שהופקעו ולא נוצלו יוחזרו לבעליהן.
• ביטול המלצות וועדת פראוור, מציאת הסדר מידי והוגן לבעיית הישובים הלא-מוכרים של הבדואים בנגב והקפאת צווי ההריסה של בתים בישובים אלו עד למציאת פתרון מוסכם.
• החזרת עקורי איקרית ובירעם לכפריהם.
• העברת הווקף המוסלמי לידיים מוסלמיות.
• גיבוש תוכנית התערבות לאומית לצמצום הפערים בבריאות, תוך קביעת יעדים כמותיים והתייחסות לאיכות השירותים, לזמינות השירותים והנגישות אליהם, ולהתאמתם למאפייניה הייחודיים של האוכלוסיה הצורכת אותם.
• קביעת בית המשפט לענייני משפחה כסמכות הפוסקת בענייני אישות של זוגות מוסלמים כברירת מחדל. בתי הדין השרעים יקבלו סמכות שיפוט רק אם שני הצדדים מסכימים להתדיינות בפניהם.