מה מפחיד במדינה פלסטינית?

מה מפחיד במדינה פלסטינית? בימים הקרובים צפויים לפנות הפלסטינים למועצת הביטחון של האו"ם על מנת שיכירו במדינה פלסטינית לצד ישראל. ההצעה הזו מגיעה אחרי שהפרלמנטים בשבדיה, בריטניה, ספרד, אירלנד, צרפת כבר הצביעו בעד ההכרה, שמדינות נוספות הביעו הסכמה עקרונית וגם הווטו של ארצות הברית על ההצבעה הולך ונהיה פחות בטוח.

במקום לרוץ למזכיר המדינה קרי בניסיונות נואשים לחפות על המצב המחפיר אליו הביא נתניהו את יחסי ישראל-ארצות הברית, ראש הממשלה יכול לעשות את המעשה האמיץ, היצירתי והצודק, ולהגיד "כן" לפניית הפלסטינים לאו"ם. זה מה שמרצ דורשת ממנו מאז הפנייה הראשונה של הפלסטינים לאו"ם. כבר יותר משנתיים אנחנו אומרים שמדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי, שהיא תאפשר לישראל לקיים מו"מ מול הפלסטינים כממשלה מול ממשלה.

ומה עושה שר הבטחון שלו בינתיים? הוא בונה בשטחים.

ההחלטה של יעלון להעביר בסיסי צבא כדי לפנות מקום להרחבת הבנייה בהתנחלויות לא רק מסריחה מאופורטוניזם פוליטי, היא גם בעייתית מאוד מבחינה משפטית. קודם כל, כי בינה לבין ביטחון המדינה אין דבר וחצי דבר, אם כבר אז להפך – היא רק מצטרפת לשורת ההחלטות המתסיסות ומחרחרות המלחמה של הממשלה היוצאת. ושנית, כי בית המשפט כבר קבע בעבר שממשלה בתקופת בחירות, שאינה כפופה לביקורת של הכנסת ושהציבור איבד בה את אמונו, צריכה להימנע ממעשים שנויים במחלוקת שאינם דחופים. 

בפנייה ששלחה השבוע ליועץ המשפטי לממשלה ביקשה יו"ר מרצ זהבה גלאון לעצור את המחטף של יעלון, שהמטרה שלו היא לגרוף עוד כמה קולות בפריימריז אבל התוצאות שלו חמורות הרבה יותר: קביעת עובדות בשטח וכבילת ידיה של כל ממשלה עתידית שתקום למדיניות ההרסנית של הממשלה הנוכחית, מדיניות שהובילה בין היתר לקרב המאסף חסר הסיכוי מול התגברות התמיכה האירופאית בהכרה במדינה פלסטינית באו"ם והחשש לאובדן התמיכה האמריקאית בישראל.

אנו מקווים ומאמינים שהיועמ"ש יעצור את המחטף הבזוי של שר הביטחון, וחשוב מכך – אנו מקווים ומאמינים שבממשלה הבאה לא בוגי יעלון, ולא אף אחד מחבריו לימין המתנחלי, יהיה שר הביטחון.

האינטרס הישראלי לא עומד בראש מעייניו של בוגי יעלון וגם נתניהו כבר לא יגיד "כן" למדינה פלסטינית, אבל ב-17 במרץ הוא יקבל "לא" מהדהד מהציבור הישראלי.