חתירה פייסנית למדינה פלסטינית – אינטרס ישראלי מובהק

"צוק איתן" הוא הוכחה נוספת שהכרעת החמאס לא תהיה בשדה הקרב אלא במעשה דיפלומטי אמיץ ונועז. התנאים לפתרון מדיני בשלים היום יותר מאי פעם. חתירה פייסנית למדינה פלסטינית ריבונית בשיתוף ההנהגה הפלסטינית הפרגמטית היא אינטרס ישראלי מובהק

מאת: רון שביט
מינכן זה לא כאן

הסכמי מינכן 1938 עולים מדי פעם כאנלוגיה של פייסנות נואלת המביאה לאסון. לאחרונה היו שניסו להשוות בין פייסנות המעצמות כלפי גרמניה בוועידת מינכן לבין תהליכי ההסדרה של ישראל מול חמאס.

גרמניה הנאצית הייתה מדינה ריבונית עצמאית שביקשה להשליט אידאולוגיה פשיסטית קיצונית ורצחנית באירופה כולה. היטלר ניפץ את הסכמי ורסאי לרסיסים, התעצם צבאית וטריטוריאלית, סיפח את אוסטריה, איים בהשמדת העם היהודי והיווה איום גלובלי ממשי על שלום העם כולו. ניסיונות המערב ובעיקר בריטניה וצרפת לפייסו, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היו מעשה נאיבי, הואיל והכתובת התנוססה על הקיר באותיות של אש. הפייסנות הייתה גם ביטוי לאנוכיות. מדינות המערב לא אוו להסתבך במלחמה למען חבל ארץ רחוק (הסודטים בצ'כוסלובקיה). גורל היהודים עניין אותן כקליפת השום. ועידת אוויאן שהתכנסה חודשיים לפני ועידת מינכן ודנה בפליטות היהודית היא הוכחה ניצחת לאדישות רעה זו.

נחזור לימינו שלנו. החמאס מייצג אידאולוגיה פונדמנטליסטית מסוכנת ומאיימת. בשמה הוא הגיע למתקפה פרועה נגד אוכלוסייה אזרחית תמימה. מדובר בארגון טרור פושע הניזון מייאוש, ממצוקה ומחוסר אונים. הוא מתעצם גם מהיעדר תקווה מדינית ממשית מול הגורמים הפלסטינים המתונים שהמירו את כוונות הרובים בכוונות למשא ומתן.

רק לאחרונה נוכחנו שוב כי אין תוחלת במערכה צבאית, למרות מאזן העוצמה הברור. עדיין לא השכלנו להבין שמדינה דמוקרטית אינה יכולה לנצח ארגוני גרילה. היא יכולה להרתיע קמעה, היא יכולה להביא לשקט מוגבל. היא אינה יכולה להכריע. כאן דרוש מהלך מדיני חכם.

נכון. יש להביא להכרעת החמאס, אך מתחוור שלא תהיה זו הכרעה בשדה הקרב המתנהל ברחובות אזרחיים, אלא במעשה דיפלומטי אמיץ ונועז. התנאים לכך בשלים דווקא היום יותר מאי פעם. התעצמותם של הפלגים האיסלאמיים מאיימת על האוכלוסייה העזתית לא פחות משהיא מאיימת על האוכלוסייה הישראלית. לא ניתן להתעלם משינוי האווירה ברחוב הפלסטיני. במחקר שנערך על ידי מכון וושינגטון נמצא כי 70% מהפלסטינים תומכים בהידוק היחסים עם ישראל ובהתנגדות בלתי אלימה.

הנתון החשוב הזה מצטרף לנתונים היסטוריים נוספים: היעדר זליגת המאבק הפלסטיני לשטחי הרשות הפלסטינית והתייצבותן של מצרים וסעודיה כנגד חמאס. ממשלת ישראל לא תוכל עוד להתעלם ממשוואה פשוטה: קיומו של אופק מדיני מול הרשות הפלסטינית מתחזקת קואליציה ערבית-ישראלית משמעותית כנגד חמאס. כדרכן של משוואות היא פועלת גם בכיוון ההפוך: היעדר אופק מדיני צלול יטפח שוב את חמאס ויחליש את הקואליציה ההיסטורית הזו. במצב כזה המערכה העקרה הבאה היא רק עניין של זמן.

"צוק איתן" הוא הוכחה נוספת, אחת מיני רבות, כי הפתרון לא נמצא בשדה הקרב. בעוד מינכן הייתה פייסנות של בת יענה, הרי המזרח התיכון 2014 נמצא במקום אחר לחלוטין. הוא קורא לברית המתונים. החתירה הפייסנית למדינה פלסטינית ריבונית בשיתוף ההנהגה הפלסטינית הפרגמטית היא אינטרס ישראלי מובהק. היא נדרשת הן ברמה הביטחונית, הן ברמה הכלכלית אך לא פחות מכך גם ברמה הדמוקרטית-מוסרית. מינכן זה לא כאן.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית