התקציב החברתי של מרצ

לצפייה במסמך בגודל מלא

התקציב החברתי של מרצ

2014-10-24_1214
לצפיה בגודל מלא לחצו על התמונה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מרצ מציגה: תכנית כלכלית חלופית להצעת הממשלה לשנת 2015 לטיפול בבעיית הפערים החברתיים, יוקר המחייה, מצוקת הדיור וירידה בהיקף שירותי הבריאות והחינוך.  

ההכנסות הנוספות הצפויות לקופת המדינה 28.5 מיליארד שקל

 "תקציב 2015 של ממשלת נתניהו מעיד על חוסר אחריות ועל חוסר מנהיגות והוא כולו תקציב פוליטי לצרכי בחירות."

בין הצעדים המוצעים: ביטול כלל ההוצאה ושמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת; "הרחבה רוחבית" להשבת הסכומים שקוצצו ב-2014 בעקבות "צוק איתן"; ביטול התוספת לתקציב הבטחון; פתיחת 800 מעונות יום; יום לימודים ארוך; תחבורה ציבורית בשבת; הרחבת סל הבריאות.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון: "התכנית של מרצ מהווה אלטרנטיבה לתוכנית הממשלתית, שתאפשר לעמוד ביעדי הגירעון מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות. מרצ מציעה להתייצב באומץ מול הממסדים שמולם נתניהו ולפיד חוששים להתעמת: מערכת הביטחון, בעלי ההון וחברות הענק, וההתנחלויות".

סיעת מרצ הציגה היום, 22.10.2014, תכנית כלכלית אלטרנטיבית להצעת הממשלה לשנת 2015. התכנית כוללת צעדים שנועדו להתמודד עם בעיית הפערים החברתיים ומימדי העוני, שחיקת מעמד הביניים, יוקר המחיה, מצוקת הדיור, והצורך בשירותי בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה משופרים ורחבים יותר.

התוכנית הכלכלית של מרצ מבוססת על יצירת מקורות תקציביים הנשענים על צעדי מיסוי המופנים אל בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, בעלי הון וחברות ענק וצמצום ההוצאה על ביטחון והתנחלויות. צעדים אלו מאפשרים לייצר בסיס תקציבי רחב ללא פגיעה נוספת במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.

ההכנסות הנוספות לקופת המדינה במסגרת תכנית זו עומדות בגובה של 28.5 מיליארד שקל, וההוצאות עומדות על סכום זהה (ר' טבלה מסכמת בעמ' 3-4) בנוסף, כולל התקציב ביטול כלל ההוצאה ושמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון: "התכנית של מרצ מהווה אלטרנטיבה לתוכנית הממשלתית, שתאפשר לעמוד ביעדי הגירעון מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות. מרצ מציעה להתייצב באומץ מול הממסדים שמולם נתניהו ולפיד חוששים להתעמת: מערכת הביטחון, בעלי ההון וחברות הענק, וההתנחלויות. זו תכנית המשקפת סולידאריות חברתית ושינוי סדרי העדיפויות המעוותים שיצרו לפיד ונתניהו  במדיניותם הברורה של העדפת אינטרסים חברתיים וכלכליים צרים של מקורבים ובעלי הון, על חשבון כלל החברה בישראל, בזמן שהנטל על משקי הבית הולך וגדל ומאות אלפי משפחות קורסות תחת נטל של הלוואות מצטברות רק כדי לגמור את החודש".

גלאון מוסיפה: "ברור לכל שהתקציב של נתניהו ולפיד הוא מצג שווא אשר ישאיר את הממשלה הבאה בגירעון. זהו תקציב שמבוסס על מערך הוצאות והכנסות שאינו ריאלי, עם מספרים שאינם מסתדרים. אין ספק שלמרות הגדלת מסגרת הגירעון, העלייה בהוצאות בפועל לא תהיה מאוזנת ולכן תחייב העמקה נוספת של הגירעון במהלך השנה או העלאת מיסים על מנת לממן את הוצאות הביטחון המופרזות. התכנית שמרצ מציעה היא תוכנית מאוזנת וראויה ואני קוראת לממשלה לאמץ אותה".

יו"ר סיעת מרצ, אילן גילאון: "אנחנו כופרים בתקציב הנוכחי, הקודם והקודם של הקודם, ומציעים אמנה אחרת לציבור בישראל. התקציב הוא המאני טיים, הקובע את כל סדר העדיפויות. במסווה של פוליטיקה חדשה, לפיד ממחזר את התקציב הממוחזר של נתניהו בעשור וחצי האחרונים. זהו אותו תקציב שדירדר אותנו למקום הראשון בשיעורי העוני ולסוף הרשימה במתן שירותים לציבור".

ח"כ גילאון הוסיף: "לא המילקי הוא הבעיה – על ממשלת ישראל להעניק לציבור די סיבות לחיות כאן. בתקציב המוצע החזרנו למדינה את אחריותה לאזרחיה, ופירקנו סוף סוף את הפרות הקדושות – בולעני הביטחון, ההתנחלויות והמתנות לחברות הגדולות – שקבלן הביצוע של נתניהו חשש לגעת בהן".

 

עיקרי התכנית:

ביטול כלל ההוצאה:  פרק ההוצאות בתקציב האלטרנטיבי של מרצ כולל ביטול כלל ההוצאה הציבורית תוך שמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת. צעד זה יאפשר למנוע שחיקה של השירותים הציבוריים ביחס לגודל האוכלוסייה, ולשמר את איכותם. במקביל, שמירה על תקרת הגירעון תאפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית ללא פגיעה ביחס החוב-תוצר.

הוספת יעדים כמותיים: מדד ג'יני ומדד העוני: התכנית האלטרנטיבית מציעה להוסיף ליעדי המדיניות הכלכלית ולתקציב המדינה מדדים כמותיים נוספים המתייחסים לפערים כלכליים (מדד ג'יני) ולמצב העשירונים התחתונים (מדד תחולת העוני ובחינת עומק העוני(. מדדים אלה יחייבו את מתכנני המדיניות הכלכלית לקחת בחשבון את השפעת המדיניות על מצבה של האוכלוסייה.

הוצאות:

"הרחבה רוחבית" בתקציבי משרדי הממשלה הכוללת החזרת הסכומים שקוצצו ב-2014 לאחר מבצע "צוק איתן" : סעיף זה נועד לחזק את משרדי הממשלה והשירות הציבורי ויכולתיהם לספק שירותים איכותיים לאזרח (הוצאה צפוייה: 1.9 מיליארד ש"ח).

בריאות:

סעיף זה כולל מספר צעדים שנועדו לשמור על יציבותן ותפקודן של קופות החולים, להרחיב את המגוון ולשפר את האיכות של שירותי הבריאות ולהקטין את גובה ההוצאה של משקי הבית על שירותי הבריאות.: הרחבת סל התרופות בשיעור של 2% (0.5 מיליארד שקל) שנועדה להגדיל את היצע הטכנולוגיות ותרופות המצילות חיים או משפרות את איכות החיים;  כיסוי גירעונות קופות החולים תוך עדכון קבוע של המימון הממשלתי לפי הגידול באוכלוסיה והגידול בעלות אישפוז (1.6 מיליארד שקל) במטרה לשמור על יציבותן ותפקודן של קופות החולים; הלאמת שירותי הבריאות לתלמיד והרחבת המימון של טיפולי שיניים מונעים לילדים בשנתונים נוספים במטרה להקל על משפחות צעירות (240 מיליון שקל, כולל סבסוד טיפולים למבוגרים מעל גיל 65).

רווחה

במטרה להתמודד עם היקפי העוני בישראל, מהחמורים במדינות המפותחות, מוצעים הצעדים הבאים ליצירת רשת ביטחון כלכלי לאוכלוסיות מוחלשות ולמגזר העצמאים: יישום מקיף של המלצות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני (כ-6 מיליארד שקל); הנהגת דמי אבטלה לעובדים עצמאיים באמצעות קרן ייעודית (0.5 מיליארד שקל); הפעלת תכניות סיוע והגנה לנפגעות עבירות מין (כ-38 מיליון שקל); שירותי בריאות ורווחה לאוכלוסיית הזרים שאינם בני הרחקה באמצעות היטלים על המעסיקים בשיעור זהה להיטל בגין עובד ישראלי (ללא הוצאה).  חידוש והרחבת פרוייקט "שיקום שכונות" ובניית תכנית ארצית רב-שנתית ליישומו (כ-1 מיליארד ש"ח).

 חינוך

במטרה להקל על משפחות עובדות מוצע להעביר את הטיפול במעונות היום לפעוטות תחת סמכותו של משרד החינוך, בהתאם להמלצות טרכטנברג, באופן שיאפשר מדיניות פדגוגית רציפה; מימון הקמה ופתיחה של כ-800 מעונות יום נוספים לכ-60 אלף פעוטות (כ-2.2 מיליארד שקל); הפעלת יום לימודים ארוך (כ-2 מיליארד שקל); ביטול הקיצוץ בתקציב (0.5 מיליארד שקל).

 דיור

סעיף הדיור מתייחס להשקעת המדינה בפתרונות להרחבת היצע הדיור הזמין והורדת מחירי הדיור למשפחות צעירות ולרוכשי דירה ראשונה באמצעות הגדלת ההיצע של הדיור הציבורי ודיור בר-השגה. הסעיף כולל יישום חוק הדיור הציבורי עד תומו, לרבות העברת הכספים ממכירת דירות הדיור הציבורי שישמשו ליצירת מקורות נוספים לבניית דירות בדיור ציבורי והרחבת היצע הדירות; בניית דירות נוספות בדיור הציבורי (כ-6 מיליארד שקל); הרחבת הזכאות וסכומי הסיוע לזכאים לשכר דירה (1.3 מיליארד שקל). הקפדה על שילוב של  דיור בר-השגה איכותי בפרוייקטי בנייה חדשים. מוצע לחייב, דרך חקיקה ממשלתית, להקצות בכל בנייה חדשה אחוז קבוע מהדירות בפרוייקט לדיור בר-השגה, לפי קריטריונים שייקבעו. הפניית בנייה חדשה למרקמים עירוניים קיימים ופיתוח תכנית לאומית להתחדשות עירונית, שתהיה משותפת למשרדי הפנים, השיכון, האוצר והגנת הסביבה.

פיתוח המגזר הערבי

הגדלת תקציבה השנתי של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, והקצאת תקציבים ייחודיים לתכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות ותכניות הסבה והכשרה מקצועית לאקדמאי/ות ערבי/ות (הוצאה צפוייה: 0.5 מיליארד ש"ח). פיתוח איזורי תעשייה במגזר הערבי כאמצעי לפיתוח כלכלי, הגדלת שיעור המועסקים ביישובים הערביים ושיפור מאזן ההכנסות של יישובים ערביים (הוצאה צפוייה: 0.5 מיליארד ש"ח); ביטול האפלייה בהקצאת משאבי חינוך ויישום חלוקה שיוויונית, הוגנת ושקופה של סל שעות הלימוד בהתאם לצרכים הייחודיים של האוכלוסיה (הוצאה צפויה: 0 ש"ח(; הפניית תקציבים לחינוך בלתי פורמאלי במגזר הערבי, לרבות פתיחת מתנ"סים ומועדוני נוער והפעלת תוכניות לטיפוח מנהיגות צעירה (1 מיליארד שקל).

 סביבה ותחבורה

סעיף זה כולל צעדים לשיפור התחבורה הציבורית לטובת אוכלוסייות אשר ידן אינה משגת רכב פרטי ולהגברת הניידות. צעדים אלה יסייעו להשתלבות של קבוצות שונות בשוק העבודה, למניעת בזבוז זמן בפקקים והפחתת זיהום האוויר בערים: תחילת יישום תכנית האם לתחבורה ציבורית של משרדי התחבורה והאוצר משנת 2002 (2.2 מיליארד שקל); הפעלת תחבורה ציבורית בשבת; יישום הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, שיפור התשתיות והשירות במגזר הערביביטול הקיצוץ בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והפנייתו לפרויקטים לקידום בטיחות בדרכים בחברה הערבית בה שיעור הנפגעים התאונות דרכים גבוהים משמעותית ביחס לאוכלוסיה הכללית (כ-25 מיליון שקל);

קידום אנרגיות מתחדשות:

במטרה להקטין ולמנוע  את נזקי הפליטה של אנרגיה מבוססת דלק מומלץ לפעול לקידום אנרגיות מתחדשות לפי המלצות ועדת שני, לרבות ביטול הקפאת פרויקט הפחתת פליטת גזי החממה (כ-0.2 מיליארד שקל), הגדלת תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה (כ-0.25 מיליארד שקל) וקידום פרויקטים סולאריים (כ-100 מיליון שקל).

 הכנסות

תקציב הביטחון: על רקע מצב החירום החברתי והכלכלי בישראל והצורך בהפניית תקציבים לשירותים חברתיים ולהקלת יוקר המחייה, התוספת העצומה לתקציב הביטחון אינה משקפת צורך אמיתי של המערכת, אלא חוסר אחריות כלכלי וחברתי של ממשלת ישראל. מוצעלבטל את התוספת לתקציב הביטחון (כ-6 מיליארד ש"ח) ולהנחות את משרדי הביטחון והאוצר לחזור למתווה וועדת ברודט. בנוסף, מומלץ לבטל את המנגנון המאפשר לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להעביר כספים לתקציב זה במהלך השנה. באופן זה תקציב הבטחון ייקבע בתחילת שנה ותוספת בטחונית במהלך השנה תאושר אך ורק במקרי צורך בטחוני חריג (כ-5 מיליארד שקל). כמו כן, מוצעליישם את הצעת החוק של מרצ לתיקון חוק יסודות התקציב, המבקשת לקבוע שהשינויים אותם ניתן יהיה לבצע בסעיפי התקציב יוגבלו ל-50% לכל סעיף מהתקציב המקורי שאושר בתחילת השנה ולחייב אישור מליאה על שינויים בשיעור גבוה מזה.

העברות להתנחלויות

סעיף זה נועד לתקן את המצב בו היישובים מעבר לקו הירוק זוכים למימון יתר, בכל התחומים, לעומת יישובים מקבילים בתוך הקו הירוק, ובמיוחד ביחס ליישובים באיזורי פריפרייה. הצעדים המוצעים: ביטול תיקצוב היתר והפחתת המענקים ליישובים שמעבר לקו הירוק וביטול המנגנון המאפשר העברת הכספים במהלך השנה ל"חטיבה להתיישבות", הזרוע הביצועית לבנייה בהתנחלויות, מעבר לתקציב הרגיל (הכנסה/חסכון צפויים: כ-1.5 מיליארד ש"ח).  

דיור

עצירת חוק "מע"מ אפס" המטפל במרכיב המחיר בלבד מבלי להבטיח שינוי ממשי בהיצע הדירות בשוק תוך הפליית חלקים נרחבים באוכלוסייה (כ-2.5 מיליארד שקל על פי הערכות משרד האוצר); השתת מס שנתי, בשיעור 1% מערך הדירה, על דירות "רפאים" שעומדות ריקות מעל חצי שנה (הכנסה צפויה: כ- 800 מיליון ש"ח לפי כמות הדירות המוערכת).

מיסוי

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים וב"הון השחור" של החברות הגדולות.

הקמת ועדה ברשות המסים שתפקידה לבחון את דרכי ההתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות; יצירת תמריץ שלילי לתכנוני מס באמצעות התניית קבלת הטבות מס, התקשרות במכרז או קבלת רישיון מהמדינה, בהתנהלות ראויה של תשלום מסים; מיגור תופעת "חברות הארנק" באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן, לרבות רווחים שחולקו כדיווידנד ורווחים שנותרו בקופת החברה(הכנסה צפויה: 3 מיליארד ש"ח).

הנהגת מס חברות דיפרנציאלי

קביעת מס חברות דיפרנציאלי לפיו שיעור המס לחברות שהכנסותיהן החייבות קטנות מ 1.2 מיליון ש"ח בשנה יעמוד על 25% , כקבוע היום, ושיעור המס על הכנסות בסכומים גבוהים יותר יעלה ל– 30%.  על סמך נתוני מנהל הכנסות המדינה, העלאת המס תחול על העשירון העליוןשל החברות בלבד (הכנסה צפויה: 3.5 מילארד ש"ח).

מס הכנסה – הוספת מדרגת מס

קביעת מס דיפרנציאלי על רווחי הון בהתאם למדרגות מס הכנסה. המס הדיפרנציאלי לא יחול על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור המושקעים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה; שינוי שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס: שיעור המס השולי על הכנסה חודשית שבין 60,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח יעמוד על 55% ושיעור המס השולי על הכנסה חודשית גבוהה מ-100,000 ש"ח יעמוד על 60% (הכנסה צפוייה: כ-2.25 מיליארד ש"ח).

מס עזבון

הטלת מס בשיעור של 10% על ערך עיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל העולה על 2 מיליון שקלים, כפי שקבעה ועדת בן-בסט בשנת 2000; חיוב יחידים בדיווח על מתנות שנתנו שסכומן בשנת המס עולה על 50,000 שקלים (הכנסה צפויה: 3.5 מיליארד שקלים).

החוק לעידוד השקעות הון

קביעת תקרה של כחצי מיליארד שקלים לסך ההטבות השנתי שמקבלת חברה בודדת והקצאת חלק מן הסכומים שייחסכו לטובת מתן אשראי לעסקים קטנים; הגברת השקיפות בנוגע לגובה ההטבות הניתנות ברמת החברה הבודדת (הכנסה צפויה: כ-2 מיליארד ש"ח).

סגירת מתקן "חולות"

סגירה מיידית של מתקן "חולות" בהתאם לפסיקת בג"צ והעברת הסכומים שהוקצו ליישום והרחבה של פרוייקטי רווחה בשכונות המוחלשות בערים הגדולות.

 (הכנסה צפוייה: כ- 0.5 מיליארד ש"ח).