התכנית החברתית – התכנית הכלכלית חברתית החלופית של זהבה גלאון ומשה גפני

הקדמה

התוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014, אותה מגישה הממשלה לכנסת, מהווה פיגוע חברתי וצפויה לגרום לפגיעה קשה במיליוני אזרחים ישראלים.

התוכנית מכבידה את הנטל הכלכלי על משקי הבית, ומעמיקה את אי השוויון באמצעות צעדים רגרסיביים והיפרקפיטליסטים שייטיבו עם השכבות העשירות על חשבון מעמד הביניים ובעיקר על חשבונן של השכבות המוחלשות.

על פי דו"ח ה-OECD שהתפרסם לפני מספר ימים, מדינת ישראל היא הענייה מבין מדינות הארגון, ומדורגת במקום החמישי במדד אי השוויון. התוכנית הכלכלית המוצעת על ידי משרד האוצר צפויה להגדיל את הפערים, להעמיק את העוני, ולהוסיף עשרות אלפי ילדים למעגל, שכבר היום מונה קרוב למיליון ילדים.

טענתו החוזרת ונשנית של שר האוצר, לפיה מדובר בתוכנית "אין ברירה" מחויבת המציאות, היא טענה שקרית ומטעה. מטרתה לזרות חול בעיני הציבור ולהעביר באישור מזורז שורת גזרות בלתי נסבלות.

נציין, כי הכוונה לסגור בפרק זמן כה מצומצם, גירעון תקציבי כה גדול, היא מסוכנת ומועדת מראש לכישלון. יחד עם זאת, כיוון שאף אנו מכירים בחשיבות השמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית ועל מתווה הורדת יחס החובתוצר של המשק בטווח הארוך, ברור כי ישנו צורך של ממש בהגדלת הכנסות המדינה.

שר האוצר בחר בצעדים קלים, שניתן להעביר מבלי להתעמת עם טייקונים ועם מקורבים. אנו מציעים בזאת תוכנית חלופית, ל"מציאת הכסף" במקומות שאינם כיסיהם של מעמד הביניים ושל משקי הבית העניים.

יו"ר מרצ                                             יו"ר ועדת הכספים לשעבר

ח"כ זהבה גלאון                                ח"כ משה גפני

ההערכות הכספיות במסמך זה, בוצעו על ידי צוות כלכלי בלשכותיהם של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון ויו"ר ועדת כספים לשעבר, ח"כ משה גפני, בהתבסס על נתוני משרד האוצר, נתונים שפורסמו בעיתונות הכלכלית, ומחקרים כלכליים שפורסמו, בעיקר על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת.

עיקרי התוכנית

הטייקונים וחברות הענק

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים

  • הקמת ועדה להתמודדות עם תופעת תכנוני המס

  • התניית הטבות והתקשרות עסקית עם המדינה בהתנהלות מסים ראויה

  • מיסוי חברות הארנק

החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור

  • העלאת התמלוגים על משאבי הטבע

  • דחיית מסקנות ועדת צמח, ובחינה מחודשת של סוגיית ייצוא הגז

רפורמה בחוק עידוד השקעות הון וגביית מס על "הרווחים הכלואים"

  • צמצום הטבות המס ליצואנים מטעם חוק עידוד השקעות הון

  • העלאת שיעור המס של החברות במסלול "האסטרטגי"

  • ביטול הטבות הניתנות לחברות שמנצלות משאבי טבע מקומיים

  • גביית מס מלא על הרווחים הכלואים, וקביעת שומות על רווחים שהוצאו ולא נגבה עליהם מס כחוק

דיור ובינוי

  • הקמת תוכנית דיור ממשלתית

  • מיסוי דירות ריקות

חיזוק מעמד העובד ואמות מידה בעבודה המאורגנת – "תוכנית חבילה" חלופית לתוכנית עינילפיד

  • חיוב גופים המתוקצבים על ידי המדינה בהקמת ועד עובדים

  • איסור על העסקה קבלנית בשירות המדינה

  • איסור על מעסיק להתערב במהלך התאגדות מצד עובדיו

  • הקמת ועדה מיוחדת לקביעת אמות מידה עבור ארגוני העובדים בגופים אשר חולשים על משאבי טבע ותשתיות חיוניות

מסים

  • קביעת מס חברות דיפרנציאלי

  • קביעת מס רווחי הון דיפרנציאלי

  • הוספת שתי מדרגות מס על הכנסות גבוהות

  • הקמת ועדה לבחינת סוגיית המע"מ הדיפרנציאלי

תקציב הביטחון

  • קיצוץ 3 מיליארד ₪ מתקציב הביטחון ושינוי המנגנון המאפשר להעביר כספים נוספים במהלך השנה, פרט למקרים ברורים של צורך בטחוני חריג

הטייקונים וחברות הענק

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים

מציעים:

  1. להקים ועדה ברשות המסים, שתפקידה לבחון את דרכי ההתמודדות של הרשות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות.

  2. להתנות קבלת הטבות מהמדינה, ואף התקשרות עם המדינה באמצעות מכרזים וקבלת רישיונות, בדיווח מלא ושקוף של תשלומי המס על ידי החברות, ובהוכחת תשלום מס בשיעורים ראויים.

  3. למגר את תופעת "חברות הארנק", באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן, גם על רווחים שחולקו כדיווידנד, וגם על אלה שנותרו בקופת החברה.

דברי הסבר

בישראל רווחת תופעת תכנוני המס האגרסיביים על ידי החברות הגדולות במשק, ועל פי אחת ההערכות הפער בין שיעור המס שאותו חייבות 25 החברות הציבוריות הגדולות במשק לבין המס אותו הן משלמות בפועל הוא כשלושה מיליארד ש"ח בשנה (דו"ח המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן).

לסעיף 1:מוצע להקים ועדה ברשות המסים, שתבחן את התנהלות רשות המסים, בכל הקשור למניעת התחמקות מתשלומי מסים באמצעות תכנוני מס אגרסיביים. על הוועדה לבחון ולגבש המלצות, בנוגע לכלי האכיפה שניתנים לרשות אל מול תופעת תכנוני המס האגרסיביים ולבחון דרכים להגברת השקיפות בדיווחיהן של החברות הציבוריות במשק בכל הקשור לפעולות שהן נוקטות כדי להפחית את שיעורי המס שהן חייבות. הוועדה תגיש המלצותיה תוך ארבעה חודשים, והממשלה תפעל לעיגונן בחקיקה עד ינואר 2014.

לסעיף 2: מוצע ליצור תמריץ שלילי לתכנוני מס, באמצעות התניית קבלת הטבות מס והתקשרות במכרז או קבלת רישיון מהמדינה, בהתנהלות ראויה של תשלום מסים.

לסעיף 3:אחת הדרכים להתחמקות מתשלום מס מלא, היא על ידי הקמת "חברת ארנק". שיטה זו מקובלת בקרב שכירים שאינם מעוניינים לשלם מס הכנסה ככלל האזרחים. חברת ארנק היא חברה שלא מייצרת דבר, אבל ממוסה בשיעור נמוך מזה של שכירים. לפיכך, מוצע למסות ב-50% את כל רווחיהן של חברות הארנק.

הכנסה צפויה3 מיליארד ש"ח

החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור

מציעים:

  1. להעלות את שיעורי התמלוגים לשיעור של 50% לפחות בשל כרייה ושאיבה של משאבי טבע, השייכים לכלל הציבור. ועדה מיוחדת תקבע את שיעור המס ההולם עבור כל משאב, בהתאם למקובל במדינות מערביות אחרות.

  2. לדחות את המלצות ועדת צמח, ולערוך בחינה מחודשת של סוגיית ייצוא הגז.

דברי הסבר

משאבי הטבע של מדינת ישראל שייכים לאזרחיה. למרות זאת, ברבים מהמשאבים מחזיקים מספר מצומצם של טייקונים, שבמקרים מסוימים אף קיבלו את הבעלות על המשאב בחינם, או כמעט בחינם.

המדיניות הנהוגה כיום בנושא התמלוגים אינה אחידה, ובמרבית המקרים היא מאפשרת מצב בו מספר מצומצם של טייקונים נהנה מהון אדיר על חשבון הציבור כולו. יש לשמור על איזון בו מחד, ניתנת למשקיעים תמורה הולמת להשקעתם, ומאידך המדינה תדאג שהרווחים העודפים הנובעים מערך המשאב עצמו, בניכוי מחיר כרייתו והפקתו, יגיעו לכלל הציבור.

לפיכך, מוצע להחזיר את הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור, לבחון את הייצוא של משאבים יקרי ערך, ולהעלות בעשרות אחוזים את שיעור התמלוגים על משאבי טבע, בהם: פוספט, אשלג, ברום, מגנזיום, פצלי שמן, מים מינרליים, מי ים להתפלה, בזלת, חול, חצץ ושימוש פרטי בחופים.

יש להעלות את שיעור התמלוגים על הרווחים העודפים ל-50%-60% לפי סוג המשאב, ובדומה למקובל ברבות מהמדינות המערביות.

הכנסה צפויה – כ-12 מיליארד ₪

רפורמה בחוק עידוד השקעות הון וגביית מס על "הרווחים הכלואים"

מציעים:

  1. לצמצם משמעותית את הטבת המס ליצואנים, אשר משלמים באזורי הפיתוח 7% ובמרכז הארץ – 15%, שיעורים שאמורים לרדת בשנה הקרובה ל-12% ו-6% בהתאמה. מוצע לבטל את הטבת המס במרכז, ולהעלות את שיעור המס באזורי הפיתוח, כך שסך הטבת המס מטעם חוק עידוד השקעות הון לא תעלה על 2 מיליארד ש"ח.

  2. להעלות את שיעור המס שמשלמות החברות במסלול "האסטרטגי", ששילמו בשנים האחרונות שיעור מס אפקטיבי מזערי. יש לקבוע את שיעור המס כאחוז ממס החברות המלא, על מנת למנוע הגדלה בלתי מכוונת של ההטבות עם העלאת מס החברות.

  3. לבטל הטבות הניתנות לחברות אשר מנצלות משאבי טבע מקומיים, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

  4. להתייחס ל"רווחים הכלואים" כאל דיווידנד, ולגבות על הרווחים הנותרים מס בגובה 25%.

  5. לקבוע שומות עבור רווחים שכבר הוצאו מישראל, ואשר לא נגבה עליהם מס בהתאם לסעיף 51ב' לחוק עידוד השקעות הון. קביעת השומות וגבייתן תהווה תנאי סף לקבלת כל הטבה נוספת לה זכאית החברה.

דברי הסבר

מנתוני מנהל הכנסות המדינה עולה, כי בשנת 2010 שילמה מדינת ישראל 5.6 מיליארד ש"ח לחברות שמקבלות הטבות מטעם החוק לעידוד השקעות הון, 70% מתוכם לארבע החברות הגדולות ביותר – המאיון העליון של החברות – טבע, כיל, צ'קפוינט ואינטל. זאת ועוד, היקף הטבת המס ממנה נהנו אותן חברות היה גדול באותה שנה פי ארבעה מסך המסים שהן שילמו למדינה.

חשוב לעודד השקעה ותעשייה איכותית בישראל, אך המציאות שבה חברות ענק בעלות רווחים של מיליארדים משלמות שיעורי מס מזעריים ואף אפסיים בזמן שציבור שלם כורע תחת נטל גזרות אכזריות, אינה יכולה להימשך.

עוד עולה מנתוני מנהל ההכנסות, כי המטרה המקורית של חוק עידוד השקעות הון – לעודד תעשייה בפריפריה – אינה מושגת.

לפיכך, מוצע לצמצם באופן משמעותי את היקף ההטבות שניתנות לחברות המוטבות מטעם חוק עידוד השקעות הון, כך שלא יעלו על סכום כולל של 2 מיליארד ש"ח. עוד מוצע לגבות מס מלא על "הרווחים הכלואים" אותם צברו חברות הענק בשנים האחרונות, וכן לקבוע שומות על רווחים שהוצאו בניגוד לחוק ולא נגבה עליהם מס כקבוע בחוק.

הכנסה צפויה:

צמצום ההטבות הניתנות מכוח חוק עידוד השקעות הון – 5 מיליארד ש"ח;

גביית מס על הרווחים הכלואים, וקביעת שומות על רווחים כלואים שנעשה בהם שימוש בניגוד לסעיף 51 ב לחוק עידוד השקעות הון – 13.5 מיליארד ש"ח.

דיור ובינוי

מציעים:

  1. להקים תוכנית דיור ממשלתית, אשר תמומן באמצעות הנפקת אג"ח על ידי הממשלה ומכירתן לציבור ובפרט לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. במסגרת התוכנית, ייבנו דירות על ידי המדינה, שיושכרו בתשואה גבוהה מגובה הריבית על האג"ח, אך במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק. דמי השכירות ישמשו לתשלומי הריבית על האג"ח ולניהול ותחזוקת הפרויקט. העודף, המוערך בכ-6% מדמי השכירות, ייכנס לקופת המדינה וישמש לפרויקטים עתידיים והוצאות בלתי צפויות.

  2. לקבוע מס שנתי, בשיעור של 1% מערך הדירה, על דירות שעומדות ריקות מעל חצי שנה כל שנה, ולמשך תקופה של שלוש שנים ומעלה.

דברי הסבר

ממשלות ישראל האחרונות התעלמו מחובתן להבטיח דיור לתושביה והפקירו תחום חשוב זה לידי השוק החופשי, שפועל בתנאי עודפי ביקוש ומחסור בהיצע. מדיניות זו הביאה לעליית מחירי הדיור ולמשבר רחב היקף בתחום.

לסעיף 1: מוצע להקים תוכנית דיור ממשלתית, אשר לא רק שתוזיל את מחירי הדירות, אלא תייצר הכנסות נוספות למדינה.

במסגרת התוכנית, החל מהשנה הקרובה ובמשך שש שנים, המדינה תבנה 10,000 דירות חדשות להשכרה כל שנה, אותן תממן באמצעות הנפקת אגרות חוב בריבית של כ-4%. שכר הדירה ייקבע על כ-6% מערך הדירה.

על פי חישוב עלויות בנייה של כ-5000 ₪ למ"ר, עלויות נמוכות הנובעות מבעלות המדינה על הקרקע, שכר הדירה השנתי המצרפי עבור 10,000 דירות יעמוד על כ-240 מיליון ₪, מתוכם כ-160 מיליון ₪ ישולמו כריבית לבעלי האג"ח, כ-40 מיליון ש"ח יוקצו לניהול הפרויקט ו-40 מיליון השקלים הנוספים יועברו לקופת המדינה וישמשו לפרויקטים עתידיים והוצאות בלתי צפויות.

התוכנית צפויה להגדיל את הכנסות המדינה, וכן להוזיל את מחירי הדיור בשוק.

לסעיף 2: במדינת ישראל עומדות ריקות כ-140,000 דירות. מתוכן, כ-50 אלף דירות אינן מאוכלסות מסיבות מבניות של שוק הדיור – דייר שנפטר או עבר להתגורר במוסד, דירות הנמצאות בשיפוצים, ודירות שבעליהן מחפשים דייר או קונה וטרם מצאו. יתר הדירות, כ-90 אלף במספר, עומדות ריקות במשך שנים רבות, גם אם חלקן מאוכלסות במשך מספר שבועות בשנה על ידי דיירי חוץ.

תופעת הדירות הריקות פוגעת בהיצע הדיור במשק, ובכך תורמת לעליות המחירים. מוצע למסות במס שנתי, של 1% מערך הדירה, כל דירה שעומדת ריקה מעל חצי שנה כל שנה, ולמשך תקופה של שלוש שנים ומעלה. הרווח מצעד זה כפול – הגדלת הכנסות המדינה ממסים, ויצירת תמריץ שלילי להחזקת דירות ריקות.

הכנסה צפויה מתוכנית הדיור הממשלתית:

הכנסה שנתית ממוצעת על פני חמש השנים הראשונות – 120 מיליון ₪

הכנסה שנתית החל מהשנה השישית – 240 מיליון ₪

הכנסה ממיסוי הדירות הריקות1 מיליארד ₪ בשנה

חיזוק מעמד העובד ואמות מידה בעבודה המאורגנת

"תוכנית חבילה" חלופית לתוכנית עינילפיד

מציעים:

  1. לחייב כל גוף המתוקצב על ידי המדינה בהקמת ועד עובדים.

  2. לאסור על העסקה קבלנית בשירות המדינה.

  3. להפוך לחקיקה את הפסיקה התקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד, לפיה אסור למעסיק להתערב או להביע את דעתו בעת מהלך התאגדות מצד עובדיו.

  4. להקים ועדה מיוחדת אשר תקבע אמות מידה עבור ארגוני העובדים בגופים אשר חולשים על משאבי טבע ותשתיות חיוניות. הוועדה תורכב מחבר ההסתדרות, חבר ארגון "כוח לעובדים", נציג בית הדין לעבודה ושני חברי כנסת, חברי ועדת העבודה והרווחה, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה.

דברי הסבר

שוק העבודה הישראלי מאופיין בחוסר איזון, הנובע מהעדפה המעוגנת בחוק לטובת מגזר המעסיקים לעומת מגזר העובדים. מצב זה מביא להפרה חוזרת ונשנית של זכויות עובדים ולפגיעה בתנאי העסקתם.

מצב זה מוחמר בשל חוסר איזון נוסף, המאפיין את תחום העבודה המאורגנת. מספר מצומצם של ועדים גדולים לקח לעצמו מונופול על העבודה המאורגנת, ובמקום להשתמש בכוחו כדי להגן על כלל העובדים ועל מוסד העבודה המאורגנת, הוא מנצלו לרעה. כך, הוא משחק לידיהם של הטוענים נגד התארגנויות עובדים באשר הן ומחליש עוד את הוועדים הקטנים ובמיוחד את העובדים החלשים והלא מאורגנים.

אותו מספר מצומצם של ועדים צבר את כוחו הרב באמצעות אחזקה בפועל בתשתיות חיוניות. התנהלות בלתי תקינה של ועדים אלה הביאה לפגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, וביתר העובדים במשק.

לכן, נדרשת "עסקת חבילה" בשוק העבודה, שתחזק את מעמדם וזכויותיהם של העובדים, מחד, אך מאידך תגדיר אמות מידה ברורות לאותו מספר מצומצם של ועדי עובדים שצבר כוח בלתי מידתי ועושה בו שימוש לרעה. לשם כך, מוצע להקים ועדה מיוחדת, שתבחן את התנהלות ועדי העובדים החולשים על משאבי טבע ותשתיות מדינה, ותקבע אמות מידה הולמות לתפקודם. בנוסף, זכויות העובדים, ובפרט העובדים המוחלשים, יעוגנו בחוק ביתר שאת.

להצעה זו אין עלויות, אך היא צפויה להביא בטווח הארוך לחיזוק הביטחון התעסוקתי, להפחתת יוקר המחייה ולהגדלה משמעותית של הכנסות המדינה.

מסים

מציעים:

  1. לקבוע מס חברות דיפרנציאלי, לפיו שיעור המס לחברות שהכנסותיהן החייבות קטנות מ – 1.2 מיליון ש"ח בשנה יעמוד על 25%, כקבוע היום, ושיעור המס על הכנסות בסכומים גבוהים יותר יעלה ל – 30%.על סמך נתוני מנהל הכנסות המדינה, העלאת המס תחול על העשירון העליון של החברות בלבד.

  2. לקבוע מס דיפרנציאלי על רווחי הון, בהתאם למדרגות מס ההכנסה. המס הדיפרנציאלי לא יחול על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור המושקעים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה.

  3. מוצע לשנות את שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס נוספות: שיעור המס השולי על הכנסה חודשית שבין 60,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח יעמוד על 55%; שיעור המס השולי על הכנסה חודשית גבוהה מ-100,000 ש"ח יעמוד על 60%.

  4. להקים ועדה לבחינת סוגיית המע"מ הדיפרנציאלי, שתבחן את האפשרות לחלוקה דיפרנציאלית של נטל המע"מ לשלוש קטגוריות : א. מוצרים שיוגדרו כמוצרי יסוד ב. מוצרים שיוגדרו כמוצרי יוקרה ג. יתר המוצרים. הוועדה תקבע את יחס החלוקה העקרוני תוך שמירה על הסך הכולל של ההכנסות ממע"מ.

דברי הסבר

כבר היום, מתווה המס בישראל רגרסיבי מאוד ביחס למדינות המערביות, כאשר הוא מאופיין בשיעור גבוה במיוחד של הכנסות ממסים עקיפים, לעומת המסים הישירים. התוכנית הכלכלית שמגישה הממשלה, צפויה להחמיר את הרגרסיביות באמצעות העלאה נוספת של מסים עקיפים, כגון המע"מ ומס הצריכה על סיגריות, והעלאה אחידה של מס ההכנסה על פני כל מדרגות המס.

לסעיף 1: רבות ממדינות העולם המערבי מנהיגות מיסוי חברות פרוגרסיבי. בישראל התמונה הפוכה והמדינה גובה מהחברות הקטנות שיעורי מס גבוהים בהרבה מהחברות הגדולות. כך, שיעור המס שמשלמות החברות בעשירון העליון עומד על כ-19% ובמאיון העליון על 17.5% בלבד, בעוד החברות הקטנות והבינוניות משלמות מס מלא בגובה 25%. מוצע להחיל מס דיפרנציאלי, לפיו חברות שרווחיהן החייבים במס גבוהים מ1.2 מליון ₪ בשנה, ימוסו בשיעור של 30%.

ההכנסה הצפויה – 3.5 מיליארד ש"ח.

לסעיפים 2 ו-3:הגירעון שנפער בתקציב המדינה מעלה צורך בהגדלה נוספת של הכנסות המדינה ממסים. כדי למנוע הרחבה נוספת של הפערים החברתיים מוצע להגדיל את הגבייה על העשירונים הגבוהים ולהימנע מפגיעה בשכבות המוחלשות. לכן, מוצע להעלות את המס על רווחי הון באופן דיפרנציאלי ולהשוות אותו לשיעורי מדרגות המס על הכנסה. כמו כן, מוצע להוסיף מדרגות מס ולהעלות את שיעורי מס ההכנסה על ההכנסות גבוהות.

ההכנסה הצפויה מהעלאת המס על רווחי הון– 1.35 מיליארד ש"ח.

ההכנסה הצפויה מהוספת מדרגות המס– 900 מיליון ש"ח.

לסעיף 4:בשל המבנה הרגרסיבי של מערכת המס בישראל, מוצע להקים ועדה שתבחן את סוגיית המע"מ הדיפרנציאלי, ותציע מתווה שיאפשר הורדת מע"מ על מספר מצומצם של מוצרי יסוד, תוך העלאת המע"מ על מוצרי יוקרה, תוך שמירה על סך ההכנסות ממע"מ.

תקציב הביטחון:

מציעים:

  1. לקצץ 3 מיליארד ש"ח בשנה הקרובה מתקציב הביטחון, ולבחון מתווה התייעלות הדרגתית לשנים הקרובות.

  2. לתקצב את משרד הביטחון בתחילת כל שנה, ולא לאפשר תקצוב נוסף באמצעות הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת כספים, במטרה לעמוד ביעדי הקיצוץ עליהם הוחלט. הוספת תקצוב במהלך השנה, תתאפשר אך ורק במקרים ברורים של צורך בטחוני חריג.

דברי הסבר:

תקציב הביטחון הוא הגדול מבין תקציבי משרדי הממשלה. הגידול המתמיד בתקציב זה לא מאפשר תכנון לטווח ארוך לסדרי העדיפויות הממשלתיים.

הצעת התקציב הנוכחית של משרד האוצר, קובעת בהסכמה קיצוץ של 3 מיליארד ₪ בתקציב הביטחון, אך ניסיון העבר מלמד כי קיצוץ זה לא צפוי להתבצע. זאת, משום שחרף החלטות חוזרות ונשנות לקצץ ולהתייעל בתקציב הביטחון העצום, נרשמות חריגות עצומות בתקציב זה, מדי שנה. יש להגביר את השקיפות בתקציב הביטחון ולמנוע חריגה מהיעדים שנקבעים בתחילת השנה.

לכן, מוצע לקצץ 3 מיליארד ₪ מתקציב הביטחון הכולל, ולהבטיח עמידה בקיצוץ זה על ידי ביטול המנגנון המאפשר להעביר למערכת כספים נוספים, מעבר לאלה שהוקצו לה.

הכנסה צפויה3 מיליארד ש"ח

אז איפה הכסף?

טיפול בתופעת תכנוני המס האגרסיביים

3 מיליארד ₪

החזרת הבעלות על משאבי הטבע לידי הציבור והעלאת שיעור התמלוגים

12 מיליארד ₪

צמצום ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון

5 מיליארד ₪

גביית מס על "הרווחים הכלואים", ועל רווחים שנעשה בהם שימוש בניגוד לקבוע בחוק

13.5 מיליארד ₪

תוכנית הדיור

120 מיליון ₪

מיסוי דירות ריקות

1 מיליארד ₪

מס חברות דיפרנציאלי

3.5 מיליארד ₪

העלאת המס על רווחי הון

1.35 מיליארד ₪

הוספת מדרגות מס הכנסה

900 מיליון ₪

קיצוץ בתקציב הביטחון

3 מיליארד ₪

סה"כ

43.37 מיליארד ₪